ה' נ' עיריית ירושלים ואח'

מבוא

1. התובעת, ילידת 2.6.63, נפלה לבור ביוב בלילה שבין 17.3.07 ל-18.3.07 ברחוב החבצלת בירושלים (להלן: התאונה). לטענתה התאונה אירעה עת צעדה על המדרכה סמוך למקום בו חנתה מכוניתה. כתוצאה מהתאונה נחבלה בברך ימין וברגל שמאל. התביעה היא בגין נזקי גוף שנגרמו לה.

2. התביעה הוגשה נגד עיריית ירושלים אשר המדרכה מצויה בתחומה המוניציפלי (להלן: העירייה). העירייה שלחה הודעה לצד שלישי לחברת הגיחון מפעלי מים וביוב לירושלים בע"מ (להלן: חברת הגיחון או הגיחון). לטענת העירייה חברת הגיחון היא זו שאחראית על תחזוקתו של בור הביוב.

3. יצוין כי במקור הוגשה התביעה גם נגד חברת איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ, אשר בטחה את השימוש ברכבה של התובעת. זאת על רקע טענות שהועלו לפיהן האירוע בו נפגעה הוא בגדר "תאונת דרכים" כמשמעותו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. תביעה זו, נגד מבטחת השימוש ברכב, נדחתה משנקבע כי האירוע אינו מהווה תאונת דרכים (פסק דין חלקי והחלטה מיום 13.6.16).

4. התביעה מבוססת על עוולת הרשלנות. המחלוקות בין הצדדים הן בעיקר לגבי נסיבות התאונה, האחריות להתרחשותה וגובה הנזק.

5. מטעם התביעה העידה התובעת. מטעם העירייה העידו מר עמנואל שורקי, מוקדן וסייר במוקד העירוני; מר יואב קורן, הממונה על מחלקת המאור ומר ציון בנימין, מנהל תחום אספלט במחלקת האחזקה אשר בעת הרלבנטית היה מנהל אזור באותה מחלקה. מטעם חברת הגיחון העידו מר חיים הנדלר, אשר בדק את תלונת התובעת לגבי קיומו של מפגע ומר לואיי נבלוסי, מהנדס במקצועו, הממונה על המחלקה הטכנית לביוב וניקוז.

    

   התשתית העובדתית

6. מעדות התובעת עולה כי במועד התאונה, בסביבות חצות הלילה, שבה עם בעלה, י.ה.(להלן: י') מבילוי במסעדה הממוקמת ברחוב החבצלת. הם צעדו לכיוון רכבם שחנה במורד רחוב החבצלת, בצדה השני של המדרכה. בהגיעם למכוניתם נכנס י' למושב הנהג ואילו התובעת "אגפה" את הרכב מאחור ועלתה על המדרכה על מנת להגיע למקום מושבה ליד כיסא הנהג. כאשר התקרבה סמוך לדלת האחורית של הרכב, דרכה על מכסה ביוב. המכסה הסתובב, רגלה הימנית "התקפלה" באוויר ורגלה השמאלית נכנסה לבור. י', אשר שמע את זעקותיה, חילץ אותה מהבור. למחרת היום, ביום 19.3.17, היא דיווחה על התאונה לעירייה ולחברת הגיחון. מספר ימים לאחר מכן שלחה התובעת מכתב לחברת הגיחון, לפי בקשתם, המתאר את נסיבות התאונה.

7. לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שהוצגו לפני הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת הוכיחה את גרסתה לגבי נסיבות התאונה. התובעת העידה מספר פעמים ומסרה גרסה עקבית וסדורה לגבי אופן התרחשות התאונה. התרשמתי כי עדותה מהימנה ולא מצאתי מקום לפקפק בה. גרסת התובעת נתמכת בראיות רבות נוספות:

   (1) י' הצהיר כי לאחר שנכנס לרכב הוא שמע את צעקותיה של אשתו וחש לחלצה מהבור (תצהירו מיום 20.6.12 ).