אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האחים קבועה בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

האחים קבועה בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 13/02/2019 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
3042-09-14
26/10/2017
בפני השופטת:
חנה קלוגמן

- נגד -
תובעת:
האחים קבועה בע"מ
עו"ד ד"ר קובי קפלנסקי ואח'
נתבעת:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ
עו"ד נטע היכל
עו"ד אורי שרייר ואח'
פסק דין
 

 

  1. בפניי תביעה שעניינה דרישה לקבלת תגמולי ביטוח בגין נזקים שאירעו למוסך התובעת בעקבות מזג-אוויר סוער. לאחר שהנתבעת – חברת הביטוח דחתה את תביעת התובעת הוגשה התביעה הנדונה.

     

    רקע כללי ומיהות הצדדים:

  2. התובעת הינה חברה שבבעלותה מוסך המתמחה בתיקון ובטיפול במשאיות וכלי רכב כבדים. המוסך ממוקם במבנה פלדה חד קומתי מסוכך פח, אשר משתרע על פני שטח כולל של כ- 700 מ"ר בתוך מתחם של כ- 6 דונם בלוד (להלן: "מוסך התובעת" או "בית העסק" או "המוסך" או "התובעת").

     

    בזמנים הרלבנטיים לתביעה ביטחה הנתבעת (להלן: "הנתבעת" או "חברת הביטוח" או "הפניקס") את התובעת בפוליסת ביטוח לבתי עסק מסוג "אלומה לבית עסק- מהדורה 2006", אשר מספרה 13/046/063/0006481 ואשר תוקפה היה מיום 19.06.2013 ועד יום 31.05.2014 (להלן: "הפוליסה" או "פוליסת הביטוח" או "הפוליסה הרלבנטית").

     

  3. ביום 13.12.2013 במהלך עונת החורף ירדו גשמים וברד עזים, אשר גרמו נזקים למוסך התובעת (להלן: "האירוע"). התובעת פנתה אל הנתבעת, דיווחה על האירוע וביקשה לקבל תגמולי ביטוח בעקבות הנזק שנגרם לה. ביום 03.04.2014 נשלח מכתב דחייה מטעם הנתבעת, לפיו לאחר בדיקה של מחלקת התביעות בנתבעת הוחלט לדחות את תביעת התובעת לעניין תגמולי הביטוח שהתבקשו על ידה (להלן: "מכתב הדחייה"). מכאן נולדה התובענה שבפניי.

     

    תמצית טענות הצדדים:

    תמצית טענות התובעת:

    תאור האירוע:

  4. לטענת התובעת, ביום 13.12.2013 ירדו כמויות ברד רבות שהצטברו על גג מוסך התובעת והביא לקריסת חלק ממנו ולעיוותו, דבר שפגע באטימותו. בחלקו המזרחי של המוסך קרס הגג, אולם קריסתו המלאה נמנעה מאחר ונחסם ע"י המשאיות שהיו בתוכו. במהלך הפשרת הגשמים והברד חדרו כמויות של מים גדולות לתוך המבנה וגרמו נזקים כבדים למבנה ולתכולת בית העסק, לרבות לחלקי החילוף ולפריטי המלאי.

     

    מאחר והאירוע קרה במהלך יום עבודה, עבדאללה קבועה, הבעלים של התובעת (להלן: "מר קבועה"), יחד עם עובדיו פעלו להקטנת ולמניעת נזקים נוספים למבנה ולתכולתו. הם השאילו מלגזה מבית עסק שכן, דבר שמנע קריסה מוחלטת של הגג. כך גם, לטענת התובעת, במטרה להציל חלק ממלאי חלקי החילוף הועברו החלפים לאזורים יבשים במוסך.

     

  5. מיד ובסמוך לאירוע נמסרה הודעה לנתבעת באמצעות סוכן הביטוח, רפי לוי (להלן: "מר לוי" או "סוכן הביטוח"). בעקבות ההודעה, מינתה הנתבעת מומחים מטעמה ולבסוף דחתה את תביעת התובעת.

     

  6. מכתב הדחייה:

    במכתב הדחייה מיום 03.04.14 (מכתב הדחייה צורף כנספח 6 לכתב התביעה) כתבה הנתבעת, כי הסיבות לדחייה הינם כדלקמן (להלן יובא ציטוט עקרי הנימוקים לדחייה):

    "....

    1. מתיאור נסיבות האירוע על ידכם, עולה כי עקב הצטברות שלג וברד על גג סככות, קרסו סככות. בנוסף, מים חדרו מבעד לחיבורי לוחות גג האיסכורית לתוך שני מחסנים וניזוק מלאי חלקי חילוף.

     

    2. מעיון בדף הרשימה עולה כי הפוליסה מכסה רכוש בסככה הראשית בלבד וממילא לא הוכח כי קריסת הסככות הנטענת ארעה עקב הצטברות ברד/שלג.

     

    3. מאחר ולטענתכם נגרם נזק למלאי שהיה במחסן אחורי שאינו תחת הסככה הראשית, הרי שאינו מבוטח ע"פ תנאי הפוליסה.

     

    4. זאת ועוד; מבדיקת המהנדס מטעמנו עולה, כי המים חדרו למחסן זה מבעד לקירות ולתקרה, מבלי שנגרם נזק למבנה.

     

    הכיסוי לנזקי טבע ע"פ פרק 9 הינו בגין אובדן או נזק שנגרמו ע"י גשם שלג וברד שירדו בעת סערה, למעט דליפת מי גשם, ברד או שלג מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם בהם. לפיכך, מדובר באירוע שאין לו כיסוי ע"פ תנאי הפוליסה.

     

    תשומת ליבכם, כי הכיסוי לנזקי טבע ע"פ תנאי הפוליסה (סעיף 14 ב' לפרק 2 הגדרות), הינו עבור נזק הנגרם ע"י ברד בעת ירידתו (ולתכולה רק אם נגרם נזק למבנה). לאור האמור הרי שאין כיסוי לנזק זה גם מטעם זה.

     

    5. מבלי לפגוע באמור לעיל ולמען הזהירות, נטען עוד כי מבדיקת השמאי עולה, שסכום הביטוח לתכולה נמוך משוויה וקיים ביטוח חסר בשיעור ניכר.

     

    6. כמו כן, עפ"י תנאי הפוליסה והדין הנכם מחויבים בשיתוף פעולה עימנו. כפי שנמסר לנו ע"י השמאי, חרף בקשות חוזרות ונשנות להעברת מסמכים/אסמכתאות התומכים בדרישה לתביעתכם (ומבלי להכיר בכיסוי הביטוחי), לא זכה לשיתוף פעולה מצידכם.

     

    7. בנסיבות אלו, מוכחש גם גובה הנזק הנטען על ידכם.

     

    8. יש להדגיש, כי בחלוף הזמן וללא טיפול בנזקי המלאי, הנ"ל רק החמירו. עפ"י הוראות הפוליסה והדין היה עליכם לפעול להקטנת הנזק במיידי.

     

    לאור כל האמור לעיל, אין לנו אלא לדחות התביעה. "

     

     

    7.מענה התובעת לדחיית התביעה על ידי הנתבעת:

    לטענת התובעת, הנתבעת דחתה את תביעתה שלא כדין.

    האירוע נשוא התובענה עונה על הגדרת "מקרה ביטוח" בפוליסה לאור סעיף 2 בפרק 9 לרשימת הפוליסה וכן סעיף 14 ג' בפרק 2 סעיף ההגדרות לפוליסה.

     

     

     

    8.האזור שניזוק במוסך:

    התובעת דוחה את טענת הנתבעת לפיה הסככה המזרחית איננה חלק מהסככה הראשית ומשכך איננה מבוטחת במסגרת הפוליסה. כמו כן, דוחה התובעת את טענת הנתבעת לפיה המחסן העורפי, אשר לתכולה שהייתה בתוכו נגרמו מרבית הנזקים (להלן: "המחסן העורפי" או "המחסן") לא היה מבוטח, מאחר והוא לא נמצא תחת הסככה הראשית, של המוסך, המבוטחת במסגרת הפוליסה. לטענת התובעת, הוכח כי גג המוסך הנו מקשה אחת, כולל גג המחסן העורפי.

     

    9.התובעת דוחה את טענת הנתבעת לפיה המחסן העורפי לא היה קיים במהלך כל שנות הביטוח, אלא התווסף במהלך השנים. אין היא נכונה, שכן המחסן העורפי נבנה לפחות כ- 8-9 שנים לפני האירוע. כמו כן, מדובר בהרחבת חזית אסורה.

     

    לטענת התובעת, במשך השנים הגיעו סוקרים מטעם הנתבעת למוסך התובעת כך שהימצאותו של המחסן העורפי היה בידיעתם. כמו כן שולמו תגמולי ביטוח בגין מקרה הביטוח הראשון (מיום 09.01.2013), בין היתר בגין מלאי שניזוק במחסן העורפי. לאחר האירוע הראשון בינואר 2013, הגיע סוקר מטעם הנתבעת לערוך סקר נוסף לצורך הגדלת סכומי הביטוח לתכולה , וגם לאחר סקר זה לא החריגה והנתבעת את הכיסוי הביטוחי של המחסן העורפי. הנתבעת יצרה מצג בעיני התובעת שגם למחסן זה יש כיסוי ביטוחי ומצג זה מחייב את הנתבעת בתשלום תגמולי הביטוח בגין המקרה דנן.

     

    כמו כן, יש לדחות את טענת הנתבעת לפיה המחסן העורפי אינו נמנה בין שלושת המחסנים המופיעים בדו"חות הסוקרים ומשכך אינו נכלל בכיסוי הביטוחי.

     

    10.לטענת התובעת, ע"מ לשלול את הכיסוי הביטוחי היה על הנתבעת להראות, כי התובעת ידעה שהמחסן העורפי מוחרג מכיסוי ביטוחי. הנתבעת הציגה לתובעת מצג לפיו המחסן כלול בכיסוי הביטוחי, הן מהטעם שלא הוחרג בפוליסה והן מהטעם שהנתבעת התנהלה מול התובעת בניהול הנזקים והן מהטעם ששולמו תגמולי ביטוח בגין מקרה ביטוח ראשון, כאמור. אף אחד ממומחי הנתבעת לא העלה בשום שלב טענה, כי המחסן אינו כלול בפוליסה.

     

    11.דחיית טענת הנתבעת בדבר העדר איטום ראוי:

    התובעת דוחה את טענת הנתבעת לפיה במקרה הנדון התקיים החריג המתייחס להעדר איטום. לא הוכח ע"י הנתבעת כי המים חדרו למחסן מבעד לקירות ולתקרה, מבלי שנגרם נזק למבנה. מעדותו של מר קבועה, עדותו של המהנדס סיגורה (מטעם התובעת) ומעדותו של טריכטר ניתן ללמוד, כי המוסך הינו תחת קורת גג אחת שניזוק כליל, והתובעת ביצעה תיקונים במבנה והחליפה את הגג. על כן, הטענה לפיה המים חדרו מבלי שנגרם נזק למבנה איננה נכונה.

     

    12.ביטוח חסר:

    טענה נוספת היא, כי לא קיים ביטוח חסר כפי שטוענת הנתבעת. לפי הפסיקה, הנטל להוכיח טענת ביטוח חסר מוטל על הנתבעת הטוענת לקיומו (ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661, 676-677). הוכח, כי שווי הרכוש במוסך בוטח כדבעי ולא קיים שום מצב של ביטוח חסר. הנתבעת שלחה סוקרים מטעמה למוסך ומהטעם הזה היא מנועה מלטעון כי יש להחיל ביטוח חסר.

     

    13.הקטנת הנזק:

    התובעת מוסיפה, כי היא שיתפה פעולה להקטנת נזקיה ומיד עם קרות מקרה הביטוח הודיעה על כך לנתבעת באמצעות המוקד הטלפוני. כך גם השמאי מטעם הנתבעת, קובי רז, ביקר במוסך התובעת מס' רב של פעמים ובדו"ח שהוציא צוין, כי בין הצדדים נערכה התכתבות ענפה וכי הצדדים הגיעו להסכמה באשר לניהול הנזקים שנגרמו למלאי. לטענת התובעת, היא העבירה לנתבעת הצעת מחיר לביצוע עבודות ספירה ומיון חלקי המלאי שניזוקו בהתאם למוסכם מול השמאי מטעם הנתבעת, מר קובי רז, אולם הנתבעת סירבה לקבל את הצעת המחיר משום שלטענתה היה מדובר בהצעה בסכום גבוה. כך גם הנתבעת לא הביאה כל חברה אחרת מטעמה שתספור ותמיין את המלאי, ולכן הכשילה בעצמה את בירור החבות.

     

    בסופו של יום, מאחר והנתבעת לא שיתפה פעולה ולא דאגה לספירת ומיון המלאי כמוסכם, מר קבועה ביצע בעצמו את ספירת המלאי שניזוק תוך השבתה חלקית של בית העסק.

     

    14.גובה הנזק:

    לעניין גובה הנזקים פירטה התובעת כדלהלן:

    מלאי חלקי חילוף -1,013,410 ₪

    מבנה - 237,108 ₪

    מערכת אבטחה - 19,000 ₪

    אובדן הכנסות - 132,132 ₪

    הוצאות - 104,100 ₪ 

    סך הכול - 1,505,750 ₪

     

    לאור האמור לעיל, מבקשת התובעת לפסוק לה סך של 1,505,750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ובצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 25% + מע"מ.

     

    תמצית טענות הנתבעת:

    15.העדר כיסוי ביטוחי:

    ביום 03.04.14 דחתה הנתבעת את דרישת התובעת לתגמולי ביטוח על יסוד מס' נימוקים (מכתב הדחייה צורף כנספח 6 לכתב התביעה וכנספח 2 לתצהיר תמי קידר).

     

    לטענת הנתבעת, התובעת לא עמדה בנטל להוכיח שהנזק נגרם ע"י סיכון מהסיכונים שבוטחו בפוליסה ממס' טעמים, כמפורט להלן:

     

    16.לטענת הנתבעת, הפוליסה העניקה כיסוי ביטוחי לשלושה מחסני חלפים בלבד, אשר היו מצויים תחת הסככה הראשית, והיא לא כללה כיסוי למחסנים או למבנים נוספים, או אחרים, אשר היו מצויים בשטח.

