שמילוב נ' זועבי ואח'

מבוא 

1.התובע בעל הזכויות של בית מס' 107 ביישוב חבר (להלן: "הבית"), הגיש את התביעה בעילות חוזיות ונזיקיות, לסעד עשה, לחילופין, לפיצוי כספי בסך של 200,000 ₪, בשל בניה רשלנית וחובבנית אשר יצרה בעיה הולכת וגוברת של סדקים בכל חלקי הבית.

2.נתבע מספר 1 – הוא הקבלן שביצע עבודות בניית השלד של הבית בהתאם להזמנת התובע (להלן: "הקבלן"). נתבע מספר 2 – הוא המהנדס אשר תכנן את שלד הבית ופיקח על ביצועו בהתאם להזמנת התובע (להלן: "המתכנן").

3.בדיון שהתקיים ביום 30/4/19, הודיע ב"כ התובע שהוא מוותר על הסעד לצו עשה וכי התביעה היא לפיצויים כספיים בלבד.

טענות הצדדים

4.על פי כתב התביעה, לאחר שהסתיימו עבודות בניית הבית, בסוף שנת 2012, התגלתה כלשונו של התובע, "בעיה הולכת וגוברת של סדיקה קשה בכל חלקי הבית, סדיקה קונסטרוקטיבית מדאיגה ויש לאמר מפחידה". לטענתו, בניית הבית נעשתה על ידי הנתבעים באופן רשלני וחובבני, ללא תכנון נכון, ללא התחשבות בסוג הקרקע עליו בנוי הבית, ללא ביסוס כנדרש וללא פיקוח מתאים. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת של המהנדס גנדלר בוריס (להלן: "בוריס"), שמצא סדקים רבים בחלקי הבית ויציאת גשמות, הם צנרות המרזבים הקולטים את מי הגשמים על הגג ומנקזים אותם לאדמה, בחזיתות הבית, ללא שהורחקו היציאות ממבנה הבית, שנגרמו, לדעת בוריס, בשל תכנון ללא חוות דעת של יועץ קרקע, ליקויים בתכנון, חוסר פיקוח וביצוע השלד. התובע העריך את עלות ביצוע המלצות בוריס כ- 200,000 ₪, ללא כל סימוכין להערכה.

5.מנגד, הכחיש הקבלן את אחריותו לנזקים ואת גובה הנזקים. הקבלן טען בכתב ההגנה, כי הוא הוזמן לבצע עבודות בניית שלד בלבד וביצע אותם בהתאם להזמנת התובע ועל פי תוכניות המתכנן, ואלו נמסרו לתובע ביום 30/5/12, והוא לא ביצע עבודות גמר. לטענתו, ככל שנוצרה סדיקה בבית, היא אינה באחריותו ואינה קשורה לעבודתו, ואם נוצרה, היא באשמו הבלעדי של התובע ו/או בשל רשלנותו של התובע.

6.עוד הוסיף הקבלן, כי בעקבות בקשת התובע והמתכנן, לאחר מסירת עבודת השלד ובעקבות הסדקים שנתגלו בבית התובע ומתוך מחווה של רצון טוב, פיזר מצע מתחת לרצפה התלויה, על פי הנחיית והוראות המתכנן, כפתרון לספיגת הרטיבות.

7.כך גם המתכנן, הכחיש בכתב ההגנה כל אחריות לנזקים ואת עלויות הנזקים. לטענת המתכנן, התובע הוא אחראי לסדקים, משגרם ליצירת חלל מתחת לבית, חלל פתוח בעומק של 50-70 ס"מ, מתחת לשטח שמקיף את הבית בניגוד לתוכנית של הבית, דבר שגרם לאיסוף וניקוז מי הגשם מתחת לבית, באופן שמפחית את החיכוך בין הקרקע לבין הכלונסאות של הבית, דבר שגורם לשקיעת המבנה והיסדקותו, בניגוד לתכנית, שם נקבע שהשיפוע הוא כלפי חוץ של הבית, ולא כלפי פנים ובטח לא מתחת לבית. עוד טען כי ביצע את תכנון השלד ופיקוח עליון, במיומנות וכפי שבעל מקצוע סביר היה מבצע. הוא הכחיש כי היה מפקח צמוד של הבנייה וטען כי עבודתו הסתיימה עם סיום הקמת השלד של הבית.

8.עוד הוסיף המתכנן, שנעתר להזמנת התובע בשנת 2014, אז נוכח בחלל מתחת לבית, וייעץ לתובע לבצע מילוי מתחת לבית, באופן שיהיה גבוה מהסביבה של הבית ויצור שיפוע כלפי חוץ כפי שתוכנן. דבר שלא נעשה על ידי התובע. בביקור נוסף בבית, מצא שהמלצתו לא בוצעה.

חוות הדעת

9.כאמור, התובע צירף לכתב התביעה את חוות דעתו של בוריס. המתכנן הגיש חוות דעת מטעמו של מהנדס בנין מר סוהיל סאבא (להלן: "סוהיל"). לא הוגשה חוות דעת מטעם הקבלן. בדיון שהתקיים ביום 12/6/16, הסכים התובע למינוי מומחה מטעם בית המשפט, הקבלן הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, המתכנן התנגד למינוי מומחה מטעם בית המשפט וביקש לשמור את חוות דעת סוהיל כראיה מטעמו.

10.אפתח בחוות דעתו של בוריס, חוות דעת שאני מוצאת שהיא חסרה בפרטים, לוקה בכלליות בקביעת מסקנות, וחסרה בקביעת העלויות בביצוע ההמלצות. הואיל והתובע הודיע בסיכומיו שהוא מקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, לא אקיים דיון בעניינה של חוות דעתו של בוריס, מעבר לאמור לעיל.

11.אלו ממצאיו של סוהיל:

א.הבית בנוי על קרקע חרסיתית פעילה לעומק עם פוטנציאל תפיחה גבוהה, קרקע בעייתית, ובשל כך, יש להעמיק את היסודות לעומק של 10 מטר מינימום, להפריד את הרצפה וקורות הקשר מהקרקע על ידי מרווח מינימלי של 20 ס"מ, ולהשתמש בכמות מספיקה של ברזל בכלונס. תנאים אלו מתקיימים בבית.

ב.מפלס המגרש לפני הבניה היה נמוך מהמדרכה של כביש הכניסה בכ- 70 ס"מ. בתכנון, היה צריך למלא וליישר את המגרש עד גובה המדרכה, בפועל, בוצע מילוי של החלק הקדמי הצפוני של המגרש והחלק האחורי הדרומי נשאר במצבו הטבעי.

