עדן ואח' נ' אלבין

מבוא ועובדות מוסכמות: 

1.בפניי תביעה כספית, לפיה התובעים מבקשים לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 251,500 ₪ וזאת בטענה להפרת הסכם מכר דירת מגורים שנכרת בין הצדדים וניהול מו"מ בהעדר תום לב.

2.התובעים הינם בני זוג והנתבעת הינה בעלת זכויות בדירת מגורים ברח' גבעון 13, חיפה (להלן: "הדירה").

3.הנתבעת ביקשה למכור את הדירה לצורך כך היא התקשרה ביום 12.01.15 בהסכם תיווך עם משרד התיווך "רשף נכסים" (להלן: "הסכם התיווך" ו- "המתווך" בהתאם).

בהסכם התיווך נרשם כי המחיר המבוקש עבור הדירה הינו 1,900,000 ₪ ודמי התיווך הינם בשיעור של 1% משווי העסקה. יחד עם זאת יובהר כי בשלב מסויים, משהתנגדה הנתבעת לשלם דמי תיווך, וויתר המתווך על דרישתו לקבלת דמי תיווך.

4.במהלך חודש 08/15 התנהל בין באי כוח בעלי הדין מו"מ למכירת הדירה אולם בסופו של יום הוא לא הניב להסכם חתום. במסגרת המו"מ הנ"ל התובעים היו מיוצגים באמצעות עו"ד רחל בן ארי ועו"ד ליאת וורנר כהן ממשרדה (להלן: "עו"ד בן ארי" ו- "עו"ד כהן" בהתאם), והנתבעת הייתה מיוצגת באמצעות עו"ד יגאל כרמי (להלן : "עו"ד כרמי").

המו"מ בין הצדדים נוהל לרוב באמצעות חליפת מכתבים בדואר אלקטרוני ובמהלכו הוחלפה טיוטת הסכם שהוכנה על ידי ב"כ התובעים, אשר בכותרתה נרשם "טיוטה מיום 05.08.2015 לצרכי מו"מ בלבד" ועליה הוסיף עו"ד כרמי הערותיו והסתייגויותיו (להלן: "הטיוטה האחרונה").

בטיוטה האחרונה נרשם, בין היתר, כי מחיר הדירה הינו 1,700,000 ₪, כי מס השבח עבור העסקה מוטל על הנתבעת ובסעיף 11 לטיוטה נקבע פיצוי מוסכם בשיעור של 10% מגובה התמורה.

יצוין כי במהלך המו"מ שהתנהל בין באי כוח הצדדים, דובר על קביעת מועד לחתימת הסכם, אולם בפועל מעולם לא התקיימה בין הצדדים פגישה לצורך כך, וכאמור הצדדים לא חתמו על הסכם ביניהם.