זקבך נ' עירית קרית ביאליק

(אישור הודעת חדילה, בתעריפים זמניים )

הצדדים הגישו בקשה משותפת לאשר את הודעת החדילה של המשיבה בהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק") לעניין ההוצאות הנגבות עבור הפעלת אמצעי אכיפה כנגד סרבני תשלום, מסוג של הודעות דרישה הנשלחות בדואר רגיל ובדואר רשום. בד בבד הוגשה בקשת הסתלקות ביחס לטענה בקשר עם עלויות ביצוע עיקולים אלקטרוניים.

1.עובדות הרקע

1.2ביום 14.03.17 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה לפיה העירייה גובה ביתר עבור הוצאות מכתבי דרישה, במסגרת פעולות גביה שהיא מבצעת לגביית חובות הנישומים לעירייה. המבקש טוען כי העירייה גובה סך של 16 ₪ בתוספת מע"מ (ובסך הכל 18.7 ₪) בגין הדפסת הודעת דרישה המפרטת את יתרות החוב, ובגין שליחת מכתב בדואר רשום 23 ₪ בתוספת מע"מ (ובסך הכל 26.91 ₪). כמו כן נטען כי העירייה גובה בגין הודעות עיקול לבנק סך של 8 ₪ בתוספת מע"מ (ובסך הכל 9.36 ₪).

1.3המבקש טען כי סכומים אלו משקפים את הסכום המרבי הקבוע בתקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע"א-2011, ולא את ההוצאות הישירות הנדרשות לצורך שליחת מכתבי הדרישה כפי המתחייב בהתאם לדין.

1.4לטענת המבקש, במקרה האישי שלו, אשתו (הגב' נורית זקבך) הייתה עד לאחרונה בעלים של נכס המצוי בתחום שטח השיפוט של העירייה (נכס מספר 10700100900). בשל עיכוב בתשלום הארנונה נשלחו למבקש מספר דרישות תשלום במהלך שנת 2016 והודעת דרישה בשנת 2017. בגין הודעות דרישה אלו חויב המבקש בתשלומם, בסכומים העולים לטענתו על סכומי הוצאות הגבייה המותרים על פי הדין, ובאופן שאינו משקף את ההוצאות הישירות שהיו לעירייה.

1.5המבקש טוען כי התנהלות זו של העירייה נוגדת את חובתה להשית על הנישומים את ההוצאות הישירות בלבד כפי שנקבע בדין.

1.6הקבוצה הוגדרה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית באופן הבא:

"כל מי שחויב ע"י המשיבה בתשלום עבור משלוח הודעות דרישה בדואר רגיל ו/או בדואר רשום בגובה הסכום המרבי הקבוע בתקנות הגבייה וזאת במקום גובה ההוצאה הישירה הנובעת משלוח הודעת הדרישה. כמו כן כוללת הקבוצה את כל מי שחויב בהוצאות עיקולי בנקים מעבר להוצאות הישירות ו/או מעבר להוצאות המרביות הקבועות בתקנות. כל זאת בגין התקופה של 24 חודשים קודם למועד הגשת התובענה"

1.7המבקש טוען כי הנזק האישי שנגרם לו עומד על סך של 219 ₪ + ריבית והצמדה. סכום זה מהווה את ההפרש שבין העלות ששולמה לעלות בפועל (לטענת המבקש) בגין הוצאות האכיפה של העירייה (כולל התשלום עבור הוצאות האכיפה של העיקול בבנקים) עבור 3 דרישות בדואר רשום, 5 דרישות בדואר רגיל ו-11 עיקולי בנק, בשנים 2016-2017.

1.8הנזק שנגרם לקבוצה, לתקופה של 24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה הוערך על ידי המבקש בסך של 1,345,504 ₪ (האומדן נעשה לפי הערכה כי כל משלם מקבל בממוצע דרישה אחת לפחות בשנה, כך שיש נישומים שאינם מקבלים, ואחרים המקבלים מספר התראות).

1.9ביום 20.06.17 הוגשה הודעה משותפת מטעם הצדדים לגבי הודעת חדילה מוסכמת לגבי הוצאות האכיפה ובקשת הסתלקות מוסכמת בקשר לעלויות ביצוע עיקולים אלקטרוניים. בהודעה צוין כי העירייה תגבה 15.06 לפני מע"מ עבור דרישת חוב בדואר רגיל. ו-22.92 ₪ לפני מע"מ עבור דרישת חוב בדואר רשום.

1.10. ביום 23.08.17 דחיתי את הודעת החדילה שהוגשה, בין היתר מהטעמים הבאים: הסכומים שנקבעו בהסכמה היו קרובים מאוד לסכום המרבי בתקנות; אי הגשת תצהיר ב"כ העירייה, היעדר פרטים נדרשים לגבי ההסדר בתצהירי המבקש, ובתצהירי ב"כ המבקש וגזבר העירייה; הועלתה אפשרות של עריכת חוות דעת מקצועיות לצורך הערכת העלות.

1.11 ביום 25.03.18 הודיעו הצדדים כי בהמשך לדיון שהתקיים בפני בית המשפט יסכימו הצדדים לתקן את הודעת החדילה בהודעה מתוקנת לפיה תעריפי הגביה יהיו : 13.31 ₪ בתוספת מע"מ עבור דרישה בדואר רגיל, ו-19.7 ₪ בתוספת מע"מ עבור דרישה בדואר רשום. התעריפים החדשים יכנסו לתוקף בדיעבד מיום 12.06.17. ביום 15.04.18 הגישו הצדדים הודעה משותפת ובה הודעת חדילה מוסכמת ובקשת הסתלקות מוסכמת ביחס לטענה בקשר לעלויות ביצוע עיקולים אלקטרוניים.

2.הודעת החדילה המתוקנת

2.1הודעת החדילה הוגשה ביום 15.04.18 ("הודעת החדילה המתוקנת") תחת הודעת החדילה שהוגשה ביום 20.06.17, כ-90 ימים לאחר הגשת הבקשה לאישור. בהודעת החדילה המתוקנת צוין כי מבלי להודות באחריות, משיקולים של הקטנת סיכון ונזק, ומאחר וקיימת פסיקה סותרת בשאלה אילו רכיבים הינם בגדר "הוצאות ישירות" כמובנן בתקנות, וטרם נקבעה הלכה על ידי בית המשפט העליון , החליטה המשיבה לחדול מגביית הוצאות האכיפה בהתאם לסכומים הקבועים בתקנות החל מיום 12.06.17.

2.2הצדדים הגיעו להסכמה כי העירייה תאמץ את התעריפים שנקבעו בת"צ (חי') 25462-01-13 שי שורני נ' עיריית נהריה ומי חדרה (06.06.16) (להלן: "עניין שורני"), שהינם: 13.31 ₪ בתוספת מע"מ עבור דרישה בדואר רגיל, ו-19.7 ₪ בתוספת מע"מ עבור דרישה בדואר רשום. המשיבה התחייבה להשיב את הפרש הסכומים שנגבו על ידה החל מיום 12.06.17 ועד ליום אישורה של הבקשה המוסכמת על ידי בית המשפט. צוין כי ככל שיהיה שינוי במצב המשפטי לעניין שיעור או מפרטי רכיבי הוצאות הגבייה, ובפרט בשים לב להכרעה בעע"מ 2748/15 מי אביבים נ' ליבוביץ, (להלן: "עניין ליבוביץ") שטרם הוכרע, הרי שהתעריפים יתוקנו בהתאם וזאת החל ממועד פסק הדין ואילך.