מהחלק הכללי של כתב האישום עולה, כי הנאשם ו – ר' נשואים זה לזו, ולהם שני ילדים משותפים: ג.ק., קטין יליד 16.9.14, ו- נ.ק., קטינה ילידת 4.6.16, כשר' ושני הקטינים הם אזרחי ותושבי הרשות הפלשתינאית. הנאשם היה נשוי בעבר לאישה תושבת ירדן, ולהם שני ילדים משותפים: אל.ק, קטין יליד 21.10.09 (להלן:"הקורבן") ו-אי.ק קטין יליד 27.11.10 (להלן: "המנוח"; שניהם יחד – להלן: "הילדים"), כשהנאשם ושני הילדים הם אזרחי ישראל.
בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, התגוררו הנאשם, ר', ארבעת הקטינים ו- ש', אחותה של ר', בבית בכפר בסמוך לעיר קלקיליה שנמצאת בשטחי הרשות הפלשתינאית [להלן: "הבית"]. הילדים התגוררו לפרקים בירדן אצל אמם, ולפרקים בבית, כשהחל מיום 18.6.16 ועד ל 9.1.17 התגוררו בבית (להלן: "התקופה").
במהלך התקופה הרלבנטית לכתב האישום, הלינו הנאשם ור' את הילדים בחדר הכביסה שבגג הבית. במהלך כל התקופה, נותרו הילדים ספונים בבית הנאשם, לא נשלחו למוסדות חינוך, ולעתים רחוקות הוצאו מהבית לבית הוריה של ר' הנמצא בקלקיליה (להלן: "הבית בקלקיליה").
במהלך התקופה ולאחר פרק זמן קצר מתחילתה, איבדו הילדים את השליטה בצרכיהם, ועקב כך נהגו הנאשם ור' לשים להם טיטולים במהלך כל היום. כמו כן, חלה הסלמה באלימות שנקטו הנאשם ור' כלפי הילדים (להלן: "תקופת ההסלמה"). במהלך התקופה, במועדים שאינם ידועים, וכתוצאה ממעשי השניים, נגרמו לילדים כוויות באיברים שונים בגופם, לרבות באיבר מינם, בטנם ושפתיהם, והם סבלו מהתייבשות וחוסר תזונה, פצעים, חתכים וחבלות חמורות בכל חלקי גופם.
מהאישום הראשון עולה, כי בהזדמנויות רבות ושונות במהלך התקופה ובתדירות גבוהה, נהגו הנאשם ור' להכות את הילדים בחוזקה בכל חלקי גופם – באגרופים, סטירות, בעיטות, ולעתים באמצעות חפצים כגון מוט מטאטא, חגורה, כבל חשמל ושרשרת ברזל.
באחת ההזדמנויות, עת שהו בבית, ולאחר שהנאשם ראה כי הילדים עושים צרכיהם בבית, על עצמם, ושוכבים אחד על השני ערומים עת היו הילדים בבית בקלקיליה, נכנס לשם הנאשם כעוס ועצבני, פנה לחדר בו שהו הילדים והיכה אותם בחוזקה באמצעות ידיו ואגרופיו.
בהמשך, אחז הנאשם בקורבן והניפו באוויר, והוציא את פלג גופו העליון מחלון הקומה הרביעית, באומרו "אני לא רוצה אתכם, נמאס לי מכם, התעייפתי מכם.. אתם שיגעתם אותי". בתגובה לכך, צעק הקורבן בעודו תלוי באוויר "די אבא, די אבא". ר' ואמה נכנסו לחדר, משכו את הקורבן מידי הנאשם והחביאו אותו, ובהמשך גירשה אמה של ר' את הנאשם מביתה.
מהאישום השני עולה, כי במהלך התקופה, בהזדמנויות רבות ושונות, נהגו הנאשם ור' לקשור את הילדים בידיהם וברגליהם. באותן הזדמנויות, בשעות היום, נהגה ר' לקשור את הילדים באמצעות חבלי כביסה או שרשרת ברזל ברגליהם ובידיהם, וכן לאטום את פיהם ב"סלוטייפ" ולהניחם על המזרון, לעתים ישובים ולעתים שכובים על גבם. בהמשך, ובעודם קשורים, נהגה ר' מעת לעת להכות את הילדים. בחלק מן המקרים המתוארים, עת שב הנאשם מיום עבודה, והבחין בילדים הקשורים, היה מותיר אותם קשורים. בפעמים אחרות היה משחרר אותם, או לחלופין מורה לר' לעשות כן. באחת ההזדמנויות, התעצבן הנאשם מקולות הבכי של הילדים, קשר את רגליהם וידיהם, הותיר אותם כפותים בחדר הכביסה, ורק כעבור דקות ארוכות שב ושחררם. בהזדמנות אחרת, עת שב הנאשם מעבודתו בשעות הערב, כעס על הילדים, וקשר אותם בידיהם וברגליהם באמצעות "סלוטייפ", אטם את פיהם עם "סלוטייפ" והכניסם לארון. בהמשך, לקחה ש' את הילדים מהמקום והם ישנו בחדרה. כתוצאה מהקשירות, השכיבה והישיבה הממושכת של הילדים, נגרמו להם פציעות מסוג "BED SOURSE" (כך במקור בכתב-האישום).