המנהלת המיוחדת: עו"ד מיכל גלבוע
1.לפני בקשות החייבים להכרזתם כפושטי רגל.
רקע עובדתי;
2.ביום 24.07.17 ניתן צו כינוס לנכסי החייבים, לבקשתם. החייב הצהיר על חובות בסך של 3,030,395 ₪ ₪ כלפי 49 נושים ואילו החייבת הצהירה על חוב בסך של 2,407,289 ₪ ל- 46 נושים. בגדר צו הכינוס הושת על כל אחד מהחייבים צו תשלומים בסך של 1,000 ₪ 01.09.17 שהופחת , זמנית במשך 3 חודשים, לסך של 500 ₪.
3.עסקינן בחייב יליד 1982 (בן 36) וחייבת ילידת 1984 (בת 32) נשואים זה לזה ונולדו להם 3 ילדים בני 9,8 ו 4 שנים. החייבים מתגוררים עם ילדיהם בדירה שכורה ומשלמים דמי שכירות חודשיים בגובה 3,500 ₪.
4.עו"ד מיכל גלבוע מונתה כמנהלת מיוחדת בתיק.
5.החייבים נחקרו במשרדי המנהלת המיוחדת. עד למועד הגשת הדו"ח המסכם, הוגשו כנגד החייב 29 תביעות חוב, בסכום של 3,689,443 ₪, וכנגד החייבת הוגשו 35 תביעות חוב בסך של 2,618,588 ₪. תביעות החוב שהוגשו כנגד החייבים לא נבדקו.
6.ביום 19.06.18 הוגש דו"ח מסכם מטעם המנהלת המיוחדת באישור הכונ"ר ובגדרו עותרים בעלי התפקיד לדחיית בקשת החייבים להכרזתם פושטי רגל , זאת לנוכח התנהלות בחוסר תם לב הן ביצירת החובות והן במסגרת ההליך.
7.לפי גרסת החייבים, חובותיהם העיקריים נבעו מכישלון עסקי של מספר חברות שהפעילו, למכירת כריכים תחת המותג "סמי הגדול".
8.לטענת המנהלת המיוחדת ממצאי החקירה העלו שהחייבים יצרו רשת סבוכה של התנהלות כלכלית בין מספר סניפים שהפעילו, בצורה שלא ניתן ללמוד על המקור האמיתי ליצירת החובות. עוד הוסיפה כי בעודם שרויים בחובות, פתחו החייבים עוד ועוד סניפים של הרשת תוך לקיחת אשראי והלוואות בסכומים גבוהים ויצירת חובות לספקים.
עוד הוסיפה המנהלת המיוחדת ש החייבים פעלו ליצירות חובות גבוהים גם לאחר קריסת החברות בין אם ברכישת רהיטים ומוצרי חשמל לביתם בעשרות אלפי שקלים ובין בלקיחת הלוואה בסכום גבוה ללא כוונה להחזירה.
9.בעלי התפקיד הגיעו, לאחר חקירת נסיבות הסתבכות החייבים, למסקנה, כלהלן:
10.המסקנה בדבר חוסר תום לבם של החייבים מתייחסת גם להתנהלותם תוך כדי ההליך כך שלא שילמו התשלומים החודשיים בעתיים, ובעדכון מיום 13/1/19 הוסיפה בעלת התפקיד כי החייבים הפסיקו לשלם לחלוטין את התשלום החודשי החל מחודש 9/18 ולא הגישו דוחות דו חודשיים החל מחודש 8/18.
החייבים תוך כדי ההליך התנהגו בפזרנות ובחוסר שקיפות וכי בניגוד להצהרת החייב במסגרת דיון שהתנהל לעניין הוכחת מנהג בעלים ברכב מסוג סקודה שעמד למכירה, עת שנטען כי יתרת ההלוואה על הרכב הינה 76,000 ₪ אלא שהיתרה בפועל הינה 68,000 ₪ ועל כן גם הפשרה שנערכה נעשתה על סמך נתונים מוטעים.
11.ביום 21.06.18 התקיים דיון בבקשת החייבים לפשיטת רגל, במהלכו חזרה המנהלת המיוחדת על האמור בדו"ח.
