קן-התור הנדסה ובנין בע"מ נ' החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא בע"מ

1.מבוא

בפני תביעה כספית.

התובעת – קן התור הנדסה ובנין בע"מ הנה חברה המבצעת עבודות בניה.

הנתבעת – החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא בע"מ – "הינה תאגיד עירוני, כמשמעו בפקודת העיריות (נוסח חדש) המצוי בבעלות מלאה של עיריית כפר-סבא...ומקימה ומנהלת עבור העירייה פרויקטים שונים, לרבות בתחום הבינוי, פיתוח וכיו"ב" (סעיף 6 לכתב ההגנה).

ביום 30.5.2011 נחתם חוזה בין הנתבעת לבין התובעת, על פיו התבקשה התובעת, לבנות בית ספר "בבניה ירוקה". (להלן: "החוזה")

בהתאם ל"חוזה", העבודה התחלקה ל-3 שלבים.

בכתב התביעה, מפורטים השלבים ומועד סיומם על פי ה"חוזה":

"23. במסגרת חוזה ההתקשרות הוגדרו שלושה שלבי ביצוע לפרויקט, כאשר:

23.1. שלבים א' ו-ב' – כוללים את בניית המבנה המרכזי של בית הספר. אשר מיועד להכיל 12  כיתות לימוד; וכן חדרים נוספים לשימוש המבנה ופעילות בית הספר.

23.2.ושלב ג' - במסגרתו נדרשה בנייה של 6 כיתות לימוד נוספות;  וכן הקמת חדרים ייעודיים; השלמת עבודות פיתוח; ועוד.

24.פרק הזמן החוזי שהוגדר לביצוע העבודות בפרויקט - בהנחה של מסירת כלל התוכניות הדרושות, והיעדר עיכובים שונים בפרויקט מצד המזמין עצמו: 12 חודשים - לשלבים א' ו-ב' ; ו-9  חודשים, לביצוע שלב ג' כאמור.

...

27.בתאריך 30.5.2011 - יום חתימת חוזה ההתקשרות על-ידי קן התור – נמסר לחברה צו התחלת עבודה, שהופק, כמצוין על-גביו, על-ידי חברת ע. יפה ניהול פרוייקטים בע"מ, יום אחד קודם לכן, בתאריך 29.5.2011 – קרי, יום אחד לפני חתימת חוזה ההתקשרות לביצוע הפרויקט דנן." 

כתב התביעה ממשיך ומתאר, את העיכובים שנוצרו בעבודה עקב התנהלות הנתבעת. בין השאר, בשל עבודות נוספות ושינויים תכופים אותם נדרשה התובעת לבצע, עיכוב במתן תכניות בנייה, ועוד.

לטענת התובעת, הנתבעת היא זו אשר הערימה קשיים במהלך ביצוע העבודה,

לטענתה, למרות שהיא סיימה את העבודה על כל שלביה, לא שילמה לה התובעת את כל המגיע לה.

מכאן התביעה הכספית לתשלום היתרה הכספית.

הנתבעת בכתב הגנתה, דוחה את הנטען.

לטענתה, היא הייתה רשאית לבצע שינויים בפרויקט ו"כל שינוי שנעשה (ככל שנעשה) על ידי החברה הינו שינוי לגיטימי ומסוג השינויים המתבצעים בכל פרוייקט מסוג זה", וכי שינוי תכניות אלו, לא עיכב את העבודה וכל תוספת שנעשתה הייתה שולית.

לטענתה, ה"חשבון הסופי" שהוגש על ידי התובעת ביום 11.12.2014, "נבדק נבחן ובדין לא אושר"; "העבודות לא הושלמו במועדן"; ו"החברה (הנתבעת י.פ) היא זו שבסופו של יום נאלצה לבצע בעצמה ובאמצעות בעלי מקצוע מטעמה עבודות שונות".

בחוזה בין הצדדים נאמר:

 "71....

(ח)למען הסר ספק מובהר בזה כי במקרה של חילוקי דעות הקבלן מסכים מראש לעיכוב תשלום החשבון הסופי, לרבות אותו חלק שאינו שנוי במחלוקת, אם יהיה כזה, עד ליישוב הסכסוך במלואו. הצדדים מסכימים כי דחיית התשלום כאמור הנה בטוחה סבירה לאינטרס החברה לסופיות החשבון הסופי ולוודאות."

בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 7.2.2016, קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט "למנות מומחה אשר יבחן את טענות הצדדים ויגיש חוות דעת לבית המשפט".

בהתאם להסכמה זו, ניתנה ההחלטה כדלקמן:

"החלטה

אני מחליט למנות למומחה בתיק זה את אנג' נתן גרשוני מרח' בת חן 19 ת.ד. 665 תל-מונד.

למותר לציין כי המינוי על פי תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי.

הצדדים ימציאו למומחה את כתבי הטענות וכל חומר רלוונטי אשר שימצאו לנכון להעביר לו.

הצדדים יהיו רשאים להופיע בפני המומחה ולהשמיע את טענותיהם ולהביא בפניו כל מי שהם סבורים שיכול לסייע בידיו לצורך מתן חווה"ד." 

ביום 26.10.2016 נתן המומחה – אינג' נתן גרשוני - את חוות דעתו.

2.חוות דעת המומחה

את חוות דעתו פותח המומחה ב"רקע כללי" – בו מתואר הפרויקט ודברי הסבר לאופן בדיקתו את טענות הצדדים:

"רקע וכללי

1.ב-30.05.2011 נחתם חוזה בין הצדדים לבניית בית ספר עירוני בכפר סבא:- בית ספר "ירוק" שהיה הראשון בישראל שנבנה לפי דרישות התקן האמריקאי "לבנייה ירוקה" המוכר כתקן בינלאומי מתקדם מסוג Leed Gold.

2. החוזה שנחתם היה לבניית שלבים א' ו-ב' של בית הספר, וכלל 12 כיתות לימוד, חדרי מנהלה, ספריה, חדר אשפה ועבודות פיתוח ייחודיות. החוזה היה פאושלי, וסכום החוזה היה 15,561,000 ₪ (לא כולל מע"מ), צמוד למדד תשומות הבניה למגורים.

...

8.טופסי 4 לשלבים א' וב' התקבל ב-12.08.2012, ולשלב ג' ב- 30.12.2012. בית הספר אוכלס ב-26.08.2012.

...

11.בהכנת חוות דעתי זאת בדקתי את סעיפי דרישות התובעת כפי שרשומות בחשבונה הסופי, שמעתי ושקלתי את המסמכים וטענות הצדדים בקשר לסעיפים, ומזה הסקתי מסקנותיי כפי שתובהרנה להלן.

12. המסמכים שהועברו אלי ושעמדו לרשותי לצורך חוות דעת זאת:-

12.1 -כתה התביעה על נספחיו.

12.2 - כתב הגנת הנתבעת על נספחיו.

12.3 -תיק חומר משלים לתביעה (נתקבל ב- 30.07.16).

12.4 -מסמכי השלמה והבהרות לתביעה (נתקבלו ב- 14.10.16).

12.5 -יומני עבודה.

12.6 -טבלת פירוט חריגי חשמל (נתקבלה ב- 17.05.16).

12.7 - אוגדן שנתקבל מהתביעה כולל התכתבויות ותוכניות בקשר לחריגים.

13. המפגשים שקיימתי עם הצדדים:-

13.1 ב- 10.04.2016 מפגש עם עורכי הדין ב"כ הצדדים לצורך היכרות וסיכום דרכי הפעולה.

13.2 ב- 20.04.2016 סיור באתר בית הספר להכיר מקרוב את האתר.

13.3 ב- 02.05.2016 מפגש עם התובעת קן התור לשמיעת, הבהרת והבנת טענותיה.

13.4 ב- 24.05.2016 מפגש עם הנתבעת החברה לפיתוח כ"ס לשמיעת, הבהרת והבנת טענותיה.

המפגשים עם הצדדים נמשכו כל אחד מספר שעות והוקלטו על ידי, בידיעת ובהסכמת הצדדים.

ההקלטות הועמדו לרשות הצדדים לפי דרישתם.

בהמשך, עובר המומחה לבדיקה של כל אחת מטענות והשגות הצדדים על ה"חשבון הסופי" מיום 11.12.2014.

לחוות הדעת, צירף המומחה טבלאות, בהן מפורטות הדרישות הכספיות, והתייחסות מפורטת שלו לכל אחת מהן.

מסקנתו של המומחה הינה כדלקמן:

"18. עד לכתיבת חוות דעת זאת, סה"כ החשבון הסופי המצטבר (לפני מע"מ) = 26,276,286 ₪. הסכום ששולם לתובעת קן התור (לפני מע"מ) = 18,398,783 ₪. מזה, הסכום שנותר לתשלום עפ"י טענת התובעת קן התור = 7,877,503 ₪ (ולא 7,997,297 ₪ כפי שנרשם בטבלת הריכוז של קן התור)." 

...

"29.עפ"י המסמכים שנמסרו לי ע"י הנתבעת, סה"כ הסכום ששולם לקן התור ללא מע"מ 18,398,782 ₪ וכולל מע"מ 21,396,098 ₪.

30.לפיכך מסקנתי שעל הנתבעת לשלם לקן התור סך של 3,158,063 ₪ + מע"מ".

בדיון שהתקיים ביום 10.1.2017 תיקן המומחה טעות סופר שנפלה בחוות דעתו, המתייחסת ל"תאורה במגרשי הספורט" (סעיף 47 בטבלה) אשר לאחר תיקונה יש להוסיף את הסך של 10,920 ₪ לסכום אותו על פי חוות הדעת, זכאית התובעת לקבל מהנתבעת (עמ' 31 לפרוט').

מכאן, שעל פי חוות דעת המומחה התובעת זכאית לקבל מהנתבעת את הסך של 3,168,983 ₪.

ביום 19.12.2016 התקיים דיון בבית המשפט, בו התייחסו הצדדים לחוות דעת המומחה.

בישיבה זו הייתה מיוצגת התובעת על ידי עו"ד שפיצר והנתבעת על ידי עו"ד בריטשטיין.