ג.בתכנון במקור, היתה עליה של שתי מדרגות לאזור חדרי השינה בתוך הבית, בפועל נבנו 5 מדרגות, דבר שיצר חלל בחלק האחורי של הבית באזור חדרי השינה, של 1.4 ס"מ.

ד.בגמר עבודות השלד, היה על התובע למלא את החלל שנוצר באזור חדרי השינה, דבר שלא נעשה. לחלל זה התנקזו מי גשמים, שחלחלו ליסודות הבית, גרמו לשקיעות הבדליות מזעריות ביסודות, שהתוצאה שלהן, סדקים בקירות.

ה.בביקור שערך המתכנן בבית, לאחר כשנה מסיום בניית הבית, מצא שקרקעית החלל הייתה בוצית מאוד והמליץ לתובע לצקת בטון בחלק האחורי הדרומי של הבית ובחלק הדרום מערבי, במטרה להרחיק את המים ולמנוע כניסתם לחלל, וכן להרחיק את המרזבים במרחק כ- 3 מטר מהבית. המלצות אלו בוצעו ומאז הסדקים התייצבו.

ו.בשנת 2015, ביקר שוב המתכנן בבית, לבקשת התובע, בשל סדקים בחלק הקדמי הצפוני. המתכנן הסביר לתובע שסדקים אלו אופיינים לבניינים בקרקעות בעייתיות, כמו הקרקע בישוב חבר, הם אינם מסוכנים ויש לתקן אותם.

ז.התובע לא ביצע גג רעפים על הגג לפי התכנון ואין בו בידוד תקני.

12.מסקנות חוות הדעת של המומחה סוהיל, הן כדלקמן :

1. הסדקים הנטענים בבית התובע הם תוצאה של שינויים שביצע התובע על דעת עצמו מהתכנון המקורי ע"י הגבהת רצפת החלק האחורי שלה בית ויצירת חלל סגור תחתיה, שם הצטברו מי הגשם, חלחלו ליסודות וגרמו לסדקים מהם סדקים אופקיים אנכיים ואלכסוניים.

2. התובע לא ביצע רעפים על הגג הדבר שגרם לחוסר בידוד תרמי לבית שגרם ועדיין גורם לסדקים בבית עד להשלמתו או לחלופין ביצוע בידוד תרמי תקני על הגג ע"י בעלי מקצוע מוסמך לכך.

3. הסדקים בבית הם אופקיים, אנכיים וחלקם אכסוניים הם ברוחבים משתנים מ-1.0 מ"מ ל-3.0 מ"מ שהם בתחום הבטוח לטבלה א-1 בת"י 940 המאפשר סדקים בבניינים הבנויים על קרקעות רגישות ובעייתיות כמו המקרה עסקינן.

4. בבדיקת התוכניות של מר ג'אריסי, התכנון הוא נכון ומתאים לתכנון בניינים בקרקעות רגישות ובעייתיות דוגמאת הקרקע במגרש התובע .

5. מר ג'ראיסי ביצע פיקוח עליון עד גמר השלד לפי חובתו כמתכנן השלד של הבניין ולא פיקוח צמוד, הוא גם לא ניהל את הבנייה שהדבר היה באחריות התובע בהעדר מנהל ומפקח מקצועי על הבנייה. מר ג'ראיסי לא היה מעורב בפיקוח על עבודות הגמר והפיתוח שזה היה גם באחריות התובע.

6. לפי הנ"ל נתבע מס' 2 מהנדס פרח ג'ראיסי אינו אחראי לסדקים הנ"ל והם תוצאה של רשלנות התובע לכל אורך הדרך. 

13.באשר לעלויות תיקון הסדקים, העריך סוהיל את תיקון הסדקים, ע"י פתיחתם ומילויים בחומר גמיש על בסיס סיקה מבפנים ומבחוץ, צביעה פנימית ותיקון שליכט צבעוני מבחוץ, בסכום של 35,000 ₪ כולל מע"מ. תיקונים אלו, לדעתו, ניתן לבצע בעת שהדיירים מנהלים בבית אורח חיים תקין. עוד הוסיף, שעל התובע לבצע בידוד תרמי תקני בגג.

14.ביום 23/4/18, הגיש המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מר יוסי לזר (להלן: "המומחה"), את חוות דעתו, לאחר שביקש מבית המשפט, בקשה שהתקבלה, לקבל חוות דעת של יועץ קרקע. המומחה נחקר על חוות דעתו על ידי באי כוח הצדדים. לאחר שמיעת עדותו, נחה דעתי כי יש לקבל את קביעותיו ומסקנותיו. אני סבורה שחוות הדעת מקצועית, מהימנה, מפורטת ועולה בקנה אחד עם התשתית הראייתית שבתיק.

15.ידוע כי בית המשפט רשאי לקבל את חוות דעת המומחה, להסתייג ממנה או לדחותה, כאשר ראיות ומצב עובדתי מחייבות ומצדיקות מסקנה השונה מזו של המומחה. לבית המשפט שיקול הדעת באיזו מידה לאמץ את מסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט. הלכה פסוקה היא, שלמומחה בית המשפט משקל מיוחד, בהיותו מומחה בלתי תלוי, אובייקטיבי, נטול אינטרסים, הפועל בהגינות ובתום לב, וכי יש להעדיף חוות דעת של מומחה בית המשפט, גם במקרים שלא מונה בהסכמה, על פני חוות דעת מטעם הצדדים. כך נקבע בע"א 2934/94 סולל בונה נגד איתן, (פורסם ביום 2/6/96):

"למרבית הצער, מעוררים פרויקטים של בנייה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי כוח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא- במקרים כאלה - כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים".

וכן ראו ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נגד רוזנטל (פורסם ביום...), חזקה שמומחה מטעם בית המשפט יפעל באופן אובייקטיבי, הגם שאין בכך כדי למנוע בקורת עניינית על חוות דעתו והיא אינה חסינה מפני בקורת של בית משפט, ברם, חוסר שביעות רצון מחוות הדעת, אינה כשלעצמה, עילה המצדיקה סטייה מחוות הדעת או חלקים ממנה, ויש להביא נימוקים כבדי משקל לכך שבית המשפט לא יאמץ מסקנות המומחה שמונה מטעמו "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת [...]. אך כאמור לא יטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".

16.אלו הם ממצאי המומחה:

א.נמצאו 17 סדקים בפנים הבית ושבעה סדקים בקירות החוץ של הבית. וכן נמצא מרזב בחזית הדרומית שאינו מחובר כראוי, ומספר מקומות בהם מוצא המרזבים צמוד לקיר.

