לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני להורות למשיב להימנע מכל פעולה של מכירה ו/או העברה של זכויות במקרקעין בנוגע לחנות המצויה בשער שכם 9-11 בעיר העתירה בירושלים (להלן: החנות). הבקשה הועברה לטיפולי כשופטת תורנית בפגרה.
1.הרקע להליך שבכותרת פורט בהרחבה בהחלטה קודמת של כב' השופט דורות מיום 10.5.2018, אשר בקשת רשות ערעור לגביה נדחתה בפסק-דינו של בית-המשפט העליון (כב' השופט גרוסקופף) מיום 25.6.2018 (רע"א 4086/18). לא אחזור על הדברים, והמעוניין יעיין שם.
בתמצית בלבד אציין כי התיק העיקרי כולל תביעה עיקרית ותביעה שכנגד. התביעה העיקרית היא מטעם המבקשים, ובמסגרתה מתבקש בית-המשפט ליתן פסק-דין הצהרתי אשר יצהיר, בין היתר, כי המבקשים הם בעלי הזכויות בבניין בו מצויה החנות, וכי הם זכאים להשכיר את החנות לאחרים. יחד עם הגשתה של התביעה העיקרית ביום 24.4.2018, הגישו בשעתו המבקשים גם בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיב. באותה בקשה, עתרו המבקשים להורות על עיכוב ביצוע של הליך פינוי החנות. הליך הפינוי נפתח בהוצל"פ לצורך ביצוע פסק-דין שניתן בבית-משפט השלום, במסגרת תביעה לפינוי מושכר שהגיש המשיב בנוגע לחנות, כנגד אדם בשם מר חסן קסאס (להלן: קסאס). עתירת המבקשים בהליך שבכותרת למתן צו מניעה זמני לעיכוב הליך הפינוי הנ"ל, נדחתה בהחלטתו האמורה של כב' השופט דורות מיום 10.5.2018. בהחלטה אשר ניתנה לאחר קיום שני דיונים וחקירות נגדיות של המצהירים, נקבע כי לא עלה בידי המבקשים להראות כי סיכוייה הלכאוריים של תביעתם גבוהים, ואף צוין שנראה כי סיכויי התביעה להתקבל נמוכים שכן אין הוכחה לכאורית לבעלות המבקשים בחנות. עוד נקבע כי מאחר שמדובר בנכס מסחרי שהמשיב השקיע מאמץ לפנותו בכך שהגיש תביעה לפינוי מושכר שהתקבלה בבית-משפט השלום, הרי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. צוין כי אם בסופו של יום תובענת המבקשים תתקבל, כי אז ניתן יהיה לפצות את המבקשים בכסף בגין אי קבלת דמי השכירות לכיסם. כאמור, בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים כנגד החלטה זו לבית-המשפט העליון, נדחתה.
2.ביום 12.8.2018, כחודש וחצי לאחר דחייתה של בקשת רשות הערעור, הגישו המבקשים בקשה שנייה למתן צו מניעה זמני בהליך שבכותרת – היא הבקשה המונחת להכרעתי. בבקשה זו עותרים המבקשים להורות למשיב להימנע מביצוע דיספוזיציה בחנות, וזאת לצורך שמירת המצב הקיים עד להכרעה בתובענתם. יוער כי ביום 12.8.2018 ראתה כב' השופטת לומפ ליתן צו ארעי במעמד צד אחד: "בשים לב לכך שקיים חשש שהנכס יימכר לצדדים שלישיים".
3.עיינתי בטיעוניהם הכתובים של ב"כ הצדדים על רקע מכלול החומר שבתיק ושמעתי את טענות הצדדים בדיון היום. לטענת ב"כ המבקשים, בעקבות דחייתה של בקשת רשות הערעור בבית-המשפט העליון, החנות פונתה לאחרונה מהשוכר שהחזיק בה. עם זאת, נטען כי בימים האחרונים התגלה למבקשים שהמשיב מנסה למכור את החנות לצדדים שלישיים, וכי מתנהל מו"מ מתקדם עם מספר גורמים לשם מכירת הנכס, ואף הוצע מחיר תמורת מכירת החנות בסך מיליון ועשרים אלף דולר. לגישת המבקשים, כל עוד תביעתם תלויה ועומדת וטענתם לבעלות בחנות לא הוכרעה, יש למנוע את שינוי המצב הקיים ואת העברת הזכויות בנכס לצדדי ג', שכן הדבר יוביל לפגיעה קשה בזכויות הקנייניות הנטענות של המבקשים בנכס. עוד נטען כי זכויות המשיב בחנות לא עולות על 2.5 מטרים, והדבר תומך בצו המבוקש.
