כהן נ' מקלנן

לפניי תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, בשל רשלנות מקצועית של הנתבע במתן שירותים משפטיים וייצוג בעסקת חילופי מקרקעין שהייתה אמורה להיערך בתיווך חברת "עשאל מסחר בע"מ" (להלן: "החברה"), ובאמצעות בעלה מר נחום דמתי ז"ל.

בסופו של יום, מר נחום דמתי שם קץ לחייו והעסקה לא יצאה לפועל. התובע שילם על חשבון העסקה מקדמה על סך של 105,000 ₪ (בקבלה על התשלום הסכום הוא 105,500 ₪), ואשר כבטוחה לסכום זה ניתנה המחאה, מחשבון החברה, על סך של 105,500 ₪, שהופקדה בידיו הנאמנות של הנתבע. משלא יצאה העסקה לפועל, ההמחאה הופקדה בחשבונו של התובע על מנת לפרוע אותה ולקבל בחזרה את הסכום ששולם על ידו על חשבון העסקה, אולם ההמחאה לא כובדה על ידי הבנק.

במסגרת תביעה זו, התובע עותר לפיצוי בגין הכספים ששילם על חשבון העסקה (105,000 ₪ משוערכים) וכן השבת שכר הטרחה ששולם לנתבע (2,500 ₪+מע"מ כחוק).

רקע עובדתי

1. בסוף שנת 2006 תחילת 2007, נודע לתובע על ידי חמו מר איתן קובי, כי קיימת הזדמנות עסקית שיכולה להתבצע באמצעות המתווך מר נחום דמתי ז"ל אשר הציג עצמו כבעליה של חברת "עשאל מסחר בע"מ" (להלן: "המתווך"). מדובר בעסקת חילופי קרקע, כך שבתיווכו של המתווך, התובע ירכוש חלקת אדמה שבבעלות לקוח אחר של המתווך ויבצע עסקת חליפין, גם באמצעות המתווך, עם מנהל מקרקעי ישראל לצורך רכישת חלקת אדמה מהמנהל. (להלן: "העסקה").

2. התובע, באמצעות חמו מר איתן קובי ובהמלצתו, פנה לנתבע, לטענתו, לשם טיפול בעסקה.

3. בתאריך 9.1.2007 נפגשו הצדדים במשרדו של הנתבע בנוכחות המתווך ז"ל, מר איתן קובי ואשתו של התובע גב' שירז כהן. באותה ישיבה נערך הסכם בין התובע לבין חברת התיווך "עשאל" ונחתם על ידי הצדדים, כמו כן ובאותו מעמד, שילם התובע על חשבון העסקה מקדמה על סך 105,000 ₪ לחברת התיווך. וכבטוחה, הופקד בידיו הנאמנות של הנתבע, שיק בטחון המשוך על חשבון החברה בגובה סכום המקדמה.

4. לאחר חתימת ההסכם ובתאריך 15.1.2007, התובע יחד עם המתווך ז"ל הגישו הצעה לעסקת חליפין למנהל מקרקעי ישראל, על פי אותה הצעה הקרקע המוצעת, 5 דונם, בחלקה 27 גוש 10316 והקרקע שהתובע מבקש לרכוש בחליפין היא כ-1.6 דונם, בחלקה 15 גוש 15046 (נספח ת4 לת/1).

5. בתאריך 11.2.2007 קיבלו התובע והמתווך ז"ל מכתב תשובה ממנהל מקרקעי ישראל לפיו יש למנהל עניין בעסקת החליפין המוצעת (ת5 לת/1).

6. למרבה הצער, בתאריך 14.2.2007, המתווך שם קץ לחייו.

7. לאחר שנודע לתובע, כי המתווך התאבד הוא פעל לשם מימוש הבטוחה שניתנה לו, שיק הביטחון נלקח ממשרדו של הנתבע, והופקד בחשבונו של התובע בבנק לאומי (סניף טבריה) בתאריך 13.3.2007, אולם השיק לא כובד על ידי הבנק והוחזר לסניף בתאריך 15.3.2007.