חייט ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

1.ב-18.11.62 רכשו המנוחים קוכליק בן ציון ז"ל, מסלם דוד ז"ל וברמן יעקב ז"ל [להלן: "המנוחים"] מרשות הפיתוח ע"י רשות מקרקעי ישראל זכויות בעלות ב-636 מ"ר במגרש 105 בגוש 6025 חלקה 109 ברח' חנה סנש 2 שבאזור [להלן:  "המקרקעין"]. הסכם מכר – נספח 3 לתצהיר התובעים. שטח חלקה 109 – 7,334 מ"ר, והזכויות רשומות במרשם המקרקעין בבעלות רשות הפיתוח.

על המקרקעין במועד הרכישה היו בנויים 3 בתים ישנים בקיר משותף, והרכישה נועדה לצורכי מגורים.

התובע 1 הינו היורש של יורשי המנוח קוכליק בן ציון ז"ל. התובעים 2-5 הינם היורשים של מסלם דוד ז"ל. התובעים 6-8 הינם יורשי היורשים של ברמן יעקב ז"ל.

ב-31.1.80 נערכה עסקה בין רשות מקרקעי ישראל לבין המועצה המקומית אזור  [להלן: "המועצה"] על פיה הועברו מלוא הזכויות בגוש 6025 חלקה 109 ללא תמורה לבעלות המועצה. בעסקה זו הועברו לבעלות המועצה גם 636 מ"ר בחלקה 109, שנמכרו קודם לכן למנוחים. העברת זכויות המנוחים, שהתגוררו במקרקעין, למועצה - נעשתה שלא כדין, וללא ידיעת המנוחים, והינה בגדר עסקה נוגדת [נסח טאבו - נספח 5 לתצהירי התובעים; שטר מכר ללא תמורה – נספח 16א לתצהירי התובעים].

עפ"י תכנית תגפ/370, שהייתה בתוקף נכון למועד רכישת הזכויות  ב-18.11.62 ע"י המנוחים, המקרקעין סווגו כאזור מגורים ב'. לאחר העברת הזכויות במקרקעין ללא תמורה לבעלות המועצה אושרה באוק' 96' תכנית מאא/במ/26, בהסכמת רשות מקרקעי ישראל, והמקרקעין סווגו כשטח לבניין ציבורי קיים.

המקרקעין גבלו בבי"ס "יוספטל" של המועצה. ב-99' נהרסו 3 הבתים בהסכמת יורשי המנוחים בשל היותם מבנים מסוכנים. על שטח של 138 מ"ר מהמקרקעין של המנוחים, ששטחם 636 מ"ר, הוצב קרוואן שגודר [להלן: "הקרוואן"] – ראו עמ' 97 לפרוטוקול מ-20.12.15 שורות 19-21. הקרוואן הוחזק בידי בנה של המנוחה ציפורה חייט ז"ל, ובידי שוכרים עד להגשת התביעה.

יתרת השטח של מקרקעי המנוחים – 498 מ"ר [138 מ"ר - 636 מ"ר] נתפסה ע"י המועצה בשנת 00', ונבנו עליה מגרש הכדורסל והסככה של ביה"ס. בין השטח של ביה"ס לבין השטח של הקרוואן הפרידה גדר – ראו תשריט המודד שמינה ביהמ"ש.

משנת 00' פעלה המועצה לצרף את המנוחים ויורשיהם לפרויקט פינוי ובינוי שתוכנן על מקרקעין סמוכים, כדי שהמנוחים ויורשיהם יקבלו על מקרקעין אחרים של רשות מקרקעי ישראל, שאמורים היו להיות חלק משטח הפרויקט -3 דירות בנות 4 חדרים כל אחת [דירה לכל משפחה], אולם בסופו של דבר לא ניתנה לכך הסכמת רשות מקרקעי ישראל.   

עד הגשת התביעה ב-2013 לא תבעו המנוחים ויורשיהם את המועצה על השימוש שעשתה משנת 00' בשטח של 498 מ"ר מהמקרקעין שלהם, באשר הסתמכו על דיווחים של המועצה בדבר הטיפול בצירופם לפרויקט פינוי ובינוי ובדבר התקדמות הפרויקט, וקיוו שהסיוע מצד המועצה יאפשר את מימוש הזכויות.