     

    במהלך שנת 2010 או בסמוך לכך, הוקם ע"י התובעת מחסן נוסף מאחורי הסככה הראשית, מדרום לה, הוא המחסן העורפי נשוא התביעה. כלומר, מדובר במחסן חדש ונוסף.

     

    למחסן העורפי אין כל גישה מהסככה הראשית, הוא אינו נראה מהסככה הראשית, והכניסה אליו היא נפרדת. כדי להיכנס למחסן העורפי יש ללכת מסביב לסככה הראשית (תמונה נ/3). גם הגג של המחסן העורפי הוא נמוך יותר ונפרד מהסככה הראשית.

     

    לטענת הנתבעת, התובעת לא הודיעה על הקמת המחסן העורפי לסוכן הביטוח, מר לוי, לא ביקשה לבטחו ולא שילמה לנתבעת פרמיה נוספת עבור ביטוח מחסן זה, או תכולתו.

     

    17.ביום 09.01.13 אירע אירוע במהלכו ירדו גשמים עזים אשר גרמו נזקים בשטח המוסך (להלן: "האירוע הראשון"). הנתבעת מינתה את השמאי אמיר גולדברג (להלן: "השמאי גולדברג" או "מר גולדברג") ואת שמאי הרכב, שאולי יעקובי (להלן: "מר יעקובי"). מוקד הנזק באירוע היה במחסן המרכזי בסככה הראשית ליד משטח העבודה (הנתבעת מפנה לעדות מר יעקובי בעמ' 242 ש' 13-25 ועמ' 425 ש' 10-14).

     

    בחוות דעתו של השמאי גולדברג מהאירוע הראשון (מוצג 13 למוצגי התובעת) צוין, כי המים גלשו לתוך שני מחסנים לחלפים למשאיות, כלומר לא צוין ע"י נציגי הנתבעת קיומו של מחסן עורפי כלשהו, או נזק במחסן עורפי. בעקבות האירוע הראשון, שילמה הנתבעת לתובעת תגמולי ביטוח.

     

    18.ביום 10.04.13 (לאחר האירוע הראשון ולפני האירוע נשוא התביעה) נערך במוסך סקר סיכונים נוסף מטעם הנתבעת ע"י הסוקר, אודי רוברמן (להלן: "הסוקר רוברמן" או "מר רוברמן"). סקר זה נערך לקראת חידוש הפוליסה ועקב בקשת התובעת להגדיל את סכום הביטוח לתכולה מ- 1,100,000 ₪ ל- 1,600,000 ₪ וללא כל קשר לאירוע הנזק הראשון.

     

    בעת ביצוע הסקר, לטענת הנתבעת, הסוקר רוברמן לא היה מודע לאירוע הנזק הראשון. המחסן העורפי לא הוצג בפניו ע"י התובעת גם במהלך ביצוע סקר זה והוא לא היה מודע לקיומו.

     

    19.ביום 23.12.13 התקבלה הודעה מטעם סוכן הביטוח של התובעת על נזקים שנגרמו במוסך כתוצאה מגשמים וברד, זהו אירוע הנזק נשוא התביעה (להלן: "אירוע הנזק נשוא התביעה" או "האירוע השני").

     

    ברשימת הפוליסה הופיעה אותה הוראה ברורה שהופיעה לאורך כל השנים לפיה הפוליסה מכסה רכוש בסככה הראשית בלבד. בעקבות ההודעה מינתה הנתבעת את "א.ק. זכאי שמאים" ובהמשך מונו גם שמאי הרכב, מר יעקובי, והנדסאי, גיא טריכטר (להלן: "מר טריכטר"), לצורך בחינת נסיבות האירוע.

     

    20.השמאי מטעם הנתבעת הגיע למוסך לראשונה ביום 25.12.13. בהגיעו למקום ראה, כי התובעת בחרה להשאיר את הציוד הרטוב במחסן העורפי כמו שהוא ולא טרחה לנסות להנצילו. נוסף על כך, השמאים נוכחו, כי התובעת ממשיכה לעשות שימוש בחלפים ממחסן זה (ת/3, סע' 12-13 לחו"ד קובי רז, סע' 13-14 לחו"ד עופר אשכנזי).

     

    ביום 26.12.13 העבירו השמאים לנתבעת הודעה מוקדמת (ת/3), במסגרתה דיווחו על קריסת גג סככה ועל כך שהתובעת לא מיינה ולא פינתה את החלפים שטענה כי נרטבו באירוע. באותו יום הועבר מכתב לתובעת בו דרשו ממנה לטפל בחלקי החילוף ולמיינם (נספח 4 לחו"ד קובי רז).

     

    21.בעקבות דיווח השמאים על בעייתיות אפשרית בכיסוי הביטוחי, ביקר במוסך גם מנהל מחלקת הסיקור והשמאות אצל הנתבעת, מר יוסי ליבנה (להלן: "מר ליבנה"), וראה כי החלפים שהתובעת טענה כי ניזוקו למעשה אוחסנו במחסן שהיה בעורף הסככה הראשית מדרום לה ולא תחת הסככה הראשית, בעוד שתחת הסככה הראשית היו ממוקמים 3 מחסני חלפים (ראו נ/2). מר ליבנה ראה, כי המחסן העורפי לא ניזוק מהברד והגשמים, אלא המים שחדרו אליו חדרו מבעד לחיבורים שבין לוחות האסכורית. לאור ממצאיו הפנה מר ליבנה למקום שוב את הסוקר רוברמן לעריכת סקר סיכונים נוסף.

     

    ביום 15.01.14 בוצע סקר נוסף ע"י מר רוברמן והומלץ שלא להמשיך לבטח את המוסך מפני נזקי טבע (נספח 5 לתצהיר מר רוברמן).

     

    22.העדר כיסוי למחסן העורפי :

    ביום 05.02.14 ערך מר טריכטר את חוות-דעתו עבור הנתבעת ושם הבהיר, כי הסככה המזרחית (ששקעה) והמחסן העורפי (בו נטען לחלפים שניזוקו) אינם חלק מהסככה הראשית. בחוות דעתו הוא ציין, כי למחסן העורפי לא נגרם כל נזק.

     

    ביום 20.03.14 ערך מר יעקובי חוות-דעת עבור הנתבעת וציין, כי החלפים שלטענת התובעת ניזוקו מצויים במחסן הנמצא בעורף המוסך, וסיפר כי נציגי התובעת אינם משתפים עמו פעולה בבדיקת הנזק לחלפים.

     

    23.בדיקות מומחי הנתבעת העלו, כי חלקי החילוף שנטען כי ניזוקו נמצאו כולם במחסן העורפי, אשר אינו מהווה חלק מהסככה הראשית, ולכן אינו מבוטח במסגרת הפוליסה. הסככה שקרסה היא הסככה המזרחית שהינה נפרדת מהסככה הראשית, ולפיכך אין לה כיסוי ביטוחי בפוליסה. המחסן העורפי נשוא התביעה אינו אחד משלושת המחסנים המצויים תחת הסככה הראשית, אלא מדובר במחסן רביעי ונפרד עם גג נפרד וכניסה נפרדת (סע' 32 לחו"ד קובי רז וסע' 33 לחו"ד מר אשכנזי).

     

    הפוליסה מכסה רק את הרכוש המצוי תחת הסככה הראשית, והדבר צוין מפורשות בעמוד הראשון לרשימת הפוליסה. זהו הרכוש היחיד המבוטח, ולכן לא נדרש להחריג במפורש רכוש אחר שאינו נמצא תחת הסככה הראשית.

     

    24.נימוק נוסף של הנתבעת להיעדר כיסוי למחסן העורפי הנו, כי המחסן העורפי נבנה רק בשנת 2010 וגם מטעם זה אינו כלול בסככה הראשית. הנתבעת הציגה תצלומי אוויר המתעדים את המוסך בשנים 2005 (סומן נ"ד/27.03.16), 2009, 2012 (סומן נ"ב/27.03.16) ו- 2014 (סומן נ"ג/27.03.16), מהם עולה, כי בשנת 2003 המחסן העורפי כלל לא היה קיים, וכך גם בשנים 2005 ו-2009 , ולמעשה המחסן נבנה ע"י התובעת, לכל המוקדם, במהלך שנת 2010.

     

    בהקשר זה מוסיפה הנתבעת, כי התובעת לא הודיעה על הוספת המחסן העורפי ולא ביקשה לבטחו. הסוקר רוברמן (שביצע את הסקרים בזמנים הרלבנטיים להוספת המחסן) העיד, כי התובעת מעולם לא הפנתה אותו למחסן העורפי (שנמצא מאחורי המוסך, מבלי שניתן לראותו מהסככה הראשית), לא הציגה אותו בפניו, לא ביקשה לבטחו, והוא לא ראה אותו ולא היה מודע לקיומו עד לאחר האירוע נשוא התביעה.

     

    25.כך גם לטענתה, האירוע הראשון אין בו כדי לסייע לתובעת- השמאי גולדברג לא ציין בחוות-הדעת, כי הנזק נגרם במחסן העורפי. להפך, הוא ציין 3 מחסנים לחלפים, המצויים ליד המשרד, חדר הלקוחות, המטבחון, ומשטח הטיפול, וכי המים גלשו לשניים מהם, כלומר מתייחס למחסנים שתחת הסככה הראשית. התובעת היא זו שהעלתה את הטענה, כי האירוע הראשון היה במחסן העורפי ואף צירפה את חו"ד של גולדברג, נמנעה מזימונו של גולדברג לעדות בבית-המשפט, ולכן לא הוכיחה, כי האירוע הראשון היה במחסן העורפי.

     

    26.לחילופין, אף אם באירוע הראשון היה נזק כלשהו במחסן העורפי, והדבר כאמור לא הוכח, הרי שאין חולק כי עובדה זו לא צוינה בפני הנתבעת טרם התשלום בגין האירוע הראשון, ולכן ככל שהנתבעת שילמה לתובעת תגמולי ביטוח בגין נזק במחסן העורפי באירוע הראשון, הרי שעשתה זאת מתוך טעות שהיא נתפסה אליה ומחמת אי הבנת המצב העובדתי לאשורו (סע' 23-24 לתצהיר תמי קידר).

     

    זאת ועוד, אין כיסוי ביטוחי לסככה המזרחית מאחר והיא איננה חלק מהסככה הראשית. ככל שמדובר בנזקים למבנה, מומחה הנתבעת, מר טריכטר, ציין בחוות-דעתו, כי החלק המבני שניזוק באירוע (ששקע) ואשר נדרש להחליפו הוא הסככה המזרחית שסומנה בצבע כחול (ראה עמ' 5 לחוות-דעתו). הסככה המזרחית הנה סככה נפרדת מהסככה הראשית, שהינה אף נמוכה ממנה, ולכן אין היא חלק מהרכוש המכוסה בפוליסה.

     

    27.היעדר איטום ראוי:

    התברר, כי הירטבות חלקי המלאי במחסן העורפי נגרמה בשל היעדר איטום המחסן למים, בלא שנגרם נזק כלשהו למבנה המחסן עצמו כתוצאה מירידת הגשמים והברד. אף אם היה המחסן העורפי כלול תחת הסככה הראשית, הרי שבנסיבות המקרה אין כיסוי ביטוחי למלאי החלפים במחסן זה מהטעם שלא מתקיימים התנאים לכיסוי נזקי טבע כקבוע בפוליסה (סעיף 14 בפרק "הגדרות"), בשל העובדה שמדובר במים שחדרו למבנה בשל אי אטימותו של המבנה ולא בעקבות נזק שנגרם למבנה. די בכך כדי לדחות את התביעה.

     

    לטענת הנתבעת, בתי המשפט הכירו בסבירותה של הגדרת הפוליסה ועמדת הנתבעת לפיה נזקי גשמים לתכולה אינם מכוסים בהיעדר נזק למבנה (הנתבעת הפנתה לת"א 81479/00 מדבקות תגית בע"מ נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ (נבו, פסק דין מיום 17.06.2001)).

     

    28.הקטנת הנזק:

    לטענת הנתבעת, התובעת התבקשה בכתב ובע"פ מאז 25.12.13 ע"י השמאים מטעם הנתבעת להוציא את החלפים מהמחסן, לייבשם, ולשמנם כדי להגן עליהם, והיא אף אישרה בכתב, כי בכוונתה לעשות זאת (פרוטוקול ת/5 ועדות קובי רז עמ' 395 ש' 20-25). שמאי הנתבעת אף הם אישרו, כי ישכרו כוח אדם במיוחד לצורך זה. למרות האמור לעיל, בחרה התובעת להימנע מנקיטת פעולה להצלת החלפים שהיו במחסן העורפי, או לאפשר ספירתם ובחינתם.

     

    כלומר, לטענת הנתבעת, התובעת לא פעלה למניעה או הקטנה של הנזקים ולא שיתפה פעולה עם נציגי הנתבעת. התובעת הודיעה לנתבעת על האירוע ביום 23.12.13 כלומר באיחור של עשרה ימים. מיום האירוע ובמשך כ- 12 ימים לא עשתה התובעת כל פעולה בקשר לחלפים שנרטבו והותירו אותם כמו שהם. התובעת לא ביצעה את המיון וההפרדה של החלפים כפי שנתבקשה לבצע ואף לא את פעולות הייבוש והשימון.

     

    29.דחייה בתום-לב:

    טענה נוספת הנה, כי דחיית הנתבעת את תביעת התובעת נסמכה על תשתית עובדתית מהימנה ונעשתה בתום-לב. במועד דחיית התביעה עמדו בפני הנתבעת מלוא המידע והנתונים הדרושים לה לצורך גיבוש המסקנה, כי האירוע והנזקים הנטענים אינם מכוסים, וזאת חרף העובדה שטרם הוצאה חו"ד שמאי מסכמת.