ב.חלק מהרצפה הבולט ממישור הקיר המערבי והמזרחי של הבית תוכנן ללא הפרדה מהקרקע.

ג.אין ליקוי באורך היסודות והוא תואם את תנאי הקרקע והעומסים.

ד.לא הוכן דו"ח קרקע בעת תכנון הבית, והמתכנן הסתמך בתכנון על דו"ח קרקע במגרש במושב רם-און, אשר קבע גובה ארגז קלקר המפריד בין הקורה לרצפה 25 ס"מ, בפועל, ארגז הקלקר תוכנן ובוצע לפי 20 ס"מ, לא לפי דו"ח הקרקע ואין התאמה לנדרש בתנאי הקרקע וזה יכול להסביר, לבדו, את הסיבה לסדיקה אלכסונית בקירות הבית. כמו כן, לא נמצאו ארגזי קלקר בכל המקומות, ואין לשלול כי השענה ישירה של הקורות על גבי החרסית, תורמת לתופעת הסידוק.

ה.בבדיקת יועץ הקרקע, התגלתה "פטריית" בטון בראש כלונס, שעלולה להגדיל את הכוחות השליפה הפועלים על הכלונס, שעלולים לגרום לתזזית הבית ולהיות גורם תורם להופעת הסדיקה.

ו.בתנאים של חרסית תופחת, קובע התקן הישראלי הרחקת מים של לפחות 3 מטר מקו בניין, מה שאין בענייננו, ופתחי המוצא של המרזבים נראו במישור הקיר.

ז.לא בוצע גג רעפים לפי התכנון. מי הגשם נאגרו על הגג והתנקזו במרזבים לתחתית הקיר, זאת חרף האמור בדו"ח הקרקע עליו הסתמך המתכנן, אשר קבע כי יש להרחיק את צנרת ניקוז מי הגשמים למרחק מינימום של 4 מטר מקווי בניין. אי הרחקת מרזבי מי הגשם, עשויה לתרום להתפתחות הסדיקה, שכן הרטבת החרסית בסמוך לכלונסאות הביסו בצורה לא סמטרית, יכולה לגרום לתזוזות אופקיות בכלונס.

ח.אי ביצוע בידוד תרמי בגג עלול להביא לסדיקה בקירות הבית, בשל התפשטות או התכווצות גגות שטוחים.

ט.הסדקים שהתגלו בבית הם סדקים בעלי נזק חזותי בלבד.

17.להלן פרק סיכום ומסקנות של המומחה:

"15.1. בהתבסס על מצב הסדיקה כפי שנראית ביום הביקור ניתן לומר שלא נגרם נזק קונסטרוקטיבי לכלונסאות והסדקים בקירות בבית התובעים הנם בקטגוריה א' – נזק חזותי.

15.2.הסדקים שנראו בקירות החוץ והפנים של המבנה אינם נובעים מעומק הכלונסאות אלא מתכנון ואי מתן הוראות ביצוע כנדרש .

15.2.1. תכנון הפרדה של הרצפה והקורות באמצעות ארגזי חלל מפוליסטירן מוקצף בעובי 20 ס"מ במקום 25 ס"מ.

15.2.2. פרט תכנוני שגוי בחתך 1-1 בו לא נרשמה הפרדה באמצעות קלקר בין הרצפה הזיזית והקרקע.

15.2.3. אי מתן הוראות לטיפול בראש כלונס הימצאות פטריות בטון מעל ראשי כלונסאות.

15.2.4.העדר הנחיה מפורשת בתוכנית המורה על הרחקת מי הגשם המנוקזים באמצעות מרזבים הרחק מקירות המבנה כפי שנדרש.

15.2.5. העדר תוכנית או הנחיות לבידוד תרמי בגג המבנה.

15.3. הערכת עלות לטיפול בגורמי הסדקים הינה כ-67,415 ₪ לפני מע"מ.

15,4. הערכת עלות לתכנון וביצוע בידוד תרמי המבנה הינה בסך של כ-30,000 ₪ לפני מע"מ והינה באחריות התובעים.

15.5.בהתאם להמלצת יועץ הקרקע, נדרש לבצע מעקב למצב הסדקים לאחר ביצוע הטיפול בכל 3 חודשים (קיץ חורף ) למשך שנה – העלות כלולה בסעיף 15.3.

15.6. לאחר השלמת העבודות ומעקב התזוזות כנדרש ניתן להתחיל בביצוע תיקון הסדקים ועבודת הגמר .

15.7. הערכת עלות לתיקון הסדקים וגמר המבנה היהנה בסך של כ- 37,375 ₪ לפני מע"מ.

15.8. בעת ביצוע העבודות תיגרם אי נוחות לתובעים.

15.9 משך הביצוע מוערך ב-7 ימים לעבודות הטיפול בגורמי הסדיקה ו-7 ימים לעבודות תיקון הסדקים".  

18.המלצות המומחה לטיפול בגורמי הסדיקה פורטו בסעיף 10 לחוות דעתו. המומחה העריך את עלות הטיפול המונע סדיקה בבית בסך של 67,415 ₪ בתוספת מע"מ. את עלות הבידוד התרמי בגג העריך המומחה בסך של 30,000 ₪. כמו כן העריך כי עלות תיקון הסדקים, לאחר מעקב של שנה מגמר הטיפול בגורמי הסדיקה, ובמידה ולא יופיעו יותר סדקים, בסך של 37,375 ₪ בתוספת מע"מ. יש לומר שהערכת המומחה לעלות תיקון הסדקים קרובה מאוד להערכת עלות התיקון של הסדקים שקבע סוהיל, המומחה מטעם המתכנן, בסך של 35,000 ₪ בתוספת מע"מ.

19.על פי תשתית הראיות שהוצגה בפני בית המשפט, ומן המתואר לעיל, ניתן לקבוע, שקיימים ליקויים בבית, שעיקרם סדקים חזותיים. כעת, יש לבחון מי אחראי לאותם סדקים, זו שאלה שבמחלוקת בין בעלי הדין. יצוין עתה, כי המומחה קבע בחוות דעתו, אף שעניין זה לא מצוי בתחום מומחיותו, כי לגישתו, המתכנן הוא שאחראי להכנת התכניות ומתן ההוראות לביצוען, הואיל ונדרש היה להכין תכניות, בהתאם לדו"ח יועץ קרקע, הכוללות הפרדת הרצפה והקורות מהקרקע ואופן הרחקת מי הגשמים. ותכנית לביצוע בידוד תרמי בגג בשני מצבים, מצב של גג רעפים ומצב שאין גג רעפים.

