אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרבצ'וק נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

קרבצ'וק נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

תאריך פרסום : 27/06/2018 | גרסת הדפסה

פש"ר
בית המשפט המחוזי נצרת
51289-12-10,51233-12-10
20/06/2018
בפני השופטת:
תמר נסים שי

- נגד -
החייבים:
1. קרבצ'וק אלינה
2. קרבצ'וק אלכסנדר

הכונ"ר:
כונס הנכסים הרשמי
עו"ד איתן שווץ- המנהל המיוחד
פסק דין

 

לפניי בקשת החייבים, בני זוג, להכריזם פושטי רגל וליתן להם הפטר מותנה מחובותיהם.

 

מדובר בשני תיקים המתנהלים מזה שנים. ביום 20/02/11 ניתנו צווי כינוס לנכסי החייבים, לאחר שהחייב הצהיר על חובות בסך של 1.4 מיליון ₪ ל-19 נושים, והחייבת הצהירה על חובות בסך של 1.9 מיליון ₪ ל-14 נושים. על החייבים הושת צו תשלומים בסך של 500 ₪ (כ"א בנפרד).

 

ביום 23/02/14 ניתן פס"ד על ידי כב' השופט בן חמו, במסגרתו נדחתה בקשת החייבים להכרזתם פושטי רגל, וצו הכינוס בעניינם בוטל. בית המשפט קבע כי התנהלות החייבים החל משלב יצירת החובות מאופיינת בחוסר תום לב מובהק, ומשדרת ניסיון מתמשך, שלא כדין, להתחמק מתשלום חובותיהם. ביהמ"ש קבע כי חוסר תום ליבם של החייבים בא לידי ביטוי בהתנהגות חמקמקה ומניפולטיבית שהפגינו תוך פגיעה בנושים, בדרך של מסירת גרסה לא אמינה וסותרת קביעה משפטית ברורה, וכן בניסיונם להעלים את מצבם הכלכלי, שככל הנראה מאפשר להם לפרוע את חובותיהם באמצעות הנכס בו הם מתגוררים. אמנם, כך נקבע, הנכס רשום על שם הורי החייבת, ואולם כל האינדיקציות מראות כי הם בעלי הזכויות בו.

 

החייבים הגישו ערעור על פסה"ד לביהמ"ש העליון. בדיון שנערך ביום 23/02/15, הושגה הסכמה בין הצדדים (בעלי התפקיד והמערערים). לפיה, פסק הדין נושא הערעור יבוטל, והדיון בהכרזה יושב לבית משפט זה לבדיקת מכלול הנתונים מחדש, וכן על מנת שתוגש הצעה משופרת על ידי המערערים. זאת, בהינתן העובדה שבינתיים נפטר אביה של המערערת, והיא אחת היורשות שלו בעיזבון. בית המשפט הוסיף וקבע, כי אין בהסכמת הצדדים כדי לאיין ממצאים הנוגעים להתנהלות בחוסר תום לב מצד החייבים בשלבים שונים של ההליך, ובפרט אין בה כדי לאיין את הממצאים הנוגעים להתנהלותם כלפי נושיהם, אלה ויואל גיגי (להלן: "הנושים גיגי"), כמפורט בפסה"ד שניתן בעניינם בת"א 7038/06 בבימ"ש השלום בנצרת.

 

בדיון שנערך ביום 07/09/15 בפני כב' השופט בן חמו, לאחר השבת התיק מביהמ"ש העליון,  ציין ב"כ החייבים, כי דירת המגורים שייכת להורי החייבת, וכי לחייבת למעשה אין זכויות בעיזבון אביה שנפטר, לרבות בדירת המגורים בה מתגוררים החייבים. לבקשת החייבים ובהתחשב בפסק דינו של ביהמ"ש העליון, ניתנה להם הזדמנות להגיש הצעת הסדר משופרת מטעמם.

 

דיון נוסף שנערך בין הצדדים ביום 09/03/16 נדחה, על מנת לאפשר למנהל המיוחד להשלים את בדיקותיו ולשם כינוס אסיפת נושים בהצעת ההסדר המשופרת מטעם החייבים. החייבים צוו לסלק את חוב הפיגורים שצברו, להשלים את הדו"חות החודשיים החסרים ולהמציא את המסמכים שנדרשו לידי המנהל המיוחד.

