בראון ואח' נ' בינט ואח'

מבוא

1. תביעה בגין נזקים שנגרמו לדירת התובעים בעקבות נזילה מדירת שכניהם הנתבעים.

2. התובעים מתגוררים בבניין הנמצא ברח' קצנלבוגן 48 בי-ם. הנתבעים מתגוררים בדירה שמעל לדירת התובעים. בשלב כלשהו צורף כנתבע גם קבלן שיפוצים שביצע עבודות בנייה ושיפוץ בדירתם של הנתבעים (להלן- "נתבע 3"), ואולם לאחר שנקלע להליכי פשיטת רגל, עוכבו ההליכים נגדו.

3. לטענת התובעים בעקבות השיפוץ שביצע נתבע 3 בדירת הנתבעים נפגעה דירתם, אשר שופצה על ידם זמן קצר קודם לכן. אשר כל כן עתרו התובעים לחייב את הנתבעים לאטום את הגג והקירות שמעל דירתם ובכך להפסיק את הנזילה; לאסור על הנתבעים לאטום את פתח יציאת האוויר של צינור הביוב המגיע לבניין; לחייב את הנתבעים לשלם פיצוי בגין נזקיהם בסך של 277,944 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; וכן לחייב את הנתבעים להשיב את מצב הרצפה בדירתם לקדמותו ולסלק את צינור הביוב.

4. תמצית טענתם של הנתבעים הייתה כי אין קשר סיבתי בין השיפוצים בדירתם לבין הרטיבות בדירתם של התובעים. נטען כי מקור הרטיבות בדירת התובעים הוא בדירות של שכנים אחרים, לרבות בדירת השכנים שמעל דירתם של הנתבעים (דירת משפחת לוי) והדירה שלצד דירתם (דירת משפחת שטרן). כראיה לטענתם הפנו הנתבעים לכך שבמשך שנתיים לאחר ביצוע התיקונים שעליהם המליץ מומחה בית המשפט עדיין טענו התובעים לקיומן של בעיות רטיבות בדירה, טענות המוכיחות כי מקור הרטיבות היה אחר, ולא בדירת הנתבעים. עוד טענו כי הנזקים לדירת הנתבעים נגרמו מהצפת הדירה בעקבות שחרור נקז על ידי השכנים, וכן בעקבות בדיקה בלתי זהירה שערך המומחה מטעם התובעים.

   חוות דעתו של מומחה בית המשפט

5. נוכח המחלוקת בין הצדדים מונה המהנדס אייל שנהב כמומחה מטעם בית המשפט (להלן- "המומחה שנהב"), בהסכמת הצדדים. בחוות דעתו מיום 10.12.13 פרט המומחה שנהב את ממצאי ביקורו בדירה ביום 7.11.13. על פי המפורט בחוות דעתו, במהלך שנת 2012 ביצעו הנתבעים שיפוץ בדירתם, אשר כלל את הרחבתה בשטח מרפסת פתוחה גדולה. במסגרת השיפוץ נהרסו קירות, והונחו צינורות חדשים, לרבות צינורות ביוב חדשים. פורט בחוות הדעת כי לטענת התובעים בעקבות השיפוץ הופיעו בחודש אוגוסט 2012 סדקים בדירתם, ונגרם נזק לטיח. עוד טענו כי במהלך בדיקת הצפה שנערכה בגג העליון חדרו מים לדירתם ולמערכת החשמל בה. הנתבעים טענו מנגד בפני המומחה שנהב כי לא קיימת כל בעיית רטיבות בדירת התובעים, ואם היא קיימת, אין קשר סיבתי בינה לבין עבודות השיפוץ שביצעו הנתבעים. עוד טענו בפני המומחה שגם אם בוקע רעש מצינור הביוב, מדובר בבית משותף.

6. בחוות דעתו פירט המומחה שנהב כי מצא בדירת התובעים 7 מוקדי רטיבות, וכן סדקים במקומות שונים בתקרה. נוכח החשדות שהעלה באשר לביצוע עבודות איטום, המליץ המומחה על ביצוע שורה של בדיקות, כגון בדיקת נקז, בדיקת הצפה ובדיקת המטרה. המומחה ציין כי לאחר ביצוע הבדיקות והתיקונים שידרשו בעקבות הבדיקות, יהיה צורך בביצוע עבודות שיקום לתיקון קילופי הטיח, הסדקים, כתמי הרטיבות, הפגיעה בתקרת הגבס ובדיקת מערכת החשמל, עבודות שיקום שאת עלותן אמד בעלות של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.

7. בהתאם להמלצת המומחה נערכו בדיקות על ידי מר איתמר שטראוס מומחה לאיטום (להלן- "שטראוס"). על פי האמור בדוח הביצוע של שטראוס מיום 20.5.14, הוא ביקר בדירת התובעים ביום 27.4.14 לצורך ביצוע בדיקות לאיתור מוקדים אפשריים לחדירת רטיבות. בביקורו מצא את כל מוקדי הרטיבות בדירת התובעים יבשים. ביום 28.4.14 ביצע שטראוס בדיקת נקז המרפסת שהעלתה כי הנקז תקין. ביום 28.4.14 ביצע בדיקת הצפה במרפסת דירת הנתבעים, לאחר שמילא מים בחלק מהמרפסת דווח לו על טפטוף מים לדירת התובעים והוא נאלץ להפסיק את הבדיקה. בדוח הביצוע ציין גורמים אפשריים לכך, והמליץ על פירוק הריצוף לשם בדיקת הליקויים האפשריים שאותם מנה.

8. בדוח מיום 19.6.14 שהגיש המומחה שנהב פורט כי לאחר שנמצא שנקז המרפסת היה תקין, בוצעה ביום 28.4.14 בדיקת הצפה. עוד בטרם מולאו המים בכל שטח המרפסת התגלתה נזילת מים בפינת המשפחה בדירת התובעים, ועל כן לא ניתן היה להמשיך בעריכת הבדיקה. המומחה שנהב מנה את המקור האפשרי לליקויים, כגון חיבור לקוי של היריעות לקיר הבניין, גובה האיטום נמוך מדי, וכו', וציין כי רק לאחר ביצוע עבודות לתיקון הליקויים שנמצאו בבדיקה ניתן יהיה להמשיך בדיקת ההמטרה.