ת"א
בית משפט השלום קריות
|
59987-06-13
26/03/2017
|
בפני השופט:
ד''ר שלמה מיכאל ארדמן
|
- נגד - |
תובעים:
סובחי סרחאן
|
נתבעים:
1. מועצה מקומית מג'ד אלכרום 2. מי הגליל - תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ
|
פסק דין |
בפני תביעה כספית בסך 100,000 ₪ בגין נזקי הצפות מים כנגד רשות מקומית ותאגיד מים וביוב.
התובע שהינו בעל דירת מגורים שנבנתה על פי היתר בניה בשנות התשעים, ביישוב מג'ד אל כרום, טוען בכתב תביעתו כי במשך 6 שנים הינו סובל מהצפות של מי גשמים, וזאת בשל היות ביתו נמוך ממפלס הכביש. לטענתו עובדה זו נוצרה עקב הגבהת מפלס הכביש לאחר עבודות של הנתבעת מס' 1 (להלן: "המועצה"). לטענת התובע החריפה הבעיה בחורף שנת 2011-2012. לטענת התובע, מתוך נסיון לפתור את הבעיה, חוררה המועצה את מכסה שוחת הביוב הנמצאת בסמוך לביתו, אך במקום לפתור את הבעיה, הדבר גרם להחרפתה, בשל העובדה כי כאשר שוחת הביוב היתה מתמלאת, היו מציפים את דירתו לא רק מי הגשמים, אלא גם מי השופכין מתוכה.
הנתבעות, הרשות המקומית, ותאגיד המים והביוב שהוקם בשנת 2009, מכחישות חבותן, ולכל היותר מטילות את האחריות זו על זו.
המועצה טוענת כי מלכתחילה, כל אחריות מנזקי הצפה רובצת על הנתבעת 2 (להלן: "תאגיד המים") אשר החלה את פעילותה בתחילת שנת 2010, וזאת מכוח סעיף 139 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן: "חוק תאגידי מים וביוב"). עוד טוענת המועצה, כי התובע סירב להעברת קו ניקוז בשטח מקרקעיו, למרות דרישת המועצה, ובכך נאלצה המועצה להעבירו בחלקות אחרות, במסגרת עבודות שנעשו בשנים 2011-2012 באמצעות קבלן משנה – מר ראיד חטיב, והסתיימו בחודש אפריל 2012. המועצה מוסיפה וטוענת כי על התובע יש להטיל אשם תורם של 100 אחוז, מאחר ובנה את ביתו בסמוך לואדי ותוך חיבור לקוי של ביתו לקו הביוב., ובלא התקנת מערכות שימנעו הצפות של ביתו. המועצה מכחישה את חירור שוחת הביוב. בסיכומיה טוענת המועצה לרשלנות נוספת של התובע, בהסתמך על ממצאי חוות הדעת של המהנדס מטעם תאגיד המים, שהוגשה בתיק זה. המועצה טוענת בסיכומיה כי את פעולותיה יש לבחון במישור המשפט המנהלי, וכי רק אי סבירות קיצונית הינה עילה לחיובה. המועצה טוענת כי נטל ההוכחה רובץ על התובע והוא לא עמד בו. עוד טוענת המועצה להעדר קשר סיבתי בין נזקי התובע לפעילות המועצה.
תאגיד המים טוען כי אינו אחראי כלל על מערכת הניקוז, אלא הרשות המקומית, היינו המועצה. התאגיד מוסיף וטוען כי יש להטיל את האחריות על התובע בכך שבנה את ביתו נמוך ממפלס הכביש. התאגיד מוסיף וטוען כי כלל לא ידע על חירור שוחת הביוב.
