פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו בתאונת דרכים בה נפגע ביום 30.1.14 עת נהג ברכבו.

התובע יליד יוני 1956 ומפעיל כעצמאי עסק לקליית קפה וממכר קטניות.

התאונה הוכרה ע"י ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולתובע נקבעה נכות רפואית צמיתה בשיעור 10% בתחום האורתופדי בגין הגבלה קלה בצוואר.

הנתבעת חלקה על קביעות המל"ל והגישה בקשה להבאת ראיות לסתור כאשר עיקר הטענות בה נוגע למצבו של התובע עובר לתאונה, מצב קודם שהתבטא בבעיות גב וצוואר לרבות ממצאי MRI שהדגימו פריצת דיסק בחוליות הצוואר עוד ביולי 2012. הנתבעת טענה כי התאונה הייתה קלה ביותר ולא גרמה לנכות שנקבעה וככל שיש נכות, הרי מקורה במצב הקודם לתאונה.

לאחר בחינת הטענות ההדדיות ובשים לב לרוח הפסיקה ובעיקר משום שנראה היה כי המל"ל היה מודע לקיומו של עבר רפואי רלבנטי נדחתה הבקשה להבאת ראיות לסתור, הנתבעת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי שנדחה.

משכך הנכות הרפואית הצמיתה עקב התאונה, קביעה על פי דין, עומדת על 10%.

הנכות התפקודית, בשים לב לראיות ולטענות שעלו במהלך הדיון בתיק פחותה מהנכות הרפואית. אין חולק כי התובע סבל מבעיות גב ובעיקר צוואר עוד קודם לתאונה, ההגבלה בתנועות פוגעת בתפקוד ברם פגיעה קלה בלבד, גם אם קשה יותר לבצע פעולה כזו או אחרת, הדבר איננו מתבטא בסופו של יום באופן מלא בשורה התחתונה של סכום ההשתכרות. יש להניח במידת ההסתברות הנדרשת כי לכל היותר יש לייחס לאותה פגיעה בתפקוד את הצורך להגביר במעט את ההזדקקות לסיוע בביצוע העבודות בעסק, סיוע שניתן ע"י אחיו של התובע ואולי גם בנו. המצב הרפואי הקודם והתהליכים הכרוכים בהתקדמות התובע בגילו בולעים חלק לא מבוטל מאותו צורך בסיוע ומשכך בסעיף הפסדי ההשתכרות ייפסק סכום גלובלי כמקובל במקרים בהם הנכות התפקודית נמוכה.

אשר לנזקים המיוחדים, כבר עתה יש לומר כי ככל שהתובע מבקש להוכיח את הסכומים שתבע, עליו להציג ראיות וכאלו, אין באמת בנמצא, מאידך גיסא, אדם לא שומר כל קבלה וקבלה, לא מתועדת כל עזרה ועזרה ולכן תבוצע הערכת הפיצוי על דרך האומדנה.

הנזקים:

כאב וסבל ליום כתיבת פסק הדין (אין חולק על הסכום) 13,300 ₪.