 

ביום 28/03/16 הוגשה הצעת הסדר משופרת מטעם החייבים, לפיה הציעו להוסיף לכספים המופקדים בקופת הכינוס סך של 50,000 ₪ בכל אחד מהתיקים, ובסה"כ 100,000 ₪. הצעת ההסדר לא אושרה על ידי הנושים, משום שלא זכתה לרוב מניין וערך, הדרוש על פי הוראות הפקודה.

 

בין לבין השלים המנהל המיוחד בדיקה מחודשת של מכלול הנתונים, כמצוות בית המשפט העליון, והעלה מסקנותיו על הכתב בתסקיר שערך. בתסקיר חזר המנהל המיוחד וציין כי החייבים לא הוכיחו כי הסתבכותם הייתה בתום לב. המנהל המיוחד הפנה לסתירות בין תצהיר ההסתבכות שהגישו לבין הממצאים שעלו בבדיקה שערך. לדבריו, גרסת החייבים להסתבכותם הייתה כישלון עסקי של חברה לעישון ועיבוד דגים שהייתה רשומה בבעלות החייבת. לדבריהם, העסק הוקם עם בן משפחה של החייבת בשנת 2001 וקרס כלכלית בשנת 2006, בעקבות מלחמת לבנון השניה. אז עובדים לא התייצבו לעבודה, וסחורה רבה התקלקלה והושלכה. נטען, כי בניסיון לשקם את החברה נטל החייב הלוואה מבנק יהב, ובנוסף חתם על ערבויות לחברה. חרף הצהרות אלה, שינתה החייבת גרסתה בחקירה, וציינה כי הצטרפה לחברה רק בשנת 2003. בהמשך התברר כי בניגוד לכך, היא רשומה כבעלת המניות משנת 1999, ואותו קרוב משפחה נרשם כבעל מניות רק ב - 12/2005. החייבת נדרשה להמציא מסמכים אודות ההסתבכות, מהם הסתבר כי החברה קרסה כתוצאה מניהול כושל ולא מהסיבה הנטענת על ידה. עוד התברר, כי החברה שינתה את שמה מפעם לפעם, כאשר בשנת 2006 הקימה החייבת חברה נוספת עם שותף אחר, שאף היא צברה חובות נוספים בתוך פרק זמן קצר יחסית.

 

מחקירת החייב ומנסיבות הסתבכותו התבררו עובדות נוספות. בניגוד לאמור בתצהיר ההסתבכות, החברה שקרסה כבר הייתה נתונה בחובות בשנת 2005, כאשר בפסק הדין שניתן כנגד החייב (שהוא למעשה פסק הדין שביסוד תביעת החוב העיקרית של החייב), נקבע כי החייב נטל כספים במרמה מהנושים גיגי לשם השקעה בחברה, שהייתה נתונה בחובות כבדים עוד טרם מלחמת לבנון השנייה.

לנוכח האמור קבע המנהל המיוחד כי החייבים לא הוכיחו כי הסתבכותם הייתה בתום לב.

גם התנהלותם בהליך אינה חפה מקשיים על פי הדו"ח. חרף טענותיהם כי הם מתגוררים בנכס שבבעלות הורי החייבת וכי לא נטלו חלק בעלויות הבניה, הרי שהחייב חתום כערב להלוואה שנטלו הורי החייבת בשנת 1995, לשם מימון תוספת הבנייה בה מתגוררים החייבים. החייבים עוד הוסיפו כי מאז פרישת הורי החייבת לפנסיה הם משלמים את חלקם היחסי בהלוואה בגין יחידת הדיור וכן משלמים דמי שכירות להורים (תשלום שלא הוכח). עוד הוכח, כי קרן השתלמות שהייתה לחייב מימנה ציפוי דמוי אבן לבית.

מירב האינדיקציות מעלות כי קיימת זיקה בין הנכס לבין החייבים, כפי שקבע בית משפט זה בפסק דינו.

 

עוד מוסיף המנהל המיוחד ומציין, כי אביה של החייבת נפטר בשנת 2012. בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון נקבע כי התיק יושב לבית משפט זה, בין היתר על סמך הצהרתה כי היא זכאית לזכויות בעיזבון אביה המנוח. ברם, בדיון שהתקיים ביום 7.9.15 התברר כי בניגוד להצהרתה, אין היא זכאית לזכויות כלשהם.

