חיאק נ' פלגי מוצקין בע"מ

א.המבקש הגיש תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית. עניינה של בקשת האישור הוא גובה ההוצאות שגובה המשיבה בגין גביית חובות המגיעים לה.

לפי תקנה 1 של תקנות המסים (גביה), (קביעת הוצאות מרביות), התשע"א-2011, רשאית המשיבה להוסיף על חוב מס המגיע לה את ההוצאות הישירות הכרוכות בגבייתו, ובכלל זה גם הוצאות הטלת עיקול בנק (אלקטרוני), כשסכום ההוצאות המרבי בגין עיקול בהתאם לתקנות הנ"ל לא יעלה על 8 ₪.

ב.נטען בבקשת האישור, שהמשיבה גבתה מן המבקש ומחברי הקבוצה את הסכום המרבי לעיקול בנק (8 ₪) באופן גורף, כשלטעמו של המבקש הסכום הנ"ל אותו גבתה המשיבה גבוה למעשה מן ההוצאה הישירה הכרוכה בהטלת עיקול בנק.

חברי הקבוצה המיוצגת בבקשת האישור הם, כך מציין המבקש, כל מי שחויב בהוצאות עיקול בסכום המרבי ובתוספת מע"מ, באופן גורף, כשהסכום הינו גבוה מן ההוצאה הישירה.

ג.המבקש טען, כי המשיבה חרגה מסמכותה משגבתה מן המבקש ומחברי הקבוצה אוטומטית ובאופן גורף את הסכום המרבי של 8 ₪ בתוספת מע"מ, בגין הטלת עיקול בעוד שהעלות הישירה להטלת עיקול מסתכמת ב-2 ₪ בלבד, וזאת לפי הסכם בין איגוד הבנקים לבין המרכז לשלטון מקומי מיום 10.9.06 (נספח ד' לבקשת האישור).

ד.השאלה שעמדה לדיון היא: האם גביית הוצאות עיקול בסכום המרבי בתוספת מע"מ, באופן גורף, בסכום שהינו גבוה מן ההוצאה הישירה, היא גבייה חוקית, אם לאו.

ה.לטענת המשיבה, היא פעלה כדין הן בגביית הוצאות העיקול והן בכך שגבתה מע"מ בנוסף להוצאות העיקול. עוד מציינת המשיבה, שהמבקש זנח את טענתו בכל הנוגע לגביית יתר של רכיב המע"מ, טענה שמדעיקרא הייתה לדעת המשיבה משוללת יסוד.

לגוף העניין, טענה המשיבה כי הוצאותיה הישירות בגין עיקול בנק, אף לפי החישוב השמרני ביותר, עולות על הסכום המקסימלי הקבוע בתקנות.

ו.ביום 24.8.16 פנו הצדדים לבית משפט זה בבקשה מוסכמת להקפאת הליכים והארכת המועד להגשת הודעת חדילה עד להכרעה בבית המשפט העליון, וזאת בשים לב לכך שבאותה עת היה תלוי ועומד ערעור בבית המשפט העליון בעע"מ 6192/13, שרה אברהם ואח' נ' עיריית טבריה ואח' (26.2.2017), וכן ערעורים שהוגשו בעניין עע"מ 2927/15 עיריית תל אביב נ' ליבוביץ ועע"מ 2748/15 מי אביבים 2010 בע"מ נ' ליבוביץ (להלן: "עניין ליבוביץ").

שני הצדדים סברו שיש מקום לעכב את ההליכים בתיק עד להכרעה בערעורים הנ"ל והוסיפו, שככל והכרעות בית המשפט העליון יובילו להחלטה על חדילה, מתחייבת המשיבה שהחדילה תתבצע רטרואקטיבית מן המועד לביצוע החדילה הנקוב בחוק, כך שמבחינה מהותית לא ייגרם כל נזק לציבור עקב הארכת מועד הודעת החדילה.