קוזנקוב נ' מדינת ישראל

1. בפני בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 18.10.2018 (עמ"ת 42286-10-18, השופט א' משניות). בית המשפט המחוזי קיבל ערר שהגישה המדינה על החלטתו של בית משפט השלום באילת מיום 16.10.2018 (ת"פ 40450-12-17, השופט ת' אורינוב) והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כתב האישום וההליכים עד כה

2. ביום 20.12.2017 הוגשו נגד המבקש כתב אישום ובקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. בהמשך, ביום 8.1.2018 במסגרת הסדר דיוני הוגש נגד המבקש כתב אישום מתוקן.

3. לפי כתב האישום המתוקן, ביום 15.12.2017, בטווח השעות 6:27-2:30, שבר המבקש את חלונו הקדמי של כלי רכב באמצעות אבן, והתפרץ לתוכו במטרה לגנוב ממנו. המבקש נכנס לרכב וגנב מתוכו כרטיס אשראי. בהמשך, בסמוך לשעה 6:27, השתמש המבקש בכרטיס האשראי שגנב מהרכב לרכישת מוצרים, ביניהם מוצרי מזון, בסכום כולל של 1,266 שקלים, ובסמוך לשעה 8:30 השתמש בו לרכישת טלפון סלולארי בעלות של 3,750 שקלים.

4. בגין המעשים המתוארים יוחסו למבקש העבירות הבאות: פריצה לרכב בכוונה לגנוב לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), גניבה מרכב לפי סעיף 413ו(א) לחוק העונשין וכן הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.

5. ביום 8.1.2018 הרשיע בית משפט השלום את המבקש על פי הודאתו והורה על קבלת תסקיר שיבחן את האפשרות לשלבו בקהילה טיפולית סגורה לגמילה מסמים. ביום 5.3.2018 הוגש תסקיר כאמור לפיו המבקש נמצא מתאים להשתלב בקהילה טיפולית סגורה ומבטא מוטיבציה גבוהה וכנה לשיקום בה. בהתאם, המליץ שירות המבחן לשחרר את המבקש להליך טיפולי מלא. המלצה זו שימשה בסיס להחלטות הרבות שהתקבלו בהמשך בעניינו של המבקש, ואשר רק עיקריהן יפורטו.

6. ביום 7.3.2018 הורה בית משפט השלום על שחרורו של המבקש לקהילה הטיפולית "אילנות". בית משפט השלום ציין כי המדינה התנגדה להפניית המבקש להליך טיפולי בהתחשב בכך שהוא כבר שוחרר בעבר להליך טיפולי שלא צלח במסגרת הליך משפטי קודם שהתנהל נגדו בשנת 2016. בית משפט השלום קבע כי מתקיימים בעניינו של המבקש רוב המבחנים לשחרורו של נאשם להליך טיפולי לגמילה מסמים לאחר הכרעת הדין (בהפניה לבש"פ 5752/16 וורקו נ' מדינת ישראל (4.8.2016)), אם כי ישנו ספק האם מתקיים המבחן שעניינו השתלבות בהליך הגמילה לפני המעצר הנוכחי בשים לב להליך שלא צלח. יחד עם זאת, בית משפט השלום קבע כי יש חשיבות רבה במתן הזדמנויות שיקומיות חוזרות לנאשמים.

7. ביום 11.7.2018 הודיע שירות המבחן לבית משפט השלום כי המבקש עזב את הקהילה הטיפולית. על כן, בית משפט השלום הורה כי ייקבע דיון בעניינו של המבקש ליום 16.7.2018. המבקש לא התייצב לדיון במועד האמור. בהמשך לכך, בהחלטתו מאותו יום, הורה בית משפט השלום על מעצרו של המבקש עד למתן החלטה אחרת. בית משפט השלום קבע כי המבקש עזב את הקהילה הטיפולית מסיבה שאינה ברורה ולא הסגיר את עצמו למשטרה או התייצב בבית המשפט. עוד ציין בית משפט השלום כי המבקש אף אינו שוהה בביתו של המפקח שאושר עבורו לחופשות מהקהילה הטיפולית.
8. בהמשך, התייצב המבקש לדיון שהתקיים בבית משפט השלום ביום 26.7.2018 ובמהלכו טען כי היה לו טוב בקהילה הטיפולית וכי הוא ניסה להשתלב בה, אלא שהתרופות הפסיכיאטריות שניתנו לו השפיעו עליו באופן שלילי.

9. ביום 1.8.2018 עדכן שירות המבחן כי הקהילה הטיפולית מוכנה לבדוק את התאמתו של המבקש להתקבל למסגרת בשנית. בהמשך לכך, ביום 16.8.2018 עדכן שירות המבחן כי המבקש התקבל בחזרה לקהילה הטיפולית לאחר קבלת אישור חריג מהפיקוח על ההתמכרויות.