"עו"ד בריטשטיין:

...

יש מסמך קיזוזים שחווה"ד לא מתייחסת אליו.

אני רוצה לשאול את המומחה שאלות הבהרה. הזכות בתקנות לא מוגבלת בזמן.

חווה"ד מאוד חשובה.

אנו חושבים שיש נתונים שלא עמדו בפני המומחה. דף הקיזוזים הוא מסמך אחד והוא לא נגע בזה.

עו"ד שפיצר:

מתנגד לעובדה שיתקיים דיון בפני בית המשפט, היה צריך לעשות את ההבהרות לפני, חווה"ד הוגשה לפני חודש וחצי. יש דברים שאנו חלוקים עליו. אם נפתח את הנושא בשאלות הבהרה, זה יחייב אותנו עכשיו זה לא ללכת ולבדוק מה אנו רוצים לבדוק.

...  עו"ד בריטשטיין:

אנו לא מבקשים לפתוח את חווה"ד. לא ביקשתי לחקור את המומחה, אני רק רוצה לבדוק אם דף הקיזוזים היה בפניו. אני רוצה להגיש מסמך שאלות הבהרה." 

החלטת בית המשפט הייתה כדלקמן:

"החלטה

חוות דעתו של המומחה הוגשה ביום 26/10/2016.

לטענת ב"כ הנתבעת חוות דעת זו הגיעה לידיהם ביום 8/11/2016.   

מצויים אנו היום ביום 19/12/2016 ומאז 8/11/2016 ועד היום היה די זמן כדי לבדוק את חווה"ד ולהגיש בקשה לשלוח שאלות הבהרה לבית המשפט. 

לא זו אף זו, לקראת קדם המשפט הנדון, לא הוגשה לבית המשפט כל בקשה בנושא זה. קרי, הודעה על כוונת הנתבעת להגיש שאלות הבהרה למומחה עם עתירה ובקשה, לדחות את קדם המשפט המתקיים היום על מנת לאפשר הגשת שאלות הבהרה לבית המשפט.

כפי שאני למד מדברי ב"כ התובעת, למרות שהוא אינו תמים דעים לחלוטין עם חוו"ד המומחה בפרטים מסוימים, הוא נכון לקבל ממצאי חווה"ד על מנת לסיים אחת ולתמיד את המחלוקת בין הצדדים בנושא זה, המתייחסות לעבודות שבוצעו בשנת 2012 כאשר כפי שעולה מחוו"ד המומחה,  בית הספר אוכלס כבר ביום 28/8/2012, כאשר טופסי 4 לשלבים א' וב' התקבלו ביום 12/8/2012 ולשלב ג', שהחל מאוחר יותר, ביום 30/12/2012. 

סבור אני כי הגיע העת לדון ולסיים תיק זה.

היות והנתבעת היא זו אשר, בשלב הנוכחי, חולקת על חוות דעת המומחה, אני מחליט להזמין את המומחה לדיון בבית המשפט על מנת שיוכל להשיב לשאלות שיישאל על חוות דעתו, כאשר הנתבעת היא זו אשר תחל בשאלות למומחה ולאחר מכן, בהתאם, התובעת תשאל את שאלותיה."

ביום 28.12.2016 הגישה הנתבעת הודעה לבית המשפט:

"הודעה מטעם הנתבעת

בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 19.12.16 (אשר ניתנה במסגרת דיון במעמד הצדדים) (להלן – ההחלטה) ולקראת מועד הדיון אשר נקבע על ידי בית המשפט הנכבד ליום 10.1.17, מתכבדת הנתבעת, החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא בע"מ (להלן – המודיעה), להגיש את רשימת שאלות ההבהרה, לגביהן יישאל המומחה מטעם בית המשפט הנכבד אינג' נתן גרשוני (להלן – המומחה), ביחס לחוות דעתו (להלן – חוות הדעת).

• קובץ שאלות ההבהרה אשר יועברו למומחה ולב"כ התובעת במקביל להגשת הודעה זו, מצ"ב כנספח א', להודעה זו." .

   

  הגם שבדיון שהתקיים ביום 19.12.2016 אמר ב"כ הנתבעת שהשגתו על חוות דעת המומחה מתמקדת בהתעלמותו מ"טבלת הקיזוזים" אותה הגישה לו הנתבעת, בשאלות בכתב אותן שלח למומחה, במהלך הדיון ובדברי הסיכום, הוא התייחס לנושאים נוספים.

   

  לקראת הדיון שהתקיים ביום 10.1.2017, השיב המומחה בכתב לשאלות ב"כ הנתבעת.

   

  יאמר כבר עתה;

   

  בחוות דעת המומחה, יש התייחסות מפורטת לכל נושאי המחלוקת אותם הביאו הצדדים בפניו.

   

  בתשובותיו בכתב לשאלות שנשלחו אליו ובעדותו בבית המשפט, הוסיף המומחה הסברים לקביעותיו ומסקנותיו בחוות הדעת, ולא שינה מהם דבר.

   

  חוות דעתו של המומחה-על קביעותיה ומסקנותיה – מקובלת עלי ואני מאמצה.

   

   

   

   

   

   

  לטענת ב"כ הנתבעת: 

   

  "המומחה התעלם בחוות הדעת מטבלת הקיזוזים שצירפה החברה מיום 1.5.14 ולפיכך, יש לקזז סך של 1,267,082 ₪ (סך הקיזוזים) מכל סכום אותו קבע המומחה".

   

  "הקיזוזים הנ"ל רוכזו במסגרת טבלת" ריכוז קיזוזים – קן התור במדד נוכחי וללא מע"מ" מיום 1.5.14, אשר צורפה להתייחסות מנהל הפרוייקט לחשבון הסופי מיום 12.5.14 (להלן – טבלת הקיזוזים)."

   

  לטענתו, בחוות דעתו הסתמך המומחה על ה"חשבון הסופי" אותו הגישה התובעת ביום 11.12.2014 כחשבון מוסכם על הצדדים, הגם שלא היה מוסכם על הנתבעת.

   

  עוד טוען ב"כ הנתבעת, שבחוות דעתו לא התייחס המומחה ל"טבלת הקיזוזים" שהוגשה לו על ידי הנתבעת.

   

  אני דוחה טיעון זה.

   

  במענה בכתב לשאלות ב"כ הנתבעת, השיב המומחה נחרצות: "הטענה שלא התייחסתי למסמך הקיזוזים – אינה נכונה".

   

  עיינתי בטבלת "ריכוז קיזוזים – קן התור" מיום 1.5.2014 (להלן: "טבלת הקיזוזים").

   

  הקיזוזים הנדרשים בטבלה זו, הן עבור ביצוע השלמות ותיקונים בעבודת התובעת; ועבור התמשכות עבודת הניהול והפיקוח.

   

  בחוות דעתו דחה המומחה דרישה זו:

   

  "3.בסמוך לחתימת החוזה הוצא לקבלן (התובעת) צו התחלת עבודה לביצוע שלבים א' ו-ב'. עפ"י הצו מועד התחלת העבודה היה 29.05.2011, משך הביצוע היה 12 חודשים, ומזה מועד הסיום 28.05.2012.

   

   

   

  4.במהלך ביצוע הבנייה של שלבים א' ו-ב' התווסף לחוזה שבין הצדדים בניית שלב ג' האופציונלי שכלל הקמת 6 כיתות נוספות, חדרים ייעודיים ועבודות פיתוח שונות. גם הזמנה זאת הייתה פאושלית, בהיקף 3,516,700 ₪ (לא כולל מע"מ). משך הביצוע החוזי לשלב ג' היה 9 חודשים. הזמנת שלב ג' וביצוע עבודות שלב ג' היה בחלקו תוך כדי ובמקביל לבניית השלבים א' ו-ב' ובחלקו נמשך גם אחרי סיום בניית שלבים א' ו-ב'. במסמכים שהוצגו בפניי לא נמצא "צו התחלת עבודה" לשלב ג' בצורתו המקובלת. 

   

  5. השלמת השלבים א' ו-ב' הייתה חיונית כדי לאפשר אכלוס ביה"ס בתחילת שנת הלימודים שבסוף קיץ 2012, כאשר השלמת שלב ג'  לא הייתה חיונית למועד זה.

   

  6.דרישת החוזה לסיים את כל הבנייה תוך 12 חודשים הייתה לדעתי אופטימית ועל סף הבלתי סבירה למשימת בנייה מהסוג הנדון כאן, וחייב מחד - את הנתבעת להימנע ככל האפשר מהזרמת שינויים ותוספות במהלך העבודה כדי לא לשבש את עבודות התובעת, ומאידך - את התובעת לתכנן בפירוט-יתר את מהלך פעילויות הבנייה ולהקפיד על ביצוען. בבדיקתי מצאתי ליקויים בתפקודם של שני הצדדים, כפי שאפרט להלן.

   

  7. לחוזה הפאושלי יתרון בכך שהצדדים משוחררים במהלך שלבי העבודה מעול חישובי הכמויות של סעיפי הביצוע, המדידות וההתחשבנות לאישורם, כאשר התשלומים לקבלן נקבעים בד"כ עפ"י שלבי התקדמות הביצוע. השיטה גם אמורה לאפשר למזמין לחזות מראש את עלותה הסופית, בגבולות סבירים, ובכך לתכנן את ניהול התקציב. מאידך, על היזם לתכנן את כל העבודה בשלמות ועל פרטיה כ"חבילה" שלמה וסגורה, מעין "כזה ראה וקדש" לפני הזמנת הביצוע מהקבלן, ולהימנע משינויים משמעותיים במהלך הביצוע, כדי לא לשבש את עבודות הקבלן ולא לערער על הלגיטימיות של החבילה הפאושלית. בתמונה שהצטיירה מבדיקתי הנתבעת לא עמדה במחויבות זאת. היקף השינויים ואופיים היה משמעותי - אולי בשל חוסר הניסיון של היזם בבנייה בשיטה זאת, אולם התוצאה הייתה זהה ונגרמו שיבושים וקשיים בעבודת התובעת.

  ...

