קבוצת א.ר. אומגה בע"מ נ' היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה

מבוא

בפניי בקשה, ראשונית מסוגה לעמדת הצדדים, במסגרתה עותרת המבקשת לקיצור או ביטול איסור שימוש ברכב ציוד מכני הנדסי שהוטל על משאבת בטון של המבקשת ביום 20.3.18 על ידי מפקח מיוחד מכוח סעיף 218 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן - חוק התכנון והבניה או החוק).

בחודש אוקטובר 2017 נערך תיקון מקיף בחוק התכנון והבנייה שמטרתו בין היתר ייעול המאבק בבנייה הלא חוקית ומתן כלים אכיפתיים יעילים יותר בידי הרשויות להתמודדות עם תופעה חמורה זו. בסעיף 218 לחוק נקבע כלי מינהלי חדש המעניק למפקח מיוחד לאכיפת דיני תכנון ובניה - שעבירה של עבודה אסורה ללא היתר נעברה לנגד עיניו - את הסמכות לאסור את השימוש ברכב או בציוד ההנדסי בו נעשה שימוש לביצוע העבירה לתקופה שלא תעלה על 30 יום.

עוד נקבע בסעיף 18 לחוק התכנון והבנייה כי על האיסור המינהלי הנ"ל יחולו בשינויים המחויבים סעיפים 57א(ב) עד (ו), 57ב ו-57ד עד 57ז לפקודת התעבורה. סעיפים אלה עניינם אופן תקיפת ההחלטה בדבר איסור השימוש אם על ידי פנייה לגורם המינהלי המוסמך ואם על ידי פנייה לבית המשפט המוסמך שהוא בית משפט השלום.

זוהי המסגרת הדיונית של הבקשה שבפניי.

הרקע להגשת הבקשה

המבקשת, שהינה חברה העוסקת בתחום הבנייה והשיפוצים, ביצעה לטענתה ביום 20.3.18 עבודות יציקת בטון עבור מזמין העבודה שפרטיו צוינו בבקשה באמצעות רכב צמ"ה מסוג משאבת בטון מ.ר. 70-046-34 (להלן - הרכב) וזאת ביישוב טמרה. מי שהפעיל את הרכב מטעם המבקשת הינו נהג העובד בשירותה, מר מגי'ד יעקובי.

המבקשת טוענת כי טרם ביצוע העבודה ברר מנהל המבקשת האם יש בידי מזמין העבודה היתר בנייה ולאחר שנענה בחיוב נשלח עובד המבקשת למקום. עוד נטען כי מנהל המבקשת הורה לעובד שלא לבצע עבודות בנייה אם לא יוצג בפניו היתר בנייה.

המבקשת טוענת כי במהלך ביצוע העבודה הגיעו פקחי המשיבה למקום וכי המפקח המיוחד לעניין החוק ערך שימוע לעובד המבקשת ובסיומו הודיע לו על איסור השימוש ברכב לתקופה של 20 יום והרכב נלקח למגרש אחסנה.

תמצית טענות הצדדים

המבקשת טוענת בבקשתה כי היא מעולם לא קיבלה הזהרה או התראה על בנייה לא חוקית עובר למקרה זה וכי השבתת הרכב למשך 20 יום גורמת לה לנזק כלכלי משמעותי שעלול להביא לקריסתה והנאמד על ידה ב – 100,000 ₪.

המבקשת טוען כי התיקון האמור נכנס לתוקפו לפני זמן קצר בלבד וכי מאחר ועובד המבקשת פעל על דעת עצמו ובניגוד להוראות מפורשות שניתנו לו על ידי מנהל המבקשת הרי שיש מקום להורות על ביטול ההחלטה בדבר האיסור המינהלי של השימוש ברכב ולחלופין לקצר את תקופת איסור השימוש.

לבקשה צורף תצהיר של מנהל המבקשת.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

המשיבה תיארה בתגובתה את השתלשלות האירועים שהובילה לאיסור השימוש ברכב והסבירה כי ביום 20.3.18 פעלו היחידה הארצית לאכיפת דיני מקרקעין במשרד האוצר יחד עם המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל ומשמר הגבול בעיר טמרה כנגד עבודות בנייה המבוצעות שלא כדין בשטחים חקלאיים. במסגרת אותה פעילות התגבש חשש אצל המפקח לפיו מתבצעת עבירה של ביצוע עבודה אסורה במקרקעין המפורטים בסעיף 3 לתגובה שייעודם חקלאי, נוף כפרי פתוח ותוואי כביש 6.

המשיבה מסבירה כי נוכח חומרת הנסיבות החליט המפקח המיוחד להפעיל את סמכותו מכוח סעיף 218 לחוק לאחר עריכת שימוע לנהג הרכב והורה על איסור מינהלי של שימוש ברכב למשך 20 יום. המשיבה מוסיפה וטוענת כי בניגוד לנטען על ידי המבקשת הרי שבשימוע שנערך לנהג זה טען כי לא בדק קיומם של אישורים לעבודה המתוארת וכי לא היה אמור לעשות כן.