12.לדיון התייצב ב"כ הנושה "רהיטי הפירמה" וכן ב"כ הנושה "בנק אוצר החייל ובנק מזרחי טפחות" שהתנגדו להכרזת החייבים כפושטי רגל וטענו כי החייבים התנהלו מולם בחוסר תם לב . ניתנה ארכה לחייב להגיש תגובה בכתב לדו"ח .
13.ביום 25.09.18 הוגשה תגובת החייבים לדו"ח במסגרתה טענו כי התנהלותם לא הייתה חסרת תם לב עובר להליך ולא במהלכו, וכי אין להורות על ביטול ההליך והוסיפו שהם שיתפו פעולה עם המנהלת המיוחדת. כן הגיבו לכלל טענותיה של המנהלת המיוחדת אודות העסקים השונים.
דיון והכרעה
14.להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא לחלוקתם בין נושיו בדרך המהירה והיעילה ביותר ולמכירתם לצורך פירעון חובותיו אליהם; ושנית, לסייע לחייב, אשר נקלע שלא בטובתו לחובות המקשים עליו לתפקד, לשוב, בנסיבות מתאימות, לפעילות כלכלית נורמלית ולפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו במלואם או חלקם. ראו ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי ( 20.11.2008); ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 206-205.
15.השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, היא אם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה כשנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב מהמסד עד הטפחות. ראו :בע"א 4619/15 עו"ד יניב אינסל, נאמן נ' שמואל ינקוביץ, ניתן ביום 14.8.17; ובע"א 3296/16 יחיאל גרבש נ' עו"ד איתן ארז – נאמן (ניתן ביום 14.11.17.
16.באשר לבחינת תום ליבו של החייב כלפי נושיו בעת יצירת החובות, בודק בית המשפט אם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם ; האם נגועה התנהגותו באי חוקיות, והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות ; עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל.
התנהלות החייבים בהליך- חוסר תום לב;
17. החייבים התנהלו בחוסר תם לב גם במסגרת ההליך עת יצרו פיגורים בתשלומים, לא שילמו את התשלומים החודשיים בעתים, לא הגישו דוחות דו חודשיים מאז 9/18 ועד היום וכן התנהגו בפזרנות ובחוסר שקיפות כמפורט בדו"ח מטעם בעלי התפקיד שלא נסתר בידי החייבים.
18.החייבים צברו 5 פיגורים, אינם מגישים דו"חות דו חודשיים ולא נוהגים בשקיפות והתנהלותם הפזרנית, כפי שמלמד הדו"ח מטעם בעלי התפקיד, אינה משקפת התנהלות תא משפחתי השרוי במצוקה כלכלית.
התנהלות החייב עובר לצו הכינוס- יצירת החובות:
19.לאחר שעיינתי בדו"ח המסכם, תגובת החייבים, שמיעת הצדדים, אני סבור שהחייבים התנהלו בחוסר תם לב בעת יצירת חובותיהם, כפי טוענים בעלי התפקיד. החייבים הבעלים של החברה בשם "סמי הגדול בלבד " , כשהחייב היה שותף בעוד 6 חברות או שותפויות עם זכיינים שהם סניפים בעכו, חיפה, נהריה ובקריות כאשר לטענת החייב הזכייניות היו אמורות לשלם לחברת "סמי הגדול בלבד" 3% מהרווחים. בהעדר רווחים העביר, כך טוען החייב, כספים בין הזכייניות ומחברת "סמי הגדול בלבד" על מנת לכסות על ההפסדים. בשל כך טענו החייבים שמכרו את דירתם על מנת לפרוע את החובות.
20.בעניין זה המנהלת המיוחדת תהתה כי למרות ההפסדים בסניפי הזכיינות המשיכו החייבים לפתוח עוד סניפים שעוסקים בתחום זהה ורכשו מניות השותפים שהיו בסניפים.
