ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
19890-02-16
21/01/2019
|
בפני השופט:
אבישי רובס
|
- נגד - |
תובעת:
מ. נ. מערכות לתחבורה ולתעשיה בע"מ
|
נתבעת:
מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ
|
פסק דין |
1.התובעת, יבואנית מוצרים שונים, הגישה כנגד הנתבעת תביעה במסגרתה עתרה להורות לה להשיב לידיה מס קניה בסך של 80,574 ₪, ששולם על ידי התובעת תחת מחאה, בגין יבוא מסחרי של ארגזי כלים, בין השנים 2011 - 2015. לאור הוראות סעיף 154 לפקודת המכס (נוסח חדש), הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן, אשר הועמד על סך של 25,275 ₪, תוך גריעת כל רשימוני היבוא שלא הוגשה בגינם תביעה בתוך 3 חדשים ממועד תשלום המס.
2.לאור המחלוקת הנקודתית בין הצדדים, בדבר סיווג הסחורה שיובאה, אינני רואה צורך לחזור ולפרט את כל טענות הצדדים בכתבי בי - הדין ואציין רק את העובדות הרלוונטיות והרקע להגשת התביעה, כפי שפורט בכתבי הטענות ובתצהירים.
3.התובעת היא יבואנית, המייבאת מוצרים שונים, לרבות ציוד לרכב. ביום 28.6.2013 הגישה התובעת, באמצעות סוכן המכס שלה, בקשה לשחרור מטען שהכיל, על פי הצהרתה ברשימון היבוא, "כנפיים וארגזי כלים לנגררים" (נספח א' לתצהיר מר רפופורט).
סוכן המכס סיווג את הטובין (ארגזי הכלים) בפרט 42.02.9200 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה, התשע"ב - 2012 (להלן "צו תעריף המכס"). לאחר בדיקה של הטובין, קבע המכס כי יש לסווג את ארגזי הכלים בהתאם לפרט 39.26.9089, שהינו פרט מכס החב במס קניה, והסיווג תוקן בהתאם. כפועל יוצא מכך, נוצר גרעון מס.
לאור הסיווג השגוי ברשימון הנ"ל, נבדקו רשימוני יבוא נוספים של התובעת ונמצא, לשיטת הנתבעת, כי התובעת שחררה בעבר 10 רשימונים בסיווג שגוי. בהתאם, ביום 9.4.2014 נשלחה לתובעת הודעת חיוב בגין גרעון במס בסך של 25,275 ₪ (נספח ב' לתצהירו של מר רוזנברג).
התובעת שלמה את חוב המס תחת מחאה וערערה על סיווג פרט המכס בפני בית המכס אשדוד ובפני מנהל יחידת הסיווג הארצית בהנהלת רשות המיסים. ערעוריה של התובעת על הסיווג נדחו בתשובות מנומקות שניתנו על ידי מר יעקב צ'יבוטרו - המעריך הראשי בבית המכס אשדוד, מר בוריס גינסבורג - מעריך ראשי ארצי, והיחידה המשפטית בהנהלת רשות המיסים (ראה נספחים א' - ג' לתצהירו של מר רוזנברג ונספחים ה' ו - ו' לתצהירו של מר אנדריי רפופורט). משלא עלה בידי התובעת לשנות את הסיווג שניתן לארגזי הכלים שייבאה, הגישה תביעתה לבית המשפט, מכח סעיף 154 לפקודת המכס (נוסח חדש).
4.כאמור, המחלוקת בין הצדדים נוגעת לסיווג הסחורה שיובאה. הנתבעת סווגה את ארגז הכלים המיובא על פי פרט 39.26.9089 - "פריטים אחרים מפלסטיק מהסוג המשמש ברכב מנועי למעט לטרקטורים הפטורים ממס, למלגזות או לרכב הנע על מסילה ולמעט מחזירי אור" - "אחרים" (9089), קרי - טובין שאינם מתוארים באופן פרטני בסעיף.
מנגד, התובעת בקשה תחילה לסווג את ארגז הפלסטיק המיובא על פי פרט 42.02.9200, הכולל לשיטתה, "כלי קיבול דומים" לאלו המפורטים באותו פרט, אשר יכול להכיל, בין היתר, ארגז כלי עבודה.
אעיר, כי במהלך התכתבויותיה עם הנתבעת, טרם הגשת התביעה, טענה התובעת, באמצעות ב"כ, כי יש לסווג את ארגז הכלים מהפלסטיק בפרט מכס 39.26.9059 לצו תעריף המכס - " פריטים אחרים מפלסטיק - גלגלי שחיה בכל צורה שהיא מתנפחים; חפצי נסיעה וטובין אחרים מן הסוגים שפורטו בפרט 42.02" - "אחרים" (9059), קרי - טובין שאינם מתוארים באופן פרטני בסעיף 39.26. אמנם, ב"כ התובעת לא ציין בסופו של דבר בסיכומיו מהו פרט המכס על פיו יש לשיטת התובעת לסווג את הארגזים ורק העלה טענות כנגד דרך הסיווג בה נקטה הנתבעת. אולם, מאחר ומדובר במחלוקת בנוגע לסיווג טובין, ואף הנתבעת שינתה נימוקיה מעת לעת, יש לדון בכל אחת מהאפשרויות שעלו, לאור הראיות שהובאו בקשר לטובין נשוא התביעה.