תובענה זו עניינה בטענת התובע שרון רון (שטיבלמן), מומחה בתחום הנומרולוגיה (להלן: "התובע"), כי הינו הבעלים של זכות היוצרים והזכות המוסרית ביצירה מקורית שחיבר – המורכבת מדפי מידע, דפי תרגול והרצאות בתחום הנומרולוגיה שאותן העביר במסגרת קורסים שהנחה ואשר תועדו וקובעו במחברות תלמידיו; וכן בטענתו כי הנתבעות הפרו את זכויות התובע ביצירתו האמורה בכך שהוציאו לאור ספרים מאת הנתבעת 1, אלה שונייה – גם היא מומחית בנומרולוגיה ושהתובע טוען שהייתה תלמידתו (להלן: "הנתבעת") – שבהם נעשה שימוש בקטעים משמעותיים מיצירת התובע, בלא רשותו ומבלי לייחס לו את היצירה. כמו כן מייחס התובע לנתבעת שימוש מפר ביצירתו בקורסים שהיא מלמדת.
הרקע להגשת התובענה והצדדים לה
1.התובע, יליד 1972, עוסק זה למעלה מ-20 שנה בהוראה בתחום הנומרולוגיה. לדבריו, סקרנותו לתחום התעוררה בו כבר בשנות נעוריו, והתעמקותו ב"תורת המספרים" הביאה אותו לפתח שיטה ייחודית ומקורית לביצוע ניתוח נומרולוגי – שיטה שבמסגרתה מיוחסים חישובים נומרולוגיים מוכרים לאיברים שונים בגוף האדם. התובע החל ללמד קורסים בנומרולוגיה לפי שיטתו בתכוף לאחר סיום שירותו הצבאי בשנת 1993. לטענת התובע, לצורך כך יצר דפי מידע, דפי תרגול ודוגמאות, שבאמצעותם העביר קורסים במסגרות שונות. בין השאר לימד התובע קורסים בנומרולוגיה במשך כעשור באגודה לפיתוח המודעות בחיפה (להלן: "האגודה לפיתוח המודעות" או "האגודה"), שבניהול הגברת גילה בויום (להלן: "גילה").
הנתבעת, כבת שבעים, עוסקת לדבריה למעלה מ-50 שנה בתחומי מיסטיקה שונים, בהם אסטרולוגיה, תורות שאמניות, קלפי טארוט ונומרולוגיה. לדבריה, היא נצר למשפחה שעסקה בתחומים אלה מדורי דורות, ואת מקצועה רכשה בלימוד עצמי, קריאה רבה של אינספור מקורות ומניסיון חייה.
2.בשנת 2002 לימד התובע "קורס בסיסי בנומרולוגיה" במסגרת האגודה לפיתוח המודעות (להלן: "הקורס"). בקורס זה נכחה גם הנתבעת, לכל הפחות בחלק מן השיעורים. כמו כן השתתפו בקורס שניים מעדי התובע, גברת שרה וקנין (להלן: "שרה") ומר אלי עדי (להלן: "אלי"). בסיום הקורס הצטרפה הנתבעת לשרה למספר מפגשי לימוד נוספים שהתקיימו בביתו של התובע בכפר סבא במהלך שנת 2003 (להלן: "השיעורים הפרטיים").
יצוין כי לגרסת התובע הקורס נמשך 18 מפגשים, ואילו הנתבעת טוענת שהקורס כלל 12 מפגשים בלבד. יוסף כי הצדדים חלוקים ביניהם גם ביחס למספר השיעורים שבהם נכחה הנתבעת במסגרת הקורס וכן לגבי מידת מעורבותה והשתתפותה בו, כמו גם לגבי מספר השיעורים הפרטיים שאליהם הגיעה.
3.הנתבעת 2, אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ (להלן: "אסטרולוג"), זו חברה שעיסוקה בהוצאה לאור של ספרים – בעיקר בתחומי המיסטיקה. הנתבעת, באמצעות אסטרולוג, הוציאה לאור בשנת 2004 ספר בשם "הנומרולוגיה של האלף השלישי" (להלן: "הספר הראשון"). בשנת 2009 יצא לאור ספר נוסף מאת הנתבעת, באמצעות אסטרולוג, בשם "נומרולוגיה משולבת" (להלן: "הספר השני"). כמו כן, במהלך השנים יצאו מספר מהדורות נוספות של הספר הראשון. יצוין, למען הסדר, כי לא הוצגה לבית המשפט המהדורה הראשונה של הספר הראשון משנת 2004, אלא מהדורה משנת 2010 (ודווקא באמצעות הנתבעת – נ/5), אולם אין טענה כי נעשו שינויים בין המהדורות. כן הוצגה מהדורת הספר השני משנת 2009 (נ/6), אף זו באמצעות הנתבעת.