21.עולה מהדו"ח המסכם שהחייב מכר את העסק "סמי הגדול בלבד" בסכום של 350,000 ₪ כולל מע"מ, כאשר החייב ציין שהסכום נקבע לפי החלטת אחיו של החייב שקנה את העסק וכי לא נערכה חוות דעת והמכירה בוצעה בחודש ינואר 2017 .החייבים לא הוכיחו קבלת תמורה בגין מכירת המניות בחברה לידי בני משפחתם. החייב הציג שתי תנועות מחשבון בנק האחת מיום 15.12.16 בסכום של 50,000 ₪ והשנייה בסכום של 100,000 ₪ מיום 06.12.16 וטען כי מדובר בתשלום ע"ס 150,000 ₪ ששולם בהתאם לעסקה. בעניין זה מקובלת עלי עמדת המנהלת המיוחדת כי אין בהצגת מסמכים אלו כדי להרים את נטל הראיה מאחר ולא צוינה זהות המעביר לפי מסמכים אלו, והחייב לא הסביר מדוע יש לראות בהעברות אלה תשלום על חשבון מכירת החברה מאחר וההעברות בוצעו לפני חתימת ההסכם ולא טרחו הצדדים לציין העברות אלו שבוצעו לפני ההסכם בגדרו של ההסכם.
הדבר מעורר קשיים מבחינת החייבים כאשר המכירה מבוצעת מספר חודשים לפני מתן צו הכינוס , דבר שמעיד ומלמד שמדובר בהברחת נכסים. מסקנה זו מבוססת על העדר הוכחה לביצוע התשלום לאחר כריתת ההסכם, והתשלומים שהחייב מציג לא הוכח כי הם בגין מכירת החברה בשל הטעמים שהזכרתי לעיל מחד ואי תיעוד המהלכים של המכירה כנדרש. לזה יש להוסיף, כי אין כל אסמכתא שאותם תשלומים בוצעו על חשבון מכירת העסק לאח ואין כל פירוט על השימוש שנעשה באותם כספים במיוחד כשקיימים חובות רבים לחייבים ועל כן היה ראוי להציג ראיה שמעידה על ניסיון לפרוע חלק מהחובות בהזדמנות מעין זו.
22.גם בחינת התנהלות החייבים ביחס לכל סניף וסניף המהווה זיכיון , מעלה תמונה קשה של חוסר תם לב מצד החייבים, מעבר להתנהלות ביחס לחברה האם.
כך לדוגמה, סניף קריות, החייב הציג חוזה העברה ללא תמורה של חלקו (50%) במניות חברת סנדוויץ' בר סמי הגדול קריות בע"מ, בחודש אוגוסט 2016 למר חנטוב מקסים ומר זכריאייב שרון כאשר החוזה מציין שבמקביל יחזירו מקבלי העסק הלוואת בעלים שנתן החייב לחברה בסכום 240,000 ₪ והחייב לא הבהיר מה נעשה עם הכספים שקיבל כאשר כיום לטענת המנהלת המיוחדת מדובר בסניף פעיל מאוד.
סניף עכו, בו הייתה החייבת בעלת 75% מהמניות ובשנת 2016 הפכה להיות הבעלים 100% מהמניות כאשר החייב ציין שבחודש אוגוסט 2016 העביר את הסניף בעכו למקום אחר בעלות של 300,000 ₪ וציפה לקבל הלוואה בערבות מדינה לצורך מימון אך בפועל קיבל הלוואה רק בסכום של 50,000 ₪ כאשר החייב הוסיף שהסניף לא הצליח כי נפתח עסק מתחרה באותו מקום ולכן מכר את הזכיינות למר זוהר חיימוב שהיה עובד בעסק בסך של 350,000 ₪, שחלק מהתמורה בסך של 140,000 ₪ תועבר לחייב וסך של 210,000 ₪ ישולם על הרוכש לתשלום חובות הזכיינות לפי בחירות הנושה. גם כאן חלק מהתשלומים שלטענת החייב הם חלק מהתמורה הם למשעה העברות בנקאיות לפני מועד חתימת ההסכם, ולגבי תשלומים עתידיים, הוצגו קבלות על תשלומים לאחר מועד החוזה על חשבון חובות החייב לספקים. מכאן לגבי התשלום שקדם להסכם ולא הוזכר בו, לא ניתן לשייכו לתמורה, ולגבי התשלומים שבוצעו לאחר מכן, מהווים העדפת נושים אסורה כאשר שולם לאחר צו הכינוס וכאשר מתביעות החוב עולה שהחייבת המשיכה לתת התחייבויות ביחס לסניף זה אף לאחר מכירתו.