20.התובע בכתב התביעה, לאורך כל ההליך המשפטי, ובסיכומים, כרך את הנתבעים ביחד ולחוד, ולא ערך אבחנה ביניהם, חרף העובדה, שאין עליה חולק, שהקבלן הוא קבלן מבצע והמתכנן, הוא הגורם האחראי לתכנון ולפיקוח על הביצוע.

21.המומחה מצא שהסיבה להיווצרות הסדקים היא במספר גורמים, העיקרי בין הגורמים, והראשון בממצאיו של הגורמים, "חלק מהרצפה הבולט ממישור הקיר המערבי והמזרחי של הבית תוכנן ללא הפרדה מהקרקע.". לגורם זה ייחס המומחה 70% מהסיבה " אני נותן לרצפת הקרקע משקל של 70% לגרימת הנזקים. הרצפה לא כל המעטפת היא לפחות ב-3 פאות של המעטפת . בשלוש הפאות האלה היא לא מנותקת מהקרקע והרצפה מחוברת למבנה , כל שינוי שיתרחש יש פאה". (עמוד 9 שורות 12-14).

22.גורמים נוספים המהווים סיבה להיווצרות הנזקים הם: אי הכנת דו"ח יועץ קרקע, ואף על פי שדו"ח קרקע עליו הסתמך המתכנן קבע ארגז קלקר להפרדה בין הקורה לרצפה לפי 25 ס"מ, תוכנן ובוצע ארגז קלקר לפי 20 ס"מ, שלא נמצאו בכל המקומות. נמצאה פטריית בטון בראש כלונס. אי הרחקת מוצא המרזבים מקירות הבית. אי ביצוע גג רעפים. אי ביצוע בידוד תרמי. לגורמים אלו, יש לייחס 30 אחוזים מהסיבה להיווצרות הסדקים.

23.עיקר טענתו של הקבלן היא, שפעל על פי תכניותיו והוראותיו של המתכנן, על כן אינו אחראי לנזקים שנמצאו בבית. נקודה זו, שהקבלן ביצע את עבודתו לפי התכנית, אינה במחלוקת של ממש ואין בפני כל ראיה, ולו קלושה, שהקבלן חרג מהוראות התכנית או מהוראות המתכנן. ראו עדותו של המתכנן:

"ש. מאז שהנתבע 1 נכנס לשטח תאשר לבית המשפט שהנתבע מס' 1 פעל לפי הנחיות שלך, הוראות שלך והתוכניות שהכנת.

ת. כן ביצע מה שתכננתי". 

וכן עדותו של הקבלן:

"ש: התכנית של הנתבע 2 היה צריך להיות גג רעפים.

ת: נכון.

ש: בנית את השלד כולל גג בטון.

ת: כן.

ש: כשנגמרה הבניה זה נכון שהתובע אמר לך גם לנתבע מס' 2 שהוא הולך לבנות את גג הרעפים.

ת: כן, הוא אמר שהוא הולך להשלים את שאר העבודה, הגג ולמטה שהוא השאיר פתוח, שהוא הולך לעשות שיפועים. זה דברים שהופיעו בתכנית.

ש: אתה עשית את העבודה שלך בהתאם לתכניות של המהנדס.

ת: נכון".

22.בנסיבות אלו, כאשר הקבלן ביצע את התכניות בהתאם להוראות המתכנן, שאף פיקח על עבודתו שתכניתו תבוצע כלשונה, ומשנמצא כי הסיבות לנזקים, הם ברובם סיבות הקשורות לתכנון ולא לביצוע, ראוי ונכון לקבוע שהקבלן פטור מכל אחריות. 

23.לטענת התובע בסיכומים, הקבלן אחראי לנזקים, בהיותו הקבלן שבונה ואינו יכול להיות כמי ששם מטפחת על עיניו, גם אם, כך בסיכומים, הטעה אותו המתכנן. התובע הפנה לע"א 1051/03 אולפן ראובן ואח' נגד כ.מ.ב.ק לפיתוח ויזום בע"מ, שם נקבע שיש חובת זהירות של הבונה כלפי הדיירים, ואין לפטור קבלן ראשי מאחריותו לביצוע הבניה לפי ההיתר ולאיכותה. ועוד הפנה לת.א (תל אביב) 175436/09 בוקי נגד ארא חברה לעבודות הנדסה ובניה, שם נפסק שמוטלת חובה על קבלן מבצע להפעיל שיקול דעת מקצועי, ואם סבר כי שיטת ביצוע שהוכתבה לו אינה ראויה וקרוב לוודאי שיתגלה ליקוי מהותי, מחובתו להתריע על כך.

24.אין בידי לקבל את טענת התובע. אין חולק שעל הקבלן, כמו גם על המתכנן, חלה חובת זהירות מושגית להבטיח את תקינות עבודות התכנון ובניית הבית, ועל קבלן מבצע מוטל אחריות לטיב עבודות הבנייה אותן הוא מבצע. הקבלן ביצע את עבודות השלד בלבד, ולאחריו בוצעו עבודות נוספות. הוכח בפני כי הקבלן סיים את עבודת השלד, לשביעות רצון המתכנן והתובע. עיקר הסיבות לסדקים לא קשורות לביצוע עבודות השלד, אלא לתכנון המקצועי של תכנון השלד ועבודות אחרות, תכנון רצפה ללא הפרדה מקרקע, אי הכנת דו"ח יועץ קרקע, תכנון ארגז קלקר קטן מהרצוי, אי הרחקת מוצא המרזבים, אי הקמת גג רעפים ואי ביצוע בידוד תרמי בגג. שלושת האחרונים אף אינם קשורים לעבודות השלד והם מבוצעים רק לאחריהן. אני בספק רב אם היה באפשרות הקבלן להתריע על הנזקים שנוצרו כתוצאה מקיומם של הגורמים המהווים את הסיבה להיווצרות הסדקים. המתכנן הוא שהיה צריך לעקוב ולפקח אחר עבודתו של הקבלן ולפקח שהוא פועל לפי התכנון ולעמוד על איכות עבודתו, ולא ההיפך.

25.כך גם לגבי הגורם הנוסף שקבע המומחה כגורם לסדיקה, פטריית בטון שהתגלתה בראש כלונס, שעלולה לגרום לתזזית הבית. מעבר לעובדה שהמתכנן היה אמור לפקח בעניין זה על עבודתו של הקבלן, נחקר הקבלן והשיב את הדברים הבאים:

ש: אמר לך עורך הדין שלך שיש פטריה באחת הקלונסאות, אתה יודע על מה מדובר.

