ש. ואח' נ' שישה נרגילה בר בע"מ ואח'

מבוא

1. תביעות התובעים הן לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו להם עקב תקיפתם על ידי חבורת נערים סמוך למועדון "שישה בר" באזור התעשייה תלפיות בירושלים (להלן: המועדון). התובע בת"א 14846-04-12, א. א. (להלן: א.), נדקר בצווארו ונחבל בכל גופו. התובע בת"א 41669-05-12, ע. ש. (להלן: ע. ), נדקר בירכו בעת שחילץ את א. מידי תוקפיו (א. וע. יחד יכונו להלן: התובעים). הדיון בתביעות אוחד. התביעות מבוססות על עוולת התקיפה (סעיף 23 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], להלן: הפקודה).

2. הנתבע 3, י. ל. המכונה "א. " (להלן: א.), הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן אשר ייחס לו, בקשר לחלקו באותה קטטה, עבירות של תקיפה והפרת הוראה חוקית (ת"פ 2569/07 (שלום-י-ם) מדינת ישראל נ' ל. י. (15.5.07)). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, אדם שאינו ידוע למאשימה, קרא לא. לצאת מהמועדון. משיצא, התקרבו אליו מספר אנשים ובניהם א. והחלו להכותו באגרופים. בתיק נוסף שצורף לתיק הפלילי, אשר אינו נוגע לענייננו, הורשע א. על פי הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש (ת"פ 1718/07 (שלום-י-ם) מדינת ישראל נ' לוי י. (15.5.07)). בגין העבירות בהן הורשע הושת עליו עונש של 6 חודשי מאסר (כאשר את התקופה שנותרה לאחר ניכוי תקופת המעצר ירצה בעבודות שירות), הופעל מאסר על תנאי למשך 5 חודשים בחופף לעונש המאסר, נקבע מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים וכן צו מבחן למשך שנה בפיקוח שירות המבחן.

3. במקור הוגשו התביעות גם נגד נתבעת 1, חברת שישה נרגילה בר בע"מ, אשר הפעילה את המועדון ונגד נתבע 2, ד. ש.ט., בעל המניות של החברה והדירקטור בה. צדדים אלה סיימו את ההליכים בפשרה (פסק דין חלקי מיום 3.6.15).

4. א. צירף לתביעתו את הכרעת הדין הפלילית. בקשתו של א. להתיר לו להביא ראיות לסתור את הקביעות העובדתיות בהכרעת הדין נדחתה (החלטתי מיום 27.2.17).

    

   התשתית העובדתית

5. א. וע. הם חברי ילדות מהמושב *** אשר בעת הרלבנטית היו כבני 20 ושרתו בצה"ל בשירות סדיר. א. ניהל קשר רומנטי עם נערה בשם ס. ג. (להלן: ס. ) אשר התגוררה בירושלים. ס. הייתה קודם לכן חברה של א. א. (להלן: א. ). א. היה חבר של א. ושל נערים נוספים מירושלים. הקשר בין ס. לא. יצר מתיחות בין א. לחבריו של א. . ביום 20.4.07 הגיעו א., ע. וחבר נוסף בשם נ. י. (להלן: נ.) לבילוי במועדון. כאשר א. יצא מפתח המועדון הוא הותקף על ידי חבורה של כ-12 נערים. ע. חילץ אותו מידם.

6. המחלוקת העובדתית בין הצדדים מתמקדת בעיקר בחלקו של א. באותה קטטה. א. חולק על הממצאים והמסקנות של הכרעת הדין וזאת חרף דחיית בקשתו להביא ראיות לסתור אותה. לטענתו כלל לא השתתף בקטטה. א. וע. טוענים מצדם כי א. לא רק שהשתתף בקטטה, אלה השתמש במהלכה בסכין ודקר אותם.

7. מטעם התביעה העידו התובעים עצמם. מטעם ההגנה העידו א., אמו של א. וחבריו א. ול. ז' (להלן: ל.). א. הגיש תמליל שיחת טלפון מיום 13.2.17 שערך עם ס. . התובעים לא התנגדו להגשתו. הצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי הגשת כל תיק החקירה במשטרה והוגשו רק הודעותיהם של א. וע. (שתי הודעות של א. מימים 20.4.07 ו-27.4.07 והודעה של ע. מיום 21.4.07).