עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
25462-01-13
14/09/2017
|
בפני השופט הבכיר:
י. גריל
|
- נגד - |
התובעת:
יעל דגן עו"ד עידו שטיינר ואח'
|
הנתבע:
תאגיד המים והביוב מי חדרה בע"מ עו"ד עפר שפיר ואח'
|
פסק דין |
א.התובעת הגישה תובענה כנגד הנתבע ובקשה לאישורה כייצוגית.
ב.לטענת התובעת מבצע הנתבע, תאגיד המים והביוב מי חדרה בע"מ, גבייה ביתר של הוצאות בגין פעולות גבייה ואכיפה.
ג.התובעת סבורה, כי הסכומים שעוגנו בתקנות ביחס לכל סוג פעולת אכיפה הינם תעריפי מקסימום, ואין הנתבע רשאי לגבות סכום גבוה מהם.
נכון להגשת הבקשה עמדו תעריפים אלה על 15 ₪ לכל דרישת תשלום הנשלחת בדואר רגיל ו-22 ₪ לכל דרישת תשלום הנשלחת בדואר רשום.
התובעת טוענת, כי הסכומים אותם רשאי הנתבע לגבות יכולים לבטא אך ורק את ההוצאות "הישירות" אשר נגרמו לו בשל הנקיטה בפעולות הגבייה. לגישת התובעת מסתכמות הוצאות אלה בעלות המעטפה, המכתב והבול, ואלה נמוכות משמעותית מן התעריפים המקסימאליים הקבועים בתקנות. התובעת התבססה על חוות דעת של מומחה מטעמה.
ד.הנתבע טען, כי הסכומים שנגבו על ידו משקפים את הוצאותיו הישירות הנובעות מהפעלת הליכי הגבייה והאכיפה. לטענתו, לפי הוראות התקנות וכפי שנלמד מפרוטוקולי ישיבות ועדת הכנסת שדנה באישורן, ההוצאות שניתן לגבות אינן מבטאות רק את עלויות המכתב או הבול (כטענת התובעת), אלא יש להביא בחשבון הוצאות נוספות הכרוכות בהליך משלוח ההתראות, כגון, הוצאות שכר העובדים המטפלים בהכנת המכתבים ובמשלוחם, הוצאות הדפסה ובית דפוס, הוצאות מחשוב, הוצאות בגין אחזקת הסניף כגון שכר דירה, ארנונה ועוד.
ההוצאות הישירות הרלוונטיות להליך הפקת ומשלוח כתבי ההתראה, לפי כוונת המחוקק, אמורות לכלול, לטענת הנתבע, את כל אלה.
ה.בפועל, גבה הנתבע, באמצעות חברת גבייה, את ההוצאות לפי התעריפים המקסימאליים שבתקנות. היות ואלה, לטענתו, שיקפו את ההוצאות הישירות שנגרמו לו בפועל. גם הנתבע התבסס על חוות דעת מומחה מטעמו.
ו.עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב פרשנות המונח "עלות ישירה", והשוני בין המונח החשבונאי עליו מתבססת התובעת, לבין המשמעות של "הוצאה ישירה" לפי התקנות.
ז.ביום 6.6.16 ניתנה החלטת בית המשפט, לפיה נתקבלה בקשתה של התובעת והתביעה אושרה כתובענה ייצוגית. במסגרת ההחלטה נקבע, ש"ההוצאות הישירות" הכרוכות בהפקת ומשלוח מכתבי התראה, אינן מתמצות בעלות ההדפסה, המעטפה והבול, כטענת התובעת, אלא כוללות גם הוצאות נוספות, ובפרט הוצאות שכר עובדים. יחד עם זאת, קבעתי באותה החלטה, שלא ניתן לכלול במסגרת ההוצאות את כל אותן הוצאות שפורטו בחוות דעת המומחה שמטעם הנתבע, כגון, שכר דירה, טלפון, ופיתוח מערכת מידע ממוחשבת.