וימן נ' סלקום ישראל בע"מ

א.רקע, וההליכים עד כה:

1.ביום 11.2.16 הוגשה בקשת המבקש לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה עקב בעיות קליטה נטענות ברשת הדור השני של המשיבה. לטענתו, חווה קשיי קליטה במכשיר הקבוע לרכב שהיה מותקן ברכבו, ואשר שירות לו סופק על גבי רשת דור 2 של המשיבה, כתוצאה מהורדה יזומה של מתקני שידור ברשת דור 2, כחלק מתהליך חיסולה של רשת זו, או העמסת לקוחות חברה אחרת על רשת זו. נטען, להפרת סעיף 1.4 (א) (1) בנספח ה' לרשיונה של המשיבה, שלפיו כמות השיחות הנופלות לא תעלה על 2%.

2.המשיבה השיבה לבקשה, וטענה שלא ביצעה שינויים במערך מתקני השידור ברשת דור 2 כנטען, היא אינה מחסלת את רשת דור 2, ובשנים 2016-2014 אף השקיעה כ-20 מיליון ₪ בשדרוג הרשת. לטענתה, לא הפרה את נספח ה' לרשיונה, שכן כמות השיחות הנופלות מחושבת על רשת דור 2 ודור 3 ביחד, והמשיבה עומדת ברף זה. כמו כן טענה שגם אם מדובר ברשת 2 לבדה, מדובר בחריגות זניחות מהרף הקבוע, כתוצאה ממהלכים הנוגעים להתפתחויות טכנולוגיות ברשת, שבוצעו באופן מקצועי וזהיר. עוד נטען, כי המשיבה זכאית לחסינות מפני חבות אזרחית לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב-1982, בגין נזק שנגרם כתוצאה מתקלות או כשלים בהעברת מסרי תקשורת, בין היתר בשל שיבוש בשירות לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, כגון הטמעת רשת דור 4, או מסיבה אחרת. כמו כן נטען, כי חריגה מהרף שנקבע ברשיון, אינה מזכה את המנוי בפיצוי.

3.המבקש בתשובתו לתשובת המשיבה, חלק על האמור בה וחזר על טענותיו.

4.הצדדים ניהלו הליך גישור בפני המגשרת השופטת בדימוס הילה גרסטל, שבו הוצג מסמך של משרד התקשורת, לפיו לטענת המשיבה יש תמיכה בעמדתה שהרף הקבוע ברשיונה אינו עוסק ברשת דור 2 לבדה, אלא רשת סלקום כולה. המבקש חלק על טענת המשיבה, שמסמך זה תומך בטענותיה. לאחר הליך גישור, ולאחר שהצדדים שקלו את הסיכונים והסיכויים בהמשך ניהול הבקשה, ולצרכי פשרה מבלי שצד מודה בטענות חברו, הגיעו להסדר פשרה, שאותו הם מבקשים לאשר.

5.הבקשה לאישור הסדר הפשרה נמסרה ליועץ המשפטי לממשלה, ופורסמה לפי הוראותיי בעיתונות, ביום 27.4.18. לא התקבלו התנגדויות להסדר, והיועץ המשפטי לממשלה הודיע שלא מצא לנכון להתנגד להסדר הפשרה, מבלי להביע עמדה לגופה של הבקשה.

ב.מינוי בודק

6.לפי סעיף 19 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מבודק, אלא אם סבר שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. כעולה מאותו סעיף, תפקידו של הבודק לחוות דעתו על היתרונות והחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות ולכל עניין אחר שיורה בית המשפט. כפי שהוכח בפניי, הסדר הפשרה נערך לאחר שבמסגרת הליך הגישור מונה מומחה שבחן את נכונות הנתונים ששימשו לחישוב סכום הפיצוי הוודאי בהתאם להוראות ההסכם, לבחון אם מתקיימים התנאים לתשלום הפיצוי המותנה לפי ההסכם, ואת נכונות הנתונים ששימשו לחישוב סכום הפיצוי המותנה. במסגרת הדיון שבפניי ציוויתי על הגשת דו"ח המומחה, מר שלום פרץ, ולאחר שעיינתי בו, אינני רואה טעם במינוי בודק נוסף שיבדוק למעשה את הדברים שנבדקו במסגרת הליך הגישור. על כן, מינוי בודק בנסיבות אלה הוא מיותר, וחוות דעתו אינה נדרשת.

ג.עיקרי הסדר הפשרה

7.לפי הסדר הפשרה, הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה הוגדרה כדלהלן: "כלל צרכני המשיבה אשר עשו שימוש ברשת סלולרית של המשיבה בטכנולוגיית GSM המכונה 'רשת הדור השני' משנה לפני הגשת בקשת האישור ביום 11.2.16, ועד חתימת הסדר הפשרה ביום 25.3.18".