מור מילמן נ' ישיבת מיר לצעירים

1.ערעור על החלטתו של ב"כ רשם ההוצל"פ שרון קרן שניתנה בתיק 526149-11-17 לפיה נדחתה הבקשה לעיון מחדש בהחלטות מיום 6.6.17 ו-17.9.17 אשר ניתנו בלשכת הוצל"פ ראשל"צ ע"י רשמי הוצל"פ שם בתיק מספר 510306-02-17 שנפתח ע"י החייב כאן (הזוכה בתיק ראשל"צ).

2.טענות בעלי הדין התבררו בדיון מיום 12.8.18. הערעור הוגש ע"י המערערת מי שייצגה את החייב בתביעה שהגיש בבית הדין לעבודה כנגד המשיבה ונפסק סך של 17,000 ₪. אין מחלוקת כי המערערת מחזיקה בחשבון נאמנות כספים לטובת החייב.

במקביל ובלי ידיעתה של המערערת פתח החייב בלשכת הוצל"פ ראשל"צ תיק הוצל"פ לגביית פסק הדין והמשיבה הפקידה לתיק את הסכום שנתבע והועבר לידי החייב (הזוכה בראשל"צ).

3.המערערת הבהירה כי הכספים שהופקדו אצלה עדיין מוחזקים על ידה לטובת החייב ואין לה כל דרישה לקבלת הכספים לעצמה. עוד הבהירה המערערת כי מאז ניתן פסה"ד נותק הקשר בינה לבין החייב, קשר שהיה טלפוני ולא קיים עוד ולא עלה בידה לאתר את החייב, מבקש מקלט מאריתראה.

המצב העובדתי נכון להיום הינו כי המשיבה שלמה פעמיים את החוב שפסק בית הדין לעבודה, פעם אחת לידי החייב במסגרת תיק הוצל"פ שפתח באופן עצמאי ופעם שניה בכספים שהעביר לידי המערערת, מי שייצגה את החייב.

4.עיקר טענתה של המערערת כי ההחלטות המורות לה להחזיר הפיקדון למשיבה ניתנו בחוסר סמכות ואף סותרות זו את זו שכן הסמכות לדון ולהורות בכספי נאמנות מסורה לבית המשפט המחוזי בהתאם לסעיף 37 לחוק הנאמנות התשל"ט-1979 ובהיותה חבה נאמנות לחייב, הלקוח איננה רשאית לשחרר את הכספים, אלא עפ"י החלטה של בית המשפט המחוזי.

5.אין מחלוקת כי החייב קיבל את מלוא החוב שנפסק לטובתו באמצעות תיק ההוצל"פ בראשל"צ ואין הוא זכאי לכספים המופקדים כיום בידי המערערת.

עוד יצויין כי החייב השכיל לפעול עצמאית לגביית החוב ואולם לא טרח לעדכן את המערערת בכך ולכן יש לראותו כמי שפועל בחוסר תום לב מובהק.

6.בתאריך 6.6.17 ניתנה בתיק ראשל"צ 510306-02-17 החלטה ע"י כב' הרשם איתי פליקר המורה לחייב להשיב לזוכה את הסכום שנגבה שלא כדין, לאחר שקודם לכן שולמו כספים למערערת.

משלא השיב החייב את הכספים, פנתה המשיבה בבקשה למתן צו שיפוטי שיורה למערערת להשיב את הכספים וכב' הרשמת זהבית אלדר הפנתה להחלטה דלעיל המחייבת השבת הכספים שאם לא כן ניתן לפעול עפ"י הוראות הדין, הנזכרות באותה החלטה. הוראות הדין הנזכרת בהחלטה היא סעיף 20(א) לחוק ההוצל"פ הקובע את סמכותו של רשם ההוצל"פ לצוות על החזרתו של כל סכום שנגבה מעבר לחוב הפסוק.

7.תיק ההוצל"פ במסגרתו ניתנה ההחלטה נשוא הערעור נפתח לצורך השבת הכספים המוחזקים אצל המערערת לאחר שעודף הגבייה לא הוחזר ע"י החייב למרות שחוייב בהשבה עפ"י החלטה מיום 6.6.17 בתיק ראשל"צ.

הרשם מצא לנכון לקבוע שאין צורך להמתין לביצוע מסירה לחייב (שכתובתו אף לא ידועה למערערת) והורה למערערת, ב"כ לשעבר של החייב, להשיב למשיבה את הסכום שנקבע בתיק הוצל"פ ראשל"צ והמצוי ברשותה.