   

  15. לטענת הנתבעת, החשבון הסופי של קן התור אינו מגלם את כלל הנזקים אשר נגרמו למזמין עקב האיחור בגמר הפרויקט, אי השלמת הפרויקט בפועל ע"י קן התור והצורך בהפעלת קבלנים נוספים לביצוע עבודות קן התור, ליקויים שהתגלו ועדיין מתגלים בעבודת הקבלן, תקורות המזמין ועלויות הפיקוח, וכן את ההשלכות על תפקוד בית הספר. למען הבהירות ראוי לציין שבחוות דעתי אני מתייחס אך ורק לנושאים וטענות שהועלו והוצגו בפניי ולא לדברים העלולים להיווצר בעתיד.

   

  16. מנגד, נטען ע"י קן התור שהנתבעת טוענת טענה כללית וסתמית. נטען לקיזוז 1,267,802 ₪ ללא הצגת תימוכין. כל הטענות לקיזוז ו/או הפחתות שהוצגו קיבלו מענה. ככל שיש טענה אחרת שלא הוצגה ולא פורטה, היא נדחית. למזמין לא נגרם כל נזק, שנת הלימודים נפתחה במועד וכסדרה.

  ...

  17. מול 2 טענות מנוגדות אלה אני סבור שקיימות מספר עובדות שהשפעתן הייתה מכרעת בגרימת הקשיים כעל שהיו בפרויקט זה:-

   

  - מבחינה תכנונית אני סבור שתכנון הפרויקט לא היה בשל די הצורך בעת חתימת החוזה שבין הצדדים, ובמיוחד כשהמדובר בחוזה פאושלי ובפרויקט מסוג חדש שנבנה לראשונה בישראל. כמו כן הזמנת שלב ב' במהלך ביצוע שלב א', הזרמת שינויים בהיקף משמעותי ועיכובים במתן תשובות חיוניות לקבלן במהלך הביצוע, שיבשו את עבודות קן התור.

   

  - בשל הוצאת קטעי עבודה מהחבילה הפאושלית ע"י הנתבעת, עקב שיקולים תקציביים לגיטימיים, החזרת חלק מהם מאוחר יותר לביצוע ע"י קן התור, וחלק אחר לביצוע ע"י קבלנים חיצוניים בעוד קן התור פעילה בשטח, נוצר מרחב גדול של סעיפים בוויכוח שלגבם היה ספק אם כלולים או אינם כלולים בחבילת הפאושל ושחייבו או לא חייבו את קן התור, ומזה מה יש לשלם בנפרד כתוספת. לצורך חוות דעתי לעניין סעיפים אלה שקלתי את הנסיבות סביב כל טענה ובהתאם לכך ועפ"י הערכתי הגעתי למסקנותיי.

   

   

   

  - אילו הכינה קן התור בתחילת העבודה לוח זמנים, מושלם ומקצועי בתוכנת Microsoft Project כפי שהייתה מחויבת אולם לא ביצעה בפועל, ואילו הנתבעת הייתה מפעילה את סמכותה ומחייבת את קן התור לעשות כן, אפשר היה ליצור כלי מועיל לשני הצדדים, להתמודדות בזמן-אמת עם השינויים והתוספות ובכך לחסוך בזמני ביצוע ולמנוע רבים מהקשיים שנתגלו בניהול הפרויקט וההתחשבנות בין הצדדים." 

   

  ביום 9.1.2017, לקראת הדיון שהתקיים ביום 10.1.2017 השיב המומחה לשאלותיו של ב"כ הנתבעת:

   

  "א.התייחסות לטבלת הקיזוזים.

   

• הטענה שלא התייחסתי למסמך הקיזוזים – אינה נכונה.

  ...

• לעניין אי עמידה של קן התור בלוח הזמנים: - כפי שציינתי בסעיפים 4, 5, ו-6 לחוות דעתי, במציאות שהתפתחה בפרויקט לא היה לוח זמנים –  ככלי ניהול יעיל, מבוסס, עדכני, ריאלי ומחייב – מלבד ההכרח לעמוד בתאריך תחילת שנת הלימודים. הוזמנו עבודות שלב ג' תוך-כדי ביצוע השלבים הקריטיים א' + ב', והיו שינויים ותוספות במהלך הביצוע, בעיקר בשלבים האחרונים, ששיבשו את עבודות קן התור. על כן אני סבור שאין בסיס לטענת חכ"ל ואין כל הצדקה שזה ישמש תירוץ לניכוי כספים מחשבון קן התור. בשורה התחתונה – בית הספר החדש נפתח במועד המתוכן.

   

• לעניין טענת סירובה של קן התור לתקן לקויים: - כעיקרון, קבלן זכאי בעדיפות ראשונה לתקן את מה שיש לתקן בעבודות שלו, לפני שפונים לגורמים אחרים לביצוע התיקונים על חשבונו. מלבד הטענות המנוגדות שהושמעו בפני בע"פ בפגישותיי עם הצדדים, לא מצאתי הוכחות ו/או אסמכתאות משכנעות בכתב לטענות חכ"ל שקן התור נדרשה לבצע תיקון ו/או השלמת עבודותיה עפ"י החוזה, וסירבה, ובכך אילצה את חכ"ל לבצע עם גורמים אחרים על חשבון קן התור. נהפוך הוא – ככל שיכולתי להתרשם מסקירת המסמכים ומהשיחות עם הצדדים, התרשמתי שקן התור ביצעה את העבודות וניהלה אותן באופן אחראי, מקצועי ותקין.

   

• בסעיף 23 לחוות דעתי (שמבוסס על סעיף 6 בחשבון הסופי המעודכן מ-11/12/2014) ציינתי שקן התור הסכימה להפחתה של 729,721 ₪ לעומת דרישת חכ"ל להפחתת 1,132,717 ₪.

   

• מתוך הנ"ל אני אישרתי (לפי הפירוט בנספח ב' לחוות דעתי) 864,977 ₪."

   

  בעדותו בבית המשפט הוסיף:

   

  "ת:כפי שציינתי בסעיפים 4, 5, ו-6 לחוות דעתי, במציאות שהתפתחה בפרויקט למעשה לא היה לוח זמנים ואני אסביר למה. לא הוכן על ידי הצדדים לוח זמנים מראש כמו שצריך, מקצועי, שיכול לשמש כלי לניהול העבודות, אלא לוחות זמנים ככל שהיו, היו בדיעבד. החוזה הזה היה חוזה פאושלי. חוזה פאושלי זה לאמפ-סאן. יש לו מאפיינים ויש לו דרישות מסוימות. בשביל לבצע חוזה פאושלי חובה על מזמין העבודה לתפור חבילה עד הסוף ולהימנע ככל האפשר משינויים, כי זה החוזה, החבילה, זה מה שהקבלן מכין על זה את ההצעה שלו ומתחייב לבצע את העבודות. מה שקרה כאן בשטח, שהיו שינויים, שינויים משמעותיים, ולא רק שינויים משמעותיים, אלא תוך כדי ביצוע שלב א' וב' של הפרוייקט הוסיפו לקבלן את שלב ג', כאשר לשלב ג' בין כל המסמכים שהגיעו אלי לשלב ג' לא ראיתי צו התחלת עבודה עם מועד גמר.

  בשורה התחתונה הקבלן השלים את העבודות, קיבל טופס 4, כדי לאפשר לפתוח את בית הספר בזמן, אחרי סוף קיץ 2012. אבל מעבר לזה היו כאן שינויים משמעותיים ותוספות שהזרימו לקבלן אחרי שהתחיל לבצע את העבודה, שלמעשה הפכו כל מושג של לוח זמנים בטל, ולמעשה אני על פי דעתי, זה שלל את הזכות של החכ"ל לחייב באיזושהי צורה את קן-התור בלוח זמנים. לוח זמנים כאן לא היה קיים מעשית. זה נקודה אחת.

  באשר לנקודה השניה, בקשר לסירובה של קן-התור לתקן ליקויים קודם כל יש עקרון מקובל אצלנו בענף הבניה, שקבלן שמבצע עבודה קודם כל הזכות שלו לתקן את מה שהוא עושה ושלא ימסרו את זה לאחרים, אלא אם כן יש סיבה שמצדיקה את זה. אני לא מצאתי בכל המגעים וכל הבדיקות וכל החקירות, ראיתי את המסמכים ודיברתי עם הצדדים, לא ראיתי שום דבר שקן-התור נדרש לעשות משהו סביר מבחינת המחויבות שלו ולא עשה את זה.

  גם לגבי העניין של העבודות הנוספות שחכ"ל רוצה לחייב את קן-התור אני גם לא מצאתי שום אסמכתאות בכתב, שום אסמכתאות בכתב, חוץ מבלה בלה בלה של הצדדים שכל אחד טוען משהו אחר, אבל לא מצאתי שום אסמכתאות בכתב שחכ"ל דרש מהם לתקן זה וזה וזה מראש והם סירבו לעשות את זה, וללא כל התראה שהעבודה הזו תימסר לקבלן אחר. אז בסך הכל כל הנושא הזה של הלוח זמנים זה לא מבוסס.

  ...

  לאור הנ"ל, אני כתבתי את זה כאן אצלי, ציינתי בסעיף 16 לחוות הדעת, אני מצטט מחוות הדעת שלי: "כל הטענות לקיזוז או הפחתות שהוצגו קיבלו מענה". לא היה כל צורך להתייחס שוב לפרטים של הקיזוזים, זאת תשובתי.

  עו"ד בריטשטיין:טבלת הקיזוזים כוללת 17 סעיפים: השלמת בסיסים, פירוק ובניה, גשרונים, גידור איסכוריות, אם אתה מכיר את המסמך הזה. אם לא, אני יכול להראות לך. אתה תוכל להצביע לי בחות הדעת,

  ת:אני התייחסתי לכל הקיזוזים בחוות הדעת שלי בנספחים".  (עמ' 8,7)

   

   

  הנה כי כן, בחוות דעת המומחה, יש התייחסות מפורשת ומפורטת ל"טבלת הקיזוזים". תשובותיו בכתב לשאלות ב"כ הנתבעת ועדותו בבית המשפט, הוסיפו על שנאמר בחוות הדעת.

