ת"א
בית משפט השלום עכו
|
44416-11-13
31/07/2019
|
בפני השופטת:
אביגיל זכריה
|
- נגד - |
התובעת:
פלונית עו"ד מחפוז
|
הנתבעות:
1. מועצה אזורית עמק חפר [נתבעת 3] 2. כלל חברה לביטוח בע"מ [נתבעת 4]
עו"ד ניר ואח'
|
פסק-דין |
מבוא
בפניי תביעה לפי פקודת הנזיקין שהוגשה על ידי התובעת, עורכת דין במקצועה, ילידת 1979, בגין נזק גוף שאירע לה, לטענתה, ביום 28.11.06 לאחר שנפלה מסולם של סוכת מציל בחוף הים הסמוך למלון בלו ביי בנתניה.
התביעה הוגשה על סף מועד ההתיישנות ביום 25.11.13.
התובעת טוענת כי במועד התאונה הייתה סטודנטית והגיעה לחוף הים, שלא בעונת הרחצה, על מנת לקרוא ספר. התובעת טוענת כי למטרה זו ביקשה לעלות לסוכת המציל שהייתה במקום, ובעת שעלתה באמצעות סולם שהיה סמוך לסוכה, זז הסולם ממקומו והיא נפלה ונחבלה.
התובעת טוענת כי הנתבעת 3 היא שהייתה אחראית על הפעלת חוף הים ומתקניו במועד הרלבנטי, וככזו התרשלה בפעולות הפיקוח והתחזוקה למתקני החוף ונקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים להגנה על המבקרים בו ועל כן אחראית לפיצויה בגין נזקיה.
הנתבעת 4 הינה המבטחת של הנתבעת 3 במועדים הרלבנטיים.
הנתבעות כופרות בחבות ובנזק.
לעמדתן לא עלה בידי התובעת להוכיח את הנסיבות העובדתיות המתוארות על ידה בכתב התביעה. עוד נטען כי נסיבות האירוע הנ"ל, גם אילו היו מוכחות, אינן מטילות אחריות מכל מין וסוג שהוא על הנתבעות משלא מתקיימים במקרה זה יסודות עוולת הרשלנות ולחלופין עקב שיעור הרשלנות התורמת/ההסתכנות מרצון של התובעת בנסיבות העניין, שהינם מכריעים.
תמצית טענות הצדדים
התובעת טוענת בכתב התביעה כי ביום 28.11.06 נפלה מסולם בגובה של כ - 2 מטרים, שניצב ככל שניתן להבין, סמוך לסוכת מציל בחוף בלו ביי בנתניה. התובעת טוענת כי בעת שעלתה על הסולם, ולאחר שהגיעה לגובה של כ - 2 מטרים, זז הסולם ממקומו והיא נפלה מטה.
התובעת טוענת כי ממקום התאונה היא פונתה באמבולנס לבית החולים "לניאדו" בנתניה ולאחר מכן הועברה לבית החולים "בני ציון" בחיפה. התובעת אובחנה כסובלת משבר בחוליה וטופלה באופן שמרני. בהמשך הותאמה לה חגורת קיבוע והיא עברה טיפולי פיזיותרפיה.
התובעת טענה בכתב התביעה לאחריות הנתבעות 1 ו/או 3 מכוח היותן הרשויות המקומיות הרלבנטיות לתחזוקת החוף, מאחר ולא עלה בידה לברר מי מבין השתיים הייתה אחראית במועד התאונה.
ביחס לכל הנתבעות טענה התובעת כי יש מקום להורות על העברת נטל ההוכחה ולחלופין לחייבן מכוח עוולת הרשלנות בגין מעשיהן ומחדליהן כמפורט בכתב התביעה לרבות אי נקיטת אמצעי זהירות, סילוק מפגעים, תחזוקה לקויה, אי הזהרת קהל הנכנסים ועוד.