מדינת ישראל נ' רפת בערבה בע"מ ואח'

1.כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בו יוחסו להם עבירות של אי הגשת דו"ח במועד.

אישום מספר 1 התייחס לנאשמים 1 ו-3, אישום מספר 2 התייחס לנאשמים 2 ו-3 ואילו הנאשם 3 הואשם כמנהל פעיל בנאשמות 1 ו-2.

2.הדיונים נדחו מעת לעת על מנת לאפשר לנאשמים לנקוט בהליכים מינהליים של בקשה לעיכוב הליכים ליועמ"ש לממשלה ועתירה לבג"צ כנגד סירובה של המאשימה להמיר את כתב האישום בכופר.

3.בדיון שהתקיים ביום 14/7/15 אישר הנאשם 3, שהינו עו"ד ואשר מייצג את הנאשמות ואת עצמו בהליך, כי אין מחלוקת שהדוחות אכן לא הוגשו, אין מחלוקת כי היה מנהל פעיל בנאשמות אך היו לו סיבות מוצדקות מדוע איחר בהגשת הדוחות שהוגשו מאוחר יותר.

בעקבות הצהרה זו של הנאשם, הבהיר ב"כ המאשימה כי אין צורך בהבאת עדים מטעם המאשימה, הנאשם 3 יוכיח את ההצדק הסביר במסגרת פרשת ההגנה, ואז יוכל לתקוף את החלטת הרשויות אשר דחו את בקשותיו.

4.בהחלטה שנתתי באותה ישיבה קבעתי עוד, כי בהמשך לקביעת בית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ 2575/15 לפיה הערכאה הדיונית הפלילית מוסמכת לדון לא רק בטענות המכוונות באופן ישיר כלפי האישום הפלילי אלא גם בהשגה על חוקיות התנהלותן של רשויות המינהל עובר להגשת כתב האישום, וטענה המכוונת כנגד החלטת הרשויות לנקוט בהליך פלילי בגין עבירות מס, חלף הטלת כופר כספי, באה אף היא בגדרו של כלל זה – ניתן לראות בטענת הנאשם טענה של הגנה מן הצדק אותה יש לבסס בראיות, במסגרת פרשת ההגנה של הנאשם.

5.עוד קבעתי כי לאור דברי הצדדים יחל המשפט בפרשת הגנה ועל הנאשם לדאוג להתייצבות עדיו.

הדיונים נדחו מעת לעת ומועד ההוכחות נקבע ליום 30/1/17.

לאור בקשת הנאשמים נדחה הדיון ליום 12/3/17.