   

  כאמור, חוות דעתו של המומחה-על קביעותיה ומסקנותיה – מקובלת עלי ואני מאמצה.

   

   

   

   

   

   

   

   

   

   

   

   

   

   

   

  נכון עשה המומחה, עת ראה ב"חשבון הסופי" מיום 11.12.2014, את הבסיס לבדיקותיו את טענות הצדדים.

   

  ביום 4.11.2013 הוגש על ידי התובעת, "חשבון סופי" ראשון.

   

  עם הגשת חשבון זה, התנהלו דיונים בין הצדדים- התובעת והנתבעת – בהן נדונו, דרישותיה הכספיות של התובעת וטענותיה של הנתבעת על הסכומים שיש להפחית/לקזז מחשבון זה.

   

  ביום 11.12.2014 הוגש על ידי התובעת, ה"חשבון הסופי" נשוא הדיון בפני.

   

  "חשבון סופי" זה, מבטא את ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים. כך גם נאמר גם למומחה בדיונים שהתקיימו בפניו.

   

  ב"חשבון סופי" זה ,הפחיתה התובעת סכום של 729,721 ₪ (לפני מע"מ).

   

  אם "חשבון סופי" זה –מיום 11.12.2014 - לא היה מבטא את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בעקבות הגשת ה"חשבון הסופי" הראשון מיום 4.11.2013, יש להניח שהתובעת הייתה עומדת על דרישתה הכספית המקורית, ללא קיזוזים והפחתות.

   

  ל"חשבון הסופי" צורף מכתב בו נאמר בין השאר:

   

  "לכבוד

  חב' הכלכלית כפר סבא – מנכ"ל, סמנכ"ל

   

  הנדון: חשבון סופי – ביה"ס "הירוק" כפר סבא – עדכון

   

  1. בתאריך 4.11.2013, הומצא לחברתכם, במסירה אישית, חשבון סופי ומסמכים נלווים - מטעם חברת קן התור, בגין ביצוע העבודות להקמת בית הספר הירוק, בכפר סבא (להלן - "החשבון הסופי").

   

  2.לאחר פניות רבות שנעשו, בתאריך 18.5.2014, הומצא לחברתנו מסמך התייחסות מטעם חברת ע. יפה, היועצים מטעמכם, לחשבון הסופי – שנעדר ממנו שם עורך המסמך.

   

  3.התייחסות זו לקתה בפגמים רבים, שעה שעל אף הזמן הרב שנדרש לכם לשם הגשתה, לא נמצאו בה התייחסויות לפרטים רבים שהוצגו והובאו במסגרת החשבון הסופי, וההתדיינות שקוימה לגביו.

   

  4. כמו כן, התייחסות זו כללה הפנייה למסמכים ו/או לפרטים, שלא הוצגו ולא צורפו כלל – וממילא, לא ניתן היה לבחון חלק זה של ההתייחסות, לגופא.

   

  5. במצב דברים זה, ועל אף שנראה היה שחלק נכבד מן ההתייחסות, אינו אלא ניסיון התחמקות מביצוע תשלומים מובהקים שעליכם לשלם לחברת קן התור בגין עבודות שבוצעו עבורכם בפועל – החליטה חברת קן התור למצות בכל זאת את הליך הבדיקה עימכם, ולהיפגש עם היועצים מטעמכם, לשם בדיקת ואימות נתוני החשבון הסופי, מתוך תקווה שיהא בכך לצמצם את המחלוקות שבין הצדדים.

   

  6.במסגרת זו, ולאחר דחיות רבות, התקיימה פגישה בין נציגי הצדדים, בתאריך 28.8.2014, שלאחריה – קיבלה חברת קן התור התייחסות משלימה מצד נציגיכם לגבי החשבון הסופי.

   

  7.לאחר כל זאת, ובסיכום ההידברות שקוימה – גיבשה חברת קן התור מענה כולל להתייחסות נציגיכם לחשבון הסופי – והיא מצורפת במלואה למכתב זה.

   

  8.נציין, כי התייחסות זו מכילה מענה מפורט לכלל הסוגיות שהועלו ונדונו בין הצדדים כאמור, באופן המאפשר ומחייב להסדיר את נושא התשלום המופיע בסיכום מסמך זה, ללא דיחוי נוסף, ואנו מבקשים שכך ייעשה.

   

  9.לשם הנוחות יצויין, שסדר המענה יהא בהתאם למצוין בחשבון הסופי ובהתייחסות שניתנה לו, מצד נציגיכם.

   

  10.במקביל נערך חשבון סופי התואם התייחסות זו – אשר מוגש לכם בד בבד עם התייחסות זו.

   

   

   

   

   

   

   

   

  סיכום

   

  נוכח התמשכות העניין זמן רב לאחר סיום הפרויקט ומסירתו לידיכם בפועל, בתאריך 26.8.2012, תוך שחברת קן התור נושאת במשך כל הזמן הזה, בעלויות מימון סכום החוב במלואו, אנו נמתין לתשובתכם עד לתאריך 28.12.2014 – שלאחר מועד זה, הונחו עורכי הדין של החברה לפעול בכל דרך חוקית שימצאו לנכון, לשם גביית החוב, כמתחייב.

   

  בברכה,

  גיל פוגל, מהנדס ראשי

  קן-התור הנדסה ובנין בע"מ"

   

   

  אין בנמצא מכתב תגובה של הנתבעת המתייחס ל"חשבון סופי" זה.

   

   

   

   

  בעדותו בבית המשפט הסביר המומחה:

   

  "ת:תאריך סיום מסמך טבלת הקיזוזים המרוכזת של הנתבעת זה 1 במאי 2014. ב-28.8, אחרי 4 חודשים, היה מפגש בין הצדדים כדי לסכם את החשבון הסופי, כולל התייחסות לכל הקיזוזים למיניהם ולאחר הפגישה הזו נערך חשבון סופי. החשבון הסופי הזה, המעודכן, יש לי אותו ביד, שנושא את התאריך 11.12.2014 וזה למעשה שימש את הבסיס לכל הבדיקות שלי בחוות הדעת." (עמ' 8)

  ...

  "ת:זה טבלת הקיזוזים שאתם מסרתם לי, זה צורף לדף השאלות שלכם. הוא נושא תאריך 1 למאי 2014.

  עו"ד בריטשטיין:אמת.

  ת:אני ציינתי ואני רוצה להזכיר לך מה שציינתי, שאחרי 4 חודשים אתם קיימתם ישיבה של הצדדים בין הצדדים, נדונו כל הדברים שעמדו על הפרק, כולל הקיזוזים והגיעו לתוצאה שאחר כך רשמו את זה בתור חשבון סופי שבחודש דצמבר. ניתן מענה לדברים האלה.

  ש:למעשה אדוני דוחה בעצם את כל הטענות לקיזוזים ומעמיד אותם על אפס.

  ת:זה אתה אומר, אני לא אמרתי את זה. אני לא אמרתי את זה. אני התייחסתי לדברים אחד אחד.

  ש:לא הכללת, טבלת הקיזוזים,

  ת:אמרתי שהדברים נדונו בין הצדדים". (עמ' 10)

  ...

  "ת:ב-28.8.14, אחרי 4 חודשים, התקיימה פגישה בין הצדדים להבהרת הטענות ההדדיות, כולל התייחסות. כתבתי את זה". (עמ' 13)

   

  "ת:אני ציינתי על מה התבססתי. זה היה החשבון הסופי המעודכן שכפי שנמסר לי במהלך הפגישות עם הצדדים, זה דבר שסוכם בין שני הצדדים 4 חודשים אחרי שהגישו את התביעות הראשונות. זה מה שיש". (עמ' 13)

   

  (ההדגשות שלי י.פ)

   

  מקבל אני את דבריו של המומחה, שבעת שהופיעו בפניו הצדדים, הם מסרו לו, שה"חשבון הסופי" " זה דבר שסוכם בין שני הצדדים"

   

  "

   

   

  על בסיס "החשבון הסופי" מיום 11.12.2014, המשקף את תביעתה הכספית של התובעת, בדק ובחן המומחה כל אחת מטענות הצדדים, לרבות את "טבלת הקיזוזים" אותה הגישה הנתבעת.

   

  בחוות דעתו המפורטת , בתשובותיו בכתב ועדותו בבית המשפט, הוא התייחס לכל אחת מטענות הצדדים.

   

  בהתייחס ל"טבלת הקיזוזים", כתב המומחה:

   

  "23.הפחתות (סעיף 6 בחשבון הסופי): -

   

  בחשבון הסופי המעודכן רשמה קן התור הפחתות בסך (לפני מע"מ) של 729,721 ₪. מתוך סעיפים אלה דרשה הנתבעת חכ"ל הפחתה של 1,132,717 ₪. לאחר בדיקתי אני סבור שמגיע לקן התור בגין סעיפים אלה סך של 864,977 ₪. ראה התייחסותי הספיציפית לכל הסעיפים האלה בנספח ב' "הפחתות ושונות" המצורף לחוות דעת זאת המהווה חלק בלתי-נפרד ממנה".

   

  ובאופן מפורט יותר;

   

  הטענה לאיחור ב"לוח זמנים" - נדונה ונדחתה על ידי המומחה.

   

  הטענה לקיזוז והפחתה עקב הצורך להשלים ולתקן עבודות שבוצעו על ידי התובעת - נדונה ונדחתה על ידי המומחה.

   

  (טענות אלו והנימוקים לדחייתן כבר נדונו לעיל בהרחבה).

   

   

   

   

   

   

   

   

   

   

  לטענת הנתבעת:

   

  "ב.3.המומחה קבע בחוות הדעת לטובת הנתבעת כפל תשלום בסך 189,000 ₪ עבור רידוד אבן ולפיכך, יש להפחית סכום זה מכל סכום אותו קבע המומחה כי התובעת תשלם לנתבעת

   

  30.כמפורט במסמך שאלות ההבהרה באשר לעניין זה, קן התור תבעה סך של 690,695 ₪ בגין "יישום פונדרמקס, קלינקר וטיח בתמורה להפחתת הדפסות והצללות, כולל שלב  ג'". מנגד, נכתב בחוות דעת כי אושר לתשלום על ידי החברה סך של 252,948 ₪. לפיכך, על פי חוות הדעת נקבע, כי בגין סעיף זה חבה החברה לקן התור סך של 252,948 ₪ בהתאם  לאישור החברה.

