לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, מר עיסאם חאיק, מיום 16.11.16 בתיק הוצל"פ 512691-06-16.
1.המבקש הוא הזוכה בתיק ההוצל"פ דנן, והמשיבה היא החייבת.
2.ביום 9.8.16 התייצבה המשיבה מיוזמתה לחקירת יכולת, בסיומה ניתן לה צו חיוב בתשלומים בסך של 200 ש"ח.
3.הואיל וחקירת היכולת נערכה לאור התייצבות המשיבה מיוזמתה בלשכת ההוצאה לפועל, המבקש או בא-כוחו לא נכחו בה, ולא חקרו את המשיבה, אשר נחקרה באותו מעמד ע"י רשם ההוצאה לפועל בלבד.
4.על כן, הגיש המבקש בקשה לחקירתה החוזרת של המשיבה בנוכחותו; ביחס לבקשה זו ניתנה ביום 7.9.16 החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל המורה למשיבה להגיש שאלון ומסמכים.
השאלון והמסמכים הוגשו (לטענת המבקש – צורפו אותם מסמכים אותם הגישה המשיבה ביום 9.8.16, במסגרת חקירת היכולת שנערכה לה שלא בנוכחותו), וביום 15.11.16 הגיש המבקש בקשה לביטול צו החיוב בתשלומים בתיק ולחלופין – להגדלתו (נספח ד' לבקשה).
לטענת המבקש, הצהרותיה של המשיבה בדבר הכנסות התא המשפחתי אינן תואמות את המסמכים שהוגשו על ידה; כך, הכנסתה בפועל גבוהה מזו שהוצהר על ידה, וכך גם הכנסות בעלה. המבקש טוען, כי קיים פער ממוצע של 730 ש"ח בחודש בין ההכנסות בפועל להכנסות המוצהרות.
בנוסף, לטענת המבקש, למשיבה הוצאות מופרזות, כאשר חלקן בלתי מבוסס, ולא צורפו מסמכים על אודותיהן: למשל, הוצאה בסך של 3,000 ש"ח כל חודש בגין הוצאות בלתי צפויות, 3,000 ש"ח בחודש עבור כלכלה, תשלום ועד בית בסכום חודשי מופרז של 450 ש"ח בלא שצורפה כל קבלה, ותשלום מופרז עבור כבלים ואינטרנט בסכום חודשי של 330 ש"ח.
5.ביום 16.11.16 נדחתה בקשתו, תוך שכב' הרשם מציין כי הפרשי השכר המצוינים בבקשת המבקש אינם מצדיקים סטייה מגובה צו התשלומים שנקבע.