     

    30.אחסון מלאי שניזוק באירוע הראשון:

    מוסיפה הנתבעת, כי במועד האירוע אוחסן במחסן מלאי שניזוק במהלך האירוע הראשון. לטענתה, בשל העובדה כי פעולות המיון לא בוצעו, קיימת אפשרות סבירה כי חלק ממלאי החלפים שנתבע בהליך שבנדון ניזוק כבר באירוע הראשון- בגינו שולמו לתובעת תגמולי ביטוח בסך מאות אלפי שקלים. כך גם להערכת שמאי הרכב יעקובי, לאור התמונות בחוות-דעתו של השמאי כפתורי, סביר שמדובר בחלפים שניזוקו במהלך האירוע הראשון (סע' 21 לחו"ד מר יעקובי).

     

    31.חוות-דעתו של השמאי כפתורי:

    לעניין הנזקים- לטענת הנתבעת, מעדותו של מר ראובן כפתורי, השמאי מטעם התובעת (להלן: "מר כפתורי" או "השמאי כפתורי"), עולה כי הידע שלו לגבי הנזק הנתבע הנו קלוש ביותר: הוא צירף לחוות-דעתו תמונות בודדות, לא ידע לנקוב בתאריכי הביקור במוסך, למעט הביקור מיום 09.01.14 שלדבריו בוצע בחשיכה. כך גם צורפו חשבוניות של רכישת פריטי מלאי עובר לאירוע הנזק.

     

    לעניין רשימת החלפים שנטען כי ניזוקו- לטענת הנתבעת, מר כפתורי העיד, כי הוא עצמו לא ספר את מלאי החלפים, לא מיין אותו ולא בחן את הפריטים השונים ע"מ לקבוע אם ניזוקו או לא, אלא הסתמך על רשימה שהעביר לידיו מר קבועה ואשר נערכה על ידו (עדות מר כפתורי בעמ' 99 ש' 35-36, עמ' 111 ש' 16-27).

     

    32.אסמכתאות לעניין גובה הנזק:

    עוד לעניין רשימת הפריטים שניזוקו, הרי שזו, לטענת הנתבעת, רצופה נתונים בלתי מבוססים, בלתי סבירים וסותרים. התובעת צירפה העתק מספירת המלאי האחרונה שביצעה במוסך בסוף שנת 2013 ובסמוך לאחר הנזק (נספח 9 לחו"ד מר כפתורי). רשימת המלאי אמורה לשקף את כל המלאי במוסך וגם את זה שלכאורה ניזוק באירוע. אולם, השוואה בין רשימת הנזק שצורפה לחו"ד מר כפתורי לבין ספירת המלאי שצירפה התובעת, מעלה סתירות, המטילות דופי במהימנות רשימת הנזק בכללותה (ראו סע' 185-198 בסיכומי הנתבעת).

     

    33.בנוסף, אין בחשבוניות הרכישה שצירפה התובעת לראיותיה כדי ללמד דבר עם הנזקים הנטענים למלאי, שכן הדבר היחיד שצירפה התובעת לראיותיה להוכחת הנזק היו חשבוניות רכישה של חלקי חילוף עובר לאירוע, לרבות חשבוניות משנת 2012. בחשבוניות אלו אין כדי להעיד דבר על היקף הנזקים, שכן הן מתייחסות אך ורק למה שנרכש, אך לא למה שניזוק, ואין לדעת מהן איזה פריטים מאלו שנרכשו היו בכלל במוסך במועד האירוע. כך גם נמנעה התובעת מצירוף רישומי ניהול המלאי שלה כדי לדעת אילו מהפריטים שנרכשו עובר לאירוע ניזוקו במהלכו.

     

    34.חלפים שלא ניזוקו:

    טענה נוספת הנה, כי השמאים מטעם הנתבעת, מר קובי רז (להלן: "מר רז" או "השמאי רז") ומר עופר אשכנזי (להלן: "מר אשכנזי" או "השמאי אשכנזי"), הצהירו בחוות דעתם, כי בביקורם במוסך ראו כי אנשי התובעת משתמשים בחלקי החילוף מהמחסן העורפי (סע' 13 בחו"ד מר רז, וסע' 14 בחו"ד מר אשכנזי). כלומר, חלפים אלו לא ניזוקו כלל.

     

    35.היקף המלאי שניזוק:

    עוד טוענת הנתבעת לחוסר סבירות קיצוני ביחס להיקף המלאי הנטען במחסן העורפי. ספירת המלאי שבוצעה בסוף שנת 2013 מסתכמת בסך של 1,407,441 ₪ ואינה מפרטת את מיקום הפריטים המופיעים בה ברחבי המוסך. כלומר, לשיטת התובעת, מלאי החלפים שניזוק נזק מוחלט באירוע, ואשר היה במחסן העורפי, מהווה 72% מכלל המלאי שהיה במוסך נכון ליום האירוע, וזאת חרף העובדה שהוכח כי היו במוסך עוד 3 מחסני חלפים וכן אחסון במכולות ברזל.

     

    בהמ"ש והצדדים ביקרו במוסך ונוכחו, כי שלושת מחסני החלפים המצויים תחת הסככה הראשית הם רחבי ידיים, גדולים משמעותית מהמחסן העורפי, ועמוסים בחלקי חילוף. בנסיבות אלה לא יתכן, כי 70% ממלאי חלקי החילוף נמצא במחסן העורפי.

     

    36.היקף המלאי שאחסנה התובעת במחסן העורפי מסתכם לכל היותר, ובהתאם להערכת שמאי הנתבעת, ברבע מערך החלפים במוסך, כלומר כ- 351,860 ₪, כאשר אף התובעת מודה, כי לא כל המלאי במחסן זה ניזוק באירוע (ראו מר כפתורי מיום 13.01.14- מוצג 5 למוצגי התובעת).

     

    נוסף על כך, במסגרת חוות דעתו של שמאי הרכב, מר יעקובי, הוא העריך כי לא ניתן להכיר בסכום העולה על 30% מהסכום המיוחס לחלפים שהנם טעוני החלפה או ברי שיפוץ ובסך של 75,200 ₪ לכל היותר (סע' 37 לחו"ד מר יעקובי, סעיף 222 לסיכומי הנתבעת).

     

    37.ביטוח חסר:

    הנתבעת טוענת אף לקיומו של ביטוח חסר משמעותי ביחס לתכולת המוסך- סכום הביטוח לתכולת בית העסק נכון ליום האירוע עמד על 1,801,784 ₪. סכום זה מתייחס לכלל תכולת בית העסק ואף לארבעה רכבי לקוחות, ולא רק למלאי חלקי החילוף. במהלך שמיעת הראיות הוכח, לטענת הנתבעת, מפי עדי התובעת, כי המוסך בוטח בחסר (סע' 224-230 בסיכומי הנתבעת).

     

    בנוסף, הטענה, כי היה על הסוקרים מטעם הנתבעת לבצע הערכת שווי של הרכוש המבוטח (סע' 19 לסיכומי התובעת) הנה טענה חסרת יסוד, שכן אין זה מתפקידו של סוקר ביטוח להעריך את שווי הרכוש המבוטח והוא נסמך בעניין זה על דברי המבוטח בלבד, המכיר את רכושו ויודע בכמה לבטחו. התובעת, המפעילה את המוסך, עליה חלה החובה לוודא כי סכומי הביטוח בפוליסה אכן תואמים את שוויו הריאלי של הרכוש המבוטח.

     

    הערכת שווי התכולה במוסך התובעת במועד האירוע עומדת על סכום מינימאלי של כ-3,500,000 ₪, אשר פירושו תת ביטוח בשיעור של לפחות 51%, כך שגם אם היה כיסוי ביטוחי לנזקי התובעת, הרי שהיה צריך לנכות מהם 51%.

     

     

     

    38.השבתת המוסך ואובדן הכנסות:

    לעניין הטענה בדבר השבתת המוסך ואובדן הכנסות, הרי שאלה, לטענת הנתבעת, לא הוכחו ואף הופרכו. כך הנתון לגבי אובדן הכנסות בוסס על מסמך של רו"ח סולטאן, אשר לא זומן להעיד מטעם התובעת, ומנגד, מר כפתורי אישר שקיבל את הנתון כמו שהוא מבלי שביצע לגביו כל בדיקה עצמאית (עמ' 74 ש' 1-23).

     

    כמו כן, מר קבועה אישר בכתב בפני השמאי רז ביום 15.01.14 כי המוסך לא פעל 3-4 ימים בלבד לאחר האירוע, שאז נפטר דודו של מר קבועה והמוסך הושבת לעוד 3 ימים נוספים ובתום ימי האבל שב המוסך לעבוד כסדרו (סומן ת/5 בדיון מיום 17.04.16) (עדות מר קבועה בעמ' 272 ש' 3-16).

     

    39.בהתאם לפוליסה, הכיסוי לאובדן הכנסות כפוף להשתתפות עצמית של 4 ימי עבודה ראשונים שלאחר יום האירוע, ומכאן שאם הושבת המוסך 3 ימים, אין התובעת זכאית לתשלום כלשהו מהנתבעת בגין ראש נזק נטען זה.

     

    כך גם לעניין התביעה בגין אובדן הכנסות אין ממש, שכן שמאי הנתבעת ביקרו במוסך לראשונה ביום 25.12.13 וראו בעיניהם, כי המוסך פועל כסדרו ובוודאי שלא היה מושבת וכך היה ביתר ביקוריהם (סע' 70 לחו"ד מר רז) (סע' 244-251 לסיכומי הנתבעת).

     

    40.הנזק למבנה הסככה הראשית:

    טענה נוספת הינה, כי לא הוכחו הנזקים הנטענים למבנה הסככה הראשית- בכל הנוגע לסככה הראשית קבע מומחה הנתבעת, מר טריכטר, כי אין כל צורך בהחלפת גג האיסכורית, וניתן להסתפק בתיקון מקומי של לוחות שנפגעו והעריך זאת בסך של 16,000 ₪ בלבד. מר קבועה לא צירף או הציג כל אסמכתא בדבר ביצוע תיקונים במבנה, ואף לא לגבי החלפת כל גגות המתחם (שטח של 847 מ"ר) כפי שהוא דורש בתביעתו, ומצופה היה שימציא אסמכתאות אילו אכן בוצעו עבודות כלשהן.

     

    מסכמת הנתבעת, כי יש לדחות את התביעה הן מפאת היעדר כיסוי ביטוחי, והן על שום אי הוכחת הנזקים הנטענים.

     

    41.דיון והכרעה:

    אין מחלוקת על כך שהנתבעת הנפיקה פוליסות ביטוח עבור התובעת החל משנת 2003, הווה אומר, עד אירוע הנזק במוסך התובעת (בשנת 2013), ביטחה אותה הנתבעת במשך 10 שנים. אירוע הנזק הראשון אירע ביום 09.01.2013 ובגינו שולמו תגמולי ביטוח לתובעת. אירוע הנזק השני אירע ביום 13.12.2013 והוא מושא התביעה דנן.

     

    המחלוקות שבין הצדדים מתייחסות הן לשאלת הכיסוי הביטוחי והן לשאלת גובה הנזק. המחלוקות המהותיות שבין הצדדים בשאלת הכיסוי הביטוחי מתייחסות הן לשאלת הכיסוי הביטוחי בהתחשב במהות האירוע, והן לשאלה הכיסוי הביטוחי בהתחשב במיקום הנזק במוסך התובעת.

     

    כמו כן, קיימת מחלוקת לגבי גובה הנזק, הכוללת בתוכה מחלוקת לגבי ביטוח חסר.

     

    אתייחס למחלוקות המהותיות הללו בהתאם לטיעוני הצדדים.

     

    42.לצורך מענה לשאלות אלו יש לבדוק מחד, את הפוליסה הרלבנטית המהווה את הבסיס החוזי למערכת היחסים שבין הצדדים, ומאידך, את התנהלות הצדדים על פיה. מטבע הדברים, הצדדים חלוקים הן לגבי פרשנות הפוליסה והן לגבי המשמעות שיש לייחס להתנהלותם במשך השנים.

     

    כמו כן, יש לבדוק את מכתב הדחייה ששלחה הנתבעת לתובעת בעקבות דרישת התובעת לקבלת תגמולי ביטוח.

     

    43.מטעם התובעת העידו: מר קבועה (בעל המוסך והבעלים של התובעת); מר לוי (סוכן הביטוח); מר כפתורי (שמאי) ומר סיגורה (מהנדס).

     

    התובעת הגישה חוות-דעת של השמאי כפתורי מיום 10.06.14 וכן חוות-דעת של המהנדס סיגורה מיום 20.01.14 (חוות-הדעת צורפו לתצהירי עדות ראשית מטעם התובעת).

     

    44.מטעם הנתבעת העידו: מר טריכטר (הנדסאי בניין); מר רוברמן (סוקר); מר ניסים אשכנזי (סוקר); מר קובי רז (שמאי); מר עופר אשכנזי (שמאי); מר יעקובי שאולי (שמאי רכב); מר יוסי לבנה (מנהל מחלקת סיקור ושמאות אצל הנתבעת) ועו"ד תמי קידר (מנהלת מחלקת תביעות רכוש אצל הנתבעת).

     

    הנתבעת הגישה חוות-דעת של מר טריכטר; חוות-דעת של השמאי אשכנזי; חו"ד של השמאי רז וחו"ד של שמאי הרכב יעקובי (חוות-הדעת צורפו לתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת).

     

    45.נוסף על כך, להשלמת התמונה בית-המשפט ערך ביקור במקום (במתחם מוסך התובעת) ביום 07.06.2016. הסיור נערך במתחם המוסך בלוד. במתחם קיימת סככת עבודה מרכזית אשר בחלקה הקדמי מצויים, בין היתר שלושה מחסנים ומתחם עבודה. מחסן נוסף נמצא בחלקה העורפי של הסככה והכניסה אליו הינה משביל נפרד ודלת כניסה נפרדת. מחסן עורפי זה הוא המחסן , אשר הכיסוי הביטוחי לגביו שנוי במחלוקת. במהלך הסיור הבחנתי, כי בחלק המזרחי הוחלפה הסככה (פרט' מיום 08.06.16- ראו החלטה בה הקראתי לצדדים את תיאור הביקור במקום ולא הובעה כל הסתייגות). כמו כן חשוב לציין כי למחסן העורפי קיר משותף למשרד הנמצא בסככה המרכזית , כאשר בקיר המשותף קיים צוהר בחלקו העליון של הקיר.

