עסקינן במערכת יחסים חברית ועסקית שנרקמה בין התובע מס' 1, פיני שמילוביץ (להלן: "התובע"), לבין הנתבע מס' 1, משה לב (להלן: "הנתבע"), שבמסגרתה העביר התובע לנתבע כספים רבים לצורך השקעתם במסחר באופציות, באמצעות הנתבעת מס' 3, האופציה מכתב למשקיע בע"מ, חברה שבבעלותו המלאה של הנתבע שגם משמש כמנהל בה (להלן: "חברת האופציה" או "החברה"). הנתבע הנפיק עבור התובע דוחות שהצביעו על הצלחת ההשקעה וכתוצאה מכך השקיעו גם יתר התובעים, שהם קרובי משפחה של התובע, את כספיהם אצל הנתבע, ובאמצעותו בחברה. במשך מספר שנים המשיך הנתבע להנפיק לתובעים דוחות שהציגו נתונים מחמיאים והתובעים הוסיפו והשקיעו כספים אצל הנתבע, אך בדיעבד התברר כי הדיווחים שקיבלו התובעים היו כוזבים וכי השקעותיהם שהסתכמו בסך של כ-2.5 מיליון ש"ח ירדו לטמיון. בעקבות זאת ולאחר שמאמצי גישור בין הצדדים כשלו והמחאות שמסר הנתבע לתובעים לא כובדו, הגישו התובעים תביעה זו, ובה הם טוענים כי הנתבע הונה אותם ואף גזל מכספם לכיסו; וכי גם הנתבע מס' 2, מתן לב, שהוא בנו של הנתבע (להלן: "מתן") היה שותף מרכזי לעוולות נגדם.
במהלך המשפט אישר הנתבע כי אכן קיבל כספים מאת התובעים ולטענתו השקיע אותם במסחר בשוק ההון, אך השקעות אלו לא צלחו והביאו לאובדן כספי התובעים – שלהחזרם הם עותרים במסגרת התביעה. הנתבע הסביר כי קיווה שאם יינתן לו הזמן יוכל לתקן את שאירע ולכן הנפיק את הדוחות הכוזבים, אך ההפסדים רק הלכו ותפחו עד שלבסוף לא נותרה לו ברירה והוא נאלץ להתוודות בפני התובע על אובדן ההשקעות. אלא שהנתבעים מדגישים כי מדובר באובדן השקעות במהלך מסחר שבוצע על ידי הנתבע בלבד וכי כל מעורבותו של בנו, מתן, בפרשה מתמצית בעבודתו בחברת האופציה כמבצע פעולות והעברות כספים בהוראת אביו הנתבע. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה, אפוא, על שתי שאלות: האם הנתבעים חייבים בהשבת כספי התובעים שהושקעו בחברת האופציה בשל ניהול הכספים שלא כדין, כנטען; וככל שיימצא שכך הוא, יהא מקום לברר מהי מידת מעורבותו ואחריותו של מתן, אם בכלל, לפעולות של חברת האופציה ולהשבת כספי התובעים.
הרקע להגשת התובענה והצדדים לה
1.ראשיתו של הקשר בין התובעים לנתבעים בהיכרות התובע והנתבע בשנת 2005, שהובילה להתקשרות התובע בחוזה לניהול השקעות עם חברת האופציה ולהפקדת כספים של התובע בידי הנתבע לצורך השקעתם במסחר באופציות על שוק המעו"ף. החוזה, שכותרתו "הסכם ותנאים לניהול אופציות בחשבון האופציה" ושנחתם בין הצדדים ביום 19.7.2005, הינו קצר ולקוני (להלן: "הסכם הניהול"). נאמר בו, בין השאר, כי "חברת האופציה רשאית לפעול באסטרטגיות מעו"ף בכפוף להוראות כל דין, לרבות פקודת הבנקאות וחוק הבנקאות ו/או תקנון הבורסה וכן תקנות וכללים שהוצאו מכוחם" (סעיף 2 להסכם הניהול). עוד נקבע בהסכם הניהול כי "...היה וייגרם הפסד של 5% מסכום ההשקעה תתבצע נקודת יציאה ומימוש האסטרטגיה..." (סעיף 4 להסכם הניהול); וכי "חברת האופציה תנהל רישומים של העסקאות שביצעה עבור הלקוח" (סעיף 7 להסכם הניהול). אין בהסכם הניהול אזכור כלשהו לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הסדרת העיסוק בהשקעות" או "החוק").
2.על רקע דיווחים שהפיק הנתבע לתובע, שהצביעו כי ההשקעה של כספים שמסר התובע לנתבע נשאה רווחים משמעותיים, הוסיף והעביר התובע כספים לנתבע לצורך השקעתם באמצעות חברת האופציה. כמו כן סיכמו התובע והנתבע כי התובע יפעל לאיתור משקיעים נוספים ואף יקבל עמלות עבור השקעות בחברת האופציה שיגיעו בתיווכו. כך, בהמלצת התובע התקשרה גיסתו, היא התובעת מס' 3, טלי ריימונד (להלן: "טלי") בהסכם עם חברת האופציה ביום 14.12.2005 והחלה גם היא להעביר כספים לחברה; וביום 13.11.2006 פתחה טלי חשבון השקעה גם עבור בנה, התובע מס' 4, רועי ריימונד (להלן: "רועי"), שהיה אז חייל בשירות סדיר וההסכם מול חברת האופציה נחתם בשמו. שני החוזים, עבור התובעים טלי ורועי, זהים בנוסחם להסכם הניהול שעליו חתם התובע (שלושת ההסכמים ביחד להלן: "הסכמי הניהול").
