שמיר נ' עמר

התביעה שלפני הינה תביעה שהגיש התובע, תושב עירית באר שבע, נגד תובע של העיריה, בגין הגשת כתבי אישום. בכותרת התביעה נרשם כי מדובר בתביעה שהוגשה נגד הנתבע עקב "הוצאת דיבה ולשון הרע, התנכלות, התעמרות, והגשת שני כתבי אישום פליליים כוזבים המתבססים על תוכניות ותמונות מזויפות".

הטענות בכתב התביעה

1. בכתב התביעה טען התובע כי קיבל היתר בניה להרחבת שתי דירות ביהודה הלוי 34/8 ו – 34/13 בבאר שבע, כאשר כעבור זמן מה הגיש נגדו הנתבע כתב אישום על בניה ללא היתר לדירה 34/13, ללא צירוף אף מסמך המצדיק הגשת כתב אישום. כעבור מספר חודשים צורף כתב אישום נוסף על בניה ללא היתר בדירה 34/8, בצירוף שתי תוכניות בנייה מזויפות.

   לכתב האישום צורף גם גיליון גביית עדות מזויף.

2. הנתבע ניסה להונות את השופט בהציגו לפניו לכאורה שתי תוכניות שונות לשתי הדירות, כאשר למעשה זאת רק תוכנית אחת השייכת לדירה 8, אשר צולמה פעם שנייה, בוצעו בה שינויים קלים והגדיר אותה כתוכנית בנייה השייכת לדירה 13.

3. כבוד השופט פורר וכבוד השופט דנינו בתיק קודם, הורו לנתבע פעם אחר פעם להעביר לתובע, הנאשם, עותק מהתשריט ממנו צולמה לכאורה התוכנית הבנייה עליה ביסס את כתב האישום ואף נקבעו שני תאריכים סופיים להגשת התשריט לידי בית המשפט ולידי התובע, אך הנתבע זלזל ובזה את בית המשפט ואת התובע ולא נענה לדרישתם.

4. למרות שבית המשפט קבע כי נציג המאשימה לא יוכל לעשות שימוש בחומר חקירה שלא הועבר לידי הנאשם, התובע כאן, קיבל לידיו את חומר החקירה – התשריט – שעותק ממנו לא הועבר לנאשם, התובע.

5. באשור כבוד השופט עיין התובע בתשריט ושלא להפתעתו גילה שתוכניות הבנייה עליה ביסס הנתבע את כתבי האישום הינן מזויפות והן לא צולמו מהתשריט שהוגש לבית המשפט.

   עיון בתשריט שהוגש לבית המשפט ע"י העיריה לאחר סיום כל הדיונים, העלה כי קיימים הבדלים מהותיים בן תוכניות הבנייה המזויפות, עליהן ביססה המאשימה את כתבי האישום לבין תוכניות הבנייה המופיעות בתשריט, כאשר נציג המאשימה הוא הנתבע הצהיר בפני כבוד השופט שהן צולמו מהתשריט שהועבר לידיו של כבוד השופט וזאת מבלי להעביר עותק ממנו לנאשם, התובע, כפי שמחייב החוק הפלילי.

6. הנתבע צירף דף מוצג ת/3 לתיק הכולל בתוכו תמונות עליהן הוטבעו תאריכים ושעות ביצוע צילומים כוזבים, שהוא זייף, במטרה לשבש הליכי משפט.