     

    הפן הנורמטיבי:

    46.הבדיקה הראשונה שיש לערוך היא בדיקת הפוליסה והנפקות המשפטית שיש לייחס לסעיפיה, תוך התחקות אחר אומד דעתם של הצדדים בעת התקשרותם בפוליסה זו.

     

    יפים לענייננו דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה לעניין נטיית הפסיקה בארץ להטיל חובות אמון ותום- לב מוגברות בעקר על המבטחים, בע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש (נבו) (2007) שם בפסקה 48:

     

    "חוזה ביטוח הוא חוזה מיוחד שבו נדרשים שני הצדדים לנהוג במידה מירבית של הגינות ותום לב. חובות אלה חלות על המבטחים ועל המבוטחים, כאחד. דרישת תום הלב מצד המבוטח מתאפיינת בעיקר בדרישת הגילוי... בצידה, קיימות חובות אמון ותום לב מוגברות על המבטח, שמקורן בעיקר בהוראות סעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים. חובות אלה נובעות ממקורות שונים, ובהם, מאפייניו המיוחדים של תחום הביטוח, מעמדם המעין-ציבורי של המבטחים, פערי הכוחות בין המבטח למבוטח, והסטנדרטיזציה של חוזה הביטוח".

     

    47.נושא חובת ההגינות בעיצוב חוזה הביטוח נידון בפסיקה רבות, ויפים לעניין זה הדברים הבאים מפי המלומד י'. אליאס בספרו "דיני ביטוח", כרך א' (מהדורה שנייה) (תשס"ט- 2009) בעמ' 278-279:

     

    "הגם שבאופן פורמאלי, המבוטח הוא אשר מגיש את ההצעה להתקשר בחוזה הביטוח, הרי שמבחינה מעשית המבטח שולט גם על שלב זה. תוכן ההצעה מוכתב במלואו על ידי המבטח. הוא הדין לגבי תנאי הפוליסה. למבטח נתונה אפוא שליטה מלאה על תכניה של ההתקשרות החוזית. יתרון זה מטיל על המבטח חובות. אין הוא רשאי לנצל את מעמדו העדיף על-מנת לעצב את החוזה באופן שיקפח את המבוטח. עליו לפעול בהגינות ובסבירות. ברוח זו נפסק כי מבטח המנסח את הצעת הביטוח באופן דו-משמעי ומעורפל או כולל בפוליסה תנאים המרוקנים אותה מראש מתוכנה וממטרתה הגלויה, פועל בחוסר תום לב".

     

    48.בהתאם למגמה הנ''ל נקבע מפי כב' הנשיא מ'. שמגר (כתוארו דאז) בע"א 1845/90 רוני סיני נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661 בעמ' 685, לעניין פרשנות דיני הביטוח, כי:

     

    "תחושת הצדק הבסיסית היא, כי כל מקרה של ספק צריך להתפרש לטובת המבוטח, ולא להפך. תחושה זו מעוגנת לא רק בשיקולים האמורים לעיל, אלא גם בעובדה שנזק המוטל על הפרט נושא בו הפרט, והפרט בלבד. תגמולי ביטוח שהמבוטח לא זכה בהם על-אף זכאותו להם הם נזק לענייננו. להבדיל, חברת הביטוח מפזרת את נזקיה, ובכלל זה תגמולי ביטוח ששולמו כביכול שלא כדין ושלא הושבו, על כלל לקוחותיה, באופן שהנזק לכל פרט ופרט איננו גדול. פיזור נזק שלא ברור על מי לשאת בו, על קבוצה גדולה של משתתפים, מתיישב עם אינטואיציות בסיסיות של צדק יותר מאשר עם הטלתו על אדם בודד" (הדגשה שלי- ח.ק.).

     

    מן הכלל אל הפרט:

    49.להלן יובאו עקרי הפוליסה הרלבנטיים לענייננו, כדלקמן:

     

    בעמוד 1 לפוליסה ישנו הסבר תחת הכותרת "מהות העסק" ושם נקבע: "מו"מ בזה כי הפוליסה מכסה רכוש בסככה הראשית בלבד".

     

    בעמוד 1 לפוליסה תחת הכותרת "פרק 5- תכולת בית העסק" נקבע כך:

    "כל תכולת בית העסק1,801,784  

     כולל ליפטים ע"ס 150,000  

     כולל רכבי לקוחות"

     

    בעמוד 3 לפוליסה תחת הכותרת "פרק 6- מבני בית העסק" נקבע כך:

    "מבנה700,694  

     כולל סככות"

     

    בעמוד 4 לפוליסה תחת הכותרת "פרק 8- הכנסות בית העסק על בסיס יומי" נקבע כך:

    "אובדן הכנסות בית העסק על בסיס יומי עד לסך 3,003.

     מספר ימי הפיצוי לא יעלה על 100 ימים.

     .......

     השתתפות עצמית: לא יכוסו 4 ימי העבודה הראשונים שלאחר יום הארוע."

     

    בעמוד 7 לפוליסה תחת הכותרת "פרק 9- נזקי טבע" נקבע כך:

    "סופה, סערה, שלג, ברד ושטפון בתוקף 2,802,775  

     סכום הביטוח לנזקי טבע 2,802,775

    בנזקי סופה, סערה, שלג, ברד ושטפון ישא המבוטח בהשתתפות עצמית בשיעור5% מהנזק, אך לא פחות מ- 9,073 ולא יותר מ- 90,725 ."

     

    יש לציין לענייננו אף את סעיף 14 ג' בפרק 2 (סעיף ההגדרות) ברשימת הפוליסה, אשר קובע לגבי ההגדרה של נזקי טבע, כך:

    "שלג וגם או ברד נזק על ידי ברד בעת ירידתו (ולתכולה- רק אם ארע לאחר נזק למבנה) וגם או נזק שנגרם על ידי עומס יתר מחמת הצטברות שלג או ברד, למעט דליפת שלג או ברד מבעד לקירות או לתקרות ולמעט נזק הנגרם עקב מרזבים בלתי תקינים."

     

    50.שאלת הכיסוי הביטוחי למחסן העורפי:

    לאור הוראות הפוליסה כמפורט לעיל, קיים כיסוי ביטוחי למבנה הסככה הראשית והתכולה הנמצאת בה בלבד. הצדדים חלוקים בשאלה מהו השטח הכלול בסככה הראשית. נשאלת, אפוא, השאלה מהו הרכוש המצוי תחת הסככה הראשית והאם יש לראות את המחסן העורפי (אשר בגינו עיקר המחלוקת) כחלק מהמחסנים המבוטחים תחת אותה סככה ראשית.

     

    בהתאם להוראות הפוליסה, התנהלות הצדדים לאורך השנים ועקרונות הפסיקה, מצאתי שהתשובה לשאלה זו חיובית, וזאת מהנימוקים המפורטים להלן:

     

    הפוליסה קובעת, כאמור, כי קיים כיסוי ביטוחי לרכוש הנמצא תחת הסככה הראשית בלבד. לאחר בדיקת טיעוני הצדדים, ובהתאם ל"מראה עיניים" מה"ביקור במקום" שערכתי במתחם המוסך ביוני 2016, אני קובעת, כי המחסן העורפי הינו חלק מהסככה הראשית.

     

    51.צודקת הנתבעת על כי הכניסה למחסן העורפי אפשרית רק דרך דלת הכניסה הנמצאת מאחור אליה מוביל שביל נפרד. יחד עם זאת, היא צמודה לסככה הראשית ובקיר המחבר בין המחסן העורפי לסככה הראשית קיים צוהר מתחת לגג. הגג הוא אותו גג, גם אם בשלבים מסוימים היה בנוי מחלקים שונים שחוברו להם יחדיו. מדובר במבנה אחד בתוך המתחם הגדול, בו פזורים רכבים נוספים, מכולות ואף מבנים נוספים.

     

    צודקת הנתבעת בטענתה, כי תחת הסככה הראשית קיימים שלושה מחסנים, וכי המחסן העורפי הוא למעשה המחסן הרביעי. הן בפוליסה (תחת סעיף "הגנות קיימות") והן בדו"ח סוקר מיום 26.11.2006 אכן צוין כי קיימים שלושה מחסנים. הנתבעת חוזרת וטוענת כי בהתאם לפוליסה קיים כיסוי ביטוחי רק לשלושת המחסנים המצויים תחת הסככה הראשית. התובעת דובקת בפרוש טכני דווקני של הפוליסה , ואילו התובעת טוענת שיש לקבל את הפרשנות המהותית ולפיה הכוונה הייתה לתת כיסוי ביטוחי לכל מה שנמצא מתחת לסככה הראשית. אם עליי לבחור בין הפרשנות הדווקנית של ספירת מחסנים לבין הפרשנות המהותית המבדילה בין מבנה הסככה הראשית לשאר המתחם, הרי שבחרתי בפרשנות המהותית, לפיה למבנה הסככה הראשית היה כיסוי ביטוחי, בניגוד לכל שאר המצוי במתחם בו נמצא המוסך.

     

    52.בבוחני את אומד דעת הצדדים בעת כריתת ההסכם-הפוליסה, אין לי ספק שהכוונה הייתה לתת כיסוי ביטוחי לכל אשר נמצא תחת הסככה הראשית, וזאת בנבדל משאר חלקי המתחם. הרציונל אשר הנחה את הצדדים בעת כריתת הסכם הביטוח (הפוליסה) היה, כי כל המצוי תחת סככת הטיפולים הראשית- יבוטח, זאת בנבדל מהרכוש המצוי תחת כיפת השמיים, אשר הסיכון לבטחו גדול יותר ואינו סביר בעיני הנתבעת כמבטחת.

     

    אם כן, אינני יכולה למצוא כל היגיון בהחרגת המחסן העורפי, ואם אכן הייתה כוונה להחריגו היה על הנתבעת לעשות זאת ב"רחל בתך הקטנה", כלומר להחריגו באופן מפורש בפוליסה.

     

    53.ממיכלול הראיות עולה כי המחסן העורפי התווסף לאחר עריכת הפוליסה הראשונה בשנת 2003. אין למעשה מחלוקת, על כי הוא היה קיים לפחות משנת 2010, דהיינו כשלוש שנים לפני האירוע הראשון ולפני האירוע הנדון. המחסן העורפי היה קיים לפני ביקור של סוקר בשטח המתחם באפריל 2013 ולפני תשלום תגמולי ביטוח בגין האירוע הראשון שאירע בינואר 2013. קשה לי לקבל את הטענה, כי סוקר שהיה במתחם ובא לבדוק את הסיכונים הקיימים במוסך לא הבחין בקיומו של המחסן העורפי, שכן כל הקפה סביב הסככה הראשית לבדיקת בטיחותה וכשירותה, כוללת את הקפת המחסן העורפי, המחובר לסככה הראשית בקיר משותף.

     

    אבהיר עניין זה עתה, עת אבחן את דו"חות הסוקרים שנערכו מטעם הנתבעת במתחם המוסך של התובעת לאורך תקופת הביטוח.

     

     

     

    דו"חות הסוקרים לאורך השנים:

    54.ביום 26.05.2003 נערך לראשונה סקר בדיקת סיכונים במוסך התובעת ע"י סוקר בשם צפריר יוסוב, מ"סורדם" (להלן: "הסוקר יוסוב"), עבור הנתבעת (דו"ח הסוקר יוסוב צורף כנספח 1 לתצהיר עדות ראשית- להלן ייקרא "תצהיר"- של מר ניסים אשכנזי, סוקר מטעם הנתבעת). הסוקר יוסוב המליץ שלא לבטח את מוסך התובעת משום שמדובר בסיכון מעל הסביר (ראו הערות סוקר למבטחים, סעיף 4).

     

    מר ניסים אשכנזי, סוקר מטעם הנתבעת (להלן: "הסוקר אשכנזי"), התבקש לערוך סקר חוזר במוסך התובעת במטרה לבחון מחדש את מסקנות הסוקר יוסוב, ולקבוע האם ובאילו תנאים תסכים הנתבעת לבטח את המוסך, אם בכלל (סע' 5 לתצהיר הסוקר אשכנזי).

     

    55.ביום 22.06.2003 ערך הסוקר אשכנזי סקר במוסך התובעת. על יסוד ממצאיו במקום ערך דו"ח בדיקת סיכון מיום 22.06.03 ובמסגרתו קבע שורה של תנאים אשר בכפוף להם יינתן הכיסוי הביטוחי (דו"ח הסוקר אשכנזי צורף כנספח 2 לתצהיר מטעמו). במסגרת דו"ח זה נכתב, כי:

     

    "ד. הפוליסה תכסה רכוש בסככה הראשית בלבד (סככת עבודה, משרדים ומחסני מלאי).

    ...

     ו. הפוליסה תכסה לא יותר מאשר 4 משאיות שיהיו ברחבת העבודה בלבד.

    משאיות ורכוש, מחוץ לסככת העבודה, לא יכוסו בכיסוי ביטוחי, לרבות חבויות. "

    (ההדגשה במקור- ח.ק.).

     

    הסוקר אשכנזי מעיד בתצהירו, כי דרישתו להגביל את הכיסוי לרכוש הנמצא מתחת לסככה הראשית נעשתה בהתאם לממצאיו, לפיהם הסככה הראשית הייתה במצב טוב והרכוש שתחתיה מוגן באופן טוב יותר, בעיקר מפגעי מזג-האוויר.

     

    56.ביום 11.06.2006 ערך הסוקר אודי רוברמן סקר סיכונים במוסך התובעת לצורך חידוש הפוליסה. את מסקנותיו ערך במסגרת דו"ח בדיקת סיכון מיום 11.06.06 ובמסגרתו קבע, בין היתר, דרישות לשיפורי המיגון בבית העסק (דו"ח בדיקת סיכון מיום 11.06.06 צורף כנספח 1 לתצהירו של הסוקר רוברמן).