  31.אולם נתון זה אינו נכון מאחר ויש לקזז מסכום זה סך של 189,000 ₪. על פי האמור בחוות הדעת לגבי סעיף זה (סעיף 4 לנספח א' לחוות הדעת), ציפוי הבניין תוכנן במסגרת המכרז לאבן וטיח ובמהלך העבודה, החברה החליטה להחליף את חזיתות האבן בפונדרמקס. בהצעת המחיר של קן התור למכרז (אשר צורפה לנספח יג' לכתב התביעה ואשר הועברה לעיון המומחה), תומחר פרק עבודות האבן על ידה בסך של 895,000 ₪ לשלבים א'+ב' ובסך של 242,000 ₪ לשלב ג'. לפיכך, עקב השינוי, נוספו לעבודות המכרז עבודות ביצוע הפונדרמקס והופחתו ממנו עבודות האבן. העתק הצעת המחיר מטעם קן התור צורף כנספח א4,  למסמך שאלות ההבהרה.

   

  32.השינוי מצא ביטוי בתמחור החריג מס' 4, האמור ("יישום פונדרמקס, קלינגר, וטיח בתמורה להפחתת הדפסות והצללות כולל שלב ג'"), אשר מפורט בכתב מנהל הפרויקט מיום 17.9.14, במסגרתו הופחתה עלות של 706,000 ₪ בגין סעיף האבן המקורי לשלבים א'+ב' ולא 895,000 ₪, שהינה העלות שהיה על מנהל הפרויקט להפחית (שווי עבודות האבן על פי המפרט המקורי של המכרז. התייחסות מנהל הפרויקט מיום 17.9.14 (אשר עמדה בפני המומחה ואף מוזכרת בחוות הדעת בנספח ב'לחוות הדעת סעיף אחרון), צורפה כנספח א5,

   

   

   

   

  33.הסיבה לכך כי מנהל הפרויקט אישר הפחתה בסך 706,000 ₪ בלבד, בשל ההחלפה מאבן לפונדרמקס ולא סך של 895,000 ₪ שהיה אמור להיות מופחת, הינה כי מנהל הפרויקט הוסיף לקבלן בסעיף זה את עלות רידוד האבן בסך 189,000 ₪. מאחר וסעיף רידוד האבן בסך של 189,000 ₪ שולם לקבלן במסגרת התשלום עבור הפונדרמקס (באמצעות קיזוז של 706,000 ₪ במקום 895,000 ₪), החברה ביצעה בהתאמה הפחתה של סעיף זה מהמחיר הפואושלי בסך 189,000 ₪.

   

  34.על אף האמור, במסגרת נספח ב' לחוות הדעת (טבלת ההפחתות), קבע המומחה כי הסכום שהייתה רשאית החברה להפחית במסגרת סעיף זה הינו 0 ₪ (ראה כאמור שורה אחרונה בטבלה נספח ב' לחוות הדעת) ולא אישר את ביצוע ההפחתה בסך 189,000 ₪ שבוצעה כאמור, מאחר וסכום זה כבר שולם לקן התור (באמצעות הוספת סכום זה על ההפחתה בסך 895,000 ₪ וקביעתה על סך של 706,000 ₪ בלבד." 

   

  בחוות דעתו ובעדותו בבית המשפט, הוסיף והסביר המומחה את מסקנותיו וקביעותיו.

   

  בחוות דעתו תחת הכותרת "החריגים והתוספות" כותב המומחה:

   

  מס"ד	תאור	נדרש בח"ן סופי מעודכן	אושר ע"י נתבעת	הערות	מגיע עפ"י חוו"ד זאת
  4	יישום פונדרמקס, קלינר וטיח בתמורה להפחתת הדפסות והצללות, כולל שלב ג'	690,695	252,948	לפי החוזה המקורי ציפוי הבניין תוכנן לאבן וטיח. לטענת קן התור במהלך המו"מ שקדם לחתימת החוזה, הציעה חכ"ל לקן התור להעלות את מחיר האבן (בטענה שהמחיר נמוך מדי). קן התור עשתה כן ורק אחרי חתימת החוזה חכ"ל החליטה לשנות החזיתות האבן בוטל והוחלף בפונדרמקס. יש ויכוח על הכמויות. גלעד העביר חישוב הכמויות לאדריכל, ואושר סך של 252,948 ₪. בסכום שאושר ע"י גלעד בוטלו כמויות הכרכובים והגליפים, בטענה שלא מגיע. לטענת חכ"ל האבן הוחלף בפונדרמקס, אולם שיטת המדידה של כמויות האבן שבחוזה הפאושלי לא השתנה.	252,948

   

   

   

   

   

   

   

  בתשובותיו בכתב לשאלות ב"כ הנתבעת הוסיף:

   

  "ג.חיוב בכפל תשלום בסך 189,000 ₪ עבור רידוד אבן.

   

  -עפ"י נספח א' סעיף 4 לחוות דעתי מגיע לקן התור בגין ציפוי הבניין 252,948 ₪.

   

  -נטען בשאלה שחכ"ל חויבה פעמיים בסכום 189,000 ₪: - בנספח א' הנ"ל, וכן בנספח ב' "שינוי סוג אבן".

   

  -בהסבר שלי לסעיף שבנספח ב' (בסעיף "---") הובהר שלא אישרתי את הדרישה להפחתה נוספת כי זה הובא בחשבון בתחשיב (נספח א' בחוות דעתי) חריג מספר 4 חזיתות חוץ. ראה גם הסבר שלי לחריג 4.

   

  -על כן אין כאן חיוב כפול." 

   

  בעדותו בבית המשפט הוסיף המומחה:

   

  "ת:על פי נספח א' סעיף 4 לחוות דעתי מגיע לקן-התור בגין ציפוי הבניין 252,948  ₪. ... השאלה שלכם, שחכ"ל חויבה פעמיים בסכום של 189 אלף בנספח א' הנ"ל וכן בנספח ב' שינוי סוג האבן. בהסבר שלי לסעיף  שבנספח ב', ואני פותח כאן את נספח ב' שינוי סוג האבן, הובהר שלא אישרתי את הדרישה להפחתה נוספת כי זה הובא בחשבון בתחשיב בנספח א'. בתחשיב בנספח א' שהתייחסו בכל העניין של שינוי הפאסאדים של הבניין הבאתי בחשבון את כל הדברים האלה והגעתי למסקנות שאני הגעתי. לכן בנספח ב', שכתוב שינוי סוג האבן שקן-התור דרשה, לא קן-התור, סליחה, חכ"ל דרשה הורדה של 189 אלף, ואני לא אישרתי את ההפחתה הזאת. במכתב המפקח מ-17.9.2014 הופחתה עלות של 706 אלף שקל לחיפוי האבן. סעיף זה לא הושמט, הוא בא לידי ביטוי בתחשיב חריג מספר 4. במילים אחרות, אני הבאתי את התחשיב הזה כבר בחשבון. לא הורדתי שום דבר פעמיים." (עמ' 15)

   

  ללמדך, שגם טענה זו, קיבלה מענה והסבר - והיא נדחית.

   

   

  לטענת הנתבעת:

   

  "ב.4.אי ההתאמה בין האמור בחוות הדעת לבין הנתונים שהועברו על ידי החברה לגבי 2 סעיפים הנוגעים למערכת המיזוג בגינה יש לבצע הפחתה של 195,229 ₪

   

  38.כמפורט במסמך שאלות ההבהרה באשר לעניין זה, במסגרת סעיף 11 לנספח א' לחוות הדעת, נכתב על ידי המומחה סך של 145,800 ₪ בגין "תוספת גלגל אנתלפיה ביט"אות". במסגרת סעיף 12 לנספח א' לחוות הדעת, נכתב על ידי המומחה סך של 49,492 ₪ בגין "תוספת תעלות מיזוג אוויר" – בגין סעיפים אלו, צוין במסגרת חוות הדעת על ידי המומחה כי החברה אישרה את תשלום הסכומים האמורים לקן התור (ולכן נראה כי המומחה אישר את התשלום בגין סעיפים אלו "באופן אוטומטי").

   

  39.אולם, עיון במסגרת מסמך "פירוט תוספות והפחתות" שהוכן על ידי מנהל הפרויקט (אשר צורף כנספח יא' לכתב התביעה אשר הועבר אל המומחה), נכתב בשורות 12–11 כי החברה אישרה 0 ₪ עבור 2 רכיבים אלו (מאחר ורכיבים אלו שולמו במסגרת הסכם משולש בין החברה, קן התור ואלקטרה). העתק מסמך תוספות והפחתות (ר' שורות 11-12 למסמך) צורף כנספח א6, למסך שאלות ההבהרה לפיכך, בשל טעות הנובעת ככל הנראה מעיון במסמך לא נכון, קבע המומחה קביעות לא נכונות לפיהן החברה אישרה סך מצטבר לתשלום עבור 2 רכיבים בסך של 195,229 ₪ כאשר בפועל אישרה 0 ₪ עבור רכיבים אלו.

   

   

  במכתב מיום 12.5.2014 מטעם ע. יפה ניהול פרויקטים בע"מ (מנהל הפרויקט) לקן התור, נאמר:

  "2.5סעיפים 11,12 – סעיפים אלו אושרו ע"י הפיקוח. סעיפים אלו שולמו ל"קן התור" במסגרת הסכם חכ"ל – "קן התור" – אלקטרה נפרד."

   

   

   

   

   

   

  מסביר המומחה בתשובותיו בכתב:

   

  "ד.אי התאמה לגבי 2 סעיפי מערכת המיזוג.

   

  • בסעיף 11 לנספח א' בחוות הדעת אישרתי שמגיע לקן התור אחרי (שכפי שנמסר לי, הוסכם ע"י 2 הצדדים) 145,800 ₪, וכן בסעיף 12 עוד 49,429 ₪.

