יצחקי ואח' נ' ועדה לתכנון ובנייה הוד השרון

לפני בקשת המבקשים להארכת מועד לביצוע צו הריסה שניתן במסגרת גזר דין מיום 22/03/12 (להלן: "גזר הדין").

1.ברקע הדברים, כתב אישום ובקשה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") שהוגשו כנגד המבקשים, במסגרתם הורשעו המבקשים, על-פי הודאתם, בבניית מבנים ללא היתר. במסגרת גזר הדין, ניתן, בין היתר, צו להריסת המבנים ונקבע כי ייכנס לתוקף ביום 22/03/13, היינו, בחלוף שנה ממועד מתן גזר הדין.

2.מאז ועד היום הגישו המבקשים מספר רב של בקשות להארכת המועד לביצוע צו ההריסה. ברקע הבקשות, הריסת המבנים שנבנו בשטח ציבורי וניסיונם של המבקשים להכשיר את המבנים שנבנו ללא היתר בשטחם הפרטי. מעת לעת, וברוב הפעמים בהסכמת המשיבה, האריך בית המשפט את המועד לביצוע צו ההריסה האמור. ארכה אחרונה ניתנה עד ליום 01/08/18.

3.בבקשה שבפני נטען כי הוגשה תכנית לאישור תב"ע נקודתית מתוקנת לפי הערות הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, אך מאחר שהוועדה נעדרה סמכות לדון בבקשה משך מספר חודשים והיא עתידה לחדש את הדיון בבקשה, עתרו המבקשים לדחיית המועד לביצוע הצו למשך שנה נוספת.

המשיבה התנגדה לבקשה בטענה כי התכנית נסגרה עקב "העדר פעילות" והעדר התקדמות הטיפול בה מאז שנת 2016.

4.במהלך הדיון שנערך במעמד הצדדים הגיש ב"כ המשיבה את החלטת הוועדה בישיבתה מיום 17/07/18, ממנה עולה כי לאור הזמן שחלף מאז הגשת התכנית בחודש 08/16, הוועדה הורתה על סגירת הבקשה והבהירה כי ניתן להגיש תכנית חדשה בהתאם לעקרונות שנקבעו בהחלטתה מיום 12/11/17 (ראה נ/2).

5.המבקשים טענו כי הוועדה התנתה את הטיפול בבקשה שנסגרה בהריסת חומה שנבנתה במקום, והיה עליה לדון בבקשתם כי הריסת החומה לא תהווה תנאי לדיון בבקשה אלא תידון בשלב תנאי ההיתר. הם טענו כי לא היה באפשרותם לפעול להריסת החומה כתנאי לדיון בבקשה, על מנת להגן על בטיחותם של נכדיהם הקטינים המתגוררים במקום וכי הובטח להם על-פה שיינתן להם אישור להקמת גדר זמנית , ברם, לאחר מכן נאמר להם כי אישור כאמור לא ניתן, ולפיכך בקשתם נסגרה. המבקשים הגישו אישור מאת האדריכלית מטעמם, הגב' ויסר, מיום 30/07/18, לפיו היא מתעתדת להכין בקשה לתב"ע חדשה שתוגש לוועדה (ראה מב/1).

6.המשיבה טענה כי אין מקום להיעתר לבקשה שעה שצו ההריסה ניתן כבר בשנת 2012 ואין צפי להכשרת המבנים ללא היתר. גם אם תאושר תב"ע נקודתית, ומדובר בהליך שאיננו קצר, עדיין יהיה על המבקשים להגיש בקשה להיתר בנייה והדבר ייערך זמן רב. הגם שהמשיבה הסכימה לאורכות קודמות, עמדתה כעת שונה, בשים לב לכך שהבקשה האחרונה לא טופלה מזה זמן רב. כן נטען כי אין צפי שניתן יהיה לדון בבקשה המחודשת, ככל שתוגש כבר בחודש זה, ולאחר מכן לא ברור אימתי תתכנס הוועדה פעם נוספת.

עיינתי בטענות הצדדים, ובאתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה, מהנימוקים שלהלן: