פלוני נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

1.התובע , רופא מתמחה בניורוכירורגיה יליד XX.X.XX נפגע בתאונת דרכים מיום 1.9.13 בפתח תקווה.

אין מחלוקת על החבות אלא על גובה הנזק.

הפגיעה והנכות הרפואית

2.התובע הובהל לביה"ח בילינסון לאחר התאונה ושם אובחנו פגיעות בברך ימין , גב וצוואר.

הוא שוחרר למעקב רפואי ובבדיקה מיום 10.9.13 נמצא קרע במיניסקוס ופגיעה סחוסית.

3.פרופ' שטיין המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי נותרה אצל התובע הגבלה בברך ימין אשר מתבטאת קלינית בנעילה בכיפוף של 30 מעלות ונובעת מהקרע השטחי בסחוס המפרקי של הקונדיל הפמורלי המדיאלי ומשום כך העריך נכותו בגין זאת ב20% .

הנזק לברך צריך לשיטתו טיפול שמרני והשגחה רציפה.

בנוגע להגבלה בתנועות הצוואר העריך את הנכות בשיעור של 10% לאחר הפחתה של מחצית הנכות הקיימת בשיעור של 20% בגין מצב קודם . סה"כ נכות משוקללת של 28% .

4.לבקשת המומחה מונה מומחה נוסף בתחום הרדיולוגיה, ד"ר פרידמן לצד הפניית התובע לבדיקות נוספות כמו mri ו- emg .

5.הנתבעת ביקשה לחקור רק את המומחה האורתופדי ועל כן קביעותיו של ד"ר פרידמן אינן שנויות במחלוקת .

המחלוקת אותה פתחה הנתבעת כבר לאחר הגשת חווה"ד הייתה בשאלת פסילתו של פרופ' שטיין ובקביעותיו בנוגע לנעילת הברך בזווית של 30°. לשיטת הנתבעת לא יכול התובע להלך במצב כנ"ל ללא תמיכה של קביים בעוד שהוכח (ואף לפי דברי המומחה האורטופדי ) כי התובע התהלך ללא צליעה. על כן לטענתו יש למנות מומחה נוסף להערכת נכותו של התובע.

6.מבלי להיכנס לשאלה באם אימץ לעצמו ב"כ הנתבעת אסטרטגיה מכוונת להוציא את

המומחה משלוותו במהלך החקירה ,כטענת ב"כ התובע , אין ספק כי החקירה חרגה מחקירה המתנהלת כשגרה בתיקים כנ"ל ולאו דווקא בשל אשם של ב"כ הנתבעת . אולם לא מצאתי סיבה לפסול את חוות הדעת רק מחמת חילופי הדברים בין המומחה לב"כ הנתבעת , שראוי היה כי לא יגררו לווכחנות מיותרת שחייבה את התערבות ביהמ"ש.