בסניף חיפה החייב היה שותף ב- 50% יחד עם זוהר חיימוב 25% וגל שקורי 25% כאשר החייב טען שהסיבה לירידת ההכנסות בעסק נובעת מכך שאחד השותפים מועל בכספים. החייב מכר את כל העסק למר חיימוב תמורת סך 300,000 ₪, קביעת התמורה לא הייתה מלווה בהערכה מבוססת אלא על יסוד החלטה שרירותית של החייב.
גרסת החייבים ביחס למכירת חלקם בסניף זה מעוררת תהיות, כפי שנרמז על ידי בעל התפקיד בדו"ח המסכם בסעיף 8(י"א) שקיימות ראיות המלמדות כי החייבים רכשו סחורה לסניף זה במאות אלפי ₪ לאחר מועד מכירת חלקם בעסק, דבר שמטיל ספק רב בגרסתם ביחס למכירת חלקם.
סניף נהריה בהתאם לדו"ח המסכם, החייב הצהיר שהסניף נפתח בשנת 2014 חרף משבר כלכלי של הסניפים בעכו , בחיפה ובקריות בשל מבצע צוק איתן והסניף נשרף בשנת 2016 והוא נאלץ להסכים להצעת הביטוח לקבלת פיצוי בסכום של 950,000 ₪ כאשר המנהלת המיוחדת טוענת שהסכום ששולם על ידי חברת הביטוח הינו סכום שיש לגזור ממנו את שווי המינראלי של יתר הסניפים.
טענות החייבת שאינה מעורבת בניהול החברות והעסק, אינה נכונה, שעה שהייתה בעלת מניות בסניפי העסק עכו וחיפה והייתה חתומה כערבה לספקים ולבנקים (ראו סעיף 8(י"ד) לדו"ח המסכם.
23.התנהלות החייבים חסרת תום הלב, לא הצטמצמה לניהול העסק כמתואר לעיל, אלא גלשה להתנהלות חמורה מבחינת חוסר תום הלב כלפי הנושים. החייבים נתנו המחאות ושטרי חוב עבור רכישת סחורה בחודש 12/2016 בסכום של כ- 1.7 מיליון וביצעו שיפוצים בעסק חדש ורכשו תאורה, תוך כדי כך שהם שרויים עמוק בחובות. עוד צוין שכנגד החייב ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 16.05.17 בגובה 188,870 ₪ בשל הפרת חוזה שכירות וגרימת נזקים במושכר כאשר טענו התובעים שהחייב השאיר החנות בעכו לאחר תם תקופת השכירות בנזקים בסכום כ 93,000 ש"ח.
24.הנושה גל שקורי ממנו רכש החייב בחודש ינואר 2017 את המניות שהחזיק בחברת "סנדוויץ' בר סמי הגדול בע"מ" והתחייב לשלם תמורתם סך של 96,000 ₪ הגיש תביעת חוב על הסך של 227,000 ₪ כאשר מאחר והחייב נטל על עצמו, התחייבויות כלפי נושה זה כגון הוצאת הנושה מכל התחייבות וערבויות לעסק וכי החייב התחייב והחייב לא עמד בהתחייבותו.
כאשר מצבם הכלכלי מתדרדר המשיכו החייבים בהתנהלות חמורה תוך יצירת חובות בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב. החייבים החלו ליטול הלוואות ולרכוש רהיטים ומוצרי חשמל לביתם בסכומים גבוהים. כך למשל בסמוך להגשת הבקשה לפשיטת רגל נטלו החייב ואשתו הלוואה מסך של 211,000 ₪ מהנושה בי.טי.בי כשהחייבים לא שילמו כל תשלום על חשבון החזר ההלוואה ולא טרחו החייבים להסביר היכן כספים אלו!!!
