קרן מבטחים תשלם לאמהות דמי מחלה עקב היעדרות מעבודה בשל מחלה ממארת של ילד עבור 6 ימים בלבד

השופט שמואל צור

1.         השאלה שבפנינו היא האם זכאיות המשיבות לקבל מן המערערת (להלן - מבטחים) דמי מחלה עקב העדרות מעבודה בשל מחלת ילד, בהיקף הקבוע בחוק (60 ימים) או בהיקף הקבוע בתקנות קרן דמי מחלה של מבטחים (6 ימים). ועדת הערעורים של מבטחים קבעה כי המשיבות זכאיות לדמי מחלה עבור 60 ימי העדרות וכך אף פסק בית הדין האזורי. מכאן ערעורה של מבטחים בפנינו.

הרקע העובדתי

2.         מבטחים מנהלת קופות גמל שונות ובהן "קרן דמי מחלה והשלמה לדמי פגיעה בעבודה" (להלן - קרן דמי מחלה או הקרן).

            קרן דמי מחלה הינה קרן ביטוח הדדי המיועדת להעניק לעובד החבר בה דמי מחלה, שי לידה והשלמת דמי פגיעה בעבודה. הקרן ניזונה מדמי גמולים שמשלם לה המעסיק בסכום קבוע משכרו של העובד, שהוא החבר בקרן. הקרן פועלת על פי תקנות (להלן - תקנות הקרן; צורפו להודעת הערעור ) והיא מוכרת כקופת גמל לפי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) התשכ"ד-1964.

3.         המשיבות חברות בקרן. המשיבה מס' 1 עובדת ב"אשמורת" מזה 14 שנים. בשנת 2000 חלה בנה של משיבה מס' 1 במחלה ממארת וכתוצאה מכך היא נעדרה מן העבודה תקופה של 6 חדשים. המשיבה מס' 2 עבדה במט"ב משך 22 שנים. בשנת 2001 חלה בנה של משיבה מס' 2 במחלה ממארת ובשל כך נעדרה מן העבודה 11 חדשים. בשנת 2003 שבה המחלה ותקפה את בנה של המערערת מס' 2 ולמרבה הצער הוא נפטר. מאז לא חזרה המשיבה מס' 2 לעבודה.

4.         כפי שעולה מן האמור לעיל, המשיבות נעדרו מן העבודה פרקי זמן שונים בשל מחלת ילדיהן. לאור זאת תבעו המשיבות לשלם להן דמי מחלה עבור 60 ימים, כקבוע בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) התשנ"ג-1993 (להלן - חוק העדרות בשל מחלת ילד). מבטחים שילמה לכל אחת מן המשיבות דמי מחלה עבור 6 ימים בלבד, זאת בהתאם לסעיף 28 לתקנות הקרן הקובע כך:

" ימי מחלה בשל מחלת ילד

28.       חבר שנתמלאו בו הוראות חוק דמי מחלה (העדרות בשל מחלת ילד) יהיה זכאי לדמי מחלה בהתאם לקבוע בתקנות ובלבד שימי המחלה המקסימליים בגין העדרות מחמת מחלת ילד לא יעלו על 6 ימים בשנה קלנדרית".

            המשיבות הגישו ערר על החלטת מבטחים בפני ועדת הערעורים לענייני מבטחים הפועלת לפי סעיף 63ב' לתקנות הקרן (להלן - ועדת הערעורים). ועדת הערעורים קיבלה את ערעור המשיבות ופסקה כי על מבטחים לשלם להן דמי מחלה עבור 60 ימי העדרות, כקבוע בחוק העדרות בשל מחלת ילד.

ההליך בבית הדין האזורי

5.         מבטחים הגישה תביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע לביטול החלטת ועדת הערעורים. לטענתה, ועדת הערעורים פסקה בניגוד לסעיף 28 לתקנות הקרן ובכך חרגה מסמכותה הקבועה בסעיף 63ג'(5) לתקנות הקרן.

