ק' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח'

1. מחלוקת בין המבקש לבין המשיב באשר לחובת המבקש להמציא את בקשתו למתן צו ירושה נושא ההליך דנן לידי "המעוניינים בדבר", הם יורשי יורשיו של המנוח, אשר הבקשה למתן צו ירושה אחר עיזבונו נדונה בפני בית משפט זה.

1. בקיצור נמרץ יאמר, כי המנוח בו עסקינן הלך לבית עולמו בשנת 1985 בעיר ניו יורק, במדינת ניו יורק שבארה"ב, ובקשה למתן צו ירושה אחר עיזבונו הוגשה אל הרשם לענייני ירושה לפני כשנתיים וחצי, והועברה לדיון בבית משפט זה. בבקשה נפלו אי אלו ליקויים, אשר איני נדרש לפרטם בעת הזו, ופורט בה (לאחר שתוקנה חלקית כשנה וחצי לאחר הגשתה), שעת הלך המנוח לבית עולמו היו לו שני ילדים ואשה (מנישואים שניים), ולפיכך לשיטת המבקש - הוא אחד מילדי המנוח - זכאי המבקש לרשת רבע מעיזבון המנוח, האלמנה זכאית לרשת מחצית העיזבון, ואילו הבן הנוסף זכאי לרשת את הרבע הנותר (בחוו"ד מומחה שצורפה על ידי המבקש פורט, כי האלמנה אף זכאית לסך 50,000 דולר ארה"ב בנוסף לאותה מחצית).

1. עוד פורט בבקשה המתוקנת, כי בנו האחר של המנוח נפטר בארה"ב בשנת 1994, ואילו אלמנת המנוח נפטרה בארה"ב בשנת 1995. לא פורט דבר באשר לבאים מכח אותם יורשים, בין יורשים על פי דין ובין יורשים על פי צוואה. עוד צורף לבקשה למתן צו ירושה העתק אישור בדבר משלוח הודעה ליורש, אשר נשלחה בדואר רשום אל האלמנה בחודש אוקטובר 2018, קרי - כעשרים ושלוש שנים לאחר פטירתה, ודומה שאין צורך להכביר מילים בכדי להבהיר שזו לא קיבלה את ההודעה בדבר כוונת המבקש להגיש בקשה למתן צו ירושה אחר המנוח, עת הלכה לבית עולמה שנים רבות קודם לכן.

1. בשולי הדברים יאמר, כי דומה שהטעם להגשת הבקשה למתן צו ירושה אחר עיזבון המנוח הוא מידע שהגיע אל המבקש, בדבר זכויות אפשריות של המנוח בנכס מקרקעין בישראל. מידע, אשר ככל הנראה הגיע אל המבקש בשנים האחרונות, אך אין בפני בית המשפט ראיות בסוגיה זו.

1. תקנה 14(ב) לתקנות הירושה, תשנ"ח - 1998 קובעת כהאי לישנא:

לא תקובל בקשה לצו ירושה או לצו קיום אלא אם כן התמלאו כל אלה:

...

(4) צורף אישור על משלוח הודעה בדבר הגשת בקשה לצו קיום או הגשת בקשה לצו ירושה, לפי העניין, בדואר רשום או תצהיר של המבקש או של אדם אחר כי הוא מסר אישית הודעה כאמור ליורשים, לזוכים או לבני משפחה כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב) (בפסקה זו - אישור מסירה); הודעות כאמור יישלחו כמפורט להלן:

• בבקשה לצו קיום, יימסרו הודעות לזוכים על פי הצוואה שנערכו לפי טופס 3 לתוספת הראשונה; בבקשה לצו ירושה, יימסרו הודעות ליורשים שפורטו בבקשה שנערכו לפי טופס 3א לתוספת הראשונה; הודעה שנשלחה לזוכים על פי הצוואה תכלול העתק של הצוואה כמפורט בטופס 3 האמור, והודעה שנשלחה ליורש לפי דין תכלול פירוט בדבר חלקו של היורש בעיזבון כמפורט בטופס 3א האמור;"

1. הצדדים חלוקים באשר להיקף חובת המבקש, עת בנסיבות דנן הלכו יתר היורשים לבית עולמם קודם להגשת הבקשה למתן צו ירושה. לשיטת המבקש יוצא הוא ידי חובתו בכך שפירט את זהות אותם יורשים, ואין הוא נדרש לתור, לבדוק וליידע, את הבאים מכוחם של אותם יורשים, בין מכח דין ובין מכח צוואה. עמדת המשיב היא, כי על המבקש לנהוג בשקידה ראויה, לחפש ולאתר את הבאים מכח אותם יורשים, לפרטם כדבעי, להציג ראיות לכך שאכן הם הבאים מכח היורשים "המקוריים", וליידעם בדבר כוונתו לפנות בבקשה למתן צו ירושה אחר עיזבון המנוח.

1. במחלוקת האמורה עדיפה בעיני עמדת המשיב, שכן תכלית המצאת הודעה אל היורשים היא מתן אפשרות להעלות את טענותיהם כנגד הבקשה למתן צו ירושה. כך לדוגמא בידי אותם יורשים לטעון, כי המנוח הותיר אחריו צוואה, המדירה את המבקש, או מקנה לו זכות בעיזבון המנוח, בשיעור שונה מהנטען בבקשתו למתן צו ירושה. הדברים יפים אף ביתר שאת מקום בו צו הירושה דינו כפסק דין חפצא, ואי מתן הודעה כאמור עלול לגרום לכך שיהיה מקום לדון בטענות באשר לצו הירושה שיינתן אף שנים רבות לאחר נתינתו.