מנגד, ב"כ המשיב טען כי בהחלטת כב' השופט דורות שאושרה בבית-המשפט העליון, כבר נקבע כי המבקשים לא הוכיחו זכות לכאורה בחנות. לא נטען שינוי נסיבות כלשהו, ולפיכך קביעה זו נותרת על כנה. עוד נטען כי מי שעומד מאחורי הבקשה הנוכחית למתן צו מניעה זמני, כמו גם מאחורי הבקשה הקודמת שנדחתה, הוא קסאס שפוּנה מהחנות וברצונו לפגוע במשיב. בנוסף נטען כי המבקשים מבססים את בקשתם על תצהירו של מר עג'לוני, שנחקר היום באולם הדיונים לבקשת ב"כ המשיב, והעיד כי פנה למשיב בהצעה לרכוש את החנות, והלה השיב לו כי כבר השכיר את הנכס לאחר, אולם מדבריו עשוי היה להשתמע כי לא שלל אפשרות למכירתו. לטענת ב"כ המשיב, מר עג'לוני חסר כל אפשרות כלכלית לרכוש את החנות, ומדובר היה ב"תרגיל" שמי שעומד מאחוריו הוא קסאס. יוער כי בתצהיר שהוגש ביום 26.8.2018, טען המשיב כי הוא השכיר את החנות לאחר, שכן אין בכוונתו למכור את הנכס. לצד זאת, נטען בתצהירו של המשיב כי מאחר שהמשיב הוא בעל הזכויות בחנות, הוא זכאי למוכרן אם ירצה בכך, ואין בכוונתו להתחייב על אי מכירת הנכס בעתיד.
4.שקלתי את טענות הצדדים. צודק ב"כ המשיב בטענתו לפיה בהחלטת כב' השופט דורות, שהליך ערעורי נגדה נדחה, כבר נקבע כי המבקשים התקשו לבסס זכות לכאורית בחנות. עם זאת, תובענתם תלויה ועומדת והיא טרם הוכרעה. מכירת החנות או העברת הזכויות לגביה לצדדים שלישיים תמי לב, עלולה להוביל לפגיעה קשה במבקשים אם וככל שתובענתם תתקבל, שכן בכך עלולה להתאיין האפשרות להשיב את המצב לקדמותו. השיקול לו יש ליתן מעמד בכורה בהקשר זה הוא שיקול מאזן הנוחות, והוא נוטה לטובת המבקשים. תמיכה למסקנה זו ניתן למצוא בהחלטת כב' השופט דורות מיום 10.5.2018, אשר הניח בפס' 22 להחלטתו כי במידה והחנות תימסר לידי המשיב, הוא ישכירה לצד ג' או יפעילה בעצמו, קרי- הנחת השופט הייתה כי לא תתבצע דיספוזיציה לגבי הזכויות בקרקע. הדברים נאמרו במפורש בפסק-דינו של כב' השופט גרוסקופף מיום 25.6.2018 בפס' 15, שם צוין כי: "לא נטען שקיים חשש שהנכס יימכר לצדדים שלישיים". כאמור, המשיב עצמו הצהיר ביום 26.8.2018 כי אינו מוכן להתחייב שלא ימכור את הזכויות בנכס בעתיד (נוכח תצהיר זה, אין צורך להידרש בהליך שלפניי לתצהירו של מר עג'לוני מטעם המבקשים אודות השיחה שניהל עם המשיב על האפשרות למכירת הנכס). מכאן הצורך בצו איסור הדיספוזיציה המבוקש, כדי לא לייתר את בירור התיק העיקרי.
אשר לתנאים למתן הצו - כאמור, בתצהירו טען המשיב כי השכיר את החנות לאחר, וכי אין בכוונתו למכור את הנכס נכון לעת הזאת. מכאן שאין לפניי טענה לפיה איסור על דיספוזיציה יכשיל עסקה קונקרטית שכבר רקמה עור וגידים. גם בדיון לפניי היום לא עלתה טענה כאמור. לפיכך, לא ראיתי להורות על הפקדה כספית. עם זאת, נוכח קביעת כב' השופט דורות לגבי סיכויי תובענתם של המבקשים, אראה לחייב בהמצאת שתי ערבויות צד ג' בלתי מוגבלות בסכום כתנאי לצו הזמני המבוקש.
5.אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים שפורטו, הצו הארעי מיום 12.8.2018 יהפוך לזמני, באופן האוסר על ביצוע דיספוזיציה לגבי הזכויות בחנות נשוא ההליך שבכותרת (לרבות: מכירה, שעבוד, שכירות מוגנת וכיוצ"ב, ולמעט שכירות חופשית) וזאת עד להכרעה בתובענה העיקרית מטעם המבקשים. הצו יפקע אם עד יום 3.9.2018 לא ימלאו המבקשים אחר התנאים הבאים להבטחת המשיב בגין כל נזק שייגרם לו כתוצאה ממתן הצו הזמני האמור:
א.חתימה על התחייבות עצמית של המבקש 1 בלתי מוגבלת בסכום.
ב.המצאת שתי ערבויות צד ג' שאינו תאגיד (או ערבות בנקאית אוטונומית) – שתיהן בלתי מוגבלות בסכום.