קסם - קרית ספר מרכזים (1994) בע"מ ואח' נ' חסן אבו-ג'אבר ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים (כב' השופט מ' ח' יחיא), בת"א 57290-01-18, מיום 28.2.18, בגדרה התקבלה בקשת המשיבים לצו מניעה זמני האוסר על המבקשות לבצע כל פעולה או עבודה במקרקעין מושא המחלוקת.

רקע

1. המשיבים הגישו תביעה לסילוק ידן של המבקשות משטחי מקרקעין המצויים באזור התעשייה של העיר מודיעין עילית, הידועים כחלקות 17, 19, 178, 195, 551, 585 ו-595, בגוש 2 כפר דיר קדיס (להלן: המקרקעין).

2. כחודש ימים לאחר הגשת התביעה, הגישו המשיבים בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המבקשים להיכנס למקרקעין ולהמשיך בעבודות מילוי ויישור המקרקעין וכן למתן צו עשה זמני שיורה למבקשות לסלק ידן מן השטח. בית משפט קמא דחה את הבקשה למתן צו עשה זמני לסילוק ידם של המבקשות לאחר שהתרשם כי לא מדובר ב"פלישה" טרייה. בית משפט קמא נעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשות לבצע כל פעולה או עבודה במקרקעין, ומכאן הבקשה שלפניי.

3. המשיבים טוענים כי הם בעלי הזכויות במקרקעין והמבקשות, חברות יזמיות העוסקות בבנייה ופיתוח, פלשו לשטחם והחלו בביצוע עבודות מילוי ויישור של המקרקעין. לעומתם, טוענות המבקשות כי הן רכשו את המקרקעין מתושב דיר קדיס, עדאל אבד אלמגיד דאר נאצר, והעבירו את הקרקע לניהולו של הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי במינהל האזרחי באיו"ש, בנוסף, טוענות המבקשות כי המשיבים לא הציגו ראיות לזכותם במקרקעין, וכי מכל מקום, הן מחזיקות במקרקעין עשרות שנים ולפי דיני ההתיישנות לא ניתן לפנותם ממנו.

החלטת בית משפט קמא

4. בית משפט קמא התרשם כי לא מדובר בתביעה סרק אלא במחלוקת של ממש ביחס למצב הזכויות במקרקעין. כך בעוד שהמשיבים בססו את טענותיהם, על רישום אצל קמ"ט רישום מקרקעין במנהל האזרחי ביו"ש וצרפו נסח מיום 18.9.2017 (להלן: הנסח), המבקשים בססו את טענותיהם על חוזי רכישה משנת 1997 וכן על מסמכים נוספים שיש בהם כדי להראות לכאורה על הליכים תכנוניים שנוהלו ביוזמת המבקשים בתור הבעלים של המקרקעין. על אף שלא נעלם מעינו של בית משפט קמא המשקל הראייתי שיש לתת לנסח בהתאם לפסיקה, בית משפט קמא הגיע למסקנה כי "די בתשתית עובדתית - לכאורית - זו שהונחה על ידי המבקשים בשלב זה (נסח הרישום במנהל האזרחי), לצורך בחינת סיכויי התביעה לשם מתן הסעד הזמני". בכל הנוגע לזיקה של המשיבים לנסח שהוגש, מפנה בית משפט קמא לצווי ירושה שהגישו המשיבים שמהם ניתן ללמוד לכאורה כי מר מוסטפה מוסא נאסר (ששמו מופיע בנסח הרישום של המנהל האזרחי) הוריש לנכדו, מר אחמד מוחמד מוסטפה נאסר (המשיב 8) את הזכויות המקרקעין.

5. בהמשך לכך, בית משפט קמא בחן את מאזן הנוחות וקבע כי זה נוטה לטובת המשיבים. בית המשפט מציין כי מדברי העד שהעיד בפניו מטעם המבקשים, ניתן להבין כי העבודות שנעשו על ידם כללו מילוי חול ויישור הקרקע לקראת עבודות פריסת קווי מים וביוב לפני כניסת שוכרים לשטח. בית המשפט מציין כי הוא אינו נדרש בשלב זה להיקף העבודות העתידיות אך מציין כי נראה כי מדובר בעבודות משמעותיות שלא רק שהן משנות את גובה פני הקרקע ופניה אלא גם את השימוש המעשי בה במיוחד כאשר הכוונה היא כי השוכרים יבנו על השטח כרצונם. נוכח האמור קבע בית המשפט קמא כי עבודות אלו, אל מול העבודות שכבר בוצעו, מטות את מאזן הנוחות לטובת המשיבים, ומספקות תשתית המצדיקה מתן צו מניעה לשימור המצב הקיים ומניעת נזק בלתי הפיך ככל שהתובענה תתקבל.

בקשת רשות הערעור