25.עיינתי בתגובת החייבים לדו"ח המסכם ולמסקנות שעולות ממנו. אין בתגובה זו כדי לספק מענה הולם למסקנות המבוססות של בעלי התפקיד ביחס להתנהלות החייבים, טרם ההליך ובתוכו. טענות החייבים אין בהם ממש, ומהווים אוסף של טענות ללא תימוכין כלל ועיקר. כך למשל טענו החייבים כי הסכום שנקבע בהסכם למכירת סניף הקריות בסך של 240,000 ₪ הועבר לחשבון הבנק הפרטי של החייב ומחשבונו הועברו סכומים לטובת הבנק של החברות האחרות והחייב לא הצליח עקב קשיים אצל הבנק לקבל תדפיסי חשבון שמעידים על הפקדת הסכומים בחשבונו. טענה זו עם כל הכבוד יש לדחות ומעידה ומלמדת על התנהלות החייב.
בנוסף טענו החייבים באשר לנטילת ההלוואה מחברת בי.טי.בי ביום 18.01.17 כי סכום ההלוואה ניתן להם ב- 5 פעימות והועבר לחשבונה של החייבת ומחשבון זה בוצעו העברות לחשבון סניף חיפה ששילם לספקים בגין חובות, אך טענות לחוד וראיות לחוד. החייבים לא הצליחו להוכיח את הטענה שהלוואה נועדה לכיסוי חובות, מה שמחזק את המסקנות של בעלי התפקיד ביחס להתנהלות חסרת תום לב, כנטען על ידם.
26.המסקנה העולה מהתנהלות החייבים, שנהגו בחוסר תום לב. די לנו לעיין בטיעוני ב"כ הנושה רהיטי הפירמה אודת התנהלות החייבים שבעת מצוקה שהיו שרויים בה רכשו רהיטי יוקרה ביום 29/1/17 (ראו הבקשה לקבוע שהחוב אינו בר הפטר), ורכשו רהיטים בעלות של 64,000 ₪ כאשר העסק לטענתם לא רק שרוי בחובות אלא הועבר לצד שלישי, ובכל זאת מסרו לתשלום החוב שיקים של החברה שלטענתם כבר אינה בבעלותם. זו דוגמה בולטת לכך שהתנהלות החייבים לוקה בחוסר תום לב, המצדיק את דחיית הבקשה.
27.עיון בכלל המסמכים שצורפו, שלא נתנו כל ביסוס לטענות הצדדים אלא נהפך הוא העלו חשש ממשי להברחת נכסים, מכירת עסקים ללא כיסוי חובות ופירעון לנושים, מתן המחאות של העסקים שנמכרו בסמוך למועד המכירה ללא כוונה לשלם תמורתם, חוסר תם לב החייבים השתקף באי המצאות ראיות כנדרש והסתרת מידע נחוץ לצורך בחינת התנהלות העסקים, מכירתם וההעברות שבוצעו , אלו נתונים בסיסים שהיה ראוי לבססם ולהציגם ולא להסתפק בטענות של קשיים שמערים הבנק כטענת החייבים. כל האמור מביא לכלל מסקנה שהחייבים התנהלו בחוסר תם לב מובהק ביצירת החובות.
סוף דבר
28.על כן לאחר שבחנת את העובדות שבסיס בקשת החייבים ועל יסוד ממצאי החקירה, הגעתי לכלל המסקנה כי החייבים לא הרימו את הנטל להוכיח כי נהגו בתם לב בעת יצירת החובות ולא נהגו בתום לב במסגרת ההליך.
29.לאור האמור לעיל, החייבים כשלו להוכיח כי יצרו חובותיהם בתום לב. כמו-כן הוכח כי החייבים התנהלו בחוסר תום לב בהליך ועל כן - אני מורה על ביטול ההליך.
30.צווי כינוס הנכסים על ההגבלות האמורות בו מבוטל בזאת. צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל בחלוף 90 ימים מהיום. הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות והנחיות הכונ"ר.
31.בשים לב לקביעה האמורה ולדחיית ההליך, הבקשה שהגישה המבקשת, רהיטי הפירמה, לקבוע שהחוב של החייבים כלפיה אינו בר הפטר, מתייתרת.
32.המזכירות תסגור את התיקים.
ניתן היום, י"ז אדר ב' תשע"ט, 24 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.