ת: אין פטריה, ראיתי את התמונה, מהתמונה אפשר להסיק מסקנה, כשאתה מסיים לצקת קלונס, שמים לו קרטון על מנת שלא תהיה פטריה, כששמים קרטון, עם הזמן זה מתפורר, האדמה אוכלת אותו, העיגול נשאר, לא רואיםאת הקרטון, אתה רואה עיגול ואתה יכול להסתכל על הצד השני המורם שלא היה מגע עם האדמה, יכול להיות שאני אשים פה ולא אשים שם ?

כמו כן נחקר המומחה:

ש: אני שואל על הפטרייה.

ת: לא פתחנו את כל המעטפת של המבנה, לקחנו בדיקה מדגמית. חפרנו בכמה מקומות ובדקנו לראות מה המצב, במקומות שנמצאה פטריה, זה אומר שהבטון שיצקו גלש לצדדים ונוצרה סוג של פרטיה ברמת העיקרון נוצרים כאלה דברים כל הזמן בזמן יציקה, יציקה יוצקים אותה על פני הקרקע והיא גולשת, בעקרון היתה צריכה להיות הנחיה זה גם מה שיועץ הקרקע ציין, היה צריך לחצוב אותו מסביב שלא יהיה מצב שאם יש רטיבות זה מהווה מוקד אפשרי להתרוממות כי זה קרקע חרסיתית שהיא תופחת, זאת הנקודה, אבל זה לא רק. הרצפה שהיתה מסביב היתה ללא הפרדה, גם מבחינת הקונסטרוקציה וזאת הנקודה הבעייתית בסיפור הזה, מעבר לעניין שהברזלים לא נוקזו למרחק שזה סיפור מסוג נוסף שגרמו להיקוות המים.

ש: האם זה נכון שבבדיקה המדגמית נמצאה פטריה על אחת הקורות.

ת: לא על הקורות, על אחת היסודות.

ש:בתחשיבך הכנסת תיקון שמחייב הורדה של 20 פטריות ולא אחת. אתה מודע לזה שלקחת משהו שלא הוכח שקיים בכלל דבר כזה.

ת: מתוך הניסיון הארוך שיש לי בביצוע עבודות, אני יכול לספר מה שאני יכול להעריך.

ש: מה שמעניין זה הבית הספציפי הזה.

ת: כאשר יפתחו מסביב או באזורים שיצטרכו להיכנס מתחת כדי למצוא הפתרון שהוצע על ידי יועץ הקרקע ויתגלה שאין צורך לחצוב כי אין פטריות אז לא יחצבו.

ש: הכנסת בתחשיב 20 קורות ולא אחת.

ת: או.קיי.

26.לדעת המומחה בחוות דעתו, היה צריך לרשום בתכניות הנחיות לקבלן להסיר את פטריות הבטון מעל הכלונס. רישום כזה לא נמצא בתכניות ולא ידוע, כך על פי המומחה, אם ניתנו הוראות בעל פה לקבלן. המתכנן לא סתר ולא הפריך עמדה זו של המומחה. תחת הנסיבות שבפני, אני קובעת שמדובר בכשל של ביצוע ופיקוח, כשאני נותנת יותר משקל לפיקוח, בהסתמך על עמדת המומחה, שהאחריות להורות על הסרת הפטריה מעל הכלונס היא של המתכנן, גם בתפקידו כמפקח על עבודת הקבלן, ומוטלת עליו האחריות לוודא כי לא יימצאו פטריות בראש הכלונס.

27.בהינתן האמור, אני סבורה שאין להטיל אחריות כלשהי על הקבלן לסדקים שנוצרו בבית.

28.המתכנן כאמור לעיל, הגיש חוות דעת מטעמו, לתמוך בטענתו בכתב ההגנה, שהאחריות לסדיקה מוטלת על התובע, שגרם ליצירת חלל מתחת לבית, בעומק של 50-70 ס"מ, בניגוד לתכנית שהוגשה, דבר שגרם לניקוז ואיסוף מי גשמים מתחת לבית. טענה נוספת של המתכנן, שלא בוצע שיפוע כלפי חוץ של הבית, כפי שנקבע בתכנית.

29.אלו הן כאמור לעיל, מסקנות סוהיל בנוגע לגורמי הסדיקה, שתי סיבות, האחת, "הסדקים הנטענים בבית התובע הם תוצאה של שינויים שביצע התובע על דעת עצמו מהתכנון המקורי ע"י הגבהת רצפת החלק האחורי שלה בית ויצירת חלל סגור תחתיה, שם הצטברו מי הגשם, חלחלו ליסודות וגרמו לסדקים מהם סדקים אופקיים אנכיים ואלכסוניים." השנייה, "התובע לא ביצע רעפים על הגג הדבר שגרם לחוסר בידוד תרמי לבית שגרם ועדיין גורם לסדקים בבית עד להשלמתו או לחלופין ביצוע בידוד תרמי תקני על הגג ע"י בעלי מקצוע מוסמך לכך.". עוד הוסיף סוהיל בחוות דעתו, שהסדקים הם סדקים שהתקן הישראלי מאפשר, בשל הקרקע הרגישה והבעייתית עליה בנוי הבית. אין בדעתי לקבל טענה זו, ודי להפנות לחוות דעת המומחה סעיף 9.4.5 שקבע שמדובר בקטגוריה של נזק חזותי לפי התקן הישראלי 940, אכן אין מדובר בסדק בטיחותי, אך עדיין מדובר בנזק, שאין לאפשר אותו וניתן להימנע ממנו.

30.המומחה שלל את החלופה שהעלו המתכנן וסוהיל בנוגע לחפירה מתחת לבית, אך לא שלל את הגורם של אי ביצוע גג רעפים או בידוד תרמי על הגג כאחד הגורמים להיווצרות הסדקים.

31.זו עדותו של המתכנן לעניין החפירה:

ש: למה התובע ששילם כסף רב יעלה על דעתו לבצע חפירה ואיפה כתוב בתצהיר שלך שהתובע ביצע חפירה.

ת: כתוב. שמעתי מהעובדים שהוא התכוון לעשות מתחת לבית מרתף.

ש: לא ראית את החפירה במו עיניך.

ת: לא הייתי שם שנה וחצי, אני סיימתי את העבודה מתי שיצקו את הגג.

ש: אתה מדבר על חפירה, אתה מדבר על עדות שמועה ששמעת מעובדים שהוא ביצע חפירה באזור.