     

    ביום 26.11.2006 ערך הסוקר רוברמן סקר סיכונים נוסף במוסך, נוכח בקשת התובעת להוסיף לפוליסה כיסוי בגין פריצה. את ממצאיו שנגעו לסיכון הפריצה ערך במסגרת דו"ח סיכון מיום 26.11.2006 (צורף כנספח 2 לתצהירו), ושם קבע, כי נוכח ריבוי אירועי פריצה באזור ואופי הסביבה, מדובר בסיכון חריג מאוד בכל הנוגע לסיכוני פריצה. משכך, הנתבעת סירבה לבטח את המוסך מפני סיכוני פריצה.

     

    57.ביום 24.05.2010 ערך הסוקר רוברמן סקר סיכונים נוסף ושלישי במספר, במוסך התובעת, לקראת מועד חידוש הפוליסה. את ממצאיו ערך במסגרת בדיקת סיכון מיום 24.05.10 ושם קבע דרישות לשיפורי המיגון בבית העסק (צורף כנספח 3 לתצהירו).

     

    ביום 10.04.2013 (לאחר האירוע הראשון במוסך מינואר 2013) ערך הסוקר רוברמן סקר סיכונים נוסף (רביעי במספר). הסוקר רוברמן העיד בתצהירו, כי הוא הופנה לביצוע הסקר לצורך חידוש הפוליסה ובשל בקשת התובעת להגדיל את סכום הביטוח בגין תכולת בית העסק מסך של 1,100,000 ₪ לסך של 1,600,000 ₪. עוד ציין, כי טרם עריכת הסקר לא הובא לידיעתו, כי אירע נזק כלשהו (לרבות נזקי טבע) במקום, לכן גם לא הזכיר אירוע נזק שכזה בסקר זה (סע' 11-12 לתצהירו).

     

    את ממצאיו ערך במסגרת דו"ח בדיקת סיכון מיום 10.04.2013 ובמסגרתו קבע דרישות לשיפור המיגון בבית העסק כתנאי להגדלת סכום הביטוח המבוקש (דו"ח בדיקת הסיכון מיום 10.04.13 צורף כנספח 4 לתצהיר הסוקר רוברמן).

     

    58.ביום 15.01.2014 ולאחר אירוע הנזק נשוא התביעה, ערך הסוקר רוברמן סקר סיכונים נוסף (חמישי במספר) במוסך התובעת. הפעם התבקש לערוך את הסקר בשל העובדה כי במהלך שנת 2013 אירעו בבית העסק שני אירועי נזק, שמקורם פגעי מזג-אוויר, עובדה שצוינה בסקר.

     

    את ממצאיו ערך במסגרת דו"ח בדיקת סיכון מיום 15.01.14 ובמסגרתו קבע, כי לא יהיה בנקיטת צעדים נוספים כלשהם כדי למנוע נזק טבע עתידי, ולכן מדובר בבית עסק בעל סיכון חריג מאוד בכל הנוגע לסיכוני טבע (דו"ח בדיקת סיכון מיום 15.01.14 צורף כנספח 5 לתצהיר הסוקר רוברמן).

     

    59.בדו"ח בדיקת סיכון מיום 15.01.2014 (דו"ח הסוקר האחרון שבוצע מטעם הנתבעת) נכתב תחת הכותרת "תיאור כללי של המבנה" כך:

     

    "העסק הנדון שוכן במשבצת קרקע המשתרעת על פני כ- 6 דונם.

    מהשטח הנדון פועל המוסך הנסקר שמבנהו בנוי כסככת איסכורית הפתוחה בחלקה הצפוני ובחלקה המזרחי. זו משתרעת על פני שטח כולל של כ- 700 מ"ר. בתוך הסככה שוכנים מחסני חלקי החילוף, משרדו של המבוטח הבנוי בתוך מבנה יביל (קרוואן) שהוסב למשרד וכן מס' מכולות ברזל (כ"א באורך 20 רגל) המשמשות לאחסון ציוד ומלאי".

     

    60.יש לציין, כי הסוקר רוברמן נתן את אותו תיאור כללי של המבנה בכל הסקרים שערך החל משנת 2006, תיאור כפי שצוטט לעיל. כלומר, משנת 2006 ואילך, צוין כי סככת האיסכורית משתרעת על פני שטח של כ- 700 מ"ר. יחד עם זאת, הסוקר יוסוב (שערך את הביקור הראשון אצל התובעת) קבע בתיאורו את המבנה מיום 26.05.2003, כי: "שטח האזור הבנוי הנו כ- 500 מ"ר". אם כן, ניכר, כי בין שנת 2003 לשנת 2006 גדל שטח הסככה בכ- 200 מ"ר, וזאת אנו למדים מתוך דו"חות הסוקרים מטעם הנתבעת.

     

    עוד ניתן ללמוד, כי תוספת זו בשטח (של כ- 200 מ"ר) היא התוספת של הסככה המזרחית והמחסן העורפי, אשר הנתבעת טוענת להיעדר כיסוי ביטוחי בגינם. הנתבעת הייתה מודעת לכך ששטח סככת האיסכורית גדל, וזאת לאור דו"חות הסוקרים שלה. כך גם אין בידי לקבל את הטענה, כי הנתבעת לא הייתה מודעת לקיומו של המחסן העורפי, שעה שנערכו במתחם התובעת כ"כ הרבה ביקורים ע"י סוקרים שונים, כאמור.

     

    לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי המחסן העורפי הינו חלק מהסככה הראשית, ולכן החלפים שניזוקו באירוע והיו ממוקמים במחסן זה, מכוסים ע"פ הפוליסה.

     

    טענה להיעדר כיסוי ביטוחי של הסככה המזרחית:

    61.לטענת הנתבעת, המומחה מטעמה, מר טריכטר, ציין בחוות-דעתו כי החלק המבני היחיד שניזוק באירוע ואשר נדרש להחלפה הוא הסככה המזרחית שסומנה בצבע כחול (עמ' 5 לחוות דעתו ותיקון טעות של מר טריכטר בעדותו בעמ' 306 ש' 9-27).

     

    לטענתה, הסככה המזרחית הינה סככה נפרדת ושונה מהסככה הראשית, אשר היא נמוכה ממנה, ומכאן שאין היא חלק מהסככה הראשית ולכן איננה מכוסה בפוליסה. לטענתה, אף המומחה מטעם התובעת, המהנדס, מר משה סיגורה (להלן: "מר סיגורה"), ציין בחוות-דעתו כי נזק השקיעה נגרם לגג המזרחי (סע' 3 בעמ' 2 לחוות-דעתו) ואף תיאר בעצמו בחוות-הדעת את העובדה שמדובר בסככה נפרדת שאינה הסככה הראשית (סע' 3 בעמ' 2 לחוות-דעתו).

     

    עוד ציינה הנתבעת, כי מר סיגורה הבהיר, כי שטח הגגות הכולל שנלקח על ידו בחשבון וכולל את כל הגגות, לרבות הסככה המזרחית והמחסן העורפי, הוא 887 מ"ר (עמ' 164 ש' 18-עמ' 165 ש' 25), כאשר שטח גג הסככה המזרחית הוא 100 מ"ר מתוך סך זה (עמ' 163 ש' 13-17). מכאן, מתקבל שהסככה הראשית שטחה כ- 700 מ"ר והדבר תואם את סקרי הנתבעת, וכי שטח זה לא כולל את הסככה המזרחית.

     

    62.בחוות-דעתו של מר סיגורה, המהנדס מטעם התובעת, שניתנה ביום 20.01.2014, קבע מר סיגורה כך:

     

    "3. שטח המוסך (מרחב התיקונים) הורחב, לכיוון מזרח, בגג במפלס נמוך יותר ובעל שני שיפועים חדים המשמשים קיר/גג. בשטח המורחב מבוצעים הן תיקונים והן אחסנת חלפים חדשים.

    4. בחלק הפנימי של המוסך, כבכול מוסך, שטח מחסנים, משרדים והמתנת נהגים. כל הללו מקורים בגג אחד המשכי (מחסן חלפים אחורי מתחיל בהנמכה כ- 20 ס"מ". (עמ' 2 לחוות-הדעת תחת הכותרת "הממצאים וניתוחם").

     

    בהמשך לחוות-דעתו של מר סיגורה בטבלה בה ערך את כתב הכמויות הוא קבע, כי שטח האסכורית בגג (כולל הבליטות מהקירות והעמודים) הנו 887.03 מ"ר (בעניין זה יש לציין, כי בטבלה למטה בתיאור נכתב כי מדובר ב- 847.03 מ"ר, כנראה בטעות) וכי שטח רצפת הבטון (וגם השטח המקורה) הוא 800.3 מ"ר.

     

    63.בחקירתו הנגדית של מר סיגורה הוא הבהיר את האמור בחוות-דעתו. כך העיד לגבי ההבדל בין שטח הגג לבין שטח הרצפה, להלן:

     

    "ת.כשאני קבעתי החלפה של לוחות איסכורית שניזוקו, אז זה שטח פיזי, אבל בגלל שיש חפיפות אז אם נגיד לצורך השיחה 100% חפיפה, אז אם שטח הוא 100 מ' אז רק 100 מ' רצפה, אבל למעשה זה 200 מ' גג. "

    (פרט' מיום 21.12.15 עמ' 10 ש' 20-23).

     

    מר סיגורה הסביר בעדותו, כי שטח הגג גדול משטח הרצפה, זאת לאור השיפועים שיש בגג וכן משום ששולי הגג "גולשים" ממנו כלפי חוץ. חיזוק לכך ניתן למצוא בתמונה שצורפה כמוצג 15 בתיק מוצגי התובעת, שם ניתן לראות בבירור כי שולי הגג ממשיכים מעבר לשטח הגג, ולכן יש היגיון בהסבר כיצד הגיע מר סיגורה לשטח גג של כ- 880 מ"ר.

     

    64.כך גם העיד מר סיגורה לעניין הגגות, והבהיר את כוונתו בחוות-הדעת לנושא שטח המוסך שהורחב לכיוון מזרח:

     

    "ת.אותו דבר פה, זה מבנה אחד, פיזית הוא מרותך, זה גוף אחד, אי אפשר להפריד אותו.

    .....

    ת.המבנה הסקתי, לא נגיע למשהו חדש, זו המסקנה שלי, שלא נבנו באותו היום, באותה צורת עבודה. אבל זה מבנה אחד, לא יהיה משהו אחר. "

    (פרט' מיום 21.12.15 עמ' 11 ש' 19-20 ועמ' 14 ש' 3-5).

     

    ובהמשך:

     

    "... הנה כאן רואים, יש חלון, פתח, הקונסטרוקציה פיזית מחוברת, הם נמשכים זה לזה, ויש כאן מעבר לעמוד הזה שנגמר פה בעיגול הזה, אתם רואים, יש המשך של עוד מטר ומשהו אובר לק כדי שלא יכנסו גשמים. ככה בונים מבנים בהמשכיות..".

    (פרט' מיום 21.12.15 עמ' 15 ש' 2-6).

     

    וכן:

     

    "המבנה שלו מחולק לגג אחד שהמפלס הוא יותר גבוה, חלון אוורור, גג עם מפלס יותר נמוך, כשהמבנה הוא המשכי לגמרי, במצב שהוא המשכי לגמרי".

    (פרט' מיום 21.12.15 עמ' 33 ש' 8-10).

     

    מר סיגורה המשיך והסביר בעדותו, כי הסככה המזרחית הנה חלק בלתי נפרד מהסככה הראשית. מדובר במבנה אשר יש לו מס' גגות, שמחוברים יחדיו באופן היוצר מבנה אחד, וכך יש לראות זאת מבחינה הנדסית. מר סיגורה הוסיף: "..אז מי שקרס כשאני מצאתי זה הגג העיקרי המרכזי של אותו אגף מזרחי.." (עמ' 16 ש' 2-3). הווה אומר, התייחסותו לסככה המזרחית הינה כהמשך ישיר לסככה הראשית.

     

    לא מצאתי את הטענה כלפי העדר כיסוי ביטוחי לסככה המזרחית, במכתב הדחייה מיום 3.4.14, ששלחה הנתבעת לתובעת , ומכאן שמדובר בהרחבת חזית אסורה. כך שגם מטעם זה שנטען על ידי התובעת, ניתן היה לדחות את טענת העדר הכיסוי הביטוחי של הסככה המזרחית.

    לאור האמור לעיל טענה זו נדחית.

     

    65.מצאתי, את עדותו של מר סיגורה אמינה ומקצועית. בהתאם לעדותו, ומתוך ניסיונו המקצועי כמהנדס בניין (ובעברו אף שימש טכנאי רכב- פרט' עמ' 19 ש' 9-10), ניתן ללמוד, כי מבנה אשר הורחב כמו במקרה דנן, נחשב למעשה, מבחינה הנדסית, למבנה אחד. מר סיגורה העיד, כי במבנים תעשייתיים בגלל גודל הגגון והצורך בפתרונות ניקוז, מרתכים את הגגות, אשר נחשבים כמבנה כולל אחד (פרט' עמ' 11 ש' 9-18).

     

    מכאן הגעתי למסקנה, כי הסככה המזרחית שניזוקה אף היא חלק מהסככה הראשית, ולכן היא מבוטחת בפוליסה הרלבנטית.

     

    סיכום ביניים:

    66.לאחר בחינת מיכלול הראיות והעדויות ניתן ללמוד על כוונת הצדדים, כפי שהייתה בזמן אמת, דהיינו במועד ההתקשרות החוזית שביניהם המעוגנת בתנאי הפוליסה. מסקנתי היא שכוונת הצדדים הייתה לבטח את כל מה שנמצא בסככה שהיא מקום סגור ומתוחם, בניגוד לשאר המיטלטלין הפזורים על פני המתחם הגדול. אני מקבלת את הסברו של מר סיגורה, שעשה עליי רושם מקצועי, כמהנדס, ונתן את ההסבר ההנדסי לכוונת הצדדים. לעניין זה ייאמר, כי הסוקר רוברמן צריך היה לראות את המבנה כולו, לרבות המחסן העורפי, כאשר הוא ערך את סקר הסיכונים בבית העסק. כמו כן, ככל שהנתבעת רצתה להחריג את המחסן העורפי, היה עליה להחריגו בפוליסה באופן מפורש, כפי שמורה ההלכה הפסוקה.