בתיק זה מונה מומחה מטעם בית המשפט – המהנדס והשמאי מאהר ח'ורי. מומחה זה העריך את נזקיו הישירים של התובע מההצפות בסך 19,942 ₪. במסגרת סעיף 12(ט) הכלול בסכום זה העריך את עבודת הנקיון בשל הצפה אחת ב- 1,000 ₪. בנוסף ציין המומחה שני פתרונות לפתרון עתידי של בעיית ההצפות, כאשר הזול שבינהם, הוערך על ידו בסך 25,000 ₪. המומחה הבהיר כי ההצפות נגרמו ממי ניקוז מעורבים במי שופכין שיצאו מתוך קופסאות הניקוז בחדרי השירותים והאמבטיה בביתו של התובע. המומחה גם שלל את הטענה כי הנזק נגרם ממרזב הבית או ממים הקשורים אליו. אציין בהקשר זה, כי אמנם נוכח התנגדותו של תאגיד המים, מונה המומחה בתחילה כשמאי בלבד ביום 29.3.15, ואולם לאחר הגשת חוות דעתו, ביקשה המועצה ביום 20.12.15 לשלוח לו שאלות הבהרה, אשר עיון שבהם מגלה כי עסקינן בשאלות שעניינן בשאלת האחריות. בית המשפט נענה כמבוקש בהחלטה מיום 21.12.15. אף אחד מן הצדדים לא ביקש את ביטולה של ההחלטה האמורה, וממילא לא אתעלם מקביעות המומחה ככל שיש להן נגיעה לשאלת האחריות.
הצדדים הגישו ראיותיהם בתצהירים. בתצהירים חזרו הצדדים על טענותיהם, אך יש לציין את הדברים הבאים. לתצהירו של התובע צורף תצהיר של שכן – מר מוראד חמדאן חמדאן אשר הכחיש את טענת המועצה כי פנתה לתובע ולשכנים וביקשה כי קו הניקוז יועבר דרך חלקותיהם. כן העיד כי עובדי המועצה הם שחוררו את שוחת הביוב. המועצה הגישה את תצהירה של מהנדסת המועצה הגב' אריג' סרחאן. אין חולק כי זו משמשת בתפקידה רק משנת 2015, וממילא אינה יכולה להעיד מידיעה אישית על שנעשה בשנים הרלבנטיות לתובענה. בתצהיר זה, טענה המצהירה, טענה שאינה מופיעה בכתב ההגנה מטעם המועצה, והיא שהתובע לא התקין שסתום אל חזור במערכת הביוב בדירתו דבר שגרר את כניסת המים לדירתו דרך קופסאות הניקוז בדירתו. אשר לתאגיד המים, זה צירף חוות דעת מהנדס מטעמו, ובו טען טענה נוספת שאינה מופיעה בכתב הגנתו, ולפיה כי מפלס תא הבקרה של הניקוז בחצר הבית גבוה ממפלס רצפתה של הדירה.
בישיבת בית המשפט מיום 7.9.16 הסכימו הצדדים להגיש סיכומים בלא חקירות, על בסיס חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, כאשר כל צד שומר על טענותיו לעניין האחריות, והתובע שומר גם על טענתו לנזק נוסף בגין עגמת נפש.
התשתית הנורמטיבית:
סעיף 23 לחוק תאגידי מים וביוב קובע כדלקמן:
(א) לשם ביצוע הפעילות החיונית החברה תתכנן, תקים ותפתח את מערכות המים והביוב שבתחומה, תתפעלן, תנהלן ותחזיקן במצב תקין ובהתאם להוראות כל דין, ובכלל זה –
(1) תכין תחזיות לביקוש לשירותי מים ולשירותי ביוב;
(2) תכין תכניות אב למים ולביוב או תכניות אב לשירותי הולכה וטיפול, לפי העניין, וכן תכניות רב-שנתיות ותכניות שנתיות הנגזרות מהן, לשיקום ולפיתוח מערכות המים והביוב (להלן – התכניות); התכניות יהיו תואמות לתחזיות הביקוש, לצורכי התושבים והרשויות המקומיות שבתחום החברה ולתכניות המיתאר שבתחום החברה;