מדינת ישראל נ' פלונית

1. ארבעה כתבי אישום תלויים ועומדים נגד הנאשמת ומייחסים לה עבירות מרמה ותעבורה.

עם ניהול ההליכים בעניינה, התעוררה השאלה האם הנאשמת כשירה לעמוד לדין והאם היא אחראית למעשיה.

המאשימה טוענת כי הנאשמת כשירה ואחראית למעשיה, וכך קובעת המומחית מטעמה. מנגד, טוענת ההגנה כי הנאשמת לוקה בנפשה ולכן איננה כשירה לעמוד לדין ואיננה אחראית למעשיה הלכאוריים המפורטים בכתבי האישום המיוחסים לה, וכך קובע המומחה מטעמה.

מי מהמומחים הגיע למסקנה הנכונה ועמד נכוחה על מצבה הנפשי של הנאשמת והשלכותיו על כשירותה ואחריותה? זו השאלה הניצבת לפתחי.

האישומים וההליכים

2. הנאשמת מואשמת בארבעה כתבי אישום בארבעה תיקים נפרדים.

בת"פ 26967-08-14 מואשמת הנאשמת בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף והתחזות. מכתב האישום עולה כי בשנת 2012 הנאשמת התחזתה כאחרת והשכירה דירה אשר היא עצמה התגוררה בה בשכירות, מבלי לקבל את הסכמת בעל הדירה. בעקבות מודעה שפרסמה הנאשמת, הגיעה לדירה מתלוננת אשר ביקשה לשכור את הדירה והנאשמת הזדהתה בפניה כבעלת הדירה יחד עם אחרים. מספר ימים לאחר מכן הנאשמת קבעה עמה פגישה לשם חתימה על חוזה שכירות, אותו הכינה מבעוד מועד על ידי מחיקת פרטיה מחוזה השכירות המקורי שערכה עם בעל הדירה. במעמד כריתת החוזה, קיבלה הנאשמת מהמתלוננת 41,600 ש"ח במזומן, אך לאחר שהמתלוננת נערכה למגורים בדירה, התברר לה כי הדירה אינה שייכת לנאשמת והיא לא תוכל להתגורר בה.

בת"פ 17746-07-15 מואשמת הנאשמת בעבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף לאחר שבשנת 2007 השכירה לאחרים שתי דירות שונות, שאינן שייכות לה, תוך שהציגה עצמה כבעלת הדירה בכזב וקיבלה עבור כך כספים מהשוכרים-המתלוננים.

בת"פ 53131-06-15 שלושה אישומים משנת 2014 בגין כך שהנאשמת גבתה מהמתלוננת בכתב אישום זה דמי שכירות בסך של 24,900 ₪ עבור דירת "עמידר" בה התגוררה, ולפיכך הואשמה בניסיון קבלת דבר במרמה והתחזות בשל ניסיון נוסף לעשות כן ועבירה נוספת של נהיגה ללא רישיון.

בת"ל 3963-07-15 המתנהל בבית המשפט לתעבורה בירושלים, הנאשמת מואשמת בשישה אישומים בעבירות תעבורה אשר בוצעו בין השנים 2009-2015, בהן עבירות נהיגה בעת שרישיון הנהיגה פקע, נהיגה ללא ביטוח, התחזות כאחר במטרה להונות ונהיגה בזמן פסילה.

3. ביום 19.6.16 התקיימה ישיבת גישור בפני כב' הנשיא השופט א' חן, במהלכה טענה ההגנה כי הנאשמת אינה כשירה לעמוד לדין וביקשה לבדוק סוגיה זו ביחס לכלל ההליכים המתנהלים בעניינה.

בהחלטתו מאותו מועד, קבע כב' הנשיא כי שאלת כשירותה ואחריותה של הנאשמת תידון בפניי, כך שתחילה יישמעו העדים לעניין זה ותקבע אחריותה וכשירותה של הנאשמת.

ביום 20.7.16 הוריתי כי הפסיכיאטר המחוזי יערוך חוות דעת כוללת ומסכמת אשר תתייחס לכל תיקי הנאשמת. גם ההגנה הגישה חוות דעת פסיכיאטרית מטעמה, ועתה, לאחר שהוגשו שתי חוות דעת לעניין כשירותה ואחריותה של הנאשמת, ונשמעו ראיות לעניין זה, באה העת להכריע האם הנאשמת כשירה לעמוד לדין והאם היא אחראית למעשים המיוחסים לה.

חוות הדעת מטעם המאשימה

4. חוות הדעת של ד"ר אלה וייסברוד מטעם הפסיכיאטר המחוזי, נערכה ביום 8.12.16 (מוצג 3).

מדובר בחוות דעת שניה אשר ערכה המומחית בעניינה של הנאשמת, לאחר שחוות הדעת הראשונה לא התייחסה לכלל האישומים ולכן הנאשמת נבדקה בשנית, 11 חודשים לאחר בדיקתה הראשונה.