6.         בית הדין האזורי (השופטת יעל אינגלברג-שהם ונציגי עובדים ומעסיקים; תיק עב' 2641/01; עב' 1453/02) דחה את תביעת מבטחים. בית הדין האזורי עמד על הוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן - חוק דמי מחלה) ועל תכליתו החקיקתית. בית הדין קבע כי לפי חוק דמי מחלה, זכאיות המשיבות לתשלום מן המעביד עבור 60 ימי העדרות והביטוח באמצעות קרן דמי מחלה נועד לכסות חיוב זה. לדעת בית הדין, משעה שקבע המחוקק נורמה של תשלום עבור 60 ימי העדרות בשל מחלת ילד, גילה דעתו על המדיניות הראויה המעמידה את כבוד האדם כערך עליון. לדעת בית הדין, הוראת החוק גורמת מכללא לשינוי מערכת היחסים בין מבטחים למבוטחיה ועל כל פנים, הוראת תקנון - שכמוה כהסכם בין הצדדים - הנוגדת את הוראות החוק ובטלה מכח סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973. לדעת בית הדין, משעה שמבטחים בחרה לבטח את המשיבות בגין מחלת ילד, היה עליה להקנות להן לפחות את הזכויות הקבועות בחוק.

הערעור

7.         על פסק דינו של בית הדין האזורי מערערת מבטחים בפנינו.  לטענתה, קרן דמי מחלה הינה קופת גמל המחויבת לפי חוק לפעול לפי תקנותיה. לטענתה, בשנת 2001 היא ביקשה להרחיב את זכויות העמיתים בקשר לדמי מחלה בגין מחלת ילד, אך משרד האוצר סירב לבקשה. לטענת מבטחים, בקשר לכך היא אף הגישה עתירה לבג"צ אלא שזו נמחקה בשנת 2004, מבלי שמשרד האוצר שינה את עמדתו, כך שתקנות הקרן נותרו בעינן ולא שונו. מבטחים מדגישה כי מדובר בביטוח הדדי המבוסס - כמו קרנות הפנסיה - על עקרון השוויון, דבר המחייב אותה לפעול לפי הוראות תקנות הקרן ולא לסטות מהן. לטענתה, נכסי הקרן מאוזנים מבחינה כלכלית ואקטוארית, ופסיקת בית הדין האזורי מערערת את האיזון בין חברי הקרן בכך שהיא מעניקה זכויות למשיבות על חשבון עמיתי הקרן האחרים. לטענת מבטחים, בית הדין לא הבחין כראוי בין הוראות חוק דמי מחלה לבין הוראות חוקי דמי מחלה אחרים ובהם חוק העדרות בשל מחלת ילד.

8.         המשיבות תומכות בפסיקת בית הדין האזורי. לטענתן, ועדת הערעורים אינה כבולה בדיני ראיות וסדרי דין ויש לה מרחב פעולה רחב במידה סבירה מהוראות התקנות. לטענתן, מבטחים מודה בזכותן לקבל דמי מחלה עבור 60 ימי העדרות, אך טוענת כי על המעסיק לשאת בתשלום זה. בנסיבות אלה, כך לטענתן, היה על מבטחים לצרף את המעסיקים לתביעה, דבר שלא נעשה. לטענתן, אם סברה מבטחים שאין לה משאבים כספיים לכסות את היקף הביטוח הקבוע בחוק (60 ימים) היה עליה לבטל את הביטוח או לדרוש להגדיל את הפרשות המעסיק.

דיון והכרעה

9.         לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, מוצאים אנו כי דין ערעור מבטחים להתקבל. לדעתנו, כפי שנפרט להלן, זכאיות המשיבות לקבל ממבטחים דמי מחלה עבור 6 ימי העדרות בלבד, כקבוע בתקנות הקרן, מבלי לגרוע מזכותן לתבוע את המעסיק על מלוא הזכויות המגיעות להן לפי החוק.

10.       חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל ממעסיקו דמי מחלה בעד תקופת מחלתו (סעיף 2 לחוק), בכפוף לתקרה של 90 ימים (סעיף 4 (א) לחוק). ראוי לשים לב כי חוק דמי מחלה מחייב מעסיק לשלם עבור העדרות של עובד מחמת מחלתו שלו ולא בשל העדרות מחמת מחלה של זולתו, כגון - בן משפחה או ילד.