 

המנהל המיוחד מוסיף ומציין, כי החייבים אינם מתנהלים בצניעות בכל הנוגע להוצאותיהם אשר פורטו בדו"ח ואף צברו פיגורים משמעותיים (12 פיגורים כל אחד).

לבסוף חזר והמליץ כי ההליך יבוטל.

 

חרף המלצת המנהל המיוחד, בדיון שנערך ביום 21/03/17 הועלתה הצעה כי החייבים ישפרו את הצעותיהם לנושים לתשלום 50% מסכום תביעות החוב וכן את הוצאות ההליך, וזאת לאחר בדיקת טענות ביחס לחלק מתביעות החוב. החייבים קיבלו את הצעת בעלי התפקיד ואילו הנושים גיגי התנגדו נחרצות למתן הפטר לחייב, וזאת בשל התנהלותו חסרת תום הלב באופן קיצוני בהליך.

 

בהודעתו המשלימה, שהוגשה לאחר בחינת מצבת הנשייה, ציין המנהל המיוחד, כי בתיק החייב אושרו 8 תביעות חוב בסך של 572,017 ₪ בדין רגיל ו-3,714 ₪ בדין קדימה. בתיק החייבת אושרו 3 תביעות חוב בסך של 217,528 ₪ בדין רגיל. ביום 25/09/17 התקיימה אסיפת נושים, במהלכה לא קיבלה הצעת ההסדר מטעם החייב את הרוב הדרוש על פי הוראות הפקודה ובהיעדר מנין חוקי, לא ניתן היה לדון בהצעת ההסדר של החייבת. ביום 02/10/17 התקיימה אסיפת נושים דחויה בעניין הצעת ההסדר של החייבת, במסגרתה נדחתה ההצעה, בהיעדר רוב מניין וערך. המנהל המיוחד ציין, כי הינו עומד על הסכמתו כאמור בדיון מיום 21/03/17. אולם, בשל התנגדות הנושים, בכפוף לשיפור מסוים בהצעת החייבים ניתן יהיה להכריזם כפושטי רגל וליתן להם הפטר מותנה.

 

בהמשך לכך התקיים דיון נוסף, במסגרתו לא הוצע שיפור נוסף לסכומים שיופקדו והצדדים חזרו על טענותיהם, כאשר החייבים מבקשים להכריזם ולהפטירם בהעמדת הקופה על 50% מתביעות החוב, ואילו בעלי התפקיד והנושים מתנגדים.

 

דיון והכרעה

 

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת החייבים להכריזם פושטי רגל, ובוודאי ליתן הפטר מותנה מחובותיהם, להידחות.

 

התנהלותם של החייבים לאורך כל הדרך, החל משלב יצירת החובות, מאופיינת בחוסר תום לב מובהק כפי שכבר קבע בית משפט זה (כב' השופט בן חמו). אף שבית המשפט העליון קיבל את הערעור בהתאם להסכמת הצדדים, הרי שבפסק הדין שנתן קבע מפורשות כי "למען הסר ספק, מובהר כי ההסכמה המפורטת לעיל אין בה כדי לאיין ממצאים הנוגעים להתנהלות בחסר תום לב מצד המערערים בשלבים שונים של ההליך ובייחוד אין בה כדי לאיין את הממצאים הנוגעים להתנהלות מול המשיבים 3 ו – 4 כמפורט בפסק הדין שניתן בעניינם בת"א 7038/06 בבית משפט השלום בנצרת".

 

המנהל המיוחד נתבקש לבחון מחדש את מכלול הנתונים. כפי שפורט לעיל, הוא שב וקבע מפורשות כי החייבים לא הרימו את הנטל להוכחת גרסתם כי חובותיהם נוצרו בתום לב. להיפך, כאמור, חקירתם העלתה ממצאים סותרים באשר לנסיבות היווצרות החובות ומועד היווצרותם, ואף בעניין נכסיהם. גרסתם הופרכה והיא עומדת בניגוד לממצאים העובדתיים בתיק.

