רקע:
1.באפריל 2016 פרסמה הנתבעת מכרז 07/2016 לבניית אולם ספורט בכפר שעב. התובעת הציעה הצעה במכרז, ובישיבת ועדת המכרזים ביום 23.6.16 הומלצה כזוכה במכרז. למרות זאת, ראש המועצה הנתבעת החליט ביום 9.8.16, בהסתמך על החלטת ועדת המכרזים מיום 6.8.16, לבטל את המכרז בהעדר תקציב מספיק, והתובעת קיבלה הודעה על כך ביום 21.8.16.
2.התובעת פנתה בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים כנגד החלטת הנתבעת לבטל את המכרז. לטענת התובעת, הטענה להיעדר תקציב מלא לביצוע הפרוייקט, היא טענה חסרת בסיס ואינה הסיבה האמיתית לביטול המכרז, אלא נימוקים זרים ומניעים פסולים עמדו מאחורי ההחלטה לביטול המכרז. ביום 10.3.17 ניתן פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים (סגן הנשיא, השופט אברהם אליקים) בעת"מ 3957-09-16. בפסק הדין נקבע שאין מחלוקת שלא הוקצה תקציב לביצוע הפרויקט, ובסמכות הנתבעת לבטל את המכרז, משלא אושר תקציב לביצועו. משיקולי היעדר תקציב, אושר ביטול המכרז על ידי בית המשפט, והעתירה נדחתה. ואולם, בית המשפט הביע את תמיהתו, כיצד יצאה הנתבעת למכרז מבלי שדאגה מראש להקצות את הכסף לביצועו. נאמר בפסק הדין, שהתנהגות זו גורמת נזק לתושבי המועצה שלא יכולים ליהנות מביצוע הפרויקט, ונגרם לכאורה נזק לעותרת שהוכרזה כזוכה, ובמקום להתקשר בחוזה, מצאה עצמה בהליכים משפטיים. כדי לדייק יש לומר, שהוקצב תקציב שלא כיסה את עלות הפרוייקט ואת האומדן שנקבע, ושלפי סעיף 123 לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950, החלטת ועדת המכרזים כי הצעת התובעת היא ההצעה הזוכה, אינה הכרזה על זכייתה של העותרת במכרז, אלא המלצה בפני ראש המועצה, ובמקרה זה ראש המועצה לא קיבל את ההמלצה.
3.ביום 25.9.17 הגישה התובעת תביעה זו, לפיצויי הסתמכות ופיצויי קיום עקב שלילת זכותה לזכות במכרז, לטענתה שלא כדין.
טענות התובעת:
4.קודם להחלטת ועדת המכרזים מיום 23.6.16, חיווה היועץ המשפטי של הנתבעת את דעתו, כי הצעת התובעת אינה עומדת בתנאי הסף בדבר היקף פרוייקטים שביצעה ב- 4 השנים האחרונות, שכן צירפה רשימה של הפרוייקטים שביצעה בלי לציין תקופת ביצוע של כל פרוייקט, ובנוסף צירפה מכתבי המלצה המתייחסים כנראה לאותם פרוייקטים, אך מהם עולה שהפרוייקטים בוצעו לפני יותר מ- 4 שנים. לטענת התובעת, היא עמדה בתנאי הסף, ואין קשר בין ההמלצות שצירפה לרשימת הפרויקטים. חוות דעתו של היועץ המשפטי נדחתה על ידי ועדת המכרזים. לטענת התובעת, קשה להתעלם מהקשר ההדוק בין חוות דעת היועץ המשפטי להחלטת הנתבעת לבטל את המכרז.
5.לטענת התובעת, היחס של הנתבעת והיועץ המשפטי שלה להצעת חברת אגל – ראף בנייה הנדסית בע"מ היה סלחני וליברלי יותר מהיחס הנוקשה כלפי הצעתה. בעוד שביחס להצעת התובעת דקדקה הנתבעת על כל תו ותג, היתה נכונה לגלות גמישות כלפי הצעת חברת אגל – ראף, למרות שזו פירטה פרויקטים לשנים 2014-2010, במקום 4 השנים שנרשמו בתנאי הסף במכרז, 2015-2012.