    • במסמך הנתבעת "פירוט תוספות והפחתות" שצורף כנספח יא' לכתב התביעה נכתב שהחברה אישרה 0 עבור 2 רכיבים אלו ששולמו במסגרת הסכם משולש עם אלקטרה.

    • אין אני בקי בפרטי ההסכם המשולש עם אלקטרה. התרשמתי בשיחותיי עם הצדדים שחלק מהתשלומים בגין מערכת מיזוג האוויר שולמו ע"י חכ"ל ישירות לאלקטרה.

    • לנגד עיני היו – לא רק מסמך הנתבעת "פירוט תוספות והפחתות" שצורף כנספח יא' לכתב התביעה מ-01/05/14 אלא גם החשבון הסופי המעודכן מ-11/12/14.

    • קביעתי בחוות הדעת ל-2 הסעיפים האלה:- "הסכום שהוסכם עם הנתבעת ומקובל על קן התור" הינה פועל יוצא מהשיחות שלי עם הצדדים, וממסקנתי שלעבודות שאכן בוצעו ע"י קן התור מגיע לה תשלום בגינן, ללא קשר עם מה שמשולם לאלקטרה."

    •  

      בעדותו בבית המשפט הוסיף:

       

      "ת:בסעיף 11 של נספח א' לחוות דעתי אני אישרתי שמגיע לקן-התור אחרי שנמסר לי שהוסכם על ידי שני הצדדים, 145,800 וכן בסעיף 12 עוד 49 אלף. במסמך הנתבעת שלכם, פירוט תוספות והפחתות שצורף נספח י"א לכתב התביעה נכתב, זה מסמך שלכם, שהחברה אישרה אפס עבור שני הרכיבים האלה, ששולמו במסגרת הסכם משולש עם אלקטרה.

      ש:נכון.

       

       

       

       

      ת:ופה אני כותב את משפט המפתח לפעולתי בעניין הזה – אין אני בקיא בפרטי ההסכם המשולש עם אלקטרה. התרשמתי משיחותיי עם הצדדים שחלק מהתשלומים בגין מערכת מיזוג אויר שולמו על ידי חכ"ל ישירות לאלקטרה. לנגד עיני היו לא רק מסמך הנתבעת, פירוט הפחתות ותוספות, שצורף כנספח יא לכתב התביעה מ-1 במאי 2014 אלא גם מהחשבון הסופי המעודכן מ-11.12. קביעתי בחוות דעתי לשני הסעיפים הנ"ל, הסכום שהוסכם עם הנתבעת הוא מקובל על קן-התור והוא פועל יוצא מהשיחות שלי עם הצדדים. ומסקנתי, שעבודות אכן בוצעו על ידי קן-התור, בגין עבודות אלה מגיע להם תשלום. בקיצור, מה שאני אומר כאן, היה כאן הסכם משולש. אני לא בקיא בזה, אני לא מכיר את זה, אני לא שולט בזה. אני יודע דבר אחד, שמכל הדברים האלה קן-התור ביצעה אי אלו עבודות היא עצמה, ועל זה מגיע לה תשלום. איך זה מתקזז בין שלושת הדברים? אין לי שליטה על זה, זה הכל". (עמ' 18,17)

      (ההדגשות שלי, י.פ.)

       

      הסבר זה מקובל עלי.

       

      אין חולק שהעבודה בוצעה.

       

      ה"הסכם המשולש" עם אלקטרה, לא הוצג בבית המשפט.

       

      הנתבעת לא הציגה אישור מאלקטרה, שהיא שילמה סכום כלשהו לתובעת.

       

      מכאן, שמסקנתו של המומחה, שהתובעת זכאית לתשלום זה, היא מסקנה נכונה, המתבססת על המסמכים שהוצגו לו ועל השיחות אותן ניהל עם הצדדים.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      לטענת הנתבעת:

       

      "ב.5. יש לבצע הפחתה בסך של 317,200 ₪ מכל סכום אותו קבע המומחה כי התובעת תשלם לנתבעת בגין סתירה בין הקביעה בחוות הדעת כי עבודות החפירה הנוספת היו חלק מחוזה ההתקשרות שבין הצדדים ומהתוכניות לבין הקביעה כי עבודות אלו לא נכללו במסגרת הפאושל (סעיף 55 לנספח א' לחוות הדעת – תוספת חפירה).

       

      44.הטענה כי עבודות החפירה המשלימות נכללו במסגרת המכרז (והתמחור לגביהן חושב במסגרת המחיר הפאושלי), הובאו בפני המומחה במסגרת סעיף 2.24 להתייחסות מנהל הפרויקט מיום 27.7.16 ואף הועלו במסגרת כתב הגנת החברה (סעיף 26). במסגרת התייחסות מנהל הפרויקט לעניין זה, נכתב מפורשות כי כל עבודות העפר (מלבד עבודות פינוי העפר) כלולות במסגרת הפאושל בסעיפים 40.02.010 ו- 40.02.011 למכרז, וכי אף בדו"ח הקרקע נכתב מפורשות כי "במרבית שטח האתר מפלסי הפיתוח נמוכים ממפלס פני הקרקע הטבעיים (לפני הנחת ערימת העפר), דבר המחייב חפירה וסילוק של ערימות העפר (והמילוי) באתר". העתק התייחסות מנהל הפרויקט מיום 27.7.16 צורף בנספח א2, למסמך שאלות ההבהרה."

       

      המומחה לא קיבל את דעתו של מנהל הפרויקט.

       

      בחוות הדעת התייחס לכך המומחה:

       

      מס"ד	תאור	נדרש בח"ן סופי מעודכן	אושר ע"י נתבעת	הערות	מגיע עפ"י חוו"ד זאת
      5	תוספת עבודות חפירה	317,200	0	כפי שנמסר לי, לפני תחילת העבודה הייתה בשטח כמות עפר המוערכת (ע"י הנתבעת) בכ-40,000 מ"ק שעתיד היה להתפנות. הנתבעת הפעילה קבלן מטעמה שפינה כ-12,000 מ"ק מתוך הכמות הנ"ל, ולפני הופעת קן התור באתר. קן התור ביצעה פינוי גס ראשוני כדי לאפשר התחלת העבודה. לביצוע זה נעשו כמקובל מדידות לפני ואחרי וחושבו הכמויות שהסתכמו בסך של כ-12,500 מ"ק שאושר ע"י הפיקוח. הפיקוח קבע שסעיף זה ישולם מתוך סעיף ה"אופציות" שבכתב הכמויות. בהמשך מהלך הבנייה היה צורך לבצע עבודות חפירה נוספות ומשלימות ע"מ להגיע למפלס "תחתית השכבות" כנדרש בחוזה ובתוכניות. גם כאן בוצעו ע"י קן התור מדידות לפני ואחרי הביצוע החפירות, והכמות שחושבה לשלב זה היה 12,688 מ"ק. הפיקוח סרב לאשר את התשלום בגין השלב הנוסף הזה. אני סבור שקן התור זכאית לתשלום זה.	317,200

       

       

      במענה בכתב לשאלות ב"כ הנתבעת הוסיף המומחה:

       

      "ה. סתירה בקשר לעבודות החפירה.

       

    • בחוות דעתי נספח א' סעיף 55 קן התור דרשה 317,200 ₪ חכ"ל אישרה 0 ₪ ואני סבור שמגיע לקן התור מלוא התשלום שנדרש.

    • לפני תחילת העבודה היה בשטח 40,000 מ"ק עפר שהיה לפנותה כדי לאפשר את הבנייה. חכ"ל הפעילה קבלן מטעמה שפינה 12,500 ₪ ולא דרשה על כך תשלום מקן התור. אני לומד שמשמעות אי הדרישה הזאת שחכ"ל הכירה בכך שפינוי העפר אינו חלק מהחבילה הפאושלית ומזה שאין חובת קן התור לפנותה ללא תמורה. אני סבור שדין יתרת כמות העפר העודף כדין 12,500 המקוריים, אין לראות בזה חלק מהחבילה הפאושלית, ואם קן התור נאלצה לפנות אותם כדי להתקדם בבנייה, גם אם בשלבים שונים, ופינתה אותם בפועל, יש לראות בכך תוספת שמזכה את קן התור בתשלום.

    • התרשמתי שתיעוד הביצוע והמדידות שבוצעו ע"י קן התור, לפני ואחרי ביצוע העבודות שלמות, ואמינות, ועל חכ"ל לשלום תמורתן." 

       

      בעדותו בבית המשפט, במענה לשאלות ב"כ הנתבעת, הוסיף והסביר:

       

      "ש:... הנושא של עבודות חפירה. בסעיף 55 בחוות הדעת שלך כתבת ככה, שבעצם לגבי הסעיף הזה, היה צורך לבצע עבודות חפירה נוספות ומשלימות כנדרש בחוזה ובתוכניות. אתה רושם בעצמך כנדרש בחוזה ובתכניות, כלומר גם לשיטתך מדובר בעבודות שתוכננו מראש, והיו במסגרת המכרז. המסגרת הפאושלית.

      ת:לא. זה אתה קובע. אני לא כתבתי את זה.

      ש:אז אני שואל אותך, אני לא קובע.

      ת:אם אתה שואל אז אני אענה. היו כאן 40 אלף מטר קוב שהיו צריכים לפנות כדי לאפשר את הקמת הבניין. בשלב מסוים המועצה בכוחות עצמה הפעילה קבלן אחר ופינתה 12,500 בערך קוב. היתר פונתה על ידי קן-התור במהלך ביצוע עבודה, נדמה לי ביותר משלב אחד כדי לאפשר את הבניה. קן-התור דורשת תשלום עבור פינוי העפר. חכ"ל טוענת שהעפר הזה היה חלק מהחבילה הפאושלית.

       

       

      אני אומר -מסקנתי, שזה לא כך. כי אם זה היה חלק מהחבילה הפאושלית, אז גם ה-12.5 אלף שקל (צ.ל. קוב, י.פ.) שחכ"ל פינתה היא הייתה צריכה לדרוש תשלום מזה או לחייב את חכ"ל (צ.ל. קן התור, י.פ.) בתשלום הזה.

