1. הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון מיום 4.9.18, שהוצג בפני כב' השופטת הבכירה - לילי יונג-גפר, בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירת מעשי פזיזות ורשלנות - לפי סעיף 338(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
מדובר בתאונה קשה וטרגית, שהתרחשה בכנרת, ביום 26.9.14, ושבה קיפחה את חייה גב' אנדריאה מיכאן, תיירת בישראל, שהייתה כבת 52 במותה (להלן: "המנוחה").
בהתאם לכתב האישום המתוקן, ביום 26.9.14 האירוע הגיעה המנוחה יחד עם הנאשם, בנותיו וחברים נוספים, לחוף תמר שבכנרת. במהלך היום הגיע למקום חברו של הנאשם, כשהוא רכוב על אופנוע ים שבבעלותו. סמוך לשעה 15:30, ביקשה המנוחה מהנאשם, המחזיק ברישיון משיט אופנוע ים, כי ייקח אותה ל"סיבוב" על אופנוע הים, והנאשם נעתר לבקשתה. הנאשם הרכיב על אופנוע הים את המנוחה ואת בתו בת השבע, כשהן לבושות בבגדי ים ובאפודות הצלה, אך ללא מכנסי מגן כנדרש, ויצא אל הכנרת.
הנאשם נסע בנסיעה איטית עד מחוץ לתחומי החוף, אז החל להגביר מהירות. בשלב זה, נפלה המנוחה מאופנוע הים אל המים. המנוחה משכה את עצמה ועלתה בכוחות עצמה בחזרה אל אופנוע הים, הנאשם בירר עמה אם היא בסדר, ומשהשיבה בחיוב, החל שוב בנסיעה. מיד עם תחילת הנסיעה, נפלה שוב המנוחה מאופנוע הים אל המים. המנוחה נפגעה פגיעה קטלנית מזרנוק המים, שיצא מאופנוע הים, אשר חדר בעוצמה אל גופה וקרע איברים פנימיים וחיצוניים וגרם לפגיעה נרחבת. המנוחה פונתה לבית החולים, שם נותחה, וטופלה במנות דם רבות.
בהתאם לכתב האישום המתוקן, רשלנותו של הנאשם התבטאה בהתעלמות מחובתו לוודא כי נוסעי אופנוע הים, אותו הוא משיט, ובהם המנוחה, יהיו לבושים במכנסי מגן כנדרש, אשר יש בהם כדי להגן מפני פגיעות, לא תדרך את הנוסעים כראוי, ולא מילא אחר הוראות הבטיחות הקבועות בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982.
2.תחילה הנאשם כפר באשמה, ופרשת התביעה החלה, במסגרתה נשמעו מספר עדי תביעה. ביום 4.9.18, הגיעו הצדדים כאמור, להסדר טיעון, לפיו כתב האישום תוקן. במסגרת התיקון הוחלפה עבירת גרם המוות ברשלנות, שיוחסה לנאשם בכתב האישום המקורי בעבירת רשלנות כפי שפורט לעיל. הנאשם הודה והורשע, הוסכם כי יוגש לגביו תסקיר שרות המבחן וכי הצדדים יטענו לעונש באופן חפשי.
3.לאחר שהתקבל תסקיר סופי מאת שירות המבחן, הממליץ על הטלת צו מבחן וצו של"צ, והתיק הועבר לשמיעה בפניי, השלימו הצדדים את הסדר הטיעון בהסכמה עונשית לגבי חלק מרכיבי הענישה, כך שהרשעתו של הנאשם בדין תיוותר על כנה, יוטלו על הנאשם צו מבחן וצו של"צ בהתאם להמלצת שירות המבחן, וכן מאסר על-תנאי שמשכו יקבע על-ידי בית-המשפט. באשר לגובה הפיצוי לעיזבון המנוחה, טענו הצדדים באופן פתוח.
4.שירות המבחן המליץ, כאמור, להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה, וכן צו של"צ בהיקף של 180 שעות. נוכח הסכמת הצדדים לעניין העונש, יובאו המלצות התסקיר בתמצית.
בתסקיר מיום 30.1.19 נמסר כי הנאשם, בן 43, תושב צפת ואב לארבעה ילדים, בין הגילאים 4 - 15 שנים. גרוש בשלישית ומצוי בזוגיות מזה 4 שנים. בבעלותו מוסך לחשמלאות רכב, ותיקון תקרים. לחובתו רישום ללא הרשעה בגין עבירת אלימות במשפחה, לאחר שנשפט לצו מבחן ולפיצוי, ושולב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן ביום 5.11.14. בנוסף לחובתו רישום של 30 עבירות תעבורה, ביניהן עבירה של נהיגה בשכרות.
הנאשם נטל אחריות על ביצוע העבירות דנן. לדבריו, הוציא את רישיון הנהיגה על אופנוע הים עוד בטרם הותקנו התקנות המחייבות לבישת מכנסי מגן. הוא הקפיד שהמנוחה תלבש אפוד הצלה ומכנסי גלישה, אך לצערו זה לא הספיק ונגרמו התוצאות הטראגיות. לדבריו, חש כאב גדול וצער על התוצאות אך חש שפעל באופן אחראי וניסה לצמצם ככל הניתן את הנזק. לאחר הפציעה ליוו הנאשם ומשפחתו את המנוחה לצד מיטתה עד שנפטרה. הנאשם מסר כי מדובר באירוע טראומתי ומשנה חיים עבורו. הוא הביע נכונות להשתלב בטיפול בתחום הטראומה אך התקשה להתגייס לטיפול במסגרת שירות המבחן, עקב עומס בחייו וקושי רגשי.
שירות המבחן הסיק כי קיים סיכוי לשיקום, שכן סבר כי מעצם הסכמתו של הנאשם להיכנס להליך טיפולי, יש משום פרוגנוזה חיובית להצלחה.
5.בתסקיר משלים מיום 30.5.19 נמסר כי בתקופת הדחייה הנאשם טרם השתלב בהליך הטיפולי הפרטני לטיפול בפוסט-טראומה בו היה אמור להשתלב. הוצגו לשירות המבחן תוצאות בדיקה פסיכיאטרית שנערכה לנאשם בשנת 2017 ממנה עולה כי הוא סובל מסימפטומים פוסט-טראומטיים בעקבות מעורבותו באירוע נשוא כתב האישום המתוקן דנן. שירות המבחן ציין את קשייו של הנאשם להשתלב בטיפול בשל אורח חייו האינטנסיבי, אך זיהה מצוקה משמעותית אצל הנאשם, וסבר כי ההליך המשפטי מסייע להתגייסותו של הנאשם לטיפול, וכי ללא טיפול התסמינים עלולים לבוא לידי ביטוי בהתנהגות בעייתית בעתיד, ומכאן חשיבות ההליך הטיפולי. שירות המבחן ציין עוד כי העבירה לא בוצעה על רקע מאפיינים עבריינים מושרשים, וסבר כי הפרוגנוזה השיקומית חיובית, ושילוב הנאשם בטיפול יסייע בהפחתת הסיכון להישנות התנהגות פורצת גבול.
שירות המבחן אף סבר כי בנסיבות העניין, עומד עניינו של הנאשם בקריטריונים לביטול הרשעתו בדין.