     

    אם כן, אם אני מתמקדת בעקרי הדברים, ולאור עדויות הצדדים והמומחים, המסקנה החד-משמעית אליה אני מגיעה, היא כי כוונת הצדדים הייתה לבטח את כל הנמצא תחת הסככה הראשית, לרבות המחסן העורפי, למרות שהכניסה אליו היא נפרדת. הרציונל בעת עריכת הפוליסה היה לבטח את כל הרכוש הנמצא תחת הסככה הראשית, להבדיל מזה הנמצא תחת כיפת השמיים או אף בקונטנרים נוספים הפזורים בשטח.

     

    מכאן, ולאחר שהגעתי למסקנה, כי הן המחסן העורפי והן הסככה המזרחית הינם חלק מהסככה הראשית, ולכן יש להם כיסוי ביטוחי, אפנה ליתר הטענות אותן מעלה הנתבעת ואבחן אותן אחת לאחת, להלן:

     

     

    העדר כיסוי ביטוחי הנובע מסיווג האירוע - טענה להיעדר איטום ראוי:

    67.לטענת הנתבעת, בהתאם להוראת סעיף 14 ג' בפרק 2 ברשימת הפוליסה, הקובעת מהי ההגדרה של נזקי טבע, הנזקים לרכוש עקב מזג-אוויר סוער או שלג או ברד, כפי שקרה במקרה דנן, יכוסו רק כאשר הנזקים אירעו לאחר נזק למבנה, ולא כאשר המים או השלג/הברד חודרים מבעד לפתחים והיעדר איטום של המבנה, מבלי שאירע נזק למבנה. כלומר, לנזקים הנגרמים עקב דליפת מים או שלג/ברד מבעד לקירות או לתקרות אין כיסוי ביטוחי(סע' 54-80 לסיכומי הנתבעת).

     

    68.סעיף 14 ג' בפרק 2 (סעיף ההגדרות) ברשימת הפוליסה, קובע לגבי ההגדרה של נזקי טבע, כך:

    "שלג וגם או ברד נזק על ידי ברד בעת ירידתו (ולתכולה- רק אם ארע לאחר נזק למבנה) וגם או נזק שנגרם על ידי עומס יתר מחמת הצטברות שלג או ברד, למעט דליפת שלג או ברד מבעד לקירות או לתקרות ולמעט נזק הנגרם עקב מרזבים בלתי תקינים."

     

    69.לעניין זה העיד מר קבועה כך:

     

    "ת.סימנתי באיקס. כאן יש את הסככה, יש לנו, המוסך זה בא עם שיפוע ועוד שיפוע. הסככה, מה שכל השיפוע בגג פרץ הגג, החלפנו את האיסכורית, ויש את הרלסים, עשו להם תיקונים ברלסים, איפה שנסדק ההלחמה סידרנו, רק את הגגון החלפנו אותו, הוא גג חדש, אני לא יכול להשתמש בפח ליישר איסכורית, רק את העמודים. .. מהמשקל של הברד זה פרץ, גם הברזל קרס למטה. את זה תיקנו".

    (פרט' מיום 27.03.16 עמ' 205 ש' 17-25).

     

    70.מעיון בחו"ד המומחה סיגורה ניתן ללמוד, כי האירוע החורפי, הוא האירוע נשוא התביעה, היה חריג גם ביחס לחודשי החורף בשנה בארץ ובעולם, וכי היו על כך דיווחים באמצעי התקשורת. נתון זה לא נסתר ע"י הנתבעת. כך גם קבע מר סיגורה בחוות-דעתו, כי כמות השלג שהצטברה על הגג גרמה לכשלים בסיכוך האיסכורית וכי העומסים שנצברו על שלד הגג גרמו לשקיעות אלסטיות של חלקי השלד ובמקומות שונים לכשל פלסטי (הרס) (עמ' 2 לחוות-דעתו, תחת הכותרת "דיון", סע' 1-2). עוד הוא קבע, כי חדירת המים למחסן התאפשרה עקב הכפף בפח (בהמשך, סע' 4).

     

    71.מר סיגורה אף נשאל על כך בחקירתו הנגדית, וכך השיב:

     

    "ת.... אבל משהו נורא פשוט בשביל להבין, מוסך כזה לא יכול להרשות גרם מים שיכנס בזמן שמשאית נמצאת עם גיר פתוח, מנוע פתוח, או משהו.

    ....

    ולכן הוא חייב להיות סגור. אז אין שום הגיון שדבר כזה ירשה לבעל מוסך ברמות האלה להבריז, כי יעיפו אותו מהחברות שהוא עובד איתם, ויסגרו לו את המוסך.

    ...

    ..אני מהנדס בניין, ואני בעבר טכנאי רכב, אני מכונאי רכב, עבדתי במכונאות, אז אני אומר לך את זה גם כאיש שעבד במוסך".

    (עדות מר סיגורה בפרט' מיום 21.12.15 עמ' 19 ש' 1-11) (ראו לעניין זה גם עדות מר קבועה פרט' מיום 27.03.16 בעמ' 294 ש' 19-21).

     

    72.יש אף לציין בעניין זה, כי המוסך של התובעת עבר חורפים רבים מבלי שחדרו מים למבנה מבעד לגג. התובעת הייתה מבוטחת אצל הנתבעת משך 10 שנים ושילמה פרמיה, מבלי שאירעו אצלה נזקים. אף באירוע הביטוח הראשון מינואר 2013 המים חדרו מלמטה והמוסך סבל מהצפה קשה, ולא היה מדובר באירוע מים בו המים חדרו מגג המוסך (עדות קבועה מיום 27.03.16 עמ' 231 ש' 9-26).

     

     

    לאור האמור לעיל, ולאחר בחינת הממצאים ושמיעת העדויות, אני קובעת, כי לא הוכח ע"י הנתבעת כי המים חדרו למחסן מבעד לקירות ולתקרה בשל היעדר איטם נאות ומבלי שנגרם נזק למבנה.

     

    טענה בדבר הקטנת הנזק:

    73.לטענת הנתבעת, התובעת לא פעלה למניעה, או הקטנה, של הנזקים ולא שיתפה פעולה עם נציגי הנתבעת. התובעת הודיעה לנתבעת על האירוע ביום 23.12.13 כלומר באיחור של עשרה ימים. מיום האירוע ובמשך כ- 12 ימים לא עשתה התובעת כל פעולה בקשר לחלפים שנרטבו והותירו אותם כמו שהם. כמו כן, לטענתה, התובעת לא ביצעה את המיון וההפרדה של החלפים כפי שנתבקשה לבצע ואף לא את פעולות הייבוש והשימון.

     

    74.לטענת התובעת, היא הודיעה עם קרות מקרה הביטוח לנתבעת באמצעות המוקד הטלפוני והנתבעת אישרה זאת, אך לא הביאה תיעוד על קבלת ההודעה. כמו כן, בהתאם לחו"ד השמאי רז הוא ביקר במוסך התובעת מס' רב של פעמים ואף נערכה התכתבות עניפה והצדדים הגיעו להסכמות באשר לניהול הנזקים שנגרמו למלאי.

     

    75.מעיון בחו"ד של השמאי רז, מ- "א.ק. זכאי שמאים בע"מ", מיום 15.11.15 ומיום 10.04.14, עולה כי צורפו נספחים, מכתבים שנשלחו לתובעת ממשרד א.ק. זכאי שמאים. בהתאם למכתב מיום 26.12.13 התבקשה התובעת לבצע מיון החלקים שנרטבו ולהמציא הצעות מחיר לתיקון הנזקים (נספח 3 לחוות-הדעת של השמאי רז). כך גם נשלחו מכתבי תזכורת מיום 09.01.14, 14.01.14 ,19.01.14 ו- 27.01.14 (נספח 4 לחו"ד).

     

    התובעת הודיעה לשמאי הנתבעת, באמצעות מכתב שכתב מר כפתורי מיום 13.01.14 (נספח 5 לחו"ד רז), כי אין התובעת יכולה לבצע בעצמה את פעולות המיון ולכן הומלץ לקחת גורם אובייקטיבי שייבחר ע"י הנתבעת לביצוע המיון. התובעת העבירה לנתבעת הצעת מחיר לביצוע העבודות ע"י "אקסטרים חברה לשיקום נזקי שריפות והצפות בע"מ" (להלן: "חברת אקסטרים") (נספח 7 לחו"ד השמאי כפתורי).

     

    מעיון בהצעת המחיר של חברת אקסטרים מיום 14.01.14, שנשלחה למשרד א.ק. זכאי שמאים, עולה כי ניתנה הצעת מחיר בסכום של 60,000 ₪ + מע"מ.

     

    במכתב שנשלח מיום 19.01.14 לתובעת נכתב, כי ביום 15.01.14 נערכה במקום בדיקה שלישית ובה נפגשו עם מר קבועה ובה סוכם כיצד יתבצע הרישום והמיון של המלאי שניזוק וכי הדבר יבוצע באמצעות עובדים שיועסקו ע"פ תעריף יומי, כאשר ניתן להיעזר בחברות שיקום (סע' 1 במכתב). עוד נכתב שם, כי יש להמציא הצעות מחיר לתיקון הנזקים, למעט הצעת מחיר למיון של חברת אקסטרים שנמסר כי אינה רלבנטית.

     

    76.אם כן, הנתבעת סירבה להצעת המחיר שנתנה חברת אקסטרים לביצוע עבודות המיון, ולטענתה, הועלתה הצעה, כי מר קבועה יעסיק את העובדים שלו לביצוע עבודות אלו על בסיס תעריף יומי, עם עזרה של חברות שיקום (למעט חב' אקסטרים, אשר הנתבעת פסלה את הצעת המחיר שלה).

     

    77.לעניין זה העיד מר לוי, סוכן הביטוח של התובעת מאז תחילת עריכת הביטוח אצל הנתבעת, כך:

     

    "ת.אני מיד הצעתי שתגיע חברת שיקום, על מנת לצמצם את הנזקים הצעתי שתבוא גברת אתי וייצמן שיש לה חברת שיקום, שתביא שני קונטיינרים, תמיין את ה-, הרי מה שניזוק בעיקר זה חלקי החילוף, שברגע שמקבלים מים יש חלקי חילוף שהם בטיחותיים, כמו בלמים, הגה וכו', כשמקבלים קורוזיה כבר לא שווה שום דבר... והיא נתנה אפילו הצעת מחיר, מה היא מציעה לעשות סלקצייה, "

    (דיון מיום 19.11.15, עמוד 6 שורות 7-14)

    ....

     

    ת.פניתי לאדון קובי רז השמאי,

    (עמוד 6, שורה 18)

     

    ת.כעבור שבוע, שבוע 10 ימים, הוא החליט שהוא לא מעוניין בשום הצלה של החלקים כי זה עולה הרבה כסף, שהלקוח ישבור את הראש ושיעשה את הכל בכוחות עצמו. 

    (עמוד 6, שורות 25-27)

     

    ת.אז הוא אומר לי לא אישרו לי בפניקס.

     (עמוד 7, שורה 2)

     

    ת.והוא החליט כעבור כמה שבועות שהפוליסה הזו בכלל לא מכסה את המחסנים, כי מה שמכוסה בפוליסה זה רק הסככה הראשית. "

    (עמוד 7, שורות 5-7)

     

    78.אף השמאי כפתורי, מטעם התובעת, העיד לעניין זה כך:

     

    "ת.בערב דיברתי, מיד בלילה עם קובי השמאי מזכאי, אמרתי לו תשמע כך וכך המצב, אני מבקש מיד להכניס גורם שלישי שיבצע פה מיון ויעשה הפרדה בין מה שניזוק באופן ישיר, ואולי יש דברים שאפשר להציל, ולהביא גורם כזה מיידי.

    (עמוד 85, שורות 10-14)

     

    ת.הייתה הסכמה איתו ואמרתי לו שאני מכניס את המהנדס בניין שיבדוק בדיוק את הנזק שנגרם לסככה.

    (עמוד 85, שורות 22-23)

     

    ת.ושנעבוד בשיתוף פעולה ובתיאום. הוא אמר לי או קיי, אין בעיה, ועל סמך זה גם כן קיבלנו הצעת מחיר."

    (עמוד 85, שורות 25-26)

     

     

    79.מר לוי, סוכן הביטוח, העיד בחקירה הנגדית מה הייתה הסיבה לפסילת הצעת המחיר של חב' אקסטרים:

     

    "ת.יש לי פה, גברתי יש לי פה הצעה. 

    (עמוד 28, שורה 2)

     

    ת.מחברה שנקראת אקסטרים חברת שיקום.

    ש.אקסטרים זה אתי וייצמן?

    ת.כן.  

    (עמוד 28, שורות 4-6)

     

    ת.המחיר הינו 60,000 ₪ פלוס מע"מ.

    (עמוד 28, שורות 17-18)

     

    ת.הוא אמר שהמחיר יקר, המחיר יקר.

    (עמוד 29, שורה 3)

     

    ת.הוא אמר לי המחיר יקר 30,000 שקל, אמרתי לו קובי אתה מוזמן להביא חברה אחרת מצידך, אין לי בעיה.

    (עמוד 29, שורות 7-8)

     

    ת.הוא סירב לתת חברה אחרת. "

    (עמוד 29, שורה 10)

     

    80.כאשר ב"כ הנתבעת הציגה בפניו את החלופה שהועלתה לאחר הפגישה עם מר קבועה, כי עובדיו יבצעו את העבודות בתעריף יומי, העיד מר לוי כך:

     

    "ש.אז אתה יודע שאחרי שנכנס כפתורי לתמונה נערכה עוד פגישה במוסך, והשמאים סיכמו עם מר כפתורי. עבדאלה קבועה בעצמו, תביא עובדים, לך תיקח עובדים שנאמנים עליך בתעריף יומי שיעשו את המיון הזה, רק תעשה את המיון הזה, אנחנו נממן את העלויות שלהם. אתה יודע?

    (עמוד 29, שורות 23-27)

     

    ש.שהיתה הצעה כזאת או לא?

    ת.לא הייתי במפגש, לא ידעתי.

