ידיד נ' חברת ART IN MIND LIMITED לונדון

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת איילת הוך-טל) מיום 12.7.17 בת.א. 44594-06-17, לפיה נדחתה בקשה מתוקנת של המבקשת, לאשר המצאה מחוץ לתחום המדינה, על פי תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"). בהחלטה מיום 20.6.17 נדחתה גם בקשה קודמת באותו ענין.

2.המבקשת הגישה נגד המשיבה תביעה כספית ותביעה לצו עשה. בכתב התביעה טענה המבקשת כי היא הציגה בגלריה של המשיבה בלונדון 6 תמונות שיצרה בעמל רב, וכי המשיבה לא החזירה לה את התמונות ו/או לא שילמה לה תמורתן.

3.בכתב התביעה טענה המבקשת כי המשיבה, ART IN MIND LIMITED, הינה חברה המאוגדת ורשומה באנגליה (להלן: "המשיבה"), ומנהלת שם גלריה להצגת תמונות ברחוב בריק לן בלונדון (להלן: "הגלריה"). המבקשת הציגה בגלריה 6 תמונות שציירה, ולטענתה, המשיבה לא החזירה לה את התמונות ו/או לא שילמה לה תמורתן. לפיכך הגישה נגד המשיבה תביעה "כספית על סך 243,220 ₪ ו/או למתן צו עשה שיורה למשיבה להחזיר לה את התמונות.

4.המבקשת טענה כי לבית המשפט סמכות עניינית לדון בתביעה "לאור מהותה, סכומה, והיות ועילתה במלואה התרחשה בתחום שיפוט העיר חיפה, כאשר התובעת מנהלת את מלוא המשא ומתן בטרם התערוכה ומשלוח התמונות ואחריה עם הנתבעת מהעיר חיפה".

5.בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגישה המבקשת בקשה להמצאה אל מחוץ למדינה, בהתאם לתקנה 500 לתקנות. המבקשת טענה, בין היתר, בבקשתה כי מדובר בהפרת חוזה "שנכרת מצד המבקשת בארץ".

6.בהחלטה מיום 20.6.17 דחה בימ"ש קמא את הבקשה, תוך שהתייחס לעילות נשוא הבקשה.

6.1לענין תקנה משנה (10) קבע בימ"ש קמא, כי לא היה מקום להעלות טענה זו, מאחר והמשיבה היא הנתבעת היחידה, ולא נטען לקיומו של נתבע נוסף.

6.2לענין תקנת משנה (7) קבע בימ"ש קמא, כי עיון בתביעה על נספחיה, מוביל למסקנה שהמעשה או המחדל ביסודה מבוסס על כך שההתקשרות בין הצדדים עוסקת בהצגת תמונות של המבקשת בגלריה בלונדון. המחדל הנטען הוא אי החזרת התמונות שלא כדין בלונדון, וממילא אין תחולה לתקנה זו. הוא הדין לגבי תקנת משנה (5), בו הדרישה היא כי הפרת החוזה תהיה בישראל , ללא קשר למקום כריתת החוזה, ומהתביעה עולה כי ההפרה ארעה בלונדון.

6.3לענין תקנת משנה (4) קבע בימ"ש קמא כי הוא לא חל :

1) לאור סעיף 5.5. להסכמים בין הצדדים – בהם נקבע שעל החוזה חל החוק האנגלי.

2) לא מתקיים התנאי לפיו "החוזה נערך מול מורשה או עוסק המתגורר בישראל", מאחר ולא הוכח כי מורשה מטעם המשיבה פעל מישראל.

3) לא מתקיים גם התנאי לפיו "החוזה נערך בתחום המדינה". החוזה נכרת באמצעות תקשורת אלקטרונית, כאשר המבקשת נמצאת בישראל והמשיבה מחוץ לישראל. בהתאם להלכה כאשר מדובר בפרשנות הנוגעת למקום כריתתו של הסכם שנכרת מול גורם מחוץ לישראל בתקשורת אלקטרונית, אין לדקדק בבחינה טכנית של הקיבול הסופי, אלא יש להיזקק למבחן מירב הזיקות.

6.4על פי ההלכה. נאותות הפורום צריכה להקבע על יסוד מכלול נסיבות הענין, לרבות מרב הזיקות הקושרות את בעלי הדין ואת הארועים לפורומים המתחרים, וכן בהתחשב בציפיותיהם הסבירות של בעלי הדין".