      היא לא עשתה כן. אם היא לא עשתה כן, אני הסקתי מזה, גם כן פה היו טענות וטענות נגדיות, אם זה כן כלול בחבילה הפאושלית או לא. אבל לאור זה שחכ"ל לא דרשה מקן-התור לשלם עבור 12,500 הקוב הראשונים שהיא עשתה עם גורם אחר, אני הסקתי מזה שלכל הנראה, עד כמה שאני יכול להעריך, חכ"ל הכירה בכך שהעפר הזה זה לא חלק מהחבילה הפאושלית, ועל כן המסקנה היא שלקן-התור מגיע תשלום על מה שהיא פינתה.

      ...

      ת:עכשיו, דרך אגב, אני רק רוצה לציין שמבחינת המדידות והביצוע של העבודה אני התרשמתי בצורה מוחלטת שקן-התור עבדה בצורה מקצועית, מדדה את העבודות לפני ואחרי, הכל בצורה מסודרת, כך שאין לי כל ספק במהימנות של הנתונים האלה.

      ש:אדוני אישר בסכום הזה את כל הסכום שנדרש על ידי קן-התור, 317,200 שקלים. על סמך מה אדוני אישר את כל הסכום? הרי בעצם חלף שנה וחצי בעצם מאז שהעבודות בוצעו עד שקן-התור הגישו את החשבון. שנה וחצי מהעבודות. ברור שלא היה ניתן למדוד כבר את ההיקף של העבודות. במקרים אחרים,

      ת:הכל נמדד,

      ש:שניה, אני אסיים אתה שאלה אדוני, במקרים אחרים בחוות הדעת כשלא היה הוכחות או כשלא היה ניתן למדוד, אישרת 10% או 15% מהסך הנדרש, פה אישרת 100% ולא הסברת את זה בחוות הדעת.

      ...

      עו"ד בריטשטיין:אם תוכל להסביר אדוני למה פה אישרת את כל הסכום בלי מדידות?

      ת:כן, מסיבה פשוטה מאד. גם ללא כל קשר מתי הם דרוש את זה. אבל ראיתי שכל המדידות היו מקצועיות, הטיפול היה מקצועי, הטיפול היה מכל הבחינות לא ניתן לערעור מבחינה מהותית-מקצועית. לכן הגעתי למסקנה שאפשר לסמוך על הנתונים שלהם." (עמ' 20-18)

       

       

      תימוכין למסקנה זו נמצא בסעיף 2.24 למכתבו של מר גלעד אמיר, מנהל הפרויקט, שעל הערותיו הסתמכה הנתבעת:

       

      "2.24חריג 55 – תוספת עבודות חפירה לתחתית שכבות

      2.24.1...

      2.24.2בפרוטוקול סיור קבלנים סעיף 8 נרשם: "בשטח המגרש קיימת ערמת עפר של כ-40,000 מ"ק, אשר נדרש להוציא מהאתר לצורך ביצוע בית הספר. בכוונת המזמין להוציא את ערימת העפר לפני צו התחלת עבודה לקבלן.

      במידה ולא תפונה ערימת העפר מסיבה כלשהי  טרם צו התחלת עבודה לקבלן, הוכנס לכתב הכמויות סעיף לחפירה והוצאה מהאתר של העפר כאמור".

      2.24.3הסעיף המדובר הינו 2.40.01.0001. סעיף זה מופיע ב"מבנה 2 שלב א'+ב' אופציות" ולא בכדי. פרק זה אינו חלק מתכולת הפאושל."  (ההדגשות שלי, י.פ)

       

      צא ולמד, שגם על פי הערה זו, זכאית הייתה התובעת לתשלום עבור פינוי העפר והוא לא שולם לה. זאת, בניגוד לסברה של מר גלעד אמיר, שסכום זה שולם לקבלן/קן התור.

       

      אני מאמץ את קביעת המומחה שהנתבעת זכאית לסכום זה.

       

       

      לטענת הנתבעת:

       

      "ב.6.יש לבצע הפחתה בסך של 403,200 ₪ מכל סכום אותו קבע המומחה כי התובעת תשלם לנתבעת בגין קביעה לא מבוססת מטעם המומחה במסגרת סעיף 68 לנספח א' לחוות הדעת ("ביצוע אמפי מחדש –  ביסוס ע"ג כלונסאות")

       

      50.במסגרת סעיף 68 לנספח א' לחוות הדעת תבעה קן התור, סך של 403,200 ₪ בגין "ביצוע אמפי מחדש – ביסוס ע"ג כלונסאות". מנגד, החברה טענה כי אינה חבה לקן התור דבר בגין רכיב זה.

      ...

       

       

       

      52.כאמור, בפני המומחה עמדה התייחסות מנהל הפרויקט מטעם החברה. במסגרת התייחסותו (סעיף 2.30) בגין רכיב זה, טען האחרון מספר טענות מהותיות אשר כלל לא אוזכרו במסגרת חוות הדעת לעניין זה.

       

      53.כך למשל, לא ניתנה התייחסות המומחה לטענת מנהל הפרויקט, לפיה במסגרת הפרויקט נמצאו שקיעות נוספות (ללא קשר לשקיעת האמפי). זאת על פי חוות דעת הקונסטרוקטור, חוות דעתו של יועץ הקרקע ובהתאם לתכתובות בין הצדדים אשר צורפו להתייחסות מנהל הפרויקט. ראה לעניין זה סעיף 2.30.3 להתייחסות מנהל הפרויקט...

       

      54.כמו כן, במסגרת חוות הדעת לא התייחס המומחה למחיר העבודה שדרשה קן התור בסעיף זה והוא אושר במלואו (403,200 ₪). כנטען על ידי מנהל הפרויקט במסגרת סעיף 2.30.8 להתייחסותו כי תמחור רכיב זה נעשה על ידי קן התור באופן מופרז ולא הגיוני."

       

      טיעון זה של הנתבעת קיבל מענה ע"י המומחה.

       

       

      בחוות דעתו כותב המומחה:

       

       

      מס"ד	תאור	נדרש בח"ן סופי מעודכן	אושר ע"י נתבעת	הערות	מגיע עפ"י חוו"ד זאת
      68	ביצוע אמפי מחדש – ביסוס ע"ג כלונסאות	403,200	0	לפני הביצוע המקורי של האמפי לא נדרשה החלפת קרקע. אחרי ביצוע האמפי ע"י קן התור החליטה חכ"ל לבצע הצללה ולשם כך ביצעה באחריותה קידוח לביסוס עמוד שפגע בצינור מים "3. הזרימה נמשכה כמה שעות עד שנעצרה. בעקבות הדליפה חלק מהאמפי שקע. יועץ הקרקע מטעם חכ"ל נתבקש להתייחס וטען שנגרם מצפיפות לא מספקת של המילוי ו/או התשתית שבוצעו ע"י קן התור. בדו"ח הבדיקות של קן התור הוכח שאחוז הצפיפות באיזור היה 100%. חכ"ל הזמינה ביסוס כלונסאות. קיימים חילוקי דעות בקשר לגורם השקיעה. לדעתי הסיבה לשקיעה הייתה העדר ביסוס, והזרימה המסיבות עקב הפגיעה בצינור. קן התור קיבלה תוכניות חדשות שכללו פירוק כל העבודה שבוצעה וביצוע מחדש לפי תכנון חדש כולל ביסוס כלונסאות. ראוי לציין שלפני הפגיעה בצינור המים האמפי היה גמור כחצי שנה עם חורף ללא בעיות מיוחדות. על כן אני סבור שהצדק עם קן התור והיא זכאית לתשלום הנדרש כולל חשבון הקבלן שביצע את האמפי מחדש + 12% רווח קבלן ראשי.	43,200

       

       

      בעדותו בבית המשפט, במענה לשאלות ב"כ הנתבעת הוא חזר על מסקנותיו דלעיל:

       

      "עו"ד בריטשטיין:... הסעיף הבא מתייחס לנושא של האמפי. כזכור לך היו בעצם שתי גרסאות ממה נגרמה השקיעה. קן-התור טוענים שזה נגרם כתוצאה מפיצוץ צינור ואנחנו טוענים אחרת. קן-התור לא צרפו איזושהי חוות דעת מקצועית לטענה שלהם, בעוד שאנחנו צרפנו שתי חוות דעת בעצם, גם של הקונסטרוקטור וגם של היועץ קרקע, שני גורמים בלתי תלויים ואובייקטיבים שקבעו שהשקיעה היא לא כתוצאה מפיצוץ הצינור. אני מבקש לדעת למה העדפת בעניין הזה את גרסת קן-התור שלא גובתה בחוות דעת חיצוניות ואובייקטיביות על גבי חוות הדעת שלנו שכן גובתה, ואישרת בעצם סכום של 400 אלף שקל, שהוא גבוה ביותר מפי 7 מעלות העבודה המקורית בעצמה, שהייתה 52 אלף שקלים.

      ת:בדקתי את העניין הזה של האמפי והגעתי למסקנה חד-משמעית שלשקיעה של האמפי חכ"ל אחראית לזה. ומה שבא בהמשך לזה, ותסלחו לי כולם על הביטוי, זה הריח כמו ניסיון של חכ"ל לברוח מנושא שהיא נושאת את האחריות עליו. ואני אתן לכם דוגמא, אחת הטענות הבסיסיות שחוות הדעת שאתה מזכיר זה שבבדיקות קרקע נעשו, בדיקות הצפיפות נעשו במקומות שונים והיו ליקויים בצפיפות. אבל זה לא היה בדיוק באתר של האמפי, באתר של האמפי קן-התור בצעה בדיקות מעבדה, הגיעו לתוצאה של מאה אחוז. זאת אומרת, זה הדליק אצלי נורה אדומה בכל מה שקשור עם הטענות של חכ"ל. לכן אני הסתמכתי על התמונה שהצטיירה לי שהיה קבלן של חכ"ל שביצע שם עבודות, פגע בקידוחים שלו, בעבודות שלו, באספקת מים ראשית שנזל הרבה זמן וכתוצאה מזה כל העסק שקע. אז מכל התמונה הזו שהצטיירה אצלי אני הגעתי למסקנה שהאחריות לנזק הזה היא אחריות של חכ"ל למרות שהיא ניסתה להתחמק מזה ולמעשה מגיע לקן-התור מה שהם תובעים".