    (עמוד 30, שורות 1-2)

     

    ש...."אנא קחו עובדים בתעריף יומי, אחנו נישא בעלות שלהם", למה התובעת בחרה לא לעשות את זה, 

    (עמוד 30, שורות 9-10)

     

    ת.ייתכן מאוד משום שהוא רוצה להתפרנס, יש לו משאיות שהוא צריך לקיים עבודה, ואם הוא יפנה את כל הסיפור של המוסך שלו ו-7 8 עובדים, אז הוא יפנה 5 עובדים, לדעתי, שיעבדו מהבוקר עד הלילה...

    (עמוד 30,שורות 12-15)

     

    ת...אז הוא בעצם יפגע בפרנסה שלו, והם גם לא מיומנים, וזה שישלמו לכל פועל את היומית שלו הוא יפסיד."

    (עמוד 30, שורות 17-18)

     

    81.לאחר עיון במכלול האסמכתאות וכן לאחר שמיעת העדויות בעניין הקטנת הנזק, אני מגיעה למסקנה, כי לא מצאתי את התנהלות התובעת בנסיבות העניין כבלתי סבירה. אמינה עליי עדותו של מר לוי, סוכן הביטוח, כי ההודעה על קרות אירוע הנזק נמסרה באופן מיידי לנתבעת באמצעות המוקד הטלפוני (ראו עדותו של מר לוי מיום 19.11.15 בעמ' 5 ש' 20 - עמ' 6 ש' 5).

     

    כך גם לעניין ביצוע עבודות המיון ע"י חברה חיצונית מצאתי, כי המחלוקת לעניין התשלום לחברת השיקום לא הייתה צריכה למנוע את ביצוע עבודות המיון, אשר אם היו מתבצעות בהקדם הרצוי, היו מונעות כנראה החמרת הנזקים.

     

    בעניין זה ייאמר, כי לאחר שהנתבעת פסלה את הצעת המחיר של חברת אקסטרים שהביאה לה התובעת, היה על הנתבעת להציע בעצמה חברת שיקום אחרת. הנתבעת, אשר הורתה למר קבועה לבצע את עבודות המיון בעצמו בעזרת עובדיו, מנועה מלטעון כנגד התנהלות התובעת בעניין הקטנת הנזק.

     

     

    הטענה לביטוח חסר ביחס לתכולת המוסך וגובה הנזק:

    82.בעמוד 1 לפוליסה תחת הכותרת "פרק 5- תכולת בית העסק" נקבע כך:

     

    "כל תכולת בית העסק1,801,784  

     כולל ליפטים ע"ס 150,000  

     כולל רכבי לקוחות"

     

    83.בהתאם לחוות-הדעת של השמאי כפתורי מטעם התובעת, מר כפתורי מעריך, כי המלאי שניזוק באופן מוחלט מגיע לסך של 1,013,410 ₪ (סעיף 6.1.2 לחוות-הדעת). התובעת טוענת, כאמור, כי הנזק המוחלט מתייחס לחלפים שאוחסנו במחסן העורפי וספגו נזקי מים (וכי היה גם מלאי שלא ניזוק והיה מצוי בשטחים אחרים במוסך אשר לא ניזוקו). כאמור, במוסך קיימים עוד 3 מחסנים (מלבד המחסן העורפי), אשר גם בהם יש חלפים.

     

    84.לפיכך, ולאור הנתונים שהתובעת עצמה הציגה, אני מקבלת את טענת הנתבעת, כי לא ייתכן שרוב רובה של התכולה הייתה רק במחסן העורפי. מה גם שהתובעת יכולה הייתה להזים טענה זו לו צירפה רשימת מלאי של כל תכולת המוסך ובכלל זה תכולת כל מחסן ומחסן, אולם, הדבר לא נעשה ולא בכדי.

     

    85.בדיקת ביטוח חסר נעשית בדרך כלל על ידי עריכת חישוב מתמטי בהתאם לנתונים שהוצגו על ידי הצדדים. אלא שבמקרה הנדון חסרים נתונים מהותיים לצורך עריכת החישוב המתמטי הנכון. למרות האמור לעיל קיימים מספיק נתונים לקבלת הערכה ריאלית , בהתחשב בעקרונת הקובעים את דרך החישוב במקרה של "ביטוח חסר". אין מחלוקת, כי בפוליסה הרלבנטית תכולת המוסך בוטחה בסכום כולל של 1,801,784 ₪, כאשר הסכום הזה כולל (כמצוטט לעיל מהפוליסה) רכבי לקוחות, עד ל-ארבע משאיות. מאחר שרכבי הלקוחות (משאיות) המצוינים בפוליסה לא תומחרו בה, שווי כל משאית הוערך בין 80,000 ₪ ל- 100,000 ₪ בהתאם להערכת השמאי כפתורי בעדותו (פרט' מיום 19.11.15 עמ' 75 ש' 9-22), ולכן נקזז מסכום התכולה (1,801,784 ₪) סך של 360,000 ₪ (90,000 ₪, שזה הממוצע, כפול 4). כמו כן, בתוך התכולה נכללים גם ליפטים בסכום של 150,000 ₪. הליפטים, כפי שניתן ללמוד מהפוליסה, תומחרו בפוליסה בנפרד, שכן מצוין בצדם סכום כספי.

     

    מכאן, ששאר התכולה (למעט רכבי לקוחות וליפטים שקוזזו, כמפורט לעיל) בוטחה בסך של 1,291,784 ₪. יש לציין בעניין זה, כי אינני מקבלת את טענת הנתבעת, כי יש לכלול כ- 11,000 ליטרים של שמן סינטטי אשר מסתכם בסך של כ- 468,000 ₪, שכן שמן סינטטי הוא חלק מהמלאי הכללי המבוטח. הדבר נכון גם לגבי שאר הפריטים שצויינו על ידי הנתבעת בנפרד ואני רואה אותם כחלק מהמלאי שחולק על ידי בדרך האומדנא לארבע כנגד ארבעת המחסנים. יובהר בזאת כי החישוב בוצע לאחר קיזוז הפריטים המצויינים באופן נפרד ובמפרוש בפוליסה .

     

    86.מתוך החישוב שערכתי לעיל, על פניו אני מקבלת את טענת הנתבעת כי היה ביטוח חסר, שכן הביטוח לתכולה לאחר קיזוז שווי 4 משאיות וליפטים, כאמור, מביא אותי לסכום תכולה של 1,291,784 ₪, ואכן אין היגיון שרוב המלאי היה במחסן אחד, במיוחד כשקיימים שלושה מחסנים נוספים .

     

    אמנם יתכן, כי המלאי לא חולק באופן שווה בין המחסנים. אולם, התובעת יכולה הייתה לתת תמונת מלאי מלאה אם היא הייתה מגישה ספירת מלאי בכל מחסן ומחסן, אך היא בחרה שלא לעשות כן. כך גם הנתבעת יכולה הייתה לבצע עבודת שמאות לחלפים שניזוקו ולאלה שהיו בשאר המחסנים, אולם בחרה להסתמך על הרשימה שהעבירה לה התובעת ושנעשתה ע"י מר קבועה.

     

    87.הווה אומר, שני הצדדים יכלו לתת תמונה מלאה יותר, אולם בחרו שלא לעשות זאת, ולכן הגעתי למסקנה, כי יש לבצע הערכה ע"פ אומדן. בהתאם לכך, החישוב צריך לקחת בחשבון, כי במוסך ישנם 4 מחסנים, וכי עיקר הנזק נגרם במחסן אחד- הוא המחסן העורפי. בהתאם לאמור לעיל, סכום התכולה למלאי עומד על 1,291,784 ₪. אם נחלק סכום זה בין ארבעה מחסנים, נגיע לשווי מלאי בסך של 322,946 ₪ לכל מחסן. אשר על כן, ובהתאם לאומדנה זו, אני מעריכה, כי הנזק לתכולה במחסן העורפי עומד על סך של 322,946 ₪. (אמנם נטען שלא כל המלאי במחסן העורפי ניזוק, אך נטען גם שהיו נזקים לחלקי מלאי נוספים שהיו מפוזרים במוסך ).

     

    גובה הנזק למלאי:

    88.הנתבעת בחרה שלא לשלוח שמאי מטעמה לבדוק את החלפים שניזוקו אחד לאחד, כאמור, ואף לא שלחה חברה מטעמה ע"מ לבצע את עבודות המיון. מלכתחילה, סוכם בין הצדדים, כי חברת שיקום המתמחה בעבודות מיון תבצע את העבודה, אך החברה שהוצעה ע"י התובעת, חברת אקסטרים, נפסלה ע"י הנתבעת, כאמור, והנתבעת לא הציעה חברה אחרת תחתיה למרות בקשת התובעת. בסופו של יום, בחרה הנתבעת להטיל את עבודות המיון על התובעת באמצעות העסקת עובדיה בתעריף יומי (ראו פירוט בפרק הדן בהקטנת הנזק). בפועל, היה זה מר קבועה שביצע את ספירת החלפים שניזוקו (פרט' מיום 27.03.16 עמ' 288 ש' 14-23). לאור החלטתה זו של הנתבעת, הרי שהיא מוגבלת ביכולת הטיעון שלה כנגד רשימת החלפים שניזוקו, כפי שהציגה אותם התובעת.

     

    התובעת שכרה, כאמור, את שירותי השמאי כפתורי, אשר ביקר במוסך מס' פעמים וישב עם מר קבועה לצורך מתן הערכה של הפריטים שניזוקו.

     

    89.שמאי הרכב מטעם הנתבעת, מר יעקובי, לקח את הערכת השמאי של התובעת וחילק את החלפים שצוינו בהערכת השמאי כפתורי, לפי חלוקה של נושאים באופן הבא: חלפים ברי שיפוץ; חלפים טעוני החלפה; חלפים שלא הוצגו ולא מוכרים; חלפים שלא רגישים למים וחלפים שאין בהם נזק ישיר. יחד עם זאת, הוא לא ציין סכומים כספיים לגבי אף אחד מהם.

     

    90.לגבי החלפים שציין מר יעקובי, כי הם טעוני החלפה, אין מחלוקת כי מדובר בנזק בסך של 62,993 ₪. לגבי החלפים שציין מר יעקובי, כי הם ברי שיפוץ, הרי שלא צוין הסכום בהם ניתן היה לשפץ אותם.

     

    השמאים מטעם הנתבעת לא פירטו סכומים, אשר להערכתם הם הנכונים לתיקון החלפים, או להחלפתם.

     

    91.מנגד, חו"ד השמאי כפתורי הינה מפורטת ואינני רואה כל הצדקה שלא לקבלה, מה גם שהשמאי עשה רושם אמין בחקירתו הנגדית. אני מקבלת באופן עקרוני את עמדת השמאי כפתורי, כי יש לנקוט בזהירות יתרה בהשמשת חלפים שניזוקו ממים, ולכן ההמלצה הייתה רכישת חלפים חדשים תחתם.

     

    מר כפתורי ציין, כי הוא ערך מס' ביקורים במוסך, אך עיקר חוות-הדעת שלו התבססה על נתונים שנתן לו מר קבועה, שהיה אמין בעיניו. מר כפתורי ציין הערה בחוות-דעתו, כי ברשימה הראשונית של המלאי שניזוק, שנערכה ע"י התובעת והועברה לידי השמאי מטעם הנתבעת, נתגלו מס' טעויות זניחות, אשר תוקנו על ידו בחוות-הדעת, זאת לאחר בדיקה אל מול ספרי הנהלת החשבונות של התובעת (הערה בעמ' 8 למטה בחוות-הדעת של מר כפתורי).

     

    92.מר כפתורי ציין, כי הוא ערך מס' ביקורים במוסך, אך עיקר חוות-הדעת שלו התבססה על נתונים שנתן לו מר קבועה, שהיה אמין בעיניו. מר כפתורי ציין הערה בחוות-דעתו, כי ברשימה הראשונית של המלאי שניזוק, שנערכה ע"י התובעת והועברה לידי השמאי מטעם הנתבעת, נתגלו מס' טעויות זניחות, אשר תוקנו על ידו בחוות-הדעת, זאת לאחר בדיקה אל מול ספרי הנהלת החשבונות של התובעת (הערה בעמ' 8 למטה בחוות-הדעת של מר כפתורי).

     

    93. למרות שקיימים כשלים מסוימים בהצגת הנתונים לנזק שנגרם, כפי שהוצגו על ידי הנתבעת, מצאתי שיש לקבל את חוות דעתו של השמאי מטעם התובעת לגבי הנזק שנגרם לתכולה, וזאת לאחר שהתרשמתי מאמינותו ודרכו המקצועית. בנסיבות המורכבות של האירוע הנדון, הוא עשה את שניתן לצורך מתן חוות הדעת. יחד עם זאת, כפי שכבר ציינתי אני מקבלת את טענת הנתבעת שאין זה הגיוני שרוב רובו של הציוד היה במחסן אחד, ולאור גובה הנזק לתכולה אני מקבלת את הטענה בדבר ביטוח חסר. כפי שכבר פורט, לא היו בידי הנתונים הנדרשים לביצוע חישוב מתמטי, ולכן נעשה על ידי חישוב על דרך האומדנא על בסיס עקרונות החישוב של "ביטוח חסר". משכך, ובהתאם לחישוב שפורט לעיל, הגעתי למסקנה, כי הפיצוי בגין הנזק שנגרם לתכולה במחסן העורפי עומד על סך של 322,946 ₪.

     

    הנזקים למבנה הסככה הראשית:

    94.לטענת התובעת, בהתאם לאמור בחוות-דעתו של מר סיגורה, על הנתבעת לשאת בעלויות שיקום המבנה של התובעת בסך של 237,108 ₪ (לא כולל מע"מ).

     

    מנגד, ובהתאם לאמור בחוות-דעתו של מר טריכטר, המומחה מטעם הנתבעת, אומדן עלות שיקום הנזק למבנה הוערך בסך של 76,426 ₪ (לא כולל מע"מ).

     

    בעמוד 3 לפוליסה תחת הכותרת "פרק 6- מבני בית העסק" נקבע כך:

    "מבנה700,694  

     כולל סככות" 

     

    95.לאחר עיון בחוות-הדעת של מר סיגורה ושל מר טריכטר, אני מקבלת את חוות-הדעת של מר סיגורה במובן זה שאני מסכימה, כי היה צריך להחליף את כל גג המבנה כדי לשמור על אטימותו ובכדי למנוע חדירת מים.

