ת"א
בית משפט השלום רמלה
|
41571-12-15
24/08/2017
|
בפני השופט:
זכריה ימיני
|
- נגד - |
תובעים:
נורית מילר
|
נתבעים:
1. יונה דונבצקי 2. סילנה דונבצקי
|
פסק-דין |
תביעה לתשלום דמי תיווך ופיצויים בטענה להפרת חוזה התיווך.
כללי:
בעלי הדין:
1.התובעת היא מתווכת מקרקעין במקצועה.
2.הנתבעים הם בני זוג, אשר פנו לתובעת על מנת לקבל ממנה שירותי תיווך במקרקעין, ועובר לפנייה זו התגוררו בעיר לוד.
מערכת היחסים בין הצדדים:
3.ביום 4.11.12 פנו הנתבעים אל התובעת בבקשה שתמצא להם בית לרכישה ביישוב באר-יעקב, כאשר בבית תהיינה 3 יחידות דיור, אחת להם, אחת להורי הנתבע ואחת להורי הנתבעת. התובעת הציעה לנתבעים לחפש מגרש עם שירותי בנייה, כאשר תכנון הבית יתאים לדרישותיהם. באותו יום הציעה התובעת לנתבעים מגרשים ברחובות קישון, צופית ו-דן בבאר יעקב, והחתימה את הנתבע 1 על טופס הזמנת שירותי תיווך הנושא תאריך של יום 4.11.12.
4.ביום 25.11.12 הציעה התובעת לנתבעים שני מגרשים, האחד ברחוב אורן בבאר יעקב, והשני ברחוב ז'בוטינסקי בבאר יעקב גוש 4040 חלקה 190 (להלן-"המגרש"). שני הצעות התיווך כללו רכישת מגרש ושירותי בנייה. התובעת החתימה את הנתבע 1 על טופס נוסף להזמנת שירותי תיווך הנושא תאריך 25.11.12.
5. הנתבעים אמרו לתובעת כי עליהם למכור תחילה דירות בעיד לוד ולאחר מכן לרכוש את המגרש ושירותי הבנייה. לאחר מכן ניתקו הנתבעים מגע עם התובעת.
6. ביום 27.11.14 נחתם חוזה מכר בין הנתבעים לבין הקבלן מכלוף יצחק (להלן-"הקבלן"), אליו הפנתה התובעת אל הנתבעים בקשר לרכישת המגרש. בחוזה נרשם כי הנתבעים רכשו בית מאת הקבלן אותו בנה הקבלן על המגרש, ושילמו תמורתו את הסך 2,145,500 ₪. כן נרשם בחוזה שהקבלן רכש את המגרש ביום 4.11.12, זמן קצר לפני שהנתבעים פנו אל התובעת לקבל ממנה שירותי תיווך.
7.הנתבעים לא גילו לתובעת שחתמו על חוזה עם הקבלן לרכישת הבית שנבנה על המגרש שהציעה להם. כאשר גילתה התובעת שהנתבעים והקבלן חתמו על חוזה המכר, פנתה את הנתבעים בדרישה לשלם לה את דמי התיווך. הנתבעים לא שילמו לתובעת את דמי התיווך, למרות מכתבי הדרישה, והתובעת הגישה תביעתה זו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת