ת"א 29065-02-17 פניאן שיווק פרוייקטים בע"מ נ' סלע ואח'

עיינתי בכתב התביעה וכן בבקשה לסעד זמני, על נספחיהם הרבים.

מלבד התקשרות של המבקשת עם שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (נספח 10 לבקשה) לא מצאתי כי צורף כל הסכם עם לקוח נוסף של המבקשת, כנטען בנספח 1 לבקשה; אף לקוחה זו הודיעה למבקשת, לכאורה עפ"י ההסכם שנחתם ביניהן – על סיומה של ההתקשרות (נספח 12 לבקשה) ועל כן לא ברורה מניעותם של המשיבים להתקשר עמה.

כן לא צורפה כל אסמכתא לפרויקטים המפורטים בנספח 2 לבקשה או לעובדים/נותני השירות/משווקים עמם עובדת המבקשת כמפורט בנספח 3 לבקשה, למעט מר אבי בקר – שגם לגביו צורף הסכם (נספח 9 לבקשה) הנוגע לכאורה לפרויקט נספח 10 לבקשה, שההתקשרות בנוגע אליו בוטלה כאמור לעיל (בנספח 12).

אם הבנתי נכון את דו"ח החקירה – החוקר מעיד על דברים ששמע, אך לא ראיתי שצורפה הקלטה או תמלול של הקלטה.

על כן, לא מצאתי כי ישנה תשתית עובדתית כלשהי המצדיקה מתן סעד זמני, בוודאי שלא במעמד צד אחד.

מעבר לכך, לא ברורים לי לחלוטין יחסיהם של הצדדים; בחלק מהמקומות נטען כי המשיב 1 היה עובד של המבקשת ובחלק נרשם כי היה קבלן עצמאי שעבד באמצעותה של המשיבה 2. ככל שבין הצדדים היו יחסי עובד מעביד, נדמה לי כי הסמכות לדון בתביעה ובבקשה לסעד זמני (ככל שיתוקן, הואיל וכעולה מהמפורט לעיל, לא מצאתי ראשית ראיה לקיומה של עילה למתן הסעדים המבוקשים) נתונה לבית הדין לעבודה.

ככל שלא היו יחסי עובד מעביד בין הצדדים (המבקשת והמשיב), לא ברור לי כיצד התנהלה מערכת יחסים במשך שנים בלא הסכם בכתב (באשר לא ראיתי כי צורף הסכם כאמור). ככל שההתקשרות בין הצדדים הייתה בעל פה, לא הובאו פרטיה, אף לא ברור המקור החוקי בעטיו יש לאסור על המשיבים מלהתקשר עם כל אדם שהמבקשת עבדה עימו "בשנים האחרונות" (להבדיל, אולי, מאנשים וגופים עמם עבדה בשנה האחרונה).

מכל הטעמים שלעיל, ביחד וכל אחד מהם לחוד, איני מוצאת להעתר לבקשה לסעד זמני, אף נוכח היקף החומר שהוגש, איני מוצאת לזמן את הצדדים לדיון דחוף בבקשה, באשר יש לאפשר למשיבים זמן ראוי להגיב כדבעי לטענות הרבות (!) המפורטות בבקשה.

על המבקשת להעביר את כל כתבי בי-הדין למשיבים לתגובתם בתוך 30 יום. יצורף אישור מסירה עד ליום 23.2.17.