ת: לא. כשהתחלנו בעבודה ועשינו קלונסאות הקרקע היתה ישרה. אחרי שסיימו את העבודה ובאתי אחרי שנה וחצי, ראיתי שזה נמוך מהקרקע מסביב ב- 70 ס"מ, אמרתי לו שצריך למלא ולעשות שיפוע כלפי חוץ, כך מופיע בתכניות.

ש: אתה ראית חפירה או ששמעת שהוא עשה חפירה.

ת: ראיתי חפירה.

ש: למה אמרת קודם שעובדים סיפרו לך.

ת: הם אמרו שיש לו כוונה לעשות מרתף, את החפירה ראיתי ואמרתי לו למלא, אסור שתהיה התאספות של מים.

ש: הוא מילא.

ת: כן.

ש: אז מה הבעיה.

ת: הוא מילא אחרי שנתיים או ארבע שנים.

32.הקבלן תמך בגרסתו של המתכנן שבוצעה חפירה, וזו עדותו:

ש: כשאתה באת למקום אחרי גמר העבודה כשקראו לך למקום, תסביר לי את החפירה הזאת מתחת לבית, איפה היתה החפירה שאנחנו מדברים עליה.

ת: החפירה היתה במפלס דרומי שם התנקזו המים של הגשם. הוא רצה לעשות שם שני חדרים להשכיר אותם.

ש: זה לא משהו שאתה עשית.

ת: לא. מה פתאום.

ש: כשמסרתם את הבנין זה לא היה.

ת: נכון.

ש: ראית את זה פעם ראשונה כשבאתם עם המהנדס למקום.

ת: זה היה בגובה של 50-70 ס"מ, זה נחפר, הם עשו זאת על מנת לעשות יחידה מתחת לצד הדרומי.

ש: כשאתם באתם למקום בחפירה הזאת האדמה היתה בוצית ומים.

ת: לגמרי. אמרתי את זה, נכנסנו למטה אתה שוקע בבוץ משהו כמו 70 ס"מ.

33.מנגד, התובע הכחיש בחקירתו הנגדית שביצע חפירה מתחת לבית. וזו תשובת המתכנן:

ש: מפנה אותך לסעיף 10.3, זה בדיוק החלל שדיברתי בתחילת החקירה שהחלל נוצר על ידי התובע עצמו לאחר מסירת הבנין.

ת: לא יודע להגיד אם נעשתה חפירה, מה שאתה אומר לי שהיה שטח מלא באדמה והתובע בה והוציא מתחת לפני הקרקע. מה הסיבה ? איזה רציונל יש פה. להיכנס ולחפור ?

34.במחלוקת בין בעלי הדין, אני קובעת שמעבר לטענה שנטענה על ידי הנתבעים, לא הובאה ראיה של ממש ללמד כי התובע ביצע חפירה מתחת לבית, חפירה שיש בה להוות גורם של ממש בהיווצרות הסדקים. המומחה לא ציין בחוות דעתו כי בוצעה חפירה לאחר הבניה על ידי התובע, ניתן להניח משום שזו לא בוצעה. בחקירתו אף השיב את הדברים הבאים:

ש: בהנחה שהדברים שהקראתי לך מהתצהיר של הנתבע מס' 2 אכן נכונים, האם יש בחפירה הזאת....

ת: איפה מצויינת חפירה ?

ש: בהנחה שהיה חלל כזה ובהנחה שהתאספו מים בחלל, האם יש בכך כדי להשפיע על יציבות הבית.

ת: לפני התשובה על העניין הזה, אני חוזר על מה שאמרתי קודם לכן, רצפת הבטון שהוגבה ב- 50 ס"מ התבצעה בשלב מקדמי של הבית. זאת אומרת הבית יש לו גג ומתחת לגג יש רצפה, בתהליך הבניה הרצפה הוגבהה היא לא נעשתה לאחר שהבית הסתיים, הכל היה ברור גם למתכנן, הוא לא עשה זאת על דעת עצמו, הוא צריך לקבל אישור מהקונסטרוקטור שהביצוע תואם לדרישות שלו, לא יעלה על הדעת שיצקו רצפה בגובה של 50 ס"מ ללא אישור, לא יכול להיות.

ש: העניין הוא שבוצעה חפירה מתחת לרצפה.

ת: עוד לפני שיצקו אותה.

ש: אחרי שיצקו אותה, אחרי שנמסר הבנין .

ת: איפה זה מופיע ? (ההדגשה של הח"מ).

35.בהינתן האמור, אני קובעת שלא הוכח ברמה הנדרשת בהליך זה כי בוצעה חפירה לאחר הבניה, כנטען על ידי הנתבעים, ואני מקבלת את עמדת המומחה בחקירתו הנגדית, שביצוע הגבהת הרצפה של הבית, מיקומו בגובה, נעשה בעת בניית השלד, בשלב המקדמי של בניית הבית. על כן, אני דוחה את טענת המתכנן שהסיבה לסדקים היא חפירה שיצרה חלל מתחת לבית.

36.לא כך הם הדברים לגבי אי ביצוע גג רעפים או בידוד תרמי בגג. כך קבע המומחה בעניין זה בחוות דעתו: בחוות הדעת יועץ הקרקע נרשם שתופעת התפשטות/התכווצות של גגות שטוחים בלתי מבודדים עלולה להוביל לסדיקה בקירות המבנה. במועד הביקור בנכס ניתן להבחין שגגות המבנה לא בודדו כנגד חום וקור. על פי התכנון (גרמושקה ותוכנית גג אדריכלית) גג המבנה תוכנן להיות גג רעפים בשלב זה בוצע רק גג בטון שטוח ללא בידוד. המסקנה – ניתן להניח שהסדקים שנראו בין התקרה לקירות נבעו כתוצאה מהיעדר בידוד תרמי בגג".

37.התובע קיבל את חוות דעת המומחה, לפיה, הסדיקה שנוצרה בין התקרה לקירות נבעה מהעדר בידוד תרמי. למעט את ההמלצה לחייבו בעלות ביצוע בידוד. לטענתו, זוהי סוגיה משפטית שעל בית המשפט להכריע בה ולא המומחה. אל מול טענה זו , טענו הנתבעים כי הליקויים שנמצאו נבעו ממעשיו של התובע ובין היתר מכך שלא בנה גג רעפים כפי שתוכנן.

המומחה חזר על חשיבות בניית גג הרעפים בעדותו:

ש. האם נכון לומר שגג הרעפים יש לו כמה מטרות, לא רק לדאוג לכך שזרימת המים תהיה אלכסונית כלפי חוץ לא לתוך הבניין אלא למנוע גם התכווצות של חום וקור בתקרה ?

ת. הפעולה היא לבידוד טרמי.