מלכתחילה זכות היוצרים בספרים הועברה לאסטרולוג, במסגרת הסכם שבינה לנתבעת משנת 2004; אולם בתחילת שנת 2010 הועברו הזכויות בספר השני לנתבעת 3, משכל הוצאה לאור והפצה בע"מ (להלן: "משכל"), במסגרת הסכם שבין הנתבעת, אסטרולוג ומשכל (שלושתן ביחד, לעיל ולהלן: "הנתבעות"). בנוסף, במהדורת הספר הראשון משנת 2010 (נ/5) מצוינת משכל כבעלת הזכויות במשותף עם אסטרולוג. עם זאת, אסטרולוג אינה טוענת לפטור מחבות בשל העברת הזכויות למשכל – ועל רקע האמור, לאחר תום שמיעת ההוכחות וטרם שהגישו הצדדים את סיכומיהם, נדחתה התביעה נגד משכל בהסכמה שבינה לבין התובע. לעומת זאת, אסטרולוג טוענת לפטור מחבות מכוח ההסכם שבינה לנתבעת משנת 2004. לטענתה, במסגרת הסכם זה התחייבה הנתבעת כי לא יהיה בספריה משום הפרת כל דין או פגיעה בזכויות, כולל זכויות יוצרים, וכי במידה שייגרם לאסטרולוג נזק עקב הפרה ממין זה, תפצה אותה הנתבעת בגין נזק זה במלואו. בהתאם, הגישה אסטרולוג הודעת צד שלישי נגד הנתבעת (יצוין כי טרם שנדחתה התביעה נגד משכל, גם היא הגישה הודעת צד שלישי נגד הנתבעת, בנימוקים דומים).
4.גברת מזל אהרוני (להלן: "מזל"), תלמידה ותיקה של התובע, העידה כי עם צאת הספר הראשון לאור, היא מצאה בו נושאים ודוגמאות רבים שהיו מוכרים לה משיעוריו של התובע. על רקע זה יצרה קשר טלפוני עם הנתבעת ובירכה אותה על הוצאת ספר בעברית הכולל חומרים שתואמים את שלמדה בתחום הנומרולוגיה. מזל שאלה את הנתבעת אם זו מכירה את התובע, והנתבעת השיבה בשלילה והוסיפה שהתבססה בכתיבת הספר על מקורות באנגלית. לבקשת מזל, העבירה אליה הנתבעת דפים מאותם מקורות באנגלית ואף רשמה על גביהם הערות בכתב ידה. מזל, שתשובותיה של הנתבעת והכחשתה כל היכרות עם התובע היו מוזרות בעיניה, העבירה את הדפים באנגלית לעיונו של התובע. התובע מצדו פטר את העניין כלאחר יד, שכן לדבריו לא זיהה את שיטתו בדפים באנגלית, דפים שזיהה כלקוחים מספר שאותו הכיר ושהיה בידיו.
כעבור מספר שנים, בעקבות צאתו לאור של הספר השני, החל התובע לשמוע מתלמידיו יותר ויותר כי החומרים שהוא מלמד נמצאים גם בספריה של הנתבעת, ולכן חקר בעניין. משעשה כן גילה, לטענתו, כי חלקים רבים בספרים אלה דומים עד כדי העתקה לחומרים שאותם לימד. זאת, מבלי שהנתבעת קיבלה לכך את רשותו של התובע ומבלי שציינה את שמו או ייחסה לו את יצירת הקטעים המועתקים. התובע פנה בכתב לנתבעות ולאגודה באמצעות באת כוחו דאז, עו"ד איריס ארגמן-בלהוסקי (להלן: "עו"ד בלהוסקי"), בדרישה שהנתבעת תפצה אותו עבור השימוש המפר ביצירתו; בדרישה מאסטרולוג וממשכל לחדול מפרסום ושיווק הספרים; ובדרישה מהאגודה לפיתוח המודעות למנוע מהנתבעת להרצות באגודה בנושא שיטת התובע ולחדול מקידום מכירת ספרי הנתבעת. משדרישותיו אלו לא נענו, פנה לבית המשפט בתובענה דנן.