הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לפיצויים שהגישה התובעת, בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בתאונת דרכים מיום 17.1.12 בדרכה לעבודה.
2.המוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל") הכיר בתאונה כ"תאונת עבודה". ועדה רפואית קבעה בהחלטתה מיום 19.1.15, את נכותה של התובעת כתוצאה מהתאונה בשיעור 10% לפי סעיף 37(5) א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, בגין הגבלה קלה בתנועות ע"ש צווארי.
3.הנתבעת הכחישה חבותה כלפי התובעת וטענה בין היתר להעדר קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לאירוע מושא התביעה. והגישה בקשה להבאת ראיות לסתור.
טענות הצדדים בתמצית
טענות הנתבעת
4.לטענת הנתבעת, מתיקה הרפואי של התובעת עולה כי בעברה סבלה מכאבים והגבלות בצוואר ובעמוד השדרה המותני ואף טופלה וביצעה צילומי CT בגין תלונותיה. לטענת הנתבעת, מדובר בחומר רפואי עשיר המכיל תלונות רלבנטיות, העשויות להשפיע על שיעור הנכות שנקבעה לתובעת במסגרת הועדה הרפואית של המל"ל, באם היתה מונחת לפניה בעת קביעת שיעור הנכות. בעניין זה, מוסיפה הנתבעת וטוענת כי לפני הועדה, לא הונח דבר מלבד צילום מיון; צילום ט.ר.מ; אישור קופ"ח – סיכום מחלה; ת.ר. לנפגעת ותיק דמי פגיעה. מאחר ולפני הוועדה לא עמד תיקה הרפואי המלא של התובעת ממנו עולה כי התובעת ביקרה בקופ"ח פעמים רבות עובר לתאונה, בתלונות לגבי כאבי צוואר מקרינים ליד ולזרוע, כולל נימול, כאבי גב מקרינים לרגל שמאל ואף ביצעה CT צווארי ומותני בהם נמצאו בלטי דיסק, ותובעת אף טופלה בתרופות ובצווארון רך (ביקורים מיום 18.5.07 ; 7.6.07; 21.8.11; 19.6.11; 23.11.10; 23.11.10; 17.8.10; 1.11.09; 6.9.09; 2.3.08; 23.12.07; 25.7.11 – נספח ב' לבקשה ), ואף לא מסמכים מעברה, המדובר בפגם היורד לשורשו של עניין שיכול לשנות את שיעור הנכות שנקבע לתובעת.
5.זאת ועוד, הועדה לא התייחסה לקשר הסיבתי שבין עברה הרפואי של התובעת לבין התאונה ומידת ההשפעה שיש לעברה הרפואי על הנכות שנקבעה לה. משכך, מבוקש להיעתר לבקשה ולהורות על מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה מטעם ביהמ"ש.
6.התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, היא חתמה על וס"ר למל"ל והועדה קבעה את נכותה, כאשר אין באי ציון מסמך בפרוטוקול הועדה כדי להעיד על העדרו. לחילופין, מבקשת התובעת כי באם ימונה מומחה מטעם ביהמ"ש תישא הנתבעת בשכרו, והמומחה יתייחס לתלונותיה, על רקע ממצאי בדיקת ה- EMG שבוצעה לאחר שהתקיימה הועדה.
7.בד בבד עם הגשת התנגדותה לבקשת הנתבעת, הגישה התובעת בקשה מצידה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה, שקבעה כי לא נותרה לה נכות בעמ"ש מותני עקב התאונה.
טענות התובעת
8.לטענת התובעת, טעתה הוועדה הרפואית בקביעתה, כי לא נותרה לה נכות בע"ש מותני. התובעת טענה כי ממצאי בדיקת EMG שביצעה ביום 21.10.15, מעלים כי יש לה פגיעה שורשית בע"ש מותני. ואולם, למרות תלונותיה לפני הועדה כי היא סובלת מכאבים המקרינים לרגל שמאל, היא לא נבדקה ע"י נוירולוג ולא נתבקשה ע"י הועדה לבצע בדיקת EMG, בטרם נקבעה דרגת נכותה . לפיכך, יש להיעתר לבקשתה ולהורות על מינוי מומחה בתחום האורטופדיה.