ת"פ 1068-11-16 מדינת ישראל נ' כהן

שוטר מבחין באנשים הנחזים כחרדים, בעלי פאות וכיפות שחורות, נוסעים בליל שבת באחת בלילה. הנהג אף נראה משוחח בטלפון.

השוטר חושש שמא מדובר במחבלים אשר התחפשו לחרדים, שכן הוא יודע כי חרדים אינם נוסעים ברכב במהלך השבת, ולפיכך מבקש מהנוסעים לעצור את רכבם ובודק את זהותם ואת הבעלות ברכב.

בבדיקה מתברר כי הנוסעים אינם בעלי הרכב, וכי אחד החלונות ברכב שבור והזכוכיות המנופצות ניכרות על המושב.

השוטר מחליט לערוך חיפוש ברכב, וברכב נמצאת מצ'טה שאורך להבה 38 ס"מ.

האם בוצע החיפוש כדין?

זהו המסד העובדתי במקרה שבפניי. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת העדויות שנשמעו בפניי באופן בלתי אמצעי, נמצא כי החיפוש נעשה כדין, ולפיכך אין מקום לפסול את הראיה שנתפסה במהלכו.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סכין, בניגוד לסעיף 186(א) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

על פי עובדות כתב האישום, ביום 14/5/16 בשעה 01:38 או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכבו יחד עם אחר. במהלך חיפוש שנערך ברכב על ידי שוטרים, נתפסה ליד מושב הנהג סכין גדולה מסוג "מצ'טה".

ההגנה תלתה יהבה בתיק זה בטענות בדבר העדר הצדקה לביצוע החיפוש ברכב, כמו גם בהפרת זכויות אחרות של הנאשם, על פי הנטען.

ייאמר כי מלכתחילה הלינה ההגנה גם על עצם עיכוב הרכב על נוסעיו בליל שבת, ואולם בהמשך זנחה טענה זו, והסכימה כי עצירת הרכב כדי לוודא שנוסעיו אינם מחבלים היא לגיטימית. לפיכך מיקדה ההגנה טענותיה במעשי השוטרים לאחר שהוברר בבדיקה כי מדובר ביהודים דתיים ולא במפגעים פוטנציאלים, וטענה כי החיפוש נעשה ללא עילה וללא קבלת הסכמה, ולפיכך עתרה לפסילת הראיות שהופקו בעקבות החיפוש. ייאמר כבר עתה כי בדין זנחה ההגנה את טענתה הראשונית. החלטה בדבר עיכוב רכב ובדיקת יושביו מתקבלת בשבריר שניה, על סמך נסיונו והערכתו של השוטר את שהוא רואה לפניו. כאשר שוטר מבחין באנשים בעלי חזות חרדית נוסעים בליל שבת, שעה שהנהג אוחז בטלפון בידו ומבצע פניית פרסה, ומתעורר בליבו חשד שמא מדובר במחבלים המחופשים לחרדים, וכי הם אינם מודעים לכך שעל דרך הכלל חרדים אינם נוסעים בשבת, איני מוצאת כי יש לצפות מהשוטר לאפשר לרכב, על יושביו, להמשיך בדרכו ללא כל בדיקה. לפיכך בדין עצר את יושבי הרכב לבדיקה.

השוטר רונן כהן (להלן:"כהן" או "השוטר"), העיד כי שימש במועד הרלוונטי כראש משמרת הסיור בתחנת ראש העין, ושהה לבדו בניידת. לדבריו, החליט לבדוק את הרכב ויושביו, משהתעורר בו החשד המתואר לעיל. הוא הבהיר כי יש להבחין בין בדיקת רכב לבין ביצוע חיפוש, וכי כוונתו היתה לבדוק מי נמצא ברכב, בדיקת תעודות הזהות שלהם, ואת מספר הרכב.

מדובר למעשה בזיהוי ובבדיקת הרכב ויושביו, המוכרים לכל המשתמשים ברכב בדרך של שגרה שעה שהם נעצרים על ידי המשטרה, ומקובלת עלי עדות השוטר כי אין המדובר בחיפוש.

השוטר הבהיר כי חפץ שלא להימצא לבד מול שני גורמים עוינים בפוטנציה, הוא חשש מפני הסלמת המצב, ולכן קרא לצוות נוסף. משנבדק הרכב התברר כי הוא שייך לאדם אחר שלא היה ברכב. כן שמו השוטרים לב לכך שיש ברכב חלון שבור, וניצפו שברי זכוכיות על המושב, קרי מדובר בשבר חדש יחסית.