שלמה כהן נ' מדינת ישראל

1.       בפני ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן:חוק סדר הדין הפליליאו החוק) על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.9.2017 (מ"ת 40649-12-16, השופט ד"ר ג' גונטובניק).

כתב האישום וההליכים עד כה

2. ביום 20.12.2016 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום נגד העורר. על-פי הנטען בכתב האישום, עובר ליום 6.12.2016 קשר העורר קשר עם תושבת ברזיל בשם ז'קלין, יחד עם שלושה אנשים נוספים, לייבא סם מסוכן מסוג קוקאין מברזיל לישראל. מכתב האישום עולה כי אחד מהמעורבים הנוספים (המכונה פלוני) הציע לז'קלין לייבא קוקאין לישראל מברזיל בתמורה לסך של 5,000 דולר. ז'קלין הסכימה להצעה ולשם ביצוע הייבוא קיבלה כרטיסי טיסה לישראל. כמו כן, פלוני הטמין במזוודתה של ז'קלין שתי חבילות של קוקאין: אחת במשקל 2,006.11 גרם ואחת במשקל 1,705.11 גרם. ביום 9.12.2016 ז'קלין נחתה בישראל כשברשותה המזוודה עם חבילות הקוקאין ונתפסה על-ידי משטרת ישראל. משלב זה ז'קלין החלה לפעול בהתאם להנחיותיה של המשטרה. ביום 10.12.2016 קיבלה ז'קלין הוראות ממעורב אחר בפרשה (המכונה בריאן) והעורר ערך תצפיות על ז'קלין בעודה מבצעת את ההוראות וכן בחן את המקומות בהם נאמר לז'קלין לשהות. לאחר מכן, הורה לה בריאן לשים את החבילות בתיק גב ולהגיע לנקודת מפגש תוך שהוא מציין כי "הוא שם". בריאן הורה לה למסור את תיק הגב לאדם שתפגוש ולומר לו את מילת הקוד "פידל קסטרו" (להלן:מילת הקוד). כאשר התקרבה ז'קלין לנקודת המפגש, החל העורר לעקוב אחריה. העורר ניגש אליה, אמר לה את מילת הקוד ונטל ממנה את תיק הגב, שבו היא שמה, בהוראת המשטרה, כמות קטנה יותר של קוקאין מזו שייבאה, במשקל של כ-13 גרם בלבד.

3. בשל מעשים אלה יוחסו לעורר עבירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ועבירת יבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן:הפקודה) ולפי סעיף 19 לפקודה.

4. ביום 8.1.2017 הוצאה תעודת חיסיון מטעמי אינטרס ציבורי חשוב על-פי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן:פקודת הראיות) על חומרי חקירה בעניינו של העורר. על-פי התעודה החיסיון חל, בין היתר, על "כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות זהות אנשי המשטרה אשר ביצעו פעולות עיקוב במהלך החקירה בתיק זה, לרבות מספרם, שמה של היחידה אליה הם משתייכים ומקום מושבה, ולרבות השיטות, האמצעים והעזרים הטכניים ששימשו את אנשי היחידה לצורך ביצוע העיקוב, ולרבות היקף ומועדי פעולות העיקוב, ולרבות תוכנו של מכלול החומר ומכלול הדו"חות שהופקו על-ידי היחידה".

5. ביום 27.6.2017 הגיש העורר בקשה לקבל מהיחידה החוקרת רשימה של כל חומרי החקירה שנאספו ונרשמו, כולל חומר החקירה החסוי (ברמת הפירוט המתאימה לחומר זה, בהתחשב בחיסיון). ביום 3.7.2017 הבהירה המשיבה כי אין ביכולתה להיעתר לבקשה לפירוט בכל הנוגע לחומר החסוי, בשל תעודת החיסיון הקיימת בתיק.

6.       העורר הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, ודיון בבקשה התקיים ביום 10.8.2017. העורר הדגיש כי הוא אינו מבקש לקבל את תוכן הדו"חות החסויים אלא רק רשימה של הפריטים החסויים. בסיום הדיון הורה בית המשפט המחוזי (השופטתל' מרגולין-יחידי) כי המדינה תבחן שנית האם ניתן למסור לעורר רשימת חומרים מפורטת יותר, מבלי לפגוע בתעודת החיסיון. בהמשך לכך, ביום 21.8.2017 שלחה המדינה מכתב לבאת-כוח העורר בו ציינה כי "לא ניתן לפרט ברשימה את החומר הקשור בעיקוב שאז נמצא עצמנו פוגעים שלא כדין בתעודת החסיון".

7. העורר הגיש בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי לקבלת רשימה של החומר החסוי שנאסף בחקירה. בהחלטה מיום 6.9.2017 קבע בית המשפט המחוזי (השופטגונטובניק) כי עיקר המידע אותו מבקש העורר לקבל נוגע לפעולות העיקוב בתיק, אשר חוסות תחת תעודת החיסיון. בית המשפט המחוזי הוסיף כי בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי אינה מאפשרת להתגבר על היקף החיסיון, משום שסעיף זה מסיג עצמו מפורשות מפני חיסיון שהוטל לפי פקודת הראיות. עם זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף כי העורר יכול להגיש בקשה לצמצום תעודת החיסיון לפי פקודת הראיות בפני המותב בתיק העיקרי, ובהתאם לתוצאות הבקשה ניתן יהיה לבחון את העניין בשנית. 

הערר