ש. האם נכון לומר בהנחה שהיה מוקם אותו גג רעפים שהתובע התחייב להקים אותו לפי התוכנת שהוכנה על ידי הנתבע 2 היה בכוחו למנוע את היווצרות הסדקים העליונים?

ת. אני מניח שכן.

...

ש. תתאר איזה גג יש שם ?

ת. גג שהיה מהתכנון הבסיסי שהיה צריך לשבת עליו גג רעפים לפי התכנון והוא לא בוצע , לא עשו בידוד טרמי ?

ש. היו צריכים לעשות בידוד טרמי?

ת. אם לא היו עושים רעפים היה צריך לעשות בידוד טרמי, היה צריך לתת פתרון טרמי לבעיית הגג , אם היו רוצים לתת פתרון סופי ומוחלט לטווח ארוך היו מחליפים את הפתרון של גג רעפים בבידוד טרמי אחר".

38.וזו עדותו של המתכנן:

ש. זאת אומרת גם הקבלן עצמו שידע לא מצא לנכון ליידע אותך.

ת. בתוכנית הופיע גג רעפים הוא לא עשה את זה בגלל הכסף זה היה צריך לעלות 70 או 80 אלף ₪.

ש. האם על הגג המקורי שנבנה יש תוספת בנייה שבעצם המטרה שלה זה למנוע את החדירות של המים?

ת. לא היה צריך להיות כי היה צריך להיות גג רעפים.

39.ואשלים בעדות הקבלן, שאף הוא העיד שלא בוצע גג רעפים משיקולים כלכליים:

"ש: בפועל המצב לא השתפר, הסדקים התרחבו, למה ?

ת: אני לא יכול להגיד למה, יש לו את המפלס והתנקזו מים למטה אתה מרגיש את האדמה רטובה, אפשר לשקוע שם, זה רטוב, אי הבידוד של הגג, הגג היה צריך להיות לו איטום ותקרת רעפים וזה לא היה, זה גם רטיבות וגם התקרה היא ישירה לשמש ומים, חשופה.

ש: תוך כדיה בניה תאשר לי שלפני שאתה ביצעת את עבודת הגג, פנה אליך התובע ואמר לך אם אפשר לוותר על הצורך לבנות על הגג רעפים, האם זה נכון שהוא פנה אליך במועדים האלה.

ת: בכלל לא. התובע ניסה לצמצם את העלויות שלו, הוא ידע שזה עולה לו איקס כסף ולא עשה, אני לא יכול להכריח אותו לעשות, המצב שנוצר למעלה ולמטה זה בעיה של התובע, יש שתי בעיות, אין בידוד על הגג והמפלס למטה שיש רטיבות, זה מסיבה שלו שהוא לא רצה לעשות, למטה הוא התכוון לעשות שם יחידה.

ש: אתה בנית את הגג.

ת: בטח זה טפסנות.

ש: האם זה נכון שלפני שבנית את הגג הוא אמר לך שהוא לא רוצה שעל הגג יהיה בו גם רעפים כי אין לו כסף, נכון שאמרת לו אל תדאג שאבנה לך את הגג זה כמו גגות אחרים שאני בונה, זה יהיה מבודד.

ת: לא נכון כי יש סולם, אחד שתיים שלוש, עולים מדרגה מדרגה, אי אפשר לקבוע שתי מדרגות קדימה, אי אפשר לקבוע 2 צעדים קדימה, יש תקרה, היא נוצקה כמו שצרים, היריעות והאיטום והרעפים זה שלב ב'.

ש: מה שאתה אומר שאתה כבעל מקצוע הבנת שאם הגג ייבנה ללא תוספת הרעפים היה ברור לך כבעל מקצוע שהתוצאה היא שתהיה חדירה של רטיבות לדירת התובע.

ת: אתה שואל אותי שאלות מחוץ לתחום שלי. אני קבלן שלד. אתה שואל אותי על שאלות גמר, יריעות, טיח, מרזבים, חשמל, זה מחוץ לתחום שלי, אני יצקתי את התקרה זהו הסתיים, מה שהוא צריך לעשות זה מובן, זה א' ב', צריך לעשות יריעות ומעל זה הכל מופיע לו".(הדגשות אינן במקור ב.ל).

40.התובע הודה בחקירתו הנגדית כי לא ביצע את העבודות הנדרשות בגג משיקולים כלכליים, וזו עדותו:

"ש. לגבי הגג ?

ת. לגבי הגג היינו במצוקה כלכלית והתייעצתי עם אנשי מקצוע לחסוך עלות ברעפים מה שהציעו לי זה לעשות את הגג איכשהו , הייתה הגבהה של עוד 10-20 ס"מ שעשינו מסביב והחלקה , שאלתי אם זה מה שיתן לי מענה , אמרו לי זה שזה עוזר, הם בעצמם הביאו ...". 

41.בסיכומיו, הטיל התובע את האחריות לאי ביצוע בידוד תרמי על הנתבעים. לטענתו, משהחליט לא לבנות גג רעפים, בהתאם לתכנית, מוטלת על הנתבעים למסור את הבית לתובע עם בידוד תרמי. לטענתו, הנתבעים לא שלחו מכתב או אימייל וכיו"ב לפני מסירת הבית או לאחריו ובו התריעו על השינויים בתוכנית הגג, על כן כשלו בתפקידם לגילוי נאות ויידוע התובע בדבר המשמעות של אי בניית הגג בהתאם לתוכנית המקורית וללא בידוד תרמי, ויש הצדקה מלאה לחיובם בעלות התקנת הבידוד התרמי. איני סבורה כדעת התובע. מדובר בניסיון קלוש, ללא ביסוס של ממש, של התובע, להסיר מעליו את האחריות, מקום שהוכח, ללא כל ספק, שההחלטה שלא לבצע גג רעפים הייתה של התובע בלבד, זאת ממניעים כלכליים, בניגוד לתוכניות. יתרה מזו, הנתבעים מחויבים לעבודות השלד בלבד, ולא לעבודות הגמר. כך הם לא היו אחראים לבניית גג הרעפים, קל וחומר שאינם אחראים לביצוע בידוד תרמי של הגג, משהחליט התובע, ללא שערך שינוי בתכנית, לא לבצע את גג הרעפים.

42.לפיכך, אני קובעת כי האחריות לביצוע בידוד תרמי בגג מוטלת על התובע בלבד.

43.כאמור בחוות דעת המומחה, הגורם העיקרי להיווצרות הסדקים, תכנון רצפה בחלק מהבית ללא הפרדה מהקרקע, לו ייחס המומחה 70 אחוזים מהסיבה לסדיקה. לא מצאתי בסיכומי המתכנן התייחסות של ממש לגורם זה, למעט בעניין ארגזי הקלקר, שאליהם התייחס בהמשך. האחריות המלאה לליקוי זה בבניית הבית מוטלת על המתכנן.