     

    אני אמנם מקבלת את טענת התובעת כי הגג הוחלף, אולם לא צורפו קבלות או חשבוניות מס בגין החלפתו. התובעת לא הפנתה אותי לקבלות, המעידות על ביצוע התיקון והיא, למעשה, מסתמכת לעניין זה על חוות-הדעת בלבד. מן המוסכמות הוא, כי צירוף קבלות מהווה את הראיה הטובה ביותר. אמנם יש בפניי חו"ד אמינה ומקצועית של מר סיגורה, וכן הסבר של המומחה לגבי העלויות, כפי שהעיד מר סיגורה בחקירתו (ראו פרט' מיום 19.11.15 בעמ' 193 ש' 11-21), אולם קבלות לעניין החלפת הגג לא צורפו.

     

    96.אני מקבלת את דברי המומחה סיגורה בעדותו, כי עלות החומרים בסך 80,000 ₪ סבירה (ראו גם עמ' 185 ש' 19-21), שכן מדובר במחיר סביר, כפי שציין בפניו מר קבועה. אך אינני מקבלת את הסבריו לגבי התשלום בגין העבודה, שכן התובעת בחרה שלא לצרף מסמכים המעידים על עלויות ביצוע העבודה. אני מניחה שמדובר בעלויות נמוכות יותר ממה שנכתב בחו"ד של מר סיגורה.

     

    כך גם לא צורפו קבלות על ייעוץ בטיחות (שנאמדו בחו"ד סיגורה בסך של 9,000 ₪) ולא צורפו קבלות על הוצאות בלתי צפויות (בצ"מ, שנאמד בחו"ד סיגורה בסך של 19,665 ₪).

     

    97.אשר על כן, אני מעמידה את עלות ביצוע העבודה של החלפת הגג בסך של 50,000 ₪, ואת עלות החומרים, כאמור, בסך של 80,000 ₪. אשר על כן, אני קובעת, כי סך הכול העלויות בגין הנזק שנגרם למבנה עומדות על סך של 130,000 ₪.

     

    הטענה להשבתת המוסך ואובדן הכנסות:

    98.לטענת התובעת, בעקבות מקרה הביטוח הושבת בית העסק. השמאי כפתורי בחוות-דעתו חילק ראש נזק זה לשניים (סעיף 6.4 בחוות-הדעת):

     

    האחד, השבתת בית העסק בתקופה שלאחר האירוע- בעקבות מקרה הביטוח הושבת בית העסק למשך 19 ימי עבודה מיום 13.12.2013 ועד יום 05.01.2014. מר כפתורי קבע, כי עפ"י אישור רו"ח סולטאן, ההכנסה היומית הממוצעת בשלושת החודשים שקדמו לאירוע נאמדת בסך 39,879 ₪ ליום, ולכן ובהתאם לפוליסה לפיה חישוב הזכאות הנו על בסיס יומי עד לסך 3,003 ₪, הרי שהנזקים שנגרמו בגין ראש נזק זה עומדים על 57,057 ₪.

     

    השני, השבתת בית העסק בתקופת כינון נזקי המבנה- שם קבע מר כפתורי, כי בהסתמך על חו"ד של המהנדס סיגורה, אומדן תקופת ההשבתה של המוסך לצרכי שיקום נזקי המבנה הוערכו על ידו כחודש ימים, ואלו כללו גם ניוד תכולה מאוחסנת המחייבת גם חלופת אחסון. המומחים מטעם התובעת אמדו את התקופה המינימלית לשיקום נזקי הגג בכ- 25 ימי עבודה. לפיכך, בגין תקופת ההשבתה לצורך שיקום נזקי המבנה, נאמדו הנזקים בסך של 75,075 ₪.

     

    סך הכול העריך השמאי כפתורי מטעם התובעת את נזקי ההכנסות לבית העסק בסך של132,132 ₪.

     

    99.מנגד, לטענת הנתבעת, טענות אלו לא הוכחו. כך הנתון לגבי אובדן הכנסות בוסס על מסמך של רו"ח סולטאן, אשר לא זומן להעיד מטעם התובעת, ומנגד, מר כפתורי אישר שקיבל את הנתון כמו שהוא מבלי שביצע לגביו כל בדיקה עצמאית (הנתבעת מפנה לעמ' 74 ש' 1-23). כך גם מר קבועה אישר בכתב בפני השמאי רז, כי המוסך לא פעל 3-4 ימים בלבד לאחר האירוע, כי אז נפטר דודו והמוסך הושבת לשלושה ימים נוספים (הנתבעת מפנה לפרוטוקול שסומן ת/5 בישיבת ההוכחות מיום 17.04.16- פרט' עדות עמ' 2 לפרט', ש' 6-10). כלומר, לטענת הנתבעת, המוסך הושבת מחמת האירוע ליום אחד ובכל מקרה לא יותר משלושה ימים בלבד.

     

    לטענת הנתבעת, לפי תנאי הפוליסה הכיסוי לאובדן הכנסות כפוף להשתתפות עצמית של 4 ימי עבודה ראשונים שלאחר יום האירוע, ולכן אין התובעת זכאית לתשלום מהנתבעת בגין ראש נזק זה.

     

    לעניין תקופת ההשבתה לצורך תיקון מבנה המוסך, טוענת הנתבעת, כי מר טריכטר כתב בחוות-דעתו, כי לא נדרשו תיקונים כלשהם במוסך שבגינם היה צורך להשבית את המוסך (פרק "סיכום" בחו"ד מר טריכטר). המומחה לא נשאל על כך, ולכן דבריו לא נסתרו.

     

    100.ראשית, יש לפנות להוראות הפוליסה. בעמוד 4 לפוליסה תחת הכותרת "פרק 8- הכנסות בית העסק על בסיס יומי" נקבע כך:

     

    "אובדן הכנסות בית העסק על בסיס יומי עד לסך 3,003 .

     מספר ימי הפיצוי לא יעלה על 100 ימים.

    .......

     השתתפות עצמית: לא יכוסו 4 ימי העבודה הראשונים שלאחר יום הארוע."

     

    101.לעניין השבתת בית העסק בתקופה שלאחר האירוע - השמאי מטעם התובעת, מר כפתורי, העיד כך:

     

    "ש.אתה בחוות הדעת שלך נותן לו 19 ימים מה- 12.12 עד ה-5.1.

    (עמוד 77, שורות 18-19)

     

    ש.השבתה מלאה.

    ת.כן.

    (עמוד 77, שורות 21-22)

     

    ש.אתה מסכים איתי שבתקופה הזאת אתה עוד לא מונית, ולכן אתה לא נוכחת בעצמך, לא ראית בעצמך שהמוסך הזה מושבת בימים האלה, נכון או לא נכון?

    (עמוד 77, שורות 25-27)

     

    ת.אני אבל סומך על מה שהמבוטח אמר מפני שהוא מבוטח שהרשים אותי בהגינות שלו, ביושר שלו, והוא פתח בפני את הכל בצורה הכי פתוחה והכי יפה שיכולה להיות, "

    (עמוד 78, שורות 3-5)

     

    102.מעדותו של מר כפתורי ניתן ללמוד, כי מר כפתורי לא ראה במו עיניו כי המוסך מושבת, אלא שמע זאת מפי מר קבועה, אשר הרשים אותו באמינותו וביושרו.

     

    לגבי האישור שצורף של רו"ח סולטאן (נספח 12 לחו"ד של השמאי כפתורי), הרי מעבר לכך שמר סולטאן לא זומן להעיד ולא הגיש את האישור, אף לא ניתן ללמוד מתוך האישור על נזק, שכן אין התייחסות לחודש האירוע ולא לאחר האירוע, אלא רק לשלושת החודשים שקדמו לאירוע. לפיכך, אני מקבלת את טענת הנתבעת שטענה זו לעניין אובדן הכנסות לא הוכחה הן מבחינת דיני הראיות והן מבחינת הדין המהותי.

     

    103.יחד עם זאת, לא ניתן שלא להצביע על העובדה, כי מי שביצע את פעולות המיון בסופו של יום היה מר קבועה. גם אם המוסך עבד בתקופה שלאחר האירוע, אין ספק שלאור אירוע כמו זה דנן, היה צורך בהשבתה חלקית של העבודה הרציפה לצורך ביצוע עבודות המיון, ועל כך מגיע לתובעת פיצוי.

     

    104.אני מעריכה את ההשבתה החלקית של בית העסק ב- 10 ימי עבודה, כאשר מתוכם ישנה השתתפות עצמית, בהתאם להוראות הפוליסה לעיל, של 4 ימים. כלומר, מדובר ב- 6 ימי עבודה, אף אם לא נעשו באופן רציף. מכאן ולאור הוראות הפוליסה: 3,003 ₪ כפול 6 ימי עבודה = 18,018 ₪.

     

    105.לעניין השבתת בית העסק בתקופת כינון נזקי המבנה – הרי שלא הובאו ראיות המעידות על תיקון המבנה בפועל, כמפורט לעיל, זאת למרות שאין מחלוקת כי הגג הוחלף, וניתן היה בנקל להביא אסמכתאות מתאימות. כך גם העובדים שתיקנו, או החליפו, את גג המבנה לא הובאו לעדות. יחד עם זאת, אני מקבלת את הטענה כי לצורך החלפת הגג היה צורך בהשבתה מסוימת של העבודה במוסך.

     

    לאור האמור לעיל, אני מעריכה, כי לצורך החלפת הגג, המוסך הושבת ל- 4 ימים נוספים, בגינם זכאית התובעת לפיצוי, ומכאן: 3,003 ₪ כפול 4 ימי עבודה = 12,012 ₪.

     

    106.לאור האמור לעיל, בגין ראש הנזק של השבתת המוסך ואובדן הכנסות תפצה הנתבעת את התובעת בסך כולל של 30,030 ₪.

     

     

     

    רכיב ההוצאות:

    107.לטענת התובעת, גובה הוצאות שכ"ט מומחים שנאלצה לשאת בהם התובעת, בהתאם לחו"ד של השמאי כפתורי, מגיע לסך של 104,100 ₪.

     

    בהתאם לחו"ד השמאי כפתורי:

    שכ"ט המהנדס סיגורה ע"פ חשבונית מס מס' 13335 5,593 ₪

    שכ"ט משרד השמאים כפתורי בגין עבודת השמאות,

    הכנת חו"ד מקצועיות ועדויות בבהמ"ש98,507 ₪

    סה"כ הוצאות:104,100 ₪

     

    108.לעניין ההוצאות בדבר שכ"ט ששולם למהנדס סיגורה, צורפה חשבונית מס מס' 13335 בסך של 5,593 ₪ (לפני מע"מ) מיום 16.04.14 (צורפה לחו"ד השמאי כפתורי). לאור האסמכתא שהוצגה, ולאור סכומה הסביר, אני מקבלת את רכיב נזק זה.

     

    109.לעניין ההוצאות בדבר שכ"ט ששולם למשרד השמאים כפתורי את דבי בע"מ, צורף חשבון חיוב מס' 08/000491 בסך של 98,507 ₪ (לפני מע"מ) מיום 11.06.14. מדובר בסכום גבוה מאוד ומן הראוי היה ליתן פירוט נוסף בצדו, בעיקר משום שלא הוצגה חשבונית ואף לא קבלה. יחד עם זאת, מדובר בסכום שמתבקש הן בגין עבודת השמאות, הכנת חוות-דעת והן העדות בבהמ"ש, ולאור כך שהיקף עבודתו של מר כפתורי היה נרחב כפי שניתן ללמוד מביקוריו הרבים במוסך, על כן אני פוסקת בגין רכיב זה סך של 85,000 ₪ (לא כולל מע"מ).

     

    לאור כך, ראש נזק זה לעניין ההוצאות, מסתכם בסך כולל של 90,593 ₪.

     

    מערכת אבטחה:

    110.התובעת מבקשת פיצוי עבור נזקים למערכת האבטחה בסך של 19,000 ₪. לטענתה, בעקבות קריסת הגג וחדירת מי הפשרת הברד, ניזוקה באורח קשה מערכת המצלמות במוסך, אשר חייבו את החלפתה. ההחלפה בוצעה ע"י חברת טיק טק שירותי מחשוב מתקדמים.

     

    לחוות-דעתו של השמאי כפתורי צורפו חשבונית מס/קבלה 500047 מיום 09.04.14 בסך של 6,780 ₪ (לפני מע"מ), וכן חשבונית מס מס' 300017 מיום 27.04.14 בסך של 12,220 ₪ (לפני מע"מ). כלומר, סך כולל של 19,000 ₪.

     

    111.מצאתי, כי מדובר בסכום סביר. כמו כן, בחוות-הדעת של השמאים, מר אשכנזי ומר רז, מיום 10.04.14, בעמ' 6 תחת הכותרת: "הסברים להערכה", בסעיף 4 נכתב כך: "התביעה הכספית בגין שיקום מערך המצלמות בסככה הראשית נמצאה סבירה" (חו"ד צורפה לעדויות הראשיות מטעם הנתבעת).

     

    לאור כך ולאור החשבוניות שצורפו, אני פוסקת בגין רכיב החלפת מצלמות האבטחה סך של19,000 ₪.

     

    סיכום גובה הנזק שהוכח ע"י התובעת:

    112.לאור האמור לעיל, גובה הנזק שהוכח, מחולק לפי ראשי נזק, יוצג להלן:

    מלאי חלקי חילוף -322,946 ₪

    מבנה - 130,000 ₪

    מערכת אבטחה - 19,000 ₪

    אובדן הכנסות - 30,030 ₪

    הוצאות - 90,593  

    סך הכול - 592,569 ₪

     

    סוף דבר:

    113.לאור האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 יום, סך של 592,569 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד האירוע ועד ליום התשלום בפועל, וכן תישא היא בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ כדין והחזר אגרה בהתאם לקבלה.

     

    המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

     

     

     

    ניתן היום, ו' חשוון תשע"ח, 26 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