יוסף נ' דהן ואח'

1.זו תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש, בגין התנגשות בין שתי משאיות.

2.התובע, בעל משאית וולוו מ"ר 45-946-68, טוען בכתב התביעה כי ביום 12.3.2014, הוא נסע באזור התעשיה של אשדוד, וכי משאית אחרת הנהוגה בידי הנתבע 1 (והמבוטחת בידי הנתבעת 2, להלן למען הפשטות: משאית הנתבעים) עקפה את משאיתו, תוך חציית קו הפרדה רצוף 'פס לבן', וכי באמצע סיבוב, סטתה משאית הנתבעים לנתיב נסיעתו וגרמה לתאונה.

3.מאחר ופניהן של שתי המשאיות באירוע היו לאותו הכיוון, הנתיב בו נמצאה משאית התובע ייקרא להלן: נתיב הנסיעה.

4.הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי הנתבע 1 נסע בנתיב הנסיעה, בעת שהמשאית של התובע עמדה בו בעצירה, בניגוד לדין. נטען כי משאית הנתבעים החלה לחלוף על פני משאית התובע מצד שמאל, אולם בטרם סיימה את המעבר, משאית התובע החלה פתאום לנסוע, תוך פגיעה במשאית הנתבעים.

5.הגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה הרובץ על כתפיו, ודין התביעה להידחות.

6. התובע הגיש סרטון שצולם מספר רגעים לאחר התאונה. התובע לא הגיש חוות דעת של בוחן תאונות דרכים בענין זירת התאונה. כפי שיבואר להלן, גם בבחינתי את הסרטון מבלי שהתובע דאג שתהיה בפני חוות דעת מומחה, לא מצאתי שיש בו כדי לתמוך בגרסת התובע לפיה לקראת התאונה, משאיתו נסעה ולא עמדה.

א.בסרטון, משאית התובע עומדת בנתיב הנסיעה במקביל לשפת המדרכה, קרובה אליה (אם כי לא צמודה אליה). מר חביב יוסף, אשר העיד כי שהה כנוסע במשאית התובע בעת התאונה, העיד כי לאחר התאונה משאית התובע נסעה לאחר כ-2 או 3 מ'. גם מר אשרף יוסף, אשר העיד כי נהג במשאית נוספת אשר נסעה בעת התאונה בנסיעה משותפות עם משאית התובע ומאחוריה, העיד כי לאחר התאונה משאית התובע נסעה מעט לאחור "פתחו את הכביש, אולי 2 מ'" (ע' 14 ש' 3). אניח לצורך הדיון בסעיף זה בלבד, שעדות זו אמת, וכי ברגע המגע בתאונה, משאית התובע היתה כ-2-3 מ' לפנים ביחס למקומה בסרטון. החל ממקום עמידת משאית התובע בסרטון ולפנים, אכן מתחיל עיקול ימינה (מנקודת מבטם של הנהגים). במרחק של מספר עשרות מטרים לפנים עומדת משאית הנתבעים. הזווית של משאית הנתבעים היא כזו, שהחלק הקדמי שלה מצוי בנתיב הנגדי, והחלק האחורי שלה מצוי בנתיב הנסיעה.

ב.זווית זו של משאית הנתבעים מצביעה על כך שלאחר רגע המגע בין המשאיות, משאית הנתבעים עשתה אחת משתיים: או שהיא המשיכה עד עצירתה בנסיעה ישרה (כך שנוכח העיקול ימינה, החזית שלה נכנסה לנתיב הנגדי); או שהיא שברה שמאלה כדי לברוח ממשאית התובע. נוכח זווית עמידת משאית הנתבעים כאמור, פחות מסתברת האפשרות שמשאית הנתבעים שברה ימינה לאחר רגע המגע.

ג.בסרטון ניתן להבחין בשובל של חלקי רכב על הכביש. נקודת ההתחלה של שובל החלקים היא בנקודה המצויה בערך מטר אחד שמאלה וקדימה מהפינה השמאלית-קדמית של משאית התובע (מנקודת הראות של נהג הישוב באותה משאית). שובל החלקים נמתח מאותה נקודה לאורך החלק של נתיב הנסיעה שהוא קרוב למדרכה, עד לאחורית של משאית הנתבעים. רוב רובם של חלקי הרכב הם בחלק של נתיב הנסיעה הקרוב למדרכה ולא בחלק הנתיב הקרוב למרכז הכביש. אם כטענת התובע, משאית הנתבעת עקפה אותה עת שמשאית התובעת היתה במהלך נסיעה בנתיב ולא בעמידה ליד המדרכה, ניתן היה לצפות כי שובל החלקים היה נמתח לאורך החלק של נתיב הנסיעה שהוא קרוב דווקא לאמצע הכביש. שכן, כאמור, נראה כי לאחר רגע המגע משאית הנתבעים נסעה ישר ולא עם העיקול ימינה, או אפילו שברה עוד יותר שמאלה. משמע, משאית הנתבעים, ביחס לנתיב הנסיעה, היתה במגמת עזיבת הנתיב לכיוון שמאלה (בין אם כי נסעה ישר במקום להתעקל ימינה, בין אם שברה שמאלה עוד יותר). אם משאית התובע היתה במהלך נסיעה כטענת התובע, ולא עמדה בסמוך למדרכה, ואם משאית הנתבעים נסעה החל מרגע המגע במגמת עזיבת נתיב הנסיעה לכיוון הנתיב הנגדי, ניתן היה לצפות כי שובל החלקים יימצא דווקא בחלק של נתיב הנסיעה הקרוב לאמצע הכביש.