 

המנהל המיוחד חזר והפנה לפסק דינו של בימ"ש השלום בנצרת (ת"א 7038/06), בגדרו נקבעו ממצאים חמורים אודות התנהלותו של החייב ביצירת חובות כלפי הנושים גיגי (ואף התנהלותו בהליך שם). כמו כן, נמתחה ביקורת על מהימנותו. נקבע, לאחר שמיעת מלוא הראיות ולאחר שניתן לחייבים יומם בביהמ"ש, כי החייב הינו אדם מניפולטיבי, הונה את הנושים והיווה הרוח החיה בחברת תעשיות מזון, אשר נרשמה בבעלות החייבת ואדם נוסף.

 

המנהל המיוחד עוד הוסיף, כי עיון בתביעות החוב הנוספות אשר הוגשו כנגד החייב, מגלה קשר מינורי בין גרסתו באשר לאופן יצירת החובות לבין תמונת האמת.

 

זאת ועוד, ואפשר שלא פחות חמור, בית המשפט העליון השיב את התיק לבית משפט זה, בין היתר על בסיס הטענה כי החייבת הינה אחת היורשות של עיזבון אביה המנוח. האב, על פי האמור בדו"ח המנהל המיוחד נפטר בשנת 2012. פסק דינו של בית המשפט העליון ניתן ביום 23.2.15. והנה, לאחר שהושב התיק לבית משפט זה, התבררו טענות החייבת ככוזבות, עם הצגתה של צוואה הדדית שנערכה בין ההורים, במסגרתה זכתה אמה של החייבת במלוא זכויות העיזבון.

  

גם טענת החייבים כי הם מתגוררים ביחידת דיור קטנה הצמודה לדירת הורי החייבת והרשומה על שם הוריה לא הוכחה, וכן לא הוכחה טענתם כי אין להם כל זיקה לבית המגורים ולכל הפחות לבניית יחידת הדיור. להיפך, כאמור בפסק דינו של בית משפט זה (אשר ממצאיו לא אוינו), הרי שמירב האינדיקציות מלמדות על קיום זיקה בין הנכס לבין החייבים, ולכל הפחות ביחס לבניית יחידת הדיור, כעולה מעצם המגורים ביחידה, בהשקעות בבנייה, בערבות למשכנתא ובתשלום החלק היחסי של ההלוואה.

 

כאמור בדו"ח וכפי שציינו בעלי התפקיד, החייבים מתנהלים בהליך שלא כדין. הם צברו חוב פיגורים שלא סולק, בניגוד להוראת ביהמ"ש מיום 09/03/16. הדו"חות החודשיים שהגישו מלמדים על הוצאות מופרזות וניהול רמת חיים שאינה הולמת חייבים בהליך פש"ר.

בדיון שהתקיים התברר כי התא המשפחתי מחזיק שני כלי רכב, בהם מבצעים החייבים שימוש, חרף טענתם כי כלי הרכב שייכים לבתם בת ה-21, אשר רכשה אותם עם שחרורה מהצבא. טענה זו לא נתמכה בראיות.

כאמור, הצעות ההסדר שהציעו החייבים במסגרת ההליך לא קיבלו אישור בהתאם לרוב הדרוש על פי הוראות הפקודה.

 

על יסוד כל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי נוכח התנהלותם חסרת תום הלב לאורך חייב ההליך ואף קודם לכן ביצירת החובות, יש לדחות את בקשת החייבים להכרזתם כפושטי רגל ולמתן הפטר מותנה מחובותיהם.

 

בנסיבות העניין, אף לא מצאתי לשעות לבקשת הנושה, אשר הוגשה לאחר הדיון, לכפות הליכי מימוש כאלה ואחרים, ועם ביטולו של ההליך יוכלו הנושים לפעול במסגרת ההוצאה לפועל לגביית החובות.

 

אשר על כן אני מורה על ביטול ההליך. צווי הכינוס שניתנו מבוטלים אף הם, על כל הוראותיהם, למעט צווי עיכוב היציאה מן הארץ שיוותרו על כנם למשך 90 יום נוספים.

 

המנהל המיוחד יגיש בתוך 45 יום דו"ח בעניין הכספים שנצברו בהליך וזאת לצורך חלוקתם לנושים.

 

ניתן היום, ז' תמוז תשע"ח, 20 יוני 2018, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