44.באשר לגורמים האחרים; גובה ארגז הקלקר קטן ב- 5 ס"מ מדו"ח יועץ קרקע עליו הסתמך המתכנן, ושאינם מצויים בכל המקומות. המומחה קבע בחוות דעתו, כי השימוש בארגזי חלל מפוליסטירן מוקצף בגובה של 20 ס"מ במקום 25 ס"מ לפחות יכול להסביר לבדו את הסיבה לסדיקה האלכסונית בקירות המבנה. וזו תשובת המתכנן בחקירה הנגדית:

"ש: בתכנון התבססת על דו"ח קרקע של יועץ קרקע בשם מוסדי דוד שקבע שגובה הקלקר צריך

להיות 25 ס"מ.

ת: יש לי הרבה דוחות קרקע, מאות דוחות קרקע, אני מנסה לעשות את הדברים הכי טובים במחיר הכי זול לקליינט, אני יכול לשים גם חצי מטר וזה עולה הרבה כסף, מצאתי לנכון להשתמש ב- 20 ס"מ כי בכל האזור השתמשתי כך. אני לוקח את הדברים שאני צריך, עומק הקלונס אולי במקומות אחרים לקחתי 20 ס"מ.

לטענת המתכנן בסיכומים, זה לא תורה מסיני, ולא ניתן להעריך תרומה של 5 ס"מ למניעת הסדיקה, טענה שאין מקום לקבל אותה, משלא נתן המתכנן כל הסבר מניח את הדעת, מדוע חרג מהמלצות יועץ הקרקע עליו הסתמך בהכנת התכניות, ונוכח הידיעה הברורה למתכנן, שהבית נבנה על קרקע בעייתית, כפי שהגדיר אותה המומחה של המתכנן. האחריות בעניין זה מוטלת על המתכנן בלבד.

45.גילוי פטריה בראש כלונס. אין חולק שנמצאה פטריה אחת בלבד, אך אין לשלול קיומן של פטריות נוספות. לטענת המתכנן, אבסורד הוא לחשוב שבכוחה של פטריה אחת לגרום לתופעת הסדיקה. יושם הלב, המתכנן קבע מספר גורמים שיש בהם כדי לתרום לתופעת הסדיקה, ולא לגורם אחד בלבד. בעניין הפטריה, אפנה לסעיף 26 בו נקבע שהמתכנן בתפקידיו כמתכנן ומפקח, מוטלת עליו האחריות לוודא שלא יימצאו פטריות בטון בכלונסאות.

46.מוצא המרזבים צמוד לקירות הבית ולא הורחק מקו הבניין. אלו הדברים בחוות דעת המומחה: "לפי יועץ הקרקע מוצא המרזבים היה צריך להיות בנוי באופן המרחיק את מי הגשם מהמבנה, בפועל נראו פתחי המוצא של המרזבים במישור הקיר, בהתאם לתוכנית האדריכלות תוכנן לבצע גג רעפים – בפועל לא בוצע וכיום יש גג שטוח המנקז את המים הנאגרים על הגג דרך צנרת מרזבים המצויה בקיר ויוצאת החוצה במישור הקיר (מוצא המרזב אינו מרוחק ממישור הריק כך שהמים המתנקזים זולגים ישירות לתחתית הקיר). לא הוצגו בפניי תוכניות המנחות כיצד יש להתקין את המרזבים ולא ניתנו הוראות בכתב לתובע/לקבלן כיצד יש להרחיק את המי היורדים מהגג". תכניות המלמדות אחרת מקביעות המומחה, לא הוצגו על ידי המתכנן במהלך הדיון. לטענת המתכנן בסיכומים, הרחקת המרזבים הייתה צריכה להתבצע על ידי התובע. ניתן להסכים עם הטענה שהביצוע חל על התובע, אך התכנון של המרזבים חל על המתכנן. משאין כל התייחסות להרחקת מוצא המרזבים מקיר הבניין בתכנית, והעדר הנחיות ברורות של המתכנן לתובע או למי מטעמו, בנוגע להרחקת המים, יש לקבוע שהאחריות על כך מוטלת על המתכנן.

47.משנמצא כי המתכנן אחראי לגורמים אשר בגינם נוצרו הסדקים, יש להטיל עליו את החיוב בגין אותם נזקים שנוצרו. בהתאם לחוות דעת המומחה, אני מחייבת את המתכנן בעלות הטיפול בגורמי הסדיקה, הכולל עלות פיקוח, ובעלות תיקון הסדקים, בסכום כולל של 104,790 ₪ בתוספת מע"מ. איני מחייבת את המתכנן בעלות בידוד תרמי בגג. וכן אין מקום להוסיף חיוב בשל עלויות בלתי צפויות, ועל כן אני דוחה את דרישת התובע בסיכומים לחיוב בשיעור 10% בגין עלויות בלתי צפויות.

48.התובע טען בכתב התביעה ובסיכומים, לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו ולמשפחתו בסך של 50,000 ₪, אלא שהתצהיר והעדויות בהקשר זה לקוניות ולא מפורטות. לעומתו, טען המתכנן בסיכומים, כי אין מדד יחיד וברור לקביעת הפיצוי, כאשר הסכומים נעים בין 2,500 ₪ ל-15,000 ₪ וזאת במקרים חמורים של רטיבות וצורך בהחלפת ריצוף וכדומה. בחוות דעת המומחה נקבע כי בעת ביצוע העבודות, תיגרם לתובע ולמשפחתו אי נוחות, והעריך את ביצוע העבודות ב- 14 ימים.

49.ניתן לומר, כי קיומם של הסדקים גורמים לעוגמת נפש ופגיעה בהנאה מהמגורים בבית. וכי חלק מהאחריות, בקשר לגג, רובץ לפתחו של התובע. בנסיבות המקרה והזמן הדרוש לביצוע העבודות, אני מוצאת לפסוק לטובת התובע סך של 12,000 ₪.

סוף דבר

50.התביעה כנגד נתבע 1 – נדחית. אני מחייבת את התובע לשלם לנתבע 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

51. התביעה כנגד נתבע 2 – מתקבלת בחלקה. נתבע 2 ישלם לתובע סכום כספי בסך של 104,790 ₪ בתוספת מע"מ וסך של 12,000 ₪ בגין עגמת נפש. וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

52.הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

53.פסק הדין יומצא לב"כ הצדדים.