6.התובעת טענה כי הנתבעת התיימרה לבטל את המכרז בהיעדר תקציב, אך האמת היא שההחלטה על ביטול המכרז היתה חוליה נוספת בשרשרת נסיונות ומאמצים של גורמים אצל הנתבעת להביא לפסילת הצעת התובעת בכל מחיר, ולהבטיח מסירת העבודות נשוא המכרז לגורם אחר שהנתבעת ואנשיה חפצים ביקרו. בנוסף על חוות דעת היועץ המשפטי, הצביעה התובעת גם על החלטת הנתבעת למנות טריבונל אחר מלבד ועדת המכרזים לקיום בירור למציעה אחרת במכרז, וסמיכות הזמנים בין כל המהלכים של הנתבעת.
7.לטענת התובעת, אין בסיס עובדתי מהימן לטענה בדבר היעדר תקציב, מאחר שהנתבעת תוכל להשיג אישור להגדלת התקציב הדרוש למכרז בהמשך, ועם ההתקדמות בביצוע העבודות במכרז. על כן, לטענת התובעת הכוונה האמיתית בביטול המכרז היא להמתין ולפרסם מכרז חדש, בו תוכל הנתבעת לגרום לזכיית מי שהיא מעוניינת בו. לטענתה, למרות התקציב החסר, פרסמה הנתבעת מכרז מלא, ועדת המכרזים ישבה על המדוכה, הגורמים המוסמכים חיוו דעתם, וגורמים אחרים אצל הנתבעת קיימו בירורים נוספים, מבלי שנטענה הטענה בדבר חוסר תקציב לעבודות. לא ניתן אישור מפעל הפיס לתקציב מלא לעבודות, אך כך היה גם בעת פרסום המכרז וקבלת החלטת ועדת המכרזים. רק באוגוסט 2016 עלתה לראשונה הטענה בדבר היעדר תקציב, כאשר עמד על הפרק יישום הזכייה של התובעת. לטענתה, פרסום אומדן שהמציעים היו אמורים לתת הנחה ממנו הוא הצהרה שסכום האומדן נמצא בידי הנתבעת או שהיא יכולה להשיגו. על כן, אינטרס ההסתמכות של התובעת נפגע.
8.התובעת טענה, שיש להסיק בדבר אי נכונות הנימוק של היעדר תקציב מספיק מהתנהלות הנתבעת עד אוגוסט 2016, לאחר שהיה ברור שהתובעת זכתה במכרז. כמו כן, ניתן להבין מסעיף 3 (ב) לתנאי המכרז, שהנתבעת לקחה בחשבון אפשרות להיעדר תקציב מלא לעבודות נשוא המכרז, והתגברה על הבעיה התקציבית במסגרת תנאי המכרז. כעולה מדברי גיזבר הנתבעת בוועדת המכרזים, עד לפרסום המכרז אושר על ידי מפעל הפיס תקציב בסך של 4,106,840 ₪, יותר מ-50% מהצעת התובעת, והיא מוכנה, כאמור בסעיף 3 (ב) לתנאי המכרז להתחיל בביצוע העבודות או להשלים את העבודות עד לגובה התקציב המאושר, ולהמשיך את העבודות בעתיד לאחר קבלת יתרת התקציב. לדבריה, זו דרך פעולה קיימת ונהוגה אצל חלק גדול מהרשויות המקומיות בארץ. לאחר השלמת חלק ניכר מהעבודות נשוא המכרז, מוגשת בקשה למפעל הפיס להגדלת התקציב, ומפעל הפיס נענה לרוב לבקשה, בהתקיים תנאים שונים ומגדיל את התקציב. על כן לא היה מקום לבטל את כל המכרז, וניתן היה לקיימו בשלבים.