עיזבון המנוחה כ' נ' שירותי בריאות כללית ואח'

מבוא

1. בקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת העדר עילה ומחמת התיישנות.

2. המנוחה, שעיזבונה באמצעות יורשיה הוא התובע שבפני, ילידת 1939, טופלה בילדותה בהקרנות נגד מחלת הגזזת. לימים, בשנת 2005, התגלה גידול בראשה. ביום 23.4.07 נפטרה המנוחה, למרבית הצער, בגיל 68.

3. בתביעתם טענו יורשי המנוחה לרשלנות רפואית ולהפרת חובת היידוע החלה באשר לסיכונים שהיו צפויים למוקרני הגזזת.

4. התביעה הוגשה בתחילה נגד משרד הבריאות ונגד שירותי בריאות כללית (להלן- "כללית"), ומאוחר יותר גם נגד קופת חולים מאוחדת (להלן- "מאוחדת"). לאחר מתן פסק הדין בע"א 1535/13 מדינת ישראל נ' איבי (מיום 3.9.2015) (להלן- "פרשת איבי"), הסכימו התובעים לדחות את התביעה ככל שהיא מופנית נגד המדינה, יחד עם זאת ביקשו להמשיך בהליכים נגד קופות החולים.

5. אף שבדרך כלל יבכר בית המשפט לקיים דיון ענייני בתובענה על פני סילוקה על הסף, בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה, ואף שמדובר באמצעי דרסטי, שאינו ננקט כדבר שבשגרה, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ולאחר מתן אפשרות לתובעים לנסות ולסיים את התביעה בפשרה כלשהי או בדרך אחרת, מצאתי שאין מנוס מלהיעתר לבקשה.

    

   רקע עובדתי

6. המנוחה כאמור ילידת 1939. ב-6.4.95 הגישה המנוחה תביעה לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (להלן- "חוק הגזזת"), והוכרה כזכאית, כמי שקיבלה טיפול בהקרנה. בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית מיום 17.2.98 נקבעה למנוחה נכות בשיעור 5%. ביום 23.8.06, לאחר שהמנוחה פנתה לוועדה בטענה להחמרה, נקבעה למנוחה נכות בשיעור 100%, בעקבות גידולי מנינגיומה במוחה, ובדיון נוסף שהתקיים ביום 3.12.07 הופחת שיעור הנכות ל- 41%. בהתאם לשיעורי נכות אלו קיבלה המנוחה מענק וגמלה חודשית. ביום 31.3.08 הגיש האלמן תביעת שארים על פי חוק הגזזת.

7. בשנת 2005 אובחן לראשונה גידול בראשה של המנוחה. ביום 17.3.05 - הופנתה המנוחה לבדיקת CT שהדגימה מס' גידולים מסוג מנינגיומה. המנוחה הועברה לטיפול בבית החולים תל השומר לצורך הסרת הגידול. סמוך לאשפוזה בתל השומר אירע אוטם מוחי והמנוחה פיתחה המיפלגיה שמאלית. בשל כך נדחה מועד הניתוח והמנוחה הועברה לשיקום.