פרקליטות מחוז מרכז - פלילי נ' בסטקר

רקע

מהו העונש שראוי להטיל על חשב שכר בעיריית מודיעין, אשר גנב מהעירייה כ- 1.2 מיליון ₪ במשך כעשר שנים? זו הסוגיה המרכזית הנדרשת להכרעה בתיק זה.

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

   • גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

   • רישום כוזב במסמכי תאגיד (ריבוי עבירות), לפי סעיף 423 לחוק.

   • השמטת הכנסות מדו"ח (ריבוי עבירות), לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה").

   • שימוש במרמה, עורמה ותחבולה (ריבוי עבירות), לפי סעיף 220(5) לפקודה.

     על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בין השנים מאי 2000 ועד יוני 2015, עבד הנאשם במשרד רואי חשבון. במסגרת תפקידו שימש כחשב שכר בעיריית מודיעין - מכבים- רעות. במסגרת תפקידו טיפל הנאשם בתשלומי השכר של כל עובדי העירייה וכן בתשלומים המגיעים לעובדי העירייה שסיימו את תפקידם בעירייה. בין השנים מאי 2005 ועד ליוני 2015 פעל הנאשם על פי השיטה הבאה: כחודש או חודשיים לאחר שסיים עובד את תפקידו בעירייה, הפיק הנאשם לעובד תלוש שכר פיקטיבי, בו נכתב לרוב, תשלום בגין פיצויי פיטורין. הנאשם שינה בכזב במערכת הממוחשבת את פרטי חשבון הבנק של העובד, לפרטי חשבון הבנק שלו, שידר לבנק את הקובץ המזויף וקיבל לחשבונותיו את סכום הגניבה. באופן המתואר נטל הנאשם בעשרות הזדמנויות, בתדירות של לפחות פעם בחודש, סך כולל של כ- 1,200,038 ₪ שלא כדין מהעירייה. כדי להסוות את מעשיו, ערך הנאשם את השינוי בדרך כלל בתחילת חודש אזרחי, בתקופה שלאחר עריכת הבדיקה הפיזית של תלוש השכר של העובדים ולפני חלוקת תלושי השכר לעובדים. בהמשך, כאשר הגיעו תלושי השכר למשרד לצורך חלוקתם, לקח הנאשם את תלושי השכר הפיקטיביים כך שלא ישלחו לעובדים. במהלך שנות המס 2005 עד 2015, דווח הנאשם לשלטונות מס הכנסה כשכיר בלבד, וההכנסות שדווחו על שמו היו בגובה המשכורת שקיבל במשרד רו"ח בו עבד, וזאת למרות שבכל אחת משנות המס הפיק הנאשם מעבר למשכורתו הכנסות בסכומים נוספים מעיסוק נוסף. במהלך התקופה המתוארת לא הודיע הנאשם על תחילת עיסוקו הנוסף לפקיד השומה כנדרש, לא ניהל ספרים כדין ולא הוציא חשבונית או קבלות, הצהיר בכזב כי אין לו הכנסות מעיסוק נוסף וכן לא שילם את המס בגין ההכנסות. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם לעירייה נזק של 1,918,785 ₪ מתוכם נטל לכיסו הנאשם סך כולל של כ- 1,200,000 ₪. בנוסף, השמיט הנאשם הכנסות בסך מצטבר של 1,200,000 ₪.

2. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר. המאשימה הצהירה כי תעתור לעונש מאסר ראוי בן 5 שנים ועונשים נלווים ואילו ההגנה תהיה חופשיה בטיעוניה.

   תסקירי שירות המבחן

3. על פי תסקירי שירות המבחן, הנאשם כבן 49, גרוש ואב לשלושה ילדים. מאז מעצרו, פוטר מעבודתו, התגרש ועבר להתגורר בבית אימו. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, התגייס לצה"ל ושירת שירות צבאי מלא כלוחם נ"מ. עם שחרורו השתלב בעבודות מקצועיות ובהמשך למד לתואר כללי באוניברסיטת בן גוריון. בשנת 2000 השתלב כחשב שכר בעיריית מודיעין עד לפיטוריו. אביו נפטר לפני כחמש שנים ממחלה ואימו נמצאת במצב סיעודי ונעזרת במטפלת באופן צמוד. הנאשם תיאר יחסים טובים עם בני משפחתו, מהם זוכה היום לסיוע ותמיכה. תיאר את משפחתו הגרעינית כיחידה משפחתית חמה ומלוכדת עד למעצרו. שיתף כי בנו הצעיר אובחן כלוקה בהפרעת תקשורת ונמצא במעקב רציף. בעקבות מעצרו התפרקה המשפחה ואולם הוא עושה מאמצים לשמור על קשר רציף על ילדיו. בהתייחס לעבירות הודה הנאשם במעשיו. לדבריו התפתה לגנוב בשל הקלות הרבה שבמעשה, וככל שחלף הזמן חש בתוך סחרור שאינו יכול לעצור וחש תחושת ניצחון בדומה לתחושה המתעוררת בעקבות זכייה בהימורים. לדבריו, ביקש להנות ולאפשר למשפחתו רווחה כלכלית. עשה את המעשים באופן דיסקרטי מבלי לשתף אחרים וגם לא את גרושתו. הנאשם הצליח להכיר בכך שניהל את חייו באופן כפול כשהונה לאורך שנים את מעסיקיו ואף את בני משפחתו וקרוביו. הנאשם ביטא בושה עמוקה לנוכח מעשיו וביטא הכרה במעשיו וכן צער על הנזק שנגרם למקום עבודתו ולמשפחתו. שירות המבחן התרשם מאדם בעל יכולות וורבליות וקוגניטיביות תקינות. שירות המבחן העריך כי בכדי לצמצם את הפער בין התנהגותו לבין נטייתו לשימוש בהתנהגויות של פיצול, ניתוק וזיוף, נדרשת התערבות טיפולית מעמיקה ואינטנסיבית. לאור מאפייניו האישיים שעמדו בבסיס ביצוע העבירות, אופי העבירות וחומרתן, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם. עם זאת, המליץ שירות המבחן כי ככל שייגזר על הנאשם עונש מאסר בפועל, ישולב במסגרת שב"ס בהליך טיפולי.

   טיעוני הצדדים