ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
20976-12-13
17/03/2016
|
בפני השופט:
אורי גולדקורן
|
| - נגד - |
המבקש:
ג'ובראן בחר מנסור קופטי
עו"ד מנסור קופטי
|
המשיבים:
1. קוסטדיאה די טרה סנטה
2. האב ד''ר קויריק כלאילהשניהם
עו"ד אליהו שמואלי
|
| החלטה |
1.ביום 10.12.2013 הגישו המשיבים תביעה נגד המבקש, אשר, לטענתם, מקיים פעילות עסקית בדירה וברחבה הסמוכים לכניסה אל מתחם הכנסייה בעכו העתיקה, בו הם מחזיקים. בכתב התביעה פורטו הסעדים המבוקשים:
-צו מניעה שיורה למבקש להימנע מלחסום את הרחבה ולעשות בה שימוש עסקי כלשהו;
-צו הריסה שיורה למבקש להרוס כל מבנה ותוספת בניה שנבנו בשטח הרחבה;
-צו לסילוק יד של הנתבע משטח הרחבה.
-פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 100,000 ₪.
2.ביום 8.12.2015 ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה צו כינוס לנכסי המבקש (בתיק פש"ר 9345-11-15), במסגרתו ניתן אף צו לעיכוב כל ההליכים מכל סוג שהוא כנגד המבקש, כאמור בסעיפים 20(א) ו-22(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה). בעקבות זאת הגיש ביום 20.1.2016 המבקש בתיק זה בקשה להורות על עיכוב ההליכים נגדו.
בתשובת המשיבים לבקשה, הם הסכימו לוותר על סעד הפיצוי הכספי, אך טענו כי אין מקום לעיכוב ההליכים בנוגע לשאר הסעדים, בהיות התביעה נזיקית בעיקרה. בתשובת המבקש לתשובת המשיבים הוא ויתר על בקשתו לעיכוב הליכים בכל הנוגע לסעדים של צו מניעה וצו לסילוק יד, אך טען כי עיכוב ההליכים צריך לחול על הסעד המבוקש של צו הריסה, מאחר ולביצועו ישנן משמעויות כספיות.
3.בית המשפט העליון קבע כי מסעיף 20 לפקודה משתמע כי הליכים של "חובות בני תביעה" אשר תלויים ועומדים בבית משפט בעת מתן צו כינוס יעוכבו אלא אם ניתנה על-ידי בית משפט של פשיטת רגל רשות להמשיכם. (ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה(4) 730 (2001) (להלן: עניין לוי)). תכלית העיכוב הינה מניעת פגיעה בעיקרון השוויון בין הנושים, ותרומה לחיסכון בזמנם של בתי משפט, בכך שהתביעות תתבררנה לפני הנאמן לפי הוראות הפקודה. (רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד הכהן (פורסם בנבו, 25.10.2011)). לאור הגדרת "חבות" ו"חוב בר-תביעה" בסעיפים 1 ו-71 לפקודה, הובהר בעניין לוי כי תביעת נזיקין ותביעה לסילוק יד מוצאות מגדר ההגדרה של "חוב בר-תביעה", באשר אינן תביעה של חוב או חבות שמשמעותם הינה כספית.
4.משוויתרו המשיבים על הסעד הכספי, נותרו הסעדים של צו מניעה, צו סילוק יד וצו הריסה, אשר אינם בגדר חובות בני תביעה. לא מצאתי יסוד לאבחנה שנעשתה על-ידי המשיבים בין צו הריסה לשאר הסעדים. לאלה ואלה משמעותיות כספיות עבור מי שיופנו כלפיו צווים אלו, אולם אין הם בגדר "חוב" או "חבות", ואכיפתם לא תהווה פגיעה בעיקרון השוויון בין נושים. אין הבדל מהותי בין עלויות פינוי הכרוכות בביצוע צו לסילוק יד ממושכר בשל אי תשלום דמי שכירות (שנזכר בעניין לוי) לבין עלויות הריסה הכרוכות בביצוע צו הריסה. מאחר ואין הם "חובות בני תביעה", לא חלה עליהם הוראת העיכוב שנקבעה בסעיף 20 לפקודה.
5.משוויתרו המשיבים על הסעד הכספי, דין הבקשה לעיכוב להידחות.
6.באשר להמשך בירור התובענה - נקבע להוכחות ליום 7.9.2016 בשעות 08:30 - 11:00.