רע"א 59418-01-17 ח'זנה ואח' נ' סימון ואח'

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד הרשמת גילה ספרא ברנע בתיק 22798-01-17 מיום 23.1.17 , לפיה הורתה כי צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד ביום 10.1.17 ישאר על כנו.

המשיבים הגישו נגד המבקשים כתב תביעה בסדר דין מקוצר , על סכום של 360,000 ₪ - שכר שלטענת המשיבים המבקשים חייבים לשלם להם עבור עבודות ייעוץ. בד בבד עם הגשת התביעה הגישו המשיבים בקשה למתן צו עיקול זמני ברישום, במעמד צד אחד, על כל מניות המבקש מס' 1 במעון דרור ירכא בע"מ (להלן "המחזיקה") ועל כל הכספים ו/או הזכויות לקבלת כספים המגיעים למבקשים מאת המחזיקה. . ביום 10.1.17 ניתן הצו המבוקש ונקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים, בעקבותיו ניתנה ההחלטה נשוא הבקשה, לפיה מתקיימים מלוא התנאים המצטברים להשארת הצו על כנו.

באשר לתנאי לפיו קיימות "ראיות מהימנות לזכות התביעה" קבעה כבוד הרשמת כי יסוד זה אינו דרוש לדיון מאחר וקיימת הודאת בעל דין .

באשר לתנאי לפיו קיימות "ראיות מהימנות להכבדה" קבעה כבוד הרשמת כי טענת המשיבים לפיה המבקשים מנהלים מו"מ עם בעלי המניות האחרים של המחזיקה ועלולים לקבל ממנה כספים , ולא לשלם את החוב למשיבים – לא נסתרה, ומהווה לכאורה שינוי המצב הקיים, שהיה מאז שנת 2015 – מועד בו הודה המבקש בחוב למשיבים והתחייב לשלמו (עסקינן בהליך בתיק 26926-03-15 בבימ"ש המחוזי בחיפה – שם הודה המבקש בחקירתו כי המשיב מייצג אותו וכי הוא נותר חייב לו כ- 300,000 ₪). עוד קבעה כי היא מוצאת בתשובות המבקש 2 בחקירתו עדות למצב כלכלי קשה והעדר יכולת פרעון – דבר שכשלעצמו מעיד על הכבדה.

לסיכום קבעה כבוד הרשמת "כי יש ראיות מהימנות לכאורה להכבדה בהודאת המבקשים כי מצבם הכלכלי קשה , כי נותרו חייבים כספים רבים למשיבים ואינם משלמים לעורך דינם במשך שנים".

בהמשך הוסיפה כבוד הרשמת כי המבקשים לא הציעו נכס אחר שלהם כעיקול חלופי, מכביד פחות וכי החשש שימכרו את מניות המבקש 1 אצל המחזיקה , שהם הנכס העיקרי של המבקשים , מקים עילה להטלת עיקול זמני ושמירה על המצב הקיים.

באשר "לשיקולים השיוריים – איזון הנזקים, תום הלב , מידתיות ושיהוי" קבעה כבוד הרשמת כי אין מקום להסתמך על השיהוי כעילה מרכזית לדחיית הבקשה, מאחר ורק בינואר 2017 התכחשו המבקשים לחובם למשיבים – דבר המהווה שינוי של הנסיבות .

באשר לאיזון הנזקים קבעה כבוד הרשמת כי המבקשים פרטו את נזקי המחזיקה ואולם העיקול אינו חל על זכות כלשהי של המחזיקה , לרבות החוסים במעון והעובדים , אלא על כספים המגיעים למבקשים מאת המחזיקה וכי עיקול המניות הוא בלתי מכביד , לאור דברי המבקשים כי אינן מתכוונים למכור או להעביר את המניות. מנגד – אם נכונה טענת המשיבים כי המבקשים עומדים למכור או להעביר את המניות – יהיה הנזק למשיבים בלתי הפיך.

באשר לשיקול תום הלב קבעה כבוד הרשמת כי לא התרשמה כי שיקול זה נחוץ להחלטתה ומשנשללה טענת השיהוי – לא הוכח חוסר תום לב מצב המשיבים.

כאמור, המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו ובנוסף, הגישו "בקשה בהולה לקיים דיון דחוף בבקשתם". בשתי הבקשות טענו המבקשים כי המחזיקה היה חברה המפעילה מעון לחוסים וכי העיקול עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים למעון.