תיק רבני
בית דין רבני אזורי ירושלים
|
977509-1
03/05/2017
|
בפני הדיינים:
1. הרב א' אהרן כץ 2. הרב שלמה שפירא 3. הרב שלמה שטסמן
|
- נגד - |
המבקשת:
הנהלת בתי הדין - מנהל אגף בירור יהדות
|
המשיבים:
1. האם [פ'] 2. הבת [ל'] 3. הבן [נ'] (באמצעות הוריהם [פ'] ו[ש']) 4. היועץ המשפטי לממשלה
|
פסק דין |
א) הופיעו בפנינו המשיבה [פ'] בלוויית בעלה [ש'], שהוא והיא האפוטרופוסים הטבעיים של שני ילדיהם – [ל'] ו[נ'], שזומנו לדיון בבקשה לבירור יהדות המשיבה ויהדות ילדיה.
היוהמ"ש לממשלה, אשר זומן אף הוא לדיון נוכח עיסוקו בעניינם של קטינים, בחר שלא לשלוח נציג מטעמו.
הורי המשיבה [ש'] ו[ל'] נישאו בבריה"מ בשנת 1978. ההורים נישאו נישואים אזרחיים, שאם לא כן לא הייתה ל[ל'] – אם המבקשת (שלא הייתה רשומה כיהודייה, וכדלהלן) – זכאות לעלות לארץ.
אם המשיבה [ל'] בת [ו'] ו[א'] רשומה במרשם האוכלוסין: לאום – רוסי, דת – ללא דת.
המשיבה נולדה בארץ בשנת 1981 ורשומה במרשם האוכלוסין כאמה: לאום – רוסי, דת – ללא דת.
בשנת 1983 עזבו הורי המשיבה, עם המשיבה, את הארץ ועברו לגור באוסטריה. לדברי המשיבה, אמה התגיירה בארץ בקריית ים (טרם לידתה). המשיבה הודתה שאין היא יודעת אצל מי התגיירה אמה ואין לה כל תעודות המוכיחות את הגיור הנטען. הטענה עצמה מעלה תהייה: מאחר שהוריה היו נשואים – מדוע נזקקה האם לגיור?
לפני בית הדין הוצגה תעודת לידה של המשיבה – ילידת כ"ו באלול תשמ"א 25.9.1981 ובה רשום: לאום – יהודי, דת – יהודי. לא ברור על סמך מה נרשמו רישומים אלה, אך כפי העולה מהאמור הם סותרים לרשום במרשם האוכלוסין.
המשיבה שבה והגיעה ארצה בשנת 1999 כדי להינשא לא.. המשיבה הופיעה לפני בית הדין בחיפה והציגה אישור מהרב חיים אייזנברג שבו נכתב:
"אני החתום מטה, הרב הראשי דק"ק וינה אוסטריה, מצהיר בזה על סמך עדויות שנגבו על ידי כי מרת [פ'] הינה יהודייה.
היא נולדה בחיפה בתאריך 25 לספטמבר 1981.
היא שוהה בווינה משנת 1983 ומאז הנ"ל לא באה בברית נישואין.
לכן מבחינת ההלכה אין עיכוב לרשום אותה לנישואין ולערוך לה חופה וקידושין כדת משה וישראל."
בתעודה זו לא רשום על פי אלו ממצאים הגיע הרב הנ"ל למסקנה זו (מלבד האמירה הלאקונית "על סמך עדויות שנגבו על ידי" – אמירה שיש לציין כי היא, כמו רוב המצוטט לעיל, חלק מהתבנית של המסמך ועל גביה הושלמו בכתב יד רק שמה של המשיבה, שם העיר חיפה והתאריכים).
בה' בטבת תש"ס (14.12.1999) הוציא בית הדין בחיפה את פסה"ד דלהלן:
"לאחר שמיעת דברי הצדדים ועיון במסמכים שהציגו המבקשים, בית הדין מחליט כי המבקשים הינם יהודים ורווקים ורשאים להינשא כדמו"י."
אין ספק שהחלטה זו ניתנה על יסוד מכתבו של הרב אייזנברג שבאותה עת היה נאמן על הרבנות הראשית לתת אישורים לגבי קביעת יהדות. ביה"ד לא בדק את יהדותה לגופה וכמובן לא בדק את הרישום במרשם האוכלוסין.
על פי פסק דין זה נישאה המשיבה לא.. המשיבה התגרשה מהנ"ל בתשרי תשס"ג (9/2002). אין ספק כי בעת הגירושין לא נבדקה יהדותה של המשיבה מפני שביה"ד סמך על פסה"ד שניתן לפני נישואיה.
המשיבה שבה להתגורר באוסטריה (עוד לפני הגירושין).