3.בהמשך התקשרו גם יתר התובעים – התובעת מס' 5, חן סיון (להלן: "חן"), שהיא בת זוגו של התובע מס' 4, רועי; והתובעת מס' 2, דפנה תייר (להלן: "דפנה"), שהיא בת זוגו של התובע – בחוזים עם חברת האופציה והחלו להעביר כספים לחברה לצורך השקעה במסחר באופציות (חן העבירה סכום ראשון במרץ 2009 ודפנה ביוני 2010). החוזים, שבאמצעותם התקשרו חן ודפנה עם חברת האופציה, שונים מהסכמי הניהול שנחתמו בעת פתיחת החשבונות עבור התובע, טלי ורועי, ועל אף שאינם נושאים תאריך אין מחלוקת כי הם מאוחרים להסכמי הניהול. יצוין כי במהלך השנים חתמו גם התובע, טלי ורועי על חוזים דומים, אך מאחר שגם אלה אינם נושאים תאריך לא ניתן לקבוע על פיהם מתי בדיוק נחתמו. כותרת חוזים אלה היא "תקנון לניהול השקעה בחשבון האופציה" (להלן: "תקנון ההשקעה"), והם מפורטים יותר וכוללים תניות רבות שלא נכללו בהסכמי הניהול. תקנוני ההשקעה הסדירו מספר מסלולי השקעה שונים בשוק המעו"ף, שנבדלו זה מזה בהגדרת גבול הסיכון – עד 100% מההשקעה, 50%, 7.5%, 5%; וכן מסלול השקעה בשוק הדאקס הגרמני, בסיכון של 100% מההשקעה. על אף ההבדלים בין מסלולי ההשקעה השונים, מרבית הסעיפים משותפים לכל תקנוני ההשקעה. כך, למשל, קובע תקנון ההשקעה בסעיף 4.1.6 ותחת הכותרת "הצהרות הלקוח", כי הלקוח מצהיר:
"כי ידוע לו החברה אינה בעל רישיון לניהול ו/או ייעוץ ו/או שיווק השקעות כהגדרתם בחוק חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995 (להלן בסעיף זה – "החוק"). מוצהר ומוסכם כי ההתקשרות הינה מכוח הסכם זה ולכן אינה בגדר שירותי ניהול השקעות המחייבים רישיון כאמור בחוק ולפיכך הוראות החוק אינן חלות על מנהל ההשקעה." [השגיאות במקור – ע'ב'].
עוד מצהיר הלקוח "כי הוא מודע לסיכון הכרוך בהתקשרות אשר עלולה לעלות עד כדי אבדן חלקי של סכום ההשקעה" (סעיף 4.1.4 לתקנון ההשקעה; בתקנון ההשקעה בסיכון של 50% הוחלפו המלים "אבדן חלקי" ב-"50%"); וכי "ברור לו ומסכים כי ההשקעות כאמור לעיל כרוכות בסיכון" (סעיף 5.4 לתקנון ההשקעה, תחת הכותרת "מדיניות ההשקעה"; בתקנון ההשקעה בסיכון 50% הוספו בסוף הסעיף המילים "גבוה מאד"). כמו כן נקבע בתקנון כי "לשם מעקב, החברה תנהל חשבון של הון ההשקעה (להלן: "חשבון הון השקעה") בעבור הלקוח אשר יפרט את ההשקעה של בעל הלקוח [כך במקור – ע'ב'] לרבות הרווחים שנצברו לזכותו ובניכוי סכומים שמשך ו/או קיבל ובניכוי הפסדים והוצאות ע"פ תקנון זה" (סעיף 6.1 לתקנון ההשקעה); וכי "הלקוח יקבל מדי חודש דיווח על התנועות בחשבון הון השקעה" (סעיף 6.2 לתקנון ההשקעה).
4.לאחר התקשרות כל אחד מהתובעים עם חברת האופציה, קיבלו התובעים מהנתבע דיווחים אישיים באמצעות הדוא"ל עבור כל אחד מאפיקי ההשקעה שבהם בחרו, שכללו פירוט של העמלה שנגבתה על ידי החברה וכן תשלומים למס הכנסה. בעקבות הדיווחים החיוביים על רווחי ההשקעות, המשיך כל אחד מהתובעים להעביר כספים מעת לעת לחברת האופציה לצורך השקעתם במסלולים השונים. במקביל ביצעו חלק מהתובעים גם משיכות כספים מהחברה. על פי כתב התביעה, סך כל הכספים שהשקיעו התובעים בחברת האופציה, בניכוי הכספים שמשכו ממנה, עומד על 2,578,000 ש"ח (כפי שיפורט בהמשך, סכום זה הופחת במקצת בסיכומי התובעים לסך של 2,516,848 ש"ח).