ת"צ
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
10418-03-18
26/03/2019
|
בפני השופט:
גד גדעון
|
- נגד - |
המבקשים:
1. פרופ' אלון טל 2. ויליאם (ביל) סלוט 3. רותם סירקוביץ' 4. פרופסור נח עפרון
עו"ד צבי לוינסון ועו"ד ד"ר גיל דרור
|
המשיבות:
1. רותם אמפרט נגב בע"מ 2. פריקלאס ים- המלח בע"מ
עו"ד אורי שורק [בשם משיבה 1] עו"ד אריה נייגר [בשם משיבה 2]
|
החלטה |
1.זוהי החלטה בבקשת רותם אמפרט נגב בע"מ ופריקלאס ים-המלח בע"מ – המשיבות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, להורות על החלפת באי כח המבקשים – עוה"ד צבי לוינסון וכל עו"ד ממשרדו, בבאי כח אחרים. הוחלט לדחות את הבקשה, ולהלן הנימוקים.
2.בקשת האישור וכתב התביעה מייחסים לשתי המשיבות, גרימת מפגעים סביבתיים חמורים ומתמשכים, בהיקף גדול, ע"י זיהום אקוויפר מי התהום "חבורת יהודה תצורת צפית", נביעת עין בוקק, נחל בוקק וים המלח, בשפכים תעשייתיים המכילים חומרים כימיים מסוגים שונים, בכמויות גדולות - עשרות מיליוני מטרים מעוקבים, בריכוז מזהמים גבוה ביותר (ובין היתר, חומרים הפולטים קרינה רדיואקטיבית), באופן שגרם נזקים עצומים לערכי טבע נדירים וייחודיים, ולקניין המדינה והציבור.
לטענת המבקשים, גרמו המשיבות למפגעים האמורים, ולנזקים שהתהוו כתוצאה מהם, במעשים ומחדלים שאפשרו דליפת מזהמים מבריכות שבאחריות המשיבות, אל האקוויפר ואל המעיין, ובהתנהגותם זו, עוולו כלפי הציבור כולו, בעוולות שונות לרבות רשלנות, זיהום מי הים, הסגת גבול, מטרד לציבור והפרת חובה חקוקה, והתעשרו שלא כדין על חשבון הציבור.
המבקשים עותרים להתיר להם להגיש את התביעה, בשם שתי קבוצות – הקבוצה הראשונה הינה "כלל הציבור במדינת ישראל", ואילו הקבוצה השנייה כוללת את "המבקרים בנחל בוקק ובים המלח, שנחשפו ובאו במגע עם מי הנחל...".
הבקשה והתביעה נתמכות, בין היתר, בחוות דעת מומחים בתחומי ההידרולוגיה, האקולוגיה והכלכלה, ומסתמכות גם על דוחות של המכון הגיאולוגי ושל רשות המים.
2.לטענת המשיבות, ייעץ ב"כ המבקשים, עו"ד צבי לוינסון למשיבה מס' 1, במהלך שנות התשעים, "... באותם העניינים בהם עוסקת בקשת האישור ואף הכין עבורה כתבי בי-דין לצורך הליך משפטי באותו ענין לגביו הוא מבקש כעת לייצג את המבקשים כנגדה... אותו ענין שלשמו שכרה המשיבה 1 את שירותיו של עו"ד לוינסון הוא ייעוץ משפטי וייצוג בהליכים משפטיים פוטנציאליים עקב טענות הרשויות הנוגעות לבדר כי בריכות ששמשו את המשיבה 1 בפעילותה בשנות ה – 90 במישור רותם חלחלו וגרמו לזיהום מי אקוויפר חבורת יהודה הסמוך ("האקוויפר") – הוא האקוויפר שזיהומו הנטען הביא לכאורה להמלחת עין בוקק – טענה שעליה מבוססת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית בהליך זה".
עוד טוענות המשיבות, כי "... כדי שיוכל להעניק לה שירותים משפטיים בעניין זה מסרה המשיבה 1 לעו"ד לוינסון מידע ומסמכים פנימיים, שלה ושל המשיבה 2, העוסקים בלב העניין בו עוסקת בקשת האישור כאן. מסמכים ומידע אלה נועדו לאפשר לעו"ד לוינסון לייעץ למשיבה 1 ולייצגה בהליכים הנוגעים לאותם הנושאים. עו"ד לוינסון אף ערך למטרה זו סיור במפעלי המשיבה 1, באותם המתקנים הרלוונטיים לסוגיות המצויות בליבת המחלוקת בין הצדדים בהליך זה, לשם נמתן חוות דעתו המשפטית. ... חובת הנאמנות של עו"ד לוינסון למשיבות עומדת בסתירה מובהקת לחובות שהוא מבקש לקבל על עצמו במסגרת ייצוג הקבוצה בהליך הנוכחי, באופן הפוגע במבקשים, בטובת הקבוצה עצמה ובאינטרסים מוגנים של המשיבות. ... בבקשת האישור או נספחיה לא ניתן גילוי נאות (או גילוי כלשהו) להתקשרות בין עו"ד לוינסון למבין משיבה 1".
המשיבה מס' 1 פנתה בתלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, בגין הפרה, לסברתה, של כללי לשכת עורכי הדין – כלל 2, שעניינו חובת הנאמנות של עורך דין כלפי לקוחו, כלל 14(א) שעניינו ניגוד אינטרסים של עורך דין, כלל 16(א) המורה כי "עורך דין לא יטפל נגד לקוח – (1) בענין או בקשר לענין שטיפל בו למען אותו לקוח; (2) בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו", בגין חשש להפרת כלל 19 שעניינו שמירת סודיות, וכלל 21 האוסר על שימוש עורך דין, בידיעה שהגיעה אליו מלקוחו בעת מילוי תפקידו, וכן, בשל הפרה נטענת של סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, שעניינו שמירת כבוד המקצוע.
לטענת המשיבות, מוסמך בית המשפט להורות על החלפת ב"כ המבקשים, בגין ההפרות הנטענות, מכח סמכותו הטבועה.