       

      מסקנות המומחה מקובלת עלי ואני מאמצן.

       

       

       

       

       

       

      לטענת הנתבעת:

       

      "ב.2.היקף ההפחתות שביצעה החברה המופיע בחוות הדעת אינו תואם את היקף ההפחתה שבוצעה בפועל ולפיכך, יש לקזז סכום של 172,000 ₪ מכל סכום אותו קבע המומחה כי התובעת תשלם לנתבעת

       

      23.במסגרת סעיף 23 לחוות הדעת נכתב על ידי המומחה כי החברה דרשה הפחתה בסך של 1,132,717 ₪ מהתשלום עבור העבודות שנכללו במסגרת המכרז (הפאושל).

       

      24.הסכומים שהופחתו מהמחיר הפאושלי מפורטים בטבלה שערך מנהל הפרויקט אשר צורפה להתייחסות מנהל הפרויקט לחשבון הסופי מיום 12.5.14 וצורפה כנספח יא, לכתב התביעה שהועבר אל המומחה (נספח 10 לנספח זה)(להלן – טבלת ההפחתות). העתק טבלת ההפחתות צורף כנספח א3, למסמך שאלות ההבהרה.

       

      25.כפי שניתן ללמוד מטבלת ההפחתות, הסכום שהפחיתה החברה מהמחיר הפאושלי הינו 1,304,716 ₪ ולא 1,132,717 ₪ כפי שנכתב על ידי המומחה במסגרת חוות הדעת. מדובר ככל הנראה בטעות של המומחה שהסתמך על מסמך לא נכון מבין כלל המסמכים אשר הועמדו בפניו. טעות שעלתה לנתבעת ב-172,000 ₪ בחישוב הסופי של הסכום אותו המומחה קבע כי התובעת תשלם לנתבעת.

       

      בתשובותיו בכתב מסביר המומחה:

       

      "ב.היקף ההפחתות.

       

      -בסעיף 23 לחוות דעתי (שמבוסס על סעיף 6 בחשבון הסופי המעודכן מ-11/12/2014) ציינתי שקן התור הסכימה להפחתה של 729,721 ₪ לעומת דרישת חכ"ל להפחתת 1,132,717 ₪.

       

      -מתוך הנ"ל אני אישרתי (לפי הפירוט בנספח ב' לחוות דעתי) 864,977 ₪.

       

       

      -חכ"ל טוענת שהפחיתה מהמחיר הפאושלי 1,304,716 ₪ ולא 1,132,717 ₪, ושואלת על איזה מסמך התבססתי?

       

      -תשובתי:- במהלך בדיקתי עלו גרסאות שונות של טבלאות הקיזוזים הנושאים תאריכים שונים. בחוות דעתי התבססתי על החשבון הסופי המעודכן מ-11/12/2014 שהועבר אלי (ושנמצא בידי כעת).

       

      -בהעתק של טבלת הקיזוזים מתאריך 01/05/2014, 7 חודשים לפני מועד החשבון הסופי המעודכן מ-11/12/2014 שצורף לשאלון חכ"ל שנדון כאן, סה"כ הקיזוזים = 1,267,802 ₪.

       

      -במהלך הכנת חוות דעתי נתקבל מקן התור דף ריכוז חשבון סופי שנושא את התאריך 21/09/2016 ובו שינוי אחד:-בשורה 5 "חריגים ותוספות" נרשם סכום של 3,793,546 ₪ במקום 6,603,024 ₪ בחשבון הסופי המעודכן מ- 11/12/2014. בין 2 הגרסאות אין שינוי בסך ההפחתות:- 729,721 ₪.

       

      -לאור הנ"ל ציינתי לעיל וגם בסעיף 16 לחוות דעתי ש"... כל הטענות לקיזוז ו/או הפחתות שהוצגו קיבלו מענה..." ולא היה כל צורך להתייחס שוב לפרטים שבטבלאות הקיזוזים מתאריכים שונים מעבר לכך.

       

      -אם קיימים סעיפי קיזוזים שלדעת חכ"ל רלבנטיים אולם לא התייחסתי להם בחוות דעתי, אבקש שיעלו אותם פה היום ואני אתייחס אליהם במהלך חקירתי !!!".

       

      בעדותו בבית המשפט, הוסיף והתייחס לכך במענה לשאלותיו של ב"כ הנתבעת:

       

      "ש:... סך ההפחתות בטבלה הזאת, אם תעיין בה, הוא 1,304,716 שקלים.

      ת:לא. הייתה כאן סתירה בין טבלת ההפחתות שהגיעו אלי במועדים שונים. הייתה סתירה. לכן אני מציין, בסעיף 23 לחוות דעתי, שמבוסס על סעיף 6 לחשבון הסופי המעודכן מ-11 לדצמבר, ציינתי שקן-התור הסכימה להפחתה של 729,000 שקל לעומת דרישת חכ"ל להפחתה של 1,132,000. זו הייתה הדרישה. מתוך הנ"ל אני אישרתי לפי הפירוט בנספח ב'  864 אלף. חכ"ל טוענת שהפחיתה מהמחיר הפאושלי 1,304,000 ולא 1,132,000 ושואלת על איזה מסמך התבססתי. זאת למעשה השאלה שלך.

      ש:אמת, כי לכאורה יש פה סתירה של 200 אלף שקל כמעט.

      ת:מפה הייתי צריך לתמרן בין כל הגרסאות האלה. תשובתי – במהלך בדיקתי עלו גרסאות שונות של טבלאות הקיזוזים הנושאים תאריכים שונים. בחוות דעתי התבססתי על החשבון הסופי המעודכן מ-11.12. שהועבר אלי ושנמצא כעת בידי. זה החשבון הסופי המעודכן, ובחשבון הסופי המעודכן הפחתות 729 אלף. זה מה שיש". (עמ' 12,11)

       

      מאמץ אני את דבריו של המומחה שלא הייתה אחידות ועקביות בסכומים אותם דרשה הנתבעת להפחית/לקזז.

       

      הא-ראייה, ש"טבלת הקיזוזים" מיום 1.5.2014 (נספח א'/1 לשאלות הנתבעת), היא בסכום של 1,267,802 ₪, סכום הגבוה מ 1,132,000 ₪, לו טוענת הנתבעת עתה.

       

      על כן, כדברי המומחה: "הייתי צריך לתמרן בין כל הגרסאות". זו של התובעת - אשר ב"חשבון הסופי" נקבה בסכום של 739,721 ₪ - וזו של הנתבעת, על גרסאותיה המשתנות.

       

      בסופו של דבר, המומחה לא התבסס על אף אחת מהסכומים שנקבו הצדדים, בדק בעצמו את דרישות הצדדים - אחת לאחת - והגיע למסקנה:

       

      "23.הפחתות (סעיף 6 בחשבון הסופי):-

       

      בחשבון הסופי המעודכן רשמה קן התור הפחתות בסך (לפני מע"מ) של 729,721 ₪. מתוך סעיפים אלה דרשה הנתבעת חכ"ל הפחתה של 1,132,717 ₪. לאחר בדיקתי אני סבור שמגיע לקן התור בגין סעיפים אלה סך של 864,977 ₪. ראה התייחסותי הספציפית לכל הסעיפים האלה בנספח ב' "הפחתות ושונות" המצורף לחוות דעת זאת והמהווה חלק בלתי-נפרד ממנה".

       

      כפועל יוצא, אין כל חשיבות למחלוקת בין הצדדים, מהו הסכום אותו היה צריך לקזז או להפחית מהתשלום. המומחה קבע את סכום ההפחתה ו/או הקיזוז.

       

      קביעותיו של המומחה מקובלות עלי ואני מאמצן.

       

       

       

      נושאים נוספים

       

      בשאלות שנשלחו למומחה ע"י ב"כ הנתבעת היו עוד שני נושאים אליהם התייחסו הנתבעים:

      "הוצאות מימון" ו"תקורת קבלן ראשי".

       

      גם נושאים אלו, זכו למענה והסבר מפורט מהמומחה בחוות דעתו, בתשובותיו בכתב ובעדותו בבית המשפט.

       

      היות ובדברי הסיכום זנחו הנתבעים את השגותיהם על קביעותיו של המומחה בנושאים אלו, לא ארחיב את הדיון בהם. אומר רק, שאני מאמץ את קביעותיו ומסקנותיו של המומחה גם בנושאים אלו.

       

       

      3.סוף דבר

       

       

      אני מאמץ במלואן, את קביעותיו ומסקנותיו של מומחה בית המשפט אינג' נתן גרשוני.

       

       

      אני מחייב את הנתבעת  – החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא בע"מ - לשלם לתובעת – קן התור הנדסה ובניו בע"מ – את הסך של 3,168,983 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

       

       

      במסמך הבהרות לחוזה - מס' 1 ל מיום 14.2.2011 -  נאמר:

       

       

      "5.תנאי המכרז:

      5.1  ...

      5.2 ...: "התמורה תהיה צמודה למדד תשומות הבניה בבניה למגורים של חודש פברואר 2011 כפי שיפורסם ב-15.3.2011".

       

       

      כפועל יוצא, הסכום של 3,168,983 ₪ יישא הפרשי הצמדה "למדד תשומות הבניה בבנייה למגורים" של חודש פברואר 2011, כפי שפורסם ביום 15.3.2011 ועד התשלום בפועל, בתוספת מע"מ כחוק.

       

       

      אני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת את הוצאותיה על ניהול הליך זה.

       

       

      כדי שניתן יהיה לאמוד את שיעור ההוצאות, על התובעת להגיש לבית המשפט תוך 30 יום מהיום, פרטת הוצאות מפורטת נתמכת במסמכים.

       

